קורס יועצות הנקה

2015

ינה ויסמן'ר ג"ד DMD,RN, IBCLCיועצת הנקה מוסמכת

halavm.co.il

המשך

אנטומיה

איך זה בנוי

פזיולוגיה

איך זה עובד

הפיזיולוגיה של ההנקה

•Lactogenesis – כולל כל , התחלת הפרשת חלב

השינויים בשד שהכרחיים למעבר משד לא פעיל

בתחילת ההריון להנקה מלאה מתישהו לאחר

הלידה

•Lactogenesis I

•Lactogenesis II

•(Lactogenesis III) Galactopoiesis

Sequencing of Lactogenesis

Copyright: Bonita K. www.kellymom.com

כל עוד הרמה ההורמונלית בגוף

שני השלבים , האישה היא נורמלית

יתקיימו ללא קשר להתחלת הנקה

LI וLII נשלטים הורמונלית.

Lactogenesis I

היכולת לסנתז את מרכיבי החלב

להריון 15-20מתחיל בשבועות •

(Cox et al, 1999)פרולקטין –הורמון אחראי •

הפרשה של חלב נמנעת כתוצאה מרמה גבוהה •

(Kuhn et al, 1977)של פרוגסטרון

. שונות בכמות הקולוסטרום הנוצרת בשלב זה•

מעבר בין תאי

(lactocytes)מרווחים בין התאים

נתרן וכלור עוברים לחלל של תאי •

(lumen)החלב

חלבונים גדולים עוברים בקלות•

(lactocytes)לקטוז המיוצר בתאים •

סגירה של המרווחים חוסמת : כ"אח

את המעברים ומאפשרת יצירה של

פחות או )נוזל בעל הרכב קבוע

(.יותר

אימונולוגיה של חלב אם

פגוטיצים, לימפוציטים -תאים •

sIgA בעיקר –אימונוגלובולינים •

לקטופרין•

ביפידוס פקטור•

פקטורי , אנזימים -חומרים ביואקטיביים אחרים•

.הורמונים, גדילה

אפקט חזק למניעת שלשולים -אוליגוסכרידים•

כמות חלב מיוצר בימים הראשונים

:ביום הראשון

(ל"מ 7-123טווח של )ל "מ 15-37ממוצע של

:כאשר הנקה מתבססת

(ל"מ 500-1200טווח של )ל "מ 750-800ממוצע של

כמות מיוצרת היום

שעות 24 -ב

כמות שהתינוק יונק

להנקה/ל"מ 5 -טיפות ' מס (ל"מ 7-123)ל "מ 37 הראשון

להנקה/ל"מ 5-15 (ל"מ 44-335)ל "מ 84 השני

להנקה/ל"מ 15-30 (ל"מ 98-775)ל "מ 408 השלישי

להנקה/ל"מ 45-60 (ל"מ 452-876)ל "מ 705 החמישי

(2005)ריורדן , (1984)' סיינט ושות

קולוסטרום נתרן•

כלור•

אימולוגלובולינים•

לקטופרין•

(Neville et al 2001)ריכוז הלקטוז נמוך •

ק ביממה הראשונה"סמ 7-123

ק בארוחה"סמ 7-14תינוק יונק

ביומיים הראשונים שלאחר הלידה התינוק זקוק

לחיזוק המערכת החיסונית יותר מאשר כמויות

גדולות של חלב עד שהכליות מפנות את הנוזל

המיותר איתו נולדים רוב התינוקות

הקולוסטרום מקל על פינוי המקוניום

Rusty Pipe Syndrome

תקופת ההריון וההנקה אצל רוב הנשים השדיים גדלים במהלך ההריון•

בלוטות –גדילה מואצת של מערכת הצינוריות • החלב במהלך השליש הראשון של ההריון

רמה גבוהה . השד מתחיל לייצר חלב עוד בהריון• .של פרוגסטרון מונעת את הפרשת החלב

human -פרולקטין ו, פרוגסטרון, אסטרוגן•placental lactogen פעילים במהלך ההריון

•Human Placental lactogen גדילת השד

פרולקטין תפקוד השד•

פעילות הורמונלית

בהריון והנקה

(LII)שינויים בהרכב החלב

:מיד לאחר הלידה ולפני העלייה בנפח החלב

ריכוזי הנתרן והכלור יורדים•

ריכוז הלקטוז עולה•

:רכיבי ההגנה בחלב עדיין גבוהים מאד

•sIgA

•Lactofferin

•Oligosaccharides (מונע שלשולים)

Lactogenesis II

יצור שפע חלב

רמות פרוגסטרון צונחות כתוצאה מיציאת השיליה •

שעות אחרי הלידה 30-40ביוכימית מתרחש •

:ויציאת השיליה

לקטוז מופרש לקולוסטרום בצורה מוגברת•

עובר נפח נוזל רב, אחריו לפי חוקי האוסמוזה•

כמות חלב מיוצר בימים הראשונים

:ביום הראשון

(ל"מ 7-123טווח של )ל "מ 15-37ממוצע של

:כאשר הנקה מתבססת

(ל"מ 500-1200טווח של )ל "מ 750-800ממוצע של

כמות מיוצרת היום

שעות 24 -ב

כמות שהתינוק יונק

להנקה/ל"מ 5 -טיפות ' מס (ל"מ 7-123)ל "מ 37 הראשון

להנקה/ל"מ 5-15 (ל"מ 44-335)ל "מ 84 השני

להנקה/ל"מ 15-30 (ל"מ 98-775)ל "מ 408 השלישי

להנקה/ל"מ 45-60 (ל"מ 452-876)ל "מ 705 החמישי

(2005)ריורדן , (1984)' סיינט ושות

LII – השפעה על האם

אחרי הלידה' ש 30-40ביוכימית

אחרי הלידה' ש 50- 70יש אמהות שחשות בזה רק

כאב בשדיים•

טפטופים של חלב•

שינוי בצבע החלב•

שינוי בתכיפות סימני הרעב של התינוק•

או/מלאות בשד ו•

עקצוצים בשד•(Perez-Escamilla, 2001)

Galactopoiesis / Lactogenesis III

שימור ייצור החלב .ההנקה יכולה להימשך -כל עוד ייצא חלב מהשד•

הוא כתוצאה מפעילות אנדוקרינית LIIו LIייצור החלב בשלבים : תזכורת•

(הורמונלית)

המשך ייצור החלב מושפע מיציאת החלב מהשד •

מושפע (LIII)ייצור החלב בשלב זה (. פינוי החלב)

.שליטה מקומית של השד –אוטוקרינית

רמת פרולקטין בשבועות הראשונים

רמות פרולקטין בהנקה בודדת

מכניזמים הדדיים המווסתים יצירת חלב2

1 – The Prolactin Receptor Theory

2 - Feedback Inhibitor of Lactation –FIL

שליטה autocrine –חלבון המעכב יצירת חלב מקומית בעת גודש •

•Chemical Feedback Loop :

שד מלא– FIL האטת היצירה - גבוה

שד משוחרר– FIL יצירה מואצת –נמוך

מיעוט חלב –לאורך זמן , אפילו חד צדדי , האפקט מקומי •

כיול

Calibration

אספקת החלב

נקבעת כבר ביממה השניה

לפי הגירוי על השד ופינוי הקולוסטרום

יתפתחו הרצפטורים לפרולקטיןC.W.Genna, 2005

The Prolactin Receptor Theory

((De Carvalho,1983

Feedback Inhibitor of Lactation

(FIL)

(FIL)בחלב אם קיים גורם המעכב ייצור חלב •

בכמויות גדולות מאטה את FILנוכחותו של ה •

ייצור , כאשר יש מעט חלב בשד, לכן. ייצור החלב

(Parker & Wilde, 1996). החלב יוגבר

, ככל שחלב יוצא מהשד בצורה תכופה ומלאה יותר•

.כך נוצר חלב מהר יותר

רפלקס שחרור החלב

גירוי עצבי של ההילה והפטמה

הדחף העצבי מגיע להיפותלמוס

בלוטת יותרת המוח משחררת

בלוטת יותרת המוח )אוקסיטוצין

בלוטת )ופרולקטין ( האחורית

(יותרת המוח הקדמית

אוקסיטוצין זורם בדם אל השד

תאי )בלוטות החלב מתכווצות

(השריר סביבם

חלב נסחט אל תוך הצינוריות

ולעבר הפטמה

אוקסיטוצין

הפרשת אוקסיטוצין הגורם לרפלקס שחרור חלב תיתכן •

התכוננות , מחשבה עליו, גם בתגובה לבכי התינוק

זמן התינוק לינוק, להנקה

עיכוב בהפרשת אוקסיטוצין יכול להיגרם כתוצאה •

מבוכה או חרדה, כאב, מהרגשת פחד

גורם לפעילות רחמית מוגברת ובכך מקטין את הסיכון •

לדימום

גורם לעליית הטמפרטורה של השד וכך מספק חום •

לתינוק

גורם לתחושת רוגע ובמהלך השעות הראשונות שלאחר •

(Bonding)" אמהית"הלידה תורם להתנהגות

האוקסיטוצין סימנים ותחושות הקשורים לרפלקס

Milk Ejection Reflex (MER)

כאבים של כיווץ הרחם בזמן הנקה

לחץ או דגדוג בשדיים

חלב זורם מהשד בתגובה לבכי התינוק

טפטוף חלב מהשד השני בזמן הנקה

שומעים ורואים בליעות גדולות אצל

התינוק

שינויי חלב אם במשך הארוחה

, עשיר בלקטוז, בתחילת ארוחה חלב קדמי•

.צבעו כחלחל. חלבונים ומים

רפלקס שחרור החלב –בהמשך הארוחה •

MER ,צבעו לבן, עשיר בשומן, חלב אחורי

.במשך הנקה MERיכולים להיות כמה •

!!!השינוי הוא הדרגתי ואישי במהלך הארוחה •

ניוון השד המניק

התנוונות המערכת המייצרת חלב בשד מתחילה •

כאשר מפסיק לצאת חלב מן השד

הרכב החלב נעשה דומה להרכב של קולוסטרום•

השד חוזר בגדלו ובתפקודו למצב של לפני הריון•

תהליך ההתנוונות הוא הדרגתי •

-relactationולכן אפשרות ל•

Induced lactation? איך נעשת השראת הנקה•

(ההיפופיזה)בלוטת יותרת המוח

SHEEHAN’S SYNDROME

ה בהריוןשאי•

רידת לחץ דםי•

נקה סימפטום ראשוןה•

סימפטומים אחרים -חרי שניםא•

מק של הבלוטהנ•

?שאלות :ישום קליני של הידע באנטומיה ופזיולוגיה

-צד אחד

?או שני צדדים

האם לחכות

"יתמלאו"שהשדים

?"מלאה"כדי לתת ארוחה ...בשיעור הבא

©ינה ויסמן'ר ג"כל הזכויות שמורות לד

מבנה השד תוך כדי הנקהC.Fisher and M.Wolridge

אנטומיה של התינוק להנקה

גודל קיבה

לסת; לחיים; לשון; חיך -מבנה חלל הפה

רפלקסים

עצבים קרניאליים

גודל הקיבה אצל ילוד

גודל אנטומי לעומת גודל פזיולוגי

Breastfeeding Management For the Clinician

Using the Evidence, Marsha Walker 2nd ed. 2011 pp120

בימים הראשונים

נפח החלב בארוחה הוא די קטן

, הפרשת החלב מהשדיים היא בכמות קטנה•

לעומת מה שתינוקות שניזונים מפורמולה נוטים

.לאכול

מתואמים , (והחלב)כמות והרכב הקולוסטרום •

לפזיולוגיה ולמחסנים של ; לצרכים; לאנטומיה

.התינוק

עלול להוביל , חוסר הבנת ההתאמה היחודית הזו•

.למתן פורמולה באופן מיותר

גודל פזיולוגי ממוצע של קיבת תינוק בימים הראשוניםScammon RE, DoyleLO. Observations on the capacity of the stomach in the first 10 days of postnatal life

AM J Dis Child 1920; 20:516-538

ג"ק/ל"מ ל"מ יום לאחר לידה

1 7 2

2 13 4

3 27 8

4 46 14

5 57 17

6 64 19

7 68 21

8 71 22

9 76 23

בימים הראשוניםגודל אנטומי ממוצע של קיבת תינוק

(ל"מ)ממוצע נפח קיבה גיל ומשקל

22 ג"ק 1.5-2.0( NB)ילוד

30 ג"ק 2.0-2.5( NB)ילוד

30 ג"ק 2.5-3.0( NB)ילוד

35 ג"ק 3.0-3.5( NB)ילוד

35 ג"ק 3.5-4.0( NB)ילוד

4.0+ 38( NB)ילוד

45 כל המשקלים, גיל שבוע

75 כל המשקלים, גיל שבועיים

Scammon RE, DoyleLO. Observations on the capacity of the stomach in

the first 10 days of postnatal life

AM J Dis Child 1920; 20:516-538

הפה וגרון התינוק בהתייחס , אנטומיה של הראש

אכילה/ליניקה(Morris & Klein, 2000)

שפתיים ולחיים, רצפת הפה, י גג הפה"תחום ע -חלל הפה

Bone Palatine process of maxilla and Palatineחיך קשה : גג הפה •

חיך הרך ו ענבל•

בעמדה מעט אחורית( mandible)לסת תחתונה –רצפת הפה •

mylohyoid, geniohyoid, digastric –עם שרירי •

orbiculus oris –השפתיים •

buccinator, masseter –י "לחיים מוגדרות ע•

כריות שומן ליציבות בעת היניקה•

הקשורים ליניקה שרירים

•Temporalis : מושך , סוגר את הפה, מעלה את הלסת התחתונה את הלסת התחתונה אחורה

•Masseter :סוגר את הלסתות

•Medial pterygoid :מעלה את הלסת התחתונה וסוגר את הפה

•Lateral pterygoid :מביא את הלסת התחתונה קדימה

•Buccinator : (שריר הנשיקה)דוחס את הלחי

•Orbicularis oris :שריר טבעתי סביב השפתיים

•Mentalis :מעלה את מרכז השפה התחתונה

הלשון ממלאת כמעט את כל חלל הפה קשורים לתפקוד הלשוןשרירים

•Genioglossus

•Styloglossus

•Stylohyoid

•Digastric

•Mylohyoid

•Hyoglossus

•Geniohyoid

: שרירים המעצבים את הלשון להנקה 4

•Superior longitudinal– קעור הלשון, הרמת הקצה והצדדים

•Inferior longitudinal- קימור הלשון, מוריד קצה הלשון

•Transverse lingual- מייצר ומעבה את הלשון

•Lateral lingual- מרחיב ומאריך את הלשון

שרירי הגרון עוזרים בתמיכה•

פרנולוםמיתרים

מאמצא רצפת הפה ( מיתר)קשר –פרנום הלשון •

לחלק התחתון של הפה

את השפתיים מיתרים הקושרים –פרנום השפה

(inferior and superior)לחניכיים

מיקום חלק מהעצבים הקרניאליים

Cranial nerves related to suckling

Structure Cranial

nerve/

sensory

Cranial

nerve/motor

Mouth CN – 5 צורה

ומרקם

CN – 7 הבעות

פנים

Tongue CN – 9 טעם CN – 12 לשון

Jaw - לסת CN – 5 לעיסה

cranialעצבים 5-שרירים ו 26שיתוף של

לבליעה ומציצה

Structure Cranial

nerve/sensory

Cranial

nerve/motor

Palate - 5,7,9,10 5,9 חיך

Tongue - 5,7,12 9 לשון

Pharynx 5,10 9,10

Larynx 10 9,10

Cranial nerves related to swallowing

Pharynx לוע

צינור שרירי ורך בחלק האחורי של הגרון

Oropharynx בין החיך הרך והאפיגלוטיס

• Nasopharynx

והחיך הרך nasal choanae -בין ה

•Hypopharynx

מבסיס האפיגלוטיס ומטה

העלמות הופעה רפלקס

Moro חודשים 3-4 יילוד רעש השמעת בעת קפיצה

ATNR חודשים 3-4 יילוד (קפוצה יד /ישרה יד) סייף

Grasp רגל כף – חודשים 8 /יד כף – חודשים 3-4 יילוד מגע בעת רגל /יד כף סגירת

Rooting ליד במגע פה ופתיחת פניה

הפה

חודשים 3-4 יילוד

Stepping חודשים 3-4 יילוד משטח עם מגע בעת הליכה תנועות

Babinski חודשים 12 יילוד מגע בעת רגל כף של פלקציה

רפלקסים

: רפלקסים של התאמה והסתגלות •

נגיעה בשפתיים או בלחי מביא להפניית הראש לאותו כוון –Rooting -חיפוש • ( gape response)הגירוי ופתיחת הפה

שב 32-מופיע מ '

(יותר ביונקים)חודשים 6ועד 2 -יכול להעלם מ

מסייע במציאת הפטמה

לחץ על ראש התינוק עלול להסיח את התינוק מכיוון הפטמה

עלול להפריע בהנקה –העדר או רגישות יתר.

רפלקס המציצה

אצבע /נגיעה קלה של הפטמה -Sucking –מציצה • לשפתיים או לשון מאתחל את רצף תנועות המציצה

מופק על ידי גירוי או לחץ בלשון ובחיבור בין החיך הקשה והרך

שב 15-18: עובר •

רצף של יניקות אך ללא קואורדינציה. שב 32:פגים

34-35 מסוגלים לינוק פרקי זמן קצרים –. שב

בסיכון גבוה לאשפוז חוזר וצהבת

רפלקסים -המשך

Swallowing – בליעה•

לבליעה תפקיד מכריע בהשרדות תינוקות •

י מגע הבולוס עם הרצפטורים הסנסוריים וכימיים של החיך "מופק ע• הרך והחלק האחורי של הפה

וויסות כמות מי השפיר בהריון 12-14. שב

חצי מכמות מי השפיר כל יום-העובר בולע כ –לקראת הלידה.

הלשון יוצאת מהפה קדימה -Protrusion reflex –הוצאת הלשון • ומטה בציפיה לתפוס ולמשוך את הפטמה אל תוך הפה

•Bite reflex – 28' מופיע בשב, גירוי החניכיים ,

'ח 9-12נעלם בגיל •

ATNR

: רפלקסים הגנתיים

•Gag reflex- מופק מאיזור אמצע הלשון

מגן מפני בליעת פריטים גדולים מדי או שאיפתם

1מופיע בשבוע

עלול להיות פעיל יתר על המידה

•Cough reflex – מכניזם של שיעול המונע אספירציה

silent aspiration –לא קיים בפגים צעירים

המכניקה של ההנקה

Physiology of infant sucking

:מטרות •

להכיר את סוגי המציצה -

– nutritive, non-nutritive, sucking, suckling

להכיר את התפתחות היניקה -

להכיר את מחזוריות היניקה -

להכיר את הגורמים העלולים להשפיע על המציצה -

הנורמלית

Infant Sucking

בליעה , ממדית של תיאום מורכב ודינאמי בין מציצה-משימה רב• ונשימה

תזונה באמצעות מחזור הדם השליתי ישיר למחזור הדם –עובר • העוברי והפרשת פסולת באמצעות מחזור הדם האמהי

ספיגת מזון , עיכול, תזונה דרך הפה –שינוי דרמטי –בלידה • והפרשת פסולת מטבולית

צרכים תזונתיים גבוהים ומערכות , כל זה על לרקע צמיחה מהירה• לא מפותחות

יועצת הנקה מפיקה תועלת מהבנת המכניקה של היניקה • והמכניזמים המשתתפים ביניקה

Science of suckling/sucking

צירוף פעילות השרירים ושינויים בלחצים בתוך הפה •

מעבירים מזון מחלל הפה לקיבה•

מעבר המזון מתרחש כאשר מערכת של שסתומים •

-אפיגלוטיס וספינקטר ה, לשון, חיך רך, שפתיים)cricopharyngeal ) מאפשרת מעבר מזון בכוון הנכון

ובזמן הנכון

נשימה –מצב המנוחה של כל השסתומים •

מ לאפשר בליעה"משנים את מצבם ע רוב השסתומים•

מונחים המסבירים תנועות הפה •

לא תמיד הבחנה ברורה בין המונחים•

suckling –( Lawrence,2005)י יניקה "קבלת אוכל ע•

לכל מין דפוס יניקה ייחודי לו•

התכווצות –( בכל היונקים)המכניזם העיקרי לקבלת חלב •אפיטל בשד כתגובה להפרשת אוקסיטוצין מהאונה -המיו

(neurohypophysis)האחורית של היפופיזה

MER – milk ejection reflex-יניקה מהווה גירוי ל•

הזרמת החלב גורמת לשינוי בדפוס היניקה •

nutritive -ל non-nutritive -מ•

nutritive -יניקה שניזונים ממנה •

Non-nutritive sucking (NNS)

בהעדר זרימת חלב גדולה•

הבדל בקצב -דפוסי מציצה 2 –אכילה מבקבוק •

(Wolff,1968;Woolridge,1986)

קצב היניקה משתנה –באופן כללי ביניקה •

באופן רציף בהתאם למידת זרימת החלב

NNS -המשך

דפוס של פרצי יניקה והפוגות –אפיון •

מספק יצר בסיסי למציצה או כאמצעי להרגעה•

מגביר פריסטלסיס•

מגביר הפרשת מיצי עיכול•

מפחית בכי•

–בקרב תינוקות SIDSמפחית את שיעור • משתמשי מוצצים

-המכניקה של היניקה

מתאר את הסרת החלב מהשד וקבלת חלב לתינוק

:המכניזמים המשתתפים בתהליך•

לחץ שלילי בחלל הפה– vacuum

לשון כלפי השד כלפי החיך -לחץ חיובי

תנועה פריסטלטית של הלשון כלפי הפטמה?

לחץ מוגבר בצינוריות

Neuroendocrineתחת שליטה –הזרמת חלב •

גירוי - הפקטור החשוב ביותר בהזרמת החלב•

הקולטנים הסנסוריים להפרשת אוקסיטוצין

מהווה גירוי להזרמת חלב לאחיובי /הלחץ השלילי•

: משימות מורכבות 3תאום –יניקה אפקטיבית •

SSwBנשימה , בליעה, מציצה•

קצב היניקה

(תלוי בזרימה)שניה /בליעה-מציצה -כ, משתנה •

•Non-nutritive – שניה/מציצות 2, מהיר יותר

8-12כמה שניות כל , לא אחידית –הפסקות בין היניקות • יניקות

ככל שהזרימה מהירה יותר -יחס הפוך בין קצב לזרימה • (Ramsey et al, 2005)קצב היניקה יורד

אוגר יותר " בוגר"תינוק –קצב היניקה קשור לגודל הפה • חלב בפה לפני הבליעה

ל בתחילת היניקה"מ 0.14-0.21 –נפח החלב ליניקה •

ל בסוף הניקה"מ 0.01-0.04

המשך -קצב היניקה

intake -לבין הנפח MER-קשר חיובי בין מספר ה•

•MER – דקות מתחילת היניקה 2.2 –דקה 1תוך

יניקה נמרצת יותר עם -רמת השומן בחלב יותר גבוה • פחות הפסקות

כתוצאה מדרישת התינוק –טווח רחב מאוד בנפחי חלב• יותר מאשר חוסר ביצירת חלב

לחץ שלילי מזרים חלב יותר מאשר לחץ חיובי•

אופי התינוק , תלוי במצב התינוק –עוצמת הלחץ • והתנהגותו

Suckling cycle

(Smith,1988; Wolff,1992; Woolridge, 1986)

רקמה אלסטי מאוד - ההילה והרקמה מתחת להילה , הפטמה•

הקוטר במנוחה½ האורך במנוחה פי -מ 2-3מתארך פי •

כריות שומן בלחיים מספקות יציבות ויצירת אטימה פאסיבית המאפשרת לחץ • שלילי בחלל הפה

השפתיים והלחיים, הלסת התחתונה מהווה בסיס יציב לתפקוד הלשון•

הורדת הלסת התחתונה מגדילה את נפח חלל הפה על מנת ליצור סקשן בתוך • הפה

–יחד עם השפתיים והחייך הרך , ללשון תפקיד עיקרי בכל מרכיבי היניקה• אטימת חלל הפה

הוצאה וזרימת = לחץ מוגבר בצינוריות + לחץ חיובי של הלשון כלפי הפטמה • חלב

בהוצאת החלב, כנראה,אין תפקיד , לחץ שלילי , (ואקום)לסקשן •

suck cycle -

החלק הקדמי של הלשון מספק את רוב הלחץ•

הורדת החלק האחורי של הלשון מגדילה את נפח חלל הפה האטום • ליצירת לחץ שלילי וואקום –

הקצוות הלטרליות של הלשון מתרוממות ונוצר חריץ דרכו החלב • מוזרם לחלק האחורי של הפה

לא ברור אם קיימים תנועות לשון או לא•

הצטברות חלב בחלק האחורי של הפה מעורר בליעה•

גורמים המשפיעים על היניקה

או

תורמים ליניקה לא אפקטיבית

פה או לוע, אנומליות של הפנים•

שפה שסועה, חיך שסוע1.

– Macroglossia(מאוד)לשון גדולה 2.

–אחורית עם לשון קצרה ואחורית , לסת קטנה3.

retrognathia / micrognathia

ankyloglossia –לשון קשורה 4.

bubble, חיך גבוה 5.

גורמים המשפיעים על היניקה

או

תורמים ליניקה לא אפקטיבית

: מערכת העצבים•

.1Muscular dystrophy

.2CP

פגות3.

.4Down’s syndrome

.5Asphyxia at birth

דימום תוך גולגולתי6.

,CMV, Toxoplasmosis: זיהום 7.

meningitis

גורמים המשפיעים על היניקה

או

תורמים ליניקה לא אפקטיבית

:תרופות נגד כאבים / אפידורל •

;Lawrence, 1994 – לא השפעה1.

Riordan et al, 2000;Bader, 1995 – לא משמעותי2.

Murray, 1981 –תפקוד נוירולוגית לאחר הלידה משפיע על3.

Baumgarder, 2003 –שעות הראשונות 24-על ההנקה ב אפקט שלילי4.

-אפידורל ו קשר בין5.מתן תוספות בשבוע הראשון לאחר הלידה

דיווחים על בעיות בשבוע הראשון

24הפסקת ההנקה לפני שבוע

Torvaldsen et al, 2006

סינדרום גמילה וקשיים ביניקה –תרופות אחרות טרום הלידה וסמים 6.

גורמים העלולים להביא ליניקה לא אפקטיבית

: גורמים סב לידתיים•

משך הלידה1.

שיעור גבוה יותר של קשיים –וואקום –סוג הלידה 2.

Hall et al)ימים מהלידה 7-10בהנקה וגמילה תוך

2002)

בקבוקים מוקדם מדי/ מוצצים / פטמות / מתן תוספות 3.

גורמים העלולים להביא ליניקה לא אפקטיבית

עוצמת היניקה יורדת עם עלית החום בחדר –חום סביבתי 1.(Anderson, 1982)

בצקות / שטפי דם כאב וטראומה בעקבות הלידה 2.

( אינטובציה, סקשן)טראומה –בחלל הפה 3.

נזלת, חלב מאספירציה, הפרשות לאחר הלידה –אף סתום 4.

.5Choanal atresia

גורמים העלולים להביא ליניקה לא אפקטיבית

ישנוניות התינוק מהצהבת –צהבת היילוד 1.

מדיניות בבתי חולים המגבילים את משך 2.

ותכיפות ההנקה

הפרדת אמהות ותינוקות לאחר הלידה3.