pAssoVeRhAGGADAh

our GiFt to you!

2

Every spring, family and friends gather to observe Passover with age-old customs, prayers, songs and

traditional foods. It is in the reading of the Haggadah that we pass along to a new generation, the ancient story of our Israelite ancestors’ liberation from slavery. As we observe the Seder

with all of its symbolism, we relive the experience of this momentous event in our history. Let the Passover story inspire you

to reflect back... and to look forward with hope and solidarity with the entire Jewish community.

Speaking of inspiration, this year’s colorful cover art entitled “Passover” was created by internationally renowned Israeli artist, Raphael Abecassis.

Born in Morocco, Mr. Abecassis immigrated to Israel with his parents at the age of 3. His works have been exhibited in many museums and

galleries in Israel, Europe, Canada and the United States.

ShopRite® Stores are privileged to provide this Haggadah as a gift and guide to your Seder celebration.

From our family to yours, we wish you a happy Passover season!

See

Cen

ter

For

rem

ovea

ble

Co

upo

n &

Spo

nSo

r Se

Cti

on

• v

iSit

uS

at

ww

w.S

ho

prit

e.C

om

/ko

Sher

YoUr seder plate The Seder plate is placed on the table in front of the leader. A special Seder plate or a regular large platter may be used. Illustrated above is a traditional assembly for the Seder plate, which includes the following:

• roasted shanKBone of laMB • Bitter herBs – cut into small pieces, or use grated fresh horseradish. • roasted egg • Karpas – traditionally, parsley, celery, lettuce or potatoes may be used. • chazeret – fresh horseradish (or Romaine lettuce). • charoset – a mixture of finely chopped apples, nuts and cinnamon, mixed with a little wine.

other iteMs on YoUr seder taBle three Matzot – Place them in a matzah cover or in a large napkin.

Wine / grape JUice – Place a wine goblet or glass in front of each setting, and a filled decanter near the center of the table. salt Water – All celebrants

will use salt water, and a dish of it should be easily accessible to all at the table. Use more than one dish if desired. cUp of eliJah – Use a large goblet, to be filled with wine and placed near the center of the table.

pilloW – Put a pillow or cushion on the left arm of the leader’s chair or another chair close to it.

Bitter herBsמרור

chazeretחזרת

charosetחרוסת

roasted shanKBone

זרוע

Karpasכרפם

roasted eggביצה

3

סימני הסדר

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

נרצה

4

הכנות לסדר בדיקת חמץ

Before the search, recite the following blessing:

נו ש ר קד ה יי אלהינו מלך העולם, אש רוך את בעור חמץ. נו על ב מצותיו, וצו ב

After the search, recite the following prayer:

ה לא חמת א ברשותי ד אכ ל חמירא וחמיעא ד כטל ולהוי הפקר ה ודלא ידענא לה לב ודלא בערת

עפרא דארעא. כעור חמץ ב

Recite the following after burning the chametz on the morning of the seder:

לא ה וד חזת א ברשותי ד אכ ל חמירא וחמיעא ד כה ודלא בערת ה, ד לא חמת ה וד חמת ה, ד חזתעפרא דארעא. טל ולהוי הפקר כ ה, לב בערת

ערוב תבשיליןנו ש ר קד ה יי אלהינו מלך העולם, אש רוך את ב

נו על מצות ערוב. מצותיו, וצו ברא לנא לאפויי ולבשולי הדין ערובא יהא ש בד נא ולמעב רגא ולתק ולאטמוני ולאדלוקי ש

תא לנא ולכל ישראל ב נא, מיומא טבא לש ל צרכ כאת. עיר הז רים ב הד

הדלקת נרות On Friday night, add words in parentheses.

ר ה יי אלהינו מלך העולם, אש רוך את בל נו להדליק נר ש מצותיו, וצו נו ב ש קד

ל( יום טוב. ת וש ב )שמנו החינו וקי ה יי אלהינו מלך העולם, ש רוך את ב

ה. מן הז יענו לז והג

The sTeps

of The

sederKadeish

Recite Kiddush

Ur’chatz Wash Hands

Karpas Dip Vegetable in Salt Water

Yachatz Break the

Middle Matzah

Magid Tell the

Passover Story

rochtzah Wash Hands for the Meal

Motzi/ Matzah

Eat the Matzah

Maror Eat the

Bitter Herbs

Koreich Eat the Hillel

Sandwich

shUlchan oreich

Enjoy the Meal

tzafUn Eat the Afikoman

Bareich Recite the Grace

After Meals

haleil Recite Hallel

nirtzah Pray for

Acceptance

prepare for Your sederthe search for chaMetz • B’diKat chaMeitz On the night before Passover, the B’dikat Chameitz (Search for Leaven) is conducted after nightfall. When the first Seder is on Saturday night, the search is performed on Thursday evening and the burning on Friday morning.Before the search, recite the following blessing:Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who sanctified us with His commandments, and commanded us to remove all of the chametz.After the search, recite the following prayer:All chametz in my possession, which I have not seen and have not removed, shall be nullified and be ownerless as the dust of the earth.

the BUrning of chaMetz • BiUr chaMeitz Recite the following after burning the chametz on the morning of the seder:All chametz in my possession, whether I have seen it or not and whether I have removed it or not, shall be nullified and be ownerless as the dust of the earth.

eirUv tavshilin If the first days of Passover are Thursday and Friday, an Eiruv Tavshilin (a piece of matzah and a cooked food, like an egg) is set aside. The following blessing is recited on Wednesday. Once said, it permits cooking on Friday for Shabbat.

Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who sanctified us with His commandments, and commanded us about the Eiruv.By making this Eiruv, we will be allowed to bake, to cook, to fry, to insulate, to light a flame, to prepare for, and to do anything needed on Yom Tov for the sake of Shabbat for ourselves and for the Jews who live in this city.

candle lighting • hadlaKat neirot On Friday night, add words in parentheses. Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who sanctified us with His commandments and commanded us to light the (Shabbat and) holiday candles.Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who has granted us life and sustenance and permitted us to reach this season.

5

סימני ש הסדר קד

On Friday night begin here:

הי בקר הי ערב וי )וימים והארץ וכל-צבאם: ויכל י, ויכלו הש ש יום השת ב ר עשה, ויש ביעי, מלאכתו אש יום הש אלהים ב

ר עשה: ויברך ל-מלאכתו אש ביעי, מכ יום הש בבת י בו ש ש אתו, כ ביעי, ויקד אלהים את-יום הש

רא אלהים לעשות:( ר-ב ל-מלאכתו, אש מכExcept on Friday night, begin here:

נן ורבותי: סברי מרנן ורב

ה יי, אלהינו מלך העולם, רוך את בפן: רי הג בורא פ

On Friday night add the words in parentheses:

נו חר ב ר ב ה יי, אלהינו מלך העולם, אש ברוך אתמצותיו, נו ב ש ל-לשון, וקד ל-עם, ורוממנו מכ מכתות למנוחה ו( ב אהבה )ש ן-לנו יי אלהינו ב ת ות

ים לששון את-יום ים וזמנ מועדים לשמחה, חגה. זמן חרותנו, צות הז ת הזה ואת-יום( חג המ ב )השי בנו אהבה( מקרא קדש, זכר ליציאת מצרים. כ )בת( ומועדי ב ל-העמים. )וש ת מכ ש בחרת ואותנו קדנו: שמחה ובששון הנחלת אהבה וברצון( ב ך )ב קדש

ים: ת ו( ישראל והזמנ ב ש )הש ה יי, מקד רוך את ב

ש קד

6

The sTeps

of The

sederKadeishFirst Cup

Recite Kiddush • KadeishOn Friday night begin here: (there was evening and there was morning. On the sixth day, the heavens and the earth and all their hosts were completed. And God completed, on the seventh day, His work which He had made, and He ceased on the seventh day, all His work in which He had been engaged. And God blessed the seventh day and sanctified it, because on it He ceased all His work which He had created.)

Vay’hi erev vay’hi voker yom hashi-shi.

Vay’chulu hashamayim v’ha-aretz v’chol-tzva-am. Va-y’chal Elohim bayom hashvi-i, m’lachto asher asah, vayishbot bayom hashvi-i, mikol-m’lachto asher asah. Va-y’vareich Elohim et-yom hashvi-i, vay’kadeish oto, ki vo shavat mikol-m’lachto, asher-bara Elohim la-asot.

Except on Friday night, begin here: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who creates the fruit of the vine.

On Friday night add the words in parentheses: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who has chosen and exalted us above all nations and has sanctified us with Your commandments. And You, Lord our God, lovingly bestowed upon us (Sabbaths for rest), appointed times for happiness, holidays and seasons for joy, (this Sabbath day and) this Feast of Matzot, our season of freedom (with love), a holy convocation recalling the Exodus from Egypt. You did choose and sanctify us above all peoples. (In Your gracious love) You did grant us Your (holy Sabbath and) appointed times for happiness and joy. Blessed are You, O Lord, who sanctifies (the Sabbath,) Israel, and the appointed times.

Savri maranan v’rabanan v’rabotai. Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p’ri hagafen.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, asher bachar banu mikol-am, v’rom’manu mikol-lashon, v’kid’shanu b’mitzvotav, vatiten-lanu Adonai Eloheinu b’ahavah (shabatot limnuchah u) moadim l’simchah, chagim uz’manim l’sason et-yom (hashabat hazeh v’et-yom) chag hamatzot hazeh Z’man cheiruteinu, (b’ahavah,) mikra kodesh, zeicher litzi-at Mitzrayim. Ki vanu vacharta v’otanu kidashta mikol-ha-amim. 7

סימני הסדר

On Saturday night add:

ה יי, אלהינו מלך העולם, רוך את בבורא מאורי האש:

ין יל ב בד ה יי, אלהינו מלך העולם, המ רוך את בין ין ישראל לעמים, ב ך, ב ין אור לחש קדש לחל בת ב ת ש ש ין קד עשה. ב ת ימי המ ש ביעי לש יום הש

ת ש ביעי מש . ואת-יום הש לת ת יום טוב הבד לקדשך ישראל ת את-עמ ש לת וקד . הבד ת ש עשה קד ימי המ

ין יל ב בד ה יי, המ רוך את תך. ב קדש בקדש לקדש:

On all nights continue here:

החינו ה יי, אלהינו מלך העולם, ש רוך את בה: מן הז יענו לז מנו והג וקי

Drink the first cup of wine.

ורחץBefore eating the vegetable, we wash our hands

without a blessing.

ש קד ורחץ

8

The sTeps

of The

sederKadeishHavdalah

Ur’chatz First Washing

(v’shabat) umo’adei kod’shecha (b’ahavah uv’ratzon) b’simchah uv’sason hinchal-tanu. Baruch atah Adonai, m’kadeish (hashabat v’) Yisra-eil v’hazmanim.

On Saturday night add paragraphs in brackets: [Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who creates the light of the fire.

Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who distinguishes between the sacred and the secular, between light and darkness, between Israel and the nations, between the seventh day and the six working days. You have distinguished between the holiness of the Sabbath and the holiness of the Festival, and sanctify the seventh day above the six working days. You distinguish and sanctify Your people Israel with Your holiness. Blessed are You, O Lord, our God, who distinguishes between the degrees of holiness.]

On Saturday night add: [Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei m’orei ha-eish.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hamavdil bein kodesh l’chol bein or l’choshech, bein Yisra-eil la-amim, bein yom hashvi-i l’sheishet y’mei hama-aseh. Bein k’dushat shabat likdushat yom tov hivdalta. V’et-yom hashvi-i misheishet y’mei hama-aseh kidashta. Hivdalta v’kidashta et-am’cha Yisra-eil bikdushatecha. Baruch atah Adonai, hamavdil bein kodesh l’kodesh.]

On all nights continue here: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who has granted us life and sustenance and permitted us to reach this season.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, shehecheyanu v’ki’manu v’higi-anu laz’man hazeh. Drink the first cup of wine.

Wash hands • Ur’chatzBefore eating the vegetable, we wash our hands without a blessing.

9

סימני סהסדר רפ כ

Dip the vegetable in salt water.

ה יי, אלהינו מלך העולם, רוך את ברי האדמה: בורא פ

Eat the vegetable.

יחץThe middle matzah is broken in half. The leader leaves one half between the two whole ones and wraps the other half in a cloth

to be used for the afikoman.

יד מגUncover the matzah and declare:

ארעא דמצרים. י אכלו אבהתנא ב הא לחמא עניא דא ת צריך ייתי ויפסח. הש ל ד כפין ייתי ויכול, כ ל ד כא עבדי, ת ארעא דישראל. הש אה ב נה הב הכא, לש

ני חורין: אה ב נה הב לש The second cup of wine is poured, and the youngest

asks The Four Questions:

ה נ ת ש מה נילות? ל הל ה מכ ילה הז ה הל נ ת ש מה נ

ה. ילות אנו אוכלין חמץ ומצ כל הל ב שה: לו מצ ה כ ילה הז הל

אר ירקות ילות אנו אוכלין ש כל הל ב שה מרור: ילה הז הל

עם אחת. ילין אפילו פ ילות אין אנו מטב כל הל ב שי פעמים: ת ה ש ילה הז הל

ין. בין ובין מסב ין יוש ילות אנו אוכלין ב כל הל ב שין: נו מסב ל ה כ ילה הז הל

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

10

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas Dip Vegetable in Salt Water

Yachatz Break the

Middle Matzah

Magid The Four

Questions

Dip Vegetable in salt Water • KarpasDip the vegetable in salt water. Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who creates the fruit of the earth.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p’ri ha-adamah. Eat the vegetable.

Break the Middle Matzah • YachatzThe middle matzah is broken in half. The leader leaves one half between the two whole ones and wraps the other half in a cloth to be used for the afikoman.

Tell the passover story • MagidUncover the matzah and declare: This is the bread of affliction that our ancestors ate in the land of Egypt. Let all who are hungry come and eat. Let all who are needy come and celebrate the Passover. At present we are here; next year may we be in Israel. At present we are slaves; next year may we be free.

Ha lachma anya di achalu avhatana b’ara d’Mitzrayim. Kol dichfin yeitei v’yeichol, kol ditzrich yeitei v’yifsach. Hashata hacha, l’shanah haba-ah b’ara d’Yisra-eil. Hashata avdei, l’shanah haba-ah b’nei chorin.

The second cup of wine is poured, and the youngest asks The Four Questions:

the foUr QUestionsWhy is this night different from all other nights? Mah nishtanah ha-lailah hazeh mikol ha-leilot?

1. On all other nights we eat chametz and matzah. Tonight, why do we eat only matzah? Sheb’chol ha-leilot anu och’lin chameitz umatzah. Ha-laylah hazeh kulo matzah.

11

סימני הסדר

Recite the following answer in unison:

מצרים. ינו לפרעה ב עבדים הייד חזקה ובזרוע נטויה, ם, ב ויוציאנו יי אלהינו מש

רוך הוא את־אבותינו דוש ב ואלו לא הוציא הקדים עב צרים, הרי אנו ובנינו ובני בנינו, מש ממ

נו חכמים, ל מצרים. ואפילו כ היינו לפרעה בנו יודעים את־התורה, ל נו זקנים, כ ל נו נבונים,כ ל כ

ה רב יציאת מצרים. וכל המ ר ב מצוה עלינו לספח: ב יציאת מצרים, הרי זה מש ר ב לספ

י ע, ורב י יהוש י אליעזר, ורב רב מעשה בי טרפון, י עקיבא, ורב ן־עזריה, ורב אלעזר ב

יציאת רים ב בני־ברק, והיו מספ ין ב היו מסב שאו תלמידיהם ב ילה, עד ש ל־אותו הל מצרים, כ

מע, יע זמן קריאת ש ואמרו להם: רבותינו, הגחרית: ל ש ש

בעים בן ש ן־עזריה. הרי אני כ י אלעזר ב אמר רבילות. ל אמר יציאת מצרים ב ת נה, ולא זכיתי, ש ש

ר, את זכ אמר: למען ת נ ן זומא. ש ה ב רש ד עד שיך יך. ימי חי יום צאתך מארץ מצרים, כל ימי חי

ילות. וחכמים אומרים: ימי יך הל ל ימי חי מים. כ הייח: ש יך להביא לימות המ ל ימי חי ה. כ יך העולם הז חי

תן תורה לעמו נ רוך ש רוך הוא. ב קום. ב רוך המ ברה תורה. ב עה בנים ד נגד ארב רוך הוא. כ ישראל. ב

אינו ם, ואחד ש ע, ואחד ת אחד חכם, ואחד רשאול: יודע לש

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

12

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid The Four

Questions

The Answer

2. On all other nights we eat any kind of herbs. Tonight, why do we eat the bitter herbs? Sheb’chol ha-leilot anu och’lin sh’ar y’rakot. Ha-laylah hazeh maror.

3. On all other nights we do not dip even once. Tonight, why do we dip twice? Sheb’chol ha-leilot ein anu matbilin afilu pa-am echat. Ha-laylah hazeh sh’tei f’amim.

4. On all other nights we eat sitting or reclining. Tonight, why do we all recline? Sheb’chol ha-leilot anu och’lin bein yosh’vin uvein m’subin. Ha-laylah hazeh kulanu m’subin.

Recite the following answer in unison: We were slaves to Pharaoh in Egypt, but the Lord our God took us out of there with a mighty hand and an outstretched arm. Had God not taken our ancestors out of Egypt, then we, our children and grandchildren would still be enslaved to Pharaoh in Egypt. Even if we all were wise and perceptive, experienced, and versed in Torah, it would still be our duty to tell about the Exodus from Egypt. The more one talks about the Exodus, the more commendable.

It happened that Rabbis Eliezer, Joshua, Elazar ben Azaryah, Akiva and Tarfon were reclining at the seder table in Bnei Brak. They spent the whole night discussing the Exodus until their students came and said to them: “Rabbis, it is time for the recitation of the Shema.”

Rabbi Elazar ben Azaryah said: “I am like a seventy-year old man, and I have not succeeded in understanding why the Exodus from Egypt should be mentioned at night, until Ben Zoma explained it by quoting: “In order that you may remember the day you left Egypt all the days of your life.” The Torah adds the word “all” to the phrase “the days of your life” to indicate that the nights are meant as well. The sages declare that “the days of your life” means the present world, and “all” includes the messianic era.

Blessed be the Omnipresent; blessed be He. Blessed be God who has given the Torah to His people Israel; blessed be He. The Torah speaks of four sons: a wise one, a wicked one, a simple one, and one who is not able to ask a question.

13

סימני הסדר

ארבעה בנים ים חכם מה הוא אומר? מה העדת והחק

ה יי אלהינו אתכם? ר צו טים, אש פ ש והמסח: אין הלכות הפ ה אמר־לו כ ואף את

סח אפיקומן: מפטירין אחר הפע מה הוא אומר? מה העבדה הזאת לכם? רשלל, הוציא את־עצמו מן הכ לכם ולא לו. ולפי ש

יו, ואמר־לו: נ ה הקהה את־ש ר. ואף את עק פר ב כצרים, לי ולא־לו. צאתי ממ עבור זה, עשה יי לי, ב ב

ם, לא היה נגאל: אלו היה שם מה הוא אומר? מה זאת? ואמרת אליו: ת

ית עבדים: צרים מב חזק יד הוציאנו יי ממ באמר: נ תח לו. ש אול, את פ אינו יודע לש ש ועבור זה יום ההוא לאמר: ב דת לבנך, ב והג

צרים: צאתי ממ עשה יי לי, ביום ההוא. למוד לומר ב יכול מראש חדש, ת

למוד לומר עוד יום. ת יום ההוא. יכול מב אי בעה ש א ב י, אל עבור זה לא אמרת עבור זה. ב ב

ה ומרור מנחים לפניך: ש מצ י שו ה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. ועכש חל מתע אמר יהוש אמר: וי נ קום לעבודתו. ש קרבנו המ

הר עבר הנ ה אמר יי אלהי ישראל, ב ל־העם. כ אל־כרח אבי אברהם ואבי נחור. בו אבותיכם מעולם, ת ישח את־אביכם את־אברהם עבדו אלהים אחרים: ואק וי

ה נען. וארב כל־ארץ כ הר, ואולך אותו ב מעבר הנן ליצחק את־יעקב ן לו את־יצחק: ואת את־זרעו, ואת

ת אותו. ן לעשו את־הר שעיר, לרש ואת־עשו. ואתויעקב ובניו ירדו מצרים:

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

14

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid The Four Sons

the foUr sons

The wise son asks: “What is the meaning of the testimonies, statutes, and laws, that the Lord our God has commanded us?” Explain to him the laws of the Pesach: that “no dessert may be eaten after the Passover sacrifice.”

The wicked son asks: “What does this service mean to you?” By the words “to you” he implies that this service is only for you–not for himself. By excluding himself from the community, he denies God. So tell him bluntly: “This is done on account of what the Lord did for me when I came out of Egypt.” For me, not for him; had he been there, he would not have been redeemed.

The simple son asks: “What is this all about?” Tell him, “With a strong hand the Lord brought us out of Egypt from the house of slavery.”

As for the son who is unable to ask a question, you must open up the subject to him, as it is written: “You shall tell your son on that day: ‘This is on account of what the Lord did for me when I came out of Egypt.’”

One might think that the Haggadah should be recited on the first day of the month of Nisan, but the Torah says: “You shall tell your son on that day” [the first day of Passover]. One might think that the phrase “on that day” means that the story of the Exodus should be recited in the daytime; therefore, the Torah says: “This is on account of what the Lord did for me.” The word “this” refers to the time when this matzah and this maror are placed before you — on Passover night when you are obliged to eat them.

At first our ancestors worshipped idols, but now the Omnipresent has brought us near to His service, as it is written: “Joshua said to all the people: so says the Lord God of Israel — ‘your ancestors, including Terach, father of Abraham and Nahor, lived beyond the Euphrates and worshipped other gods. I took your father Abraham from the other side of the river and led him through all the land of Canaan. I multiplied his family and gave him Isaac. To Isaac I gave Jacob and Esau; to Esau I gave Mount Seir to inherit; however, Jacob and his children went down to Egypt.’”

15

סימני הסדר

רוך הוא. רוך שומר הבטחתו לישראל. ב בץ, לעשות ב את־הק רוך הוא חש דוש ב הק ש

תרים, ין הב ברית ב אמר לאברהם אבינו ב מה ש כי־גר יהיה זרעך, דע, כ אמר לאברם ידע ת אמר: וי נ ש

נה: ע מאות ש ארץ לא להם, ועבדום וענו אתם ארב בן אנכי. ואחרי כן יצאו, ר יעבדו ד וגם את־הגוי אש

דול: רכש ג בCover the matzah, raise the wine cup and say:

לבד עמד לא אחד ב עמדה לאבותינו ולנו. ש והיא שכל דור ודור, עומדים עלינו ב א ש עלינו לכלותנו. אל

דם: ילנו מי רוך הוא מצ דוש ב לכלותנו. והקSet down the wine cup, and uncover the matzah.

י לעשות ליעקב אבינו. ש לבן הארמ ק צא ולמד, מה בש לעקר ק כרים, ולבן ב א על הז רעה לא גזר אל פ ש

רד מצרימה, י י אבד אבי, ו אמר: ארמ נ ל, ש את־הכדול, ם לגוי ג הי ש מתי מעט. וי ם ב גר ש י ו

עצום ורב:

בור. י הד רד מצרימה. אנוס על פ וי

קע ת א ירד יעקב אבינו להש ל ד ש ם. מלמ גר ש וירעה, אמרו אל־פ אמר: וי נ ם, ש מצרים, אלא לגור ש בר לעבדיך, אן אש י אין מרעה לצ אנו, כ ארץ ב לגור בבו־נא עבדיך ה, יש נען. ועת ארץ כ י כבד הרעב ב כ

שן: ארץ ג ב

בעים נפש ש אמר: ב נ מה ש מתי מעט. כ בה, שמך יי אלהיך, ירדו אבתיך מצרימה. ועת

מים לרב. כוכבי הש כ

ם: נים ש היו ישראל מצי ד ש ם לגוי. מלמ הי ש וי

רצו, ש רו וי אמר: ובני ישראל, פ נ מה ש דול עצום. כ גלא הארץ אתם: מ מאד מאד, ות עצמו, ב רבו וי וי

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

16

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid Spiritual

Oppression

Blessed be He who keeps His promise to Israel; blessed be He. The Holy One, blessed be He, predetermined the time for our final deliverance in order to fulfill what He had pledged to our father Abraham in a covenant, as it is written: “He said to Abram, ‘Your descendants will surely sojourn in a land that is not their own, and they will be enslaved and afflicted for four hundred years; however, I will punish the nation that enslaved them, and afterwards they shall leave with great wealth.’”

Cover the matzah, raise the wine cup and say: This promise has sustained our ancestors and us. For not only one enemy has risen against us to annihilate us, but in every generation foes rise against us. But the Holy One, Blessed be He, saves us from their hand. Set down the wine cup, and uncover the matzah.

Learn what Laban the Syrian tried to do to our father Jacob. While Pharaoh decreed only against the newborn males, Laban tried to uproot all of Israel, as it is written: “The Aramaean sought to destroy my father; however, he went down to Egypt and sojourned there few in number and there he became a great, mighty, and numerous nation.”

He went down to Egypt, compelled by divine decree.

He sojourned there implies that he did not come down to settle in Egypt but only to live there temporarily, as it is written: “They (the sons of Jacob) said to Pharaoh: ‘We have come to sojourn in this land because there is no pasture for your servants’ flocks, for the famine is severe in the land of Canaan. For now, though, let your servants dwell in the land of Goshen.’”

Few in number, as it is written: “With seventy souls your ancestors went down to Egypt, and now the Lord your God has made you as numerous as the stars in the sky.”

And he there became a nation: by which we are taught that the children of Israel were distinguished even in Egypt.

Great, mighty, as it is written: “The children of Israel were fruitful and increased greatly; they multiplied and became mighty, and the land was full of them.”

17

סימני הסדר

יך, דה נתת צמח הש אמר: רבבה כ נ מה ש ורב. כדים נכנו, עדי עדיים: ש באי ב לי, ות גד י, ות רב ות

ח, ואת ערם ועריה: ואעבר עליך ואראך ושערך צמדמיך חיי ואמר לך דמיך ואמר לך ב מתבוססת ב

דמיך חיי. ב

נו עלינו ת י ענונו. ו צרים וי רעו אתנו המ י וה: עבדה קש

מה אמר:הבה נתחכ מה שנ צרים. כ רעו אתנו המ י ום הוא י־תקראנה מלחמה, ונוסף ג ה, והיה כ ן־ירב לו. פ

נו ועלה מן־הארץ: על־שנאינו, ונלחם־ב

ים, למען שימו עליו שרי מס אמר: וי נ מה ש ענונו. כ ויתם נות לפרעה, את־פ בן ערי מסכ סבלתם: וי תו ב ענ

ואת־רעמסס:

אמר: נ מה ש ה. כ נו עלינו עבדה קש ת י ופרך: ני ישראל ב ויעבדו מצרים את־ב

את־קלנו, מע יי ש י אלהי אבתינו, ו י צעק אל־י נ וו, ואת־עמלנו, ואת לחצנו: רא את־ענינ י ו

אמר: ויהי נ מה ש אלהי אבתינו. כ י צעק אל־י נ ואנחו מת מלך מצרים, וי ים ההם, וי מים הרב ביועתם על ש זעקו. ות בני־ישראל מן־העבדה וי

אל־האלהים מן־העבדה:

מע אלהים ש אמר: וי נ מה ש את־קלנו. כ מע יי ש י וריתו, את־אברהם, ר אלהים את־ב זכ את־נאקתם, וי

את־יצחק, ואת יעקב:

אמר: נ מה ש רך ארץ. כ רישות ד ו. זו פ רא את־ענינ י ודע אלהים: ני ישראל. וי רא אלהים את־ב וי

ן ל-הב אמר: כ נ מה ש נים. כ ואת־עמלנו. אלו הבחיון: ת ת ליכהו, וכל-הב ש לוד היארה ת הי

אמר: וגם־ראיתי נ מה ש חק. כ ואת לחצנו. זה הדר מצרים לחצים אתם: חץ, אש את־הל

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

18

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid Prejudice &

Slavery

And numerous, as it is written: “I made you as populous as the plants of the field; you grew up and wore choice adornments; your breasts were firm and your hair grew long; yet, you were bare and naked.”

“The Egyptians suspected us of evil and afflicted us; they imposed hard labor upon us.”

The Egyptians suspected us of evil, as it is written: “Let us deal with them wisely lest they multiply, and, if we happen to be at war, they may join our enemies and fight against us and then leave the country.”

And afflicted us, as it is written: “They set taskmasters over them in order to oppress them with their burdens; the people of Israel built Pithom and Raamses as storage cities for Pharaoh.”

They imposed hard labor upon us, as it is written: “They imposed back-breaking labor upon the people of Israel.”

“We cried to the Lord, the God of our fathers; the Lord heard our cry and saw our affliction, our toil, and our oppression.”

We cried to the Lord, the God of our fathers, as it is written: “It happened in the course of those many days that the king of Egypt died; the children of Israel sighed because of their labor and cried; their cry of servitude reached God.”

The Lord heard our cry, as it is written: “God heard their groaning; God remembered His covenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob.”

And saw our affliction, that is, the conjugal separation of husband and wife, as it is written: “God saw the children of Israel and God knew.”

Our toil refers to the drowning of the sons, as it is written: “Every son that is born you shall cast into the river, but you shall let every daughter live.”

Our oppression means the pressure used upon them, as it is written: “I have also seen how the Egyptians are oppressing them.”

19

סימני הסדר

יד חזקה, ובזרע צרים, ב ממ י וצאנו י וינטויה, ובמרא גדול ובאתות ובמופתים:

צרים. לא על־ידי מלאך, ולא על־ ממ י וצאנו י וירוך הוא דוש ב א הק ליח. אל ידי שרף. ולא על־ידי ש

י בארץ מצרים אמר: ועברת נ כבודו ובעצמו. ש בארץ מצרים, מאדם כור ב יתי כל־ב ה, והכ ילה הז ל ב

פטים, אני יי: המה, ובכל־אלהי מצרים אעשה ש ועד ב

ה, אני ולא מלאך. ילה הז ל י בארץ־מצרים ב ועברתארץ־מצרים. אני ולא שרף. ובכל־ כור ב יתי כל ב והכליח. אני יי. פטים, אני ולא הש אלהי מצרים אעשה ש

אני הוא ולא אחר:

ה יד־יי הויה, אמר: הנ נ מה ש בר. כ ביד חזקה. זו הדקר ב ים, ב מל ג חמרים ב סוסים ב דה, ב ש ר ב מקנך אש ב

בד מאד: בר כ אן, ד ובצ

לופה אמר: וחרבו ש נ מה ש ע נטויה. זו החרב. כ ובזרלים: ידו, נטויה על־ירוש ב

אמר: או נ מה ש כינה. כ לוי ש דול. זה ג ובמורא גת מס רב גוי, ב ה אלהים, לבוא לקחת לו גוי מק הנס

אתת ובמופתים ובמלחמה, וביד חזקה ובזרוע בר־עשה לכם כל אש דלים. כ נטויה, ובמוראים ג

מצרים, לעיניך: יי אלהיכם ב

ה ה הז ט אמר: ואת המ נ מה ש ה, כ ט ובאתות. זה המעשה־בו את־האתת: ר ת ידך. אש ח ב ק ת

י מופתים, אמר: ונתת נ מה ש ם. כ ובמופתים. זה הדמים ובארץ ש ב

As each of the following words is said, spill a small amount of wine from the cup.

ן: ם. ואש. ותימרות עש ד

ים. ת ים. ובזרע נטויה ש ת יד חזקה ש בר אחר. ב דים: ת ים. ובמפתים ש ת ים. ובאתות ש ת דול ש ובמורא ג

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

20

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid Salvation

“The Lord brought us out of Egypt with a mighty hand and an outstretched arm, with great awe, miraculous signs and wonders.”

The Lord brought us out of Egypt not by an angel, not by a seraph, not by a messenger, but by the Holy One, blessed be He, Himself, as it is written: “I will pass through the land of Egypt on that night; I will smite all the firstborn in the land of Egypt from man unto beast; on all the gods of Egypt I will execute judgments; I am the Lord.”

I will pass through the land of Egypt on that night, Myself and not an angel; I will smite all the firstborn in the land of Egypt, Myself and not a seraph; on all the gods of Egypt I will execute judgments, Myself and not a messenger; I am the Lord, I and none other.

Mighty hand refers to the disease among the cattle, as it is written: “Behold the hand of the Lord strikes your cattle which are in the field, the horses, the donkeys, the camels, the herds, and the flocks – a very severe pestilence.”

Outstretched arm means the sword, as it is written: “His drawn sword in his hand, outstretched over Jerusalem.”

Great awe alludes to the revelation of the divine presence, as it is written: “Has God ever taken for Himself one nation out from another nation, with trials, miraculous signs and wonders, by war and with a mighty hand and outstretched arm and by awesome revelations, just as you saw the Lord your God do for you in Egypt, before your eyes?”

Miraculous signs refers to the miracles performed with the staff of Moses, as it is written: “Take this staff in your hand, that you may perform the miraculous signs with it.”

Wonders alludes to the plague of blood, as it is written: “I will show wonders in the sky and on the earth.”

As each of the following words is said, spill a small amount of wine from the cup.

“Blood, fire, and columns of smoke.” Dam, V’a-eish, V’tim’rot ashan.

Another explanation of the preceding verse: Each two-word phrase represents two plagues: strong hand – two; outstretched arm – two; great awe – two; miraculous signs – two; wonders [plural] – two.

21

סימני הסדר

עשר המכות רוך הוא דוש ב הביא הק אלו עשר מכות ש

מצרים, ואלו הן: צרים ב על־ המ

רד. חין. ב בר. ש ים. ערוב. ד נ ע. כ ם. צפרד דכורות: ת ב ך. מכ ה. חש ארב

נים: הם סמ י יהודה היה נותן ב רבאח"ב: צ"ך עד"ש ב ד

קו ל ה אומר, ש ין את לילי אומר: מנ י יוסי הג רבים ם, לקו חמש מצרים עשר מכות, ועל הי צרים ב המם אל־ אמרו החרטמ מצרים מה הוא אומר: וי מכות? בם מה הוא אומר? ע אלהים הוא. ועל הי רעה, אצב פ

מצרים, ר עשה יי ב דלה, אש ד הג רא ישראל את־הי ויה מ יי, ובמשה עבדו. כ אמינו ב יראו העם את־יי. וי וי

מצרים לקו ה, ב ע, עשר מכות: אמור מעת אצב לקו בים מכות: ם, לקו חמש עשר מכות, ועל־הי

הביא ה, ש ה ומכ ל־מכ כ ין ש י אליעזר אומר: מנ רבל מצרים, היתה ש צרים ב רוך הוא על המ דוש ב הקם חרון אפו, עברה ח־ב ל אמר: יש נ ע מכות? ש ארב

לחת מלאכי רעים. עברה אחת. וזעם וזעם וצרה. משע: לחת מלאכי רעים ארב לש. מש ים. וצרה ש ת ש

ם עים מכות, ועל הי מצרים לקו ארב ה, ב אמור מעתלקו מאתים מכות:

הביא ה, ש ה ומכ ל־מכ כ ין ש י עקיבא אומר: מנ רבל מצרים, היתה ש צרים ב רוך הוא על המ דוש ב הק

ם חרון אפו, עברה ח־ב ל אמר: יש נ חמש מכות? שלחת מלאכי רעים. וזעם וצרה. מש

לש. וצרה ים. וזעם ש ת חרון אפו אחת. עברה שה, לחת מלאכי רעים חמש: אמור מעת ע. מש ארבים ם לקו חמש ים מכות, ועל הי מצרים לקו חמש ב

ומאתים מכות:

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

22

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid The Ten Plagues

the ten plagUesAs each of the Ten Plagues is recited, spill a small amount of wine from the cup. The same is done when reciting the abbreviated listing of Rabbi Judah below.

These are the ten plagues which the Holy One, blessed be He, brought upon the Egyptians in Egypt, namely: Eilu eser makot sheheivi hakadosh Baruch hu al haMitzrim b’Mitzrayim, v’eilu hein:

1. Blood • Dam 6. Boils • Sh’chin 2. Frogs • Tz’fardei-a 7. Hail • Barad 3. Lice • Kinim 8. Locusts • Arbeh 4. Wild Animals • Arov 9. Darkness • Choshech5. Cattle Disease • Dever 10. Death of the Firstborn • Makat b’chorot

Rabbi Judah abbreviated the ten plagues by composing three words from their Hebrew initials: D’tzach, Adash, B’achab.

Rabbi Yossi the Galilean says: How does one derive that, after the ten plagues in Egypt, the Egyptians suffered fifty plagues at the Sea? Concerning the plagues in Egypt the Torah states that, “The magicians said to Pharaoh, ‘It is the finger of God.’” However, at the Sea, the Torah relates that, “Israel saw the great hand which the Lord laid upon the Egyptians, and the people revered the Lord and they believed in the Lord and in His servant Moses.” It reasons that if they suffered ten plagues in Egypt, they must have been made to suffer fifty plagues at the Sea.

Rabbi Eliezer says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to four plagues? It is written: “He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and trouble, a band of evil messengers.” Since each plague was comprised of 1) wrath, 2) fury, 3) trouble and 4) a band of evil messengers, they must have suffered forty plagues in Egypt and two hundred at the Sea.

Rabbi Akiva says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to five plagues? It is written: “He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and trouble, a band of evil messengers.”

23

סימני הסדר

נו י דקום עלינו: ה מעלות טובות למ מ כ

צרים, אלו הוציאנו ממנו: י פטים, ד ולא עשה בהם ש

פטים, אלו עשה בהם שנו: י ולא עשה באלהיהם, ד

אלו עשה באלהיהם,נו: י כוריהם, ד ולא הרג את־ב

כוריהם, אלו הרג את־בנו: י ולא נתן לנו את־ממונם, ד

אלו נתן לנו את־ממונם, נו: י ם, ד ולא קרע לנו את־הי

ם, אלו קרע לנו את־הינו: י ולא העבירנו בתוכו בחרבה, ד

אלו העבירנו בתוכו בחרבה,נו: י תוכו, ד ע צרינו ב ק ולא ש

תוכו, ע צרינו ב ק אלו שנו: י נה, ד עים ש ר ארב דב מ נו ב ק צרכ ולא ספ

נה, עים ש ר ארב דב מ נו ב ק צרכ אלו ספנו: י ן, ד ולא האכילנו את־המ

ן, אלו האכילנו את־המנו: י ת, ד ב ולא נתן לנו את־הש

ת, ב אלו נתן לנו את־השנו: י ולא קרבנו לפני הר סיני, ד

אלו קרבנו לפני הר סיני,נו: י נו את־התורה, ד ולא נתן ל

אלו נתן לנו את־התורה,נו: י ולא הכניסנו לארץ ישראל, ד

אלו הכניסנו לארץ ישראל,נו: י חירה, ד ית הב ולא בנה לנו את־ב

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

24

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid Dayyenu

Five terms (fierce anger, wrath, fury, trouble, and a band of evil messengers) are used to describe the plagues, to teach us that each plague was really five plagues. This means that there were really fifty plagues in Egypt and 250 at the Sea.

daYYenUGod has bestowed many favors upon us. Had He brought us out of Egypt, and not executed judgments against the Egyptians, It would have been enough — Dayyenu

Had He executed judgments against the Egyptians, and not their gods, It would have been enough — Dayyenu

Had He executed judgments against their gods and not put to death their firstborn, It would have been enough — Dayyenu

Had He put to death their firstborn, and not given us their riches, It would have been enough — Dayyenu

Had He given us their riches, and not split the Sea for us, It would have been enough — Dayyenu

Had He split the Sea for us, and not led us through it on dry land, It would have been enough — Dayyenu

Had He led us through it on dry land, and not sunk our foes in it, It would have been enough — Dayyenu

Had He sunk our foes in it, and not satisfied our needs in the desert for forty years, It would have been enough — Dayyenu

Had He satisfied our needs in the desert for forty years, and not fed us the manna, It would have been enough — Dayyenu

Had He fed us the manna, and not given us the Sabbath, It would have been enough — Dayyenu

Had He given us the Sabbath, and not brought us to Mount Sinai, It would have been enough — Dayyenu

Had He brought us to Mount Sinai, and not given us the Torah, It would have been enough — Dayyenu

Had He given us the Torah, and not brought us into Israel, It would have been enough — Dayyenu

Had He brought us into Israel, and not built the Temple for us, It would have been enough — Dayyenu

25

סימני קום הסדר לת למ ה טובה כפולה ומכפ ה וכמ מ על אחת כ

פטים, ועשה צרים, ועשה בהם ש הוציאנו ממ עלינו: שכוריהם, ונתן לנו את־ממונם, באלהיהם, והרג את־בע ק ם, והעבירנו בתוכו בחרבה, וש וקרע לנו את־הי

נה, עים ש ר ארב דב מ נו ב ק צרכ תוכו, וספ צרינו בת, וקרבנו לפני ב ן, ונתן לנו את־הש והאכילנו את־המ

הר סיני, ונתן לנו את־התורה, והכניסנו לארץ ישראל, ל־עונותינו. ר על־כ חירה, לכפ ית הב ובנה לנו את־ב

לשה א אמר ש ל ל ש מליאל היה אומר: כ ן ג רבסח, לא יצא ידי חובתו, ואלו הן: פ דברים אלו ב

ה ומרור: סח. מצ פ

סח פLeader points to the roasted bone:

ש קד ית המ ב זמן ש יו אבותינו אוכלים, ב ה סח ש פרוך דוש ב סח הק פ ם, על שום מה? על שום ש היה קי

ם זבח אמר: ואמרת נ מצרים, ש י אבותינו ב ת הוא, על במצרים, י בני ישראל ב ת סח על ב ר פ י, אש סח הוא לי פחוו. ת ש ד העם וי ק יל, וי ינו הצ ת נגפו את־מצרים ואת־ב ב

ה מצOne raises the matzah and says:

א ל אנו אוכלים, על שום מה? על שום ש ה זו ש מצגלה נ ל אבותינו להחמיץ, עד ש צקם ש יק ב הספ

רוך הוא, וגאלם, דוש ב לכים, הק עליהם מלך מלכי המצרים, ר הוציאו ממ צק, אש אמר: ויאפו את־הב נ ש

צרים, ולא יכלו י גרשו ממ י לא חמץ: כ עגת מצות, כ, וגם צדה לא עשו להם. להתמהמה

מרורOne raises the maror and says:

אנו אוכלים, על שום מה? על שום מרור זה שאמר: נ מצרים, ש י אבותינו ב צרים את־חי ררו המ מ ש

חמר ובלבנים, ה, ב עבדה קש יהם ב וימררו את־חיר עבדו ל־עבדתם, אש דה: את כ ש ובכל־עבדה ב

פרך. בהם ב

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

26

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

MagidPesach

Matzah

Maror

How much more so, then should we be grateful to God for the numerous favors that He bestowed upon us: He brought us out of Egypt, and punished the Egyptians; He smote their gods, and slew their firstborn; He gave us their wealth, and split the Sea for us; He led us through it on dry land, and sunk our foes in it; He sustained us in the desert for forty years, and fed us with the manna; He gave us the Sabbath, and brought us to Mount Sinai; He gave us the Torah, and brought us to Israel; He built the Temple for us, to atone for all our sins.

Rabbi Gamliel used to say: All who have not discussed these three things on Passover have not fulfilled their duty, namely: Pesach, the Passover Offering; Matzah, the Unleavened Bread; Maror, the Bitter Herbs.

pesachLeader points to the roasted bone: Why did our ancestors eat the Passover Offering during the period of the Temple? It is because the Holy One, Blessed be He, passed over the houses of our ancestors in Egypt, as it is written: “You shall say: It is the Passover offering for the Lord, who passed over the houses of the children in Egypt when he smote the Egyptians and spared our houses. The people knelt and bowed down.”

MatzahOne raises the matzah and says:Why do we eat this matzah? It is because the King of Kings, the Holy One, revealed Himself to our ancestors and redeemed them before their dough had time to rise, as it is written: “They baked the dough which they had brought out of Egypt into unleavened cakes; for they were driven out of Egypt and could not delay, nor had they prepared any provision for their journey.”

MarorOne raises the maror and says:Why do we eat this bitter herb? It is because the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt, as it is written: “They made life bitter for them with hard labor, with clay and bricks, and with all kinds of labor in the field; whatever tasks they performed were backbreaking.”

27

סימני אלוהסדר ב אדם לראות את־עצמו, כ כל־דור ודור חי ב

יום ההוא דת לבנך ב אמר: והג נ צרים, ש הוא יצא ממצרים. לא צאתי ממ עבור זה עשה יי לי, ב לאמר: ב

א אף רוך הוא, אל דוש ב אל הק לבד, ג את־אבותינו בם, למען אמר: ואותנו הוציא מש נ הם, ש אל עמ אותנו גע לאבתינו. ב ר נש הביא אתנו, לתת לנו את־הארץ אש

Cover the matzah and raise the cup of wine.

ח, לפאר, ב ל, לש בים להודות, להל לפיכך אנחנו חיעשה ס, למי ש ה ולקל ר, לברך, לעל לרומם, להד

ים האלו. הוציאנו מעבדות ס ל־הנ לאבותינו ולנו את־כגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפלה לחרות, מי

ה. ונאמר עבוד לגאל דול, ומש לאור גה. הללויה: ירה חדש לפניו ש

Put down the cup and uncover the matzah.

psalM 113

ם ם יי. יהי ש הללויה. הללו עבדי יי. הללו את־שמש עד מבואו. זרח ש ה ועד עולם: ממ יי מברך מעתבודו: מים כ ל־גוים יי. על הש ם יי. רם על־כ ל ש מהל

ילי לראות פ ש בת: המ יהי לש גב יי אלהינו. המ מי כת ירים פ ל. מאש מים ובארץ: מקימי מעפר ד ש ב

יבי עם־נדיבים. עם נדיבי עמו: אביון: להושנים שמחה. הללויה: ית אם הב יבי עקרת הב מוש

psalM 114

ית יעקב מעם לעז: צרים, ב שראל ממ צאת י בם ראה לותיו: הי היתה יהודה לקדשו. ישראל ממש

בעות ב לאחור: ההרים רקדו כאילים. ג ן יס רד נס, הי ויב לאחור: ס ן ת רד י תנוס. הי ם כ ך הי בני־צאן: מה־ל כ

פני אדון בני־צאן: מל בעות כ רקדו כאילים. ג ההרים תפני אלוה יעקב: ההפכי הצור אגם־מים. חולי ארץ. מל

מיש למעינו־מים. חלRaise the cup, and recite the following paragraph:

אלנו וגאל ר ג ה יי, אלהינו מלך העולם, אש רוך את בה, לאכל־ ילה הז יענו לל צרים, והג את־אבותינו ממ

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מג

28

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid Psalm 113

Psalm 114

In every generation a person is obligated to see oneself as having personally left Egypt, as it is written: “You shall tell your child on that day: This is on account of what the Lord did for me when I came out of Egypt.” It was not only our ancestors whom the Holy One redeemed from slavery; we, too, were redeemed with them, as it is written: “God took us out from there in order to take us to the land that God had sworn to our ancestors.”

Cover the matzah and raise the cup of wine. Therefore it is our duty to thank and praise, pay tribute and glorify, exalt and honor, bless and acclaim the One who performed all these miracles for our ancestors, and for us. God took us out of slavery into freedom, out of grief into joy, out of mourning into a festival, out of darkness into a great light, out of slavery into redemption. We will recite a new song before Him! Halleluyah! Put down the cup and uncover the matzah.

psalM 113 Praise the Lord! Praise, you servants of the Lord, praise the name of the Lord. Blessed be the name of the Lord from this time forth and forever. From the rising of the sun to its setting, the Lord’s name is to be praised. High above all nations is the Lord; above the heavens is His glory. Who is like the Lord our God, who though enthroned on high, looks down upon heaven and earth? He raises the poor man out of the dust and lifts the needy one out of the trash heap, to seat them with nobles, with the nobles of His people. He turns the barren wife into a happy mother of children. Halleluyah!

psalM 114When Israel went out of Egypt, Jacob’s household from a foreign people, Judah became God’s sanctuary, Israel His king-dom. The sea saw it and fled; the Jordan turned backward. The mountains skipped like rams, and the hills like lambs. Why is it, sea, that you flee? Why, O Jordan, do you turn backward? You mountains, why do you skip like rams? You hills, why do you leap like lambs? O earth, tremble at the Lord’s presence, at the presence of the God of Jacob, who turns the rock into a pond of water, the flint into a flowing fountain.

Raise the cup, and recite the following paragraph: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who has redeemed us and our ancestors from Egypt and enabled us to reach this night that we may eat matzah and maror.29

סימני יענו הסדר ן, יי אלהינו ואלהי אבותינו, יג ה ומרור. כ בו מצ

לום. אים לקראתנו לש למועדים ולרגלים אחרים, הבם עבודתך, ונאכל ש בנין עירך, וששים ב שמחים ב

סחים בחים ומן הפ on a regular night מן הז

בחים סחים ומן הז on a Saturday night מן הפ

ך חך לרצון, ונודה ל מם, על קיר מזב יע ד ר יג אשרוך נו: ב דות נפש תנו, ועל פ אל יר חדש על ג ש

אל ישראל: ה יי, ג את

פן: רי הג ה יי, אלהינו מלך העולם, בורא פ רוך את בDrink the wine.

רחצהWash the hands and say:

נו ש ר קד אלהינו מלך העולם, אש י ה י ברוך אתנו על נטילת ידים: מצותיו, וצו ב

ה מוציא/מצ Blessings over the matzah. The first blessing is recited while

holding all three matzot.

, אלהינו מלך העולם, המוציא י ה י רוך את בלחם מן הארץ:

Release the bottom matzah and say:

ר , אלהינו מלך העולם, אש י ה י רוך את בה: נו על אכילת מצ יו וצו מצות נו ב ש קד

The leader breaks pieces from the top and middle matzot and distributes for all to eat.

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצ

30

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah Wash the Hands

for the Meal

Motzi/ Matzah

Blessings over the Matzah

So Lord our God and God of our ancestors, enable us to reach also the forthcoming holidays and festivals in peace, rejoicing in the rebuilding of Zion Your city, and joyful at Your service. There we shall eat of the on a regular night offerings and Passover sacrifices on a Saturday night of the Passover sacrifices and offerings which will be acceptably placed upon Your altar. We will sing a new hymn of praise to You for our redemption and for our liberation. Blessed are You, O Lord, who has redeemed Israel.

Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who creates the fruit of the vine. Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p’ri hagafen. Drink the wine.

Wash the hands for the Meal • RochtzahWash the hands and say: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who sanctified us with His commandments, and commanded us concerning the washing of the hands.

Baruch atah Adonai Eloheinu melech ha-olam, asher kid’shanu b’mitzvotav, v’tzivanu al n’tilat yadayim.

eat the Matzah • Motzi/MatzahBlessings over the matzah. The first blessing is recited while holding all three matzot.Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who brings forth bread from the earth.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hamotzi lechem min ha-aretz.

Release the bottom matzah and say: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who sanctified us with His commandments, and commanded us concerning the eating of matzah.

Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, asher kid’shanu b’mitzvotav v’tzivanu al achilat matzah. The leader breaks pieces from the top and middle matzot and distributes for all to eat.

31

סימני הסדר

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך ב

מרורDip the bitter herbs into charoset,

and recite the following blessing before eating:

נו ש ר קד אלהינו מלך העולם, אש י ה י רוך את בנו על אכילת מרור: מצותיו וצו ב

כורך The leader breaks the bottom matzah into pieces and

everyone makes a sandwich of maror and charoset. Recite the following before eating:

ית ב זמן ש ל ב ן עשה הל ל: כ הל ש כ זכר למקדה ומרור סח מצ ם. היה כורך פ ש היה קי קד המ

אמר: על־מצות נ ם מה ש יחד. לקי ואוכל בומרורים יאכלהו:

לחן עורך שThe festive holiday meal.

צפוןAfter the festive meal, the leader distributes the half of the

middle matzah that was put aside at the commencement of the Seder. This is called the “Afikoman,” after which no food

may be eaten during the evening.

רך בFill the third cup.

32

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror Bitter Herbs

Dipped in Charoset

Koreich Hillel Sandwich

shUlchan oreich The Meal

tzafUn Afikoman

Bareich Grace after Meals

eat the Bitter herbs• MarorDip the bitter herbs into charoset, and recite the following blessing before eating:Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who sanctified us with Your commandments, and commanded us concerning the eating of the bitter herbs.

Baruch atah Adonai Eloheinu melech ha-olam, asher kid’shanu b’mitzvotav v’tzivanu al achilat maror.

eat the hillel sandwich • KoreichThe leader breaks the bottom matzah into pieces and everyone makes a sandwich of maror and charoset. Recite the following before eating: To remind us of the Temple we do as Hillel did in Temple times: he combined matzah and maror in a sandwich and ate them together, to fulfill what is written in the Torah: “They shall eat it with unleavened bread and bitter herbs.”

Zeicher l’mikdash k’Hillel. Kein asah Hillel bizman shebeit hamikdash hayah kayam. Hayah koreich pesach, matzah, u-maror v’ocheil b’yachad. L’kayeim mah shene-emar. Al matzot um’rorim yochlu-hu.

enjoy the Meal • shulchan oreichThe festive holiday meal.

eat the Afikoman • TzafunAfter the festive meal, the leader distributes the half of the middle matzah that was put aside at the commencement of the Seder. This is called the “Afikoman,” after which no food may be eaten during the evening.

Recite the Grace After Meals • Bareich

Fill the third cup.

33

סימני הסדר

psalM 126

חלמים: יבת ציון היינו כ שוב יי את ש עלות ב יר המ שה אז יאמרו בגוים ינו ולשוננו רנ לא שחוק פ אז ימנו יל יי לעשות עמ ה: הגד יל יי לעשות עם אל הגד

גב: נ אפיקים ב ביתנו כ היינו שמחים: שובה יי את שה יקצרו: הלוך ילך ובכה נשא רנ דמעה ב רעים ב הז

תיו: ה נשא אלמ א יבא ברנ רע ב ך הז משThe words in parentheses are added if a minyan is present.

Seder leader:

רבותי נברך!Guests respond, then Seder leader repeats:

ה ועד עולם. ם יי מברך מעת יהי שThe leader then adds:

נן ורבותי, נברך )אלהינו( רשות מרנן ורב בלו. אכלנו מש ש

Guests respond, then Seder leader repeats:

לו ובטובו חיינו. אכלנו מש רוך )אלהינו( ש בAll:

מו: רוך הוא וברוך ש ב

ן את העולם , אלהינו מלך העולם, הז י ה י רוך את בחסד וברחמים הוא נותן לחם לכל חן ב טובו ב לו ב כמיד לא חסר דול ת י לעולם חסדו. ובטובו הג בשר כ

מו עבור ש לנו, ואל יחסר לנו מזון לעולם ועד. בל, ל ומטיב לכ י הוא אל זן ומפרנס לכ דול, כ הג

ה יי, רוך את רא. ב ר ב ריותיו אש ומכין מזון לכל בל: ן את הכ הז

ה הנחלת לאבותינו, ארץ חמד ך יי אלהינו על ש נודה להוצאתנו יי אלהינו מארץ מצרים, טובה ורחבה, ועל ש

בשרנו, חתמת ב ריתך ש ית עבדים, ועל ב ופדיתנו, מבים נו ועל חי הודעת יך ש נו, ועל חק דת מ ל ועל תורתך שה זן ומפרנס את נו, ועל אכילת מזון ש חוננת חן וחסד ש

עה: כל יום ובכל עת ובכל ש מיד, ב אותנו ת

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך ב

34

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich Psalm 126

Invitation

Blessing: For Food

psalM 126 A Song of Ascents. When the Lord brought the exiles back to Zion, we were like those who dream. Then our mouth was filled with laughter, and our tongue with glad song. Then it was said among the nations: “The Lord has done great things for them.” The Lord has done great things for us, and we rejoiced. Restore our captives, O Lord, like streams in the Negev. Those who sow in tears shall reap in joy. Though the farmer bears the measure of seed to the field in sadness, he shall come home with joy, bearing his sheaves.

The words “our God” in parentheses are added if a minyan is present. Seder leader:Friends, let us say grace. Rabotai n’vareich:

Guests respond, then Seder leader repeats:Blessed be the name of the Lord from this time forth and forever. Y’hi sheim Adonai m’vorach mei-atah v’ad olam.

The leader then adds: With your permission, let us now bless (our God) the One whose food we have eaten. Birshut maranan v’rabanan v’rabotai, n’vareich (Eloheinu) she-achalnu mishelo.

Guests respond, then Seder leader repeats: Blessed be (our God) the One whose food we have eaten and through whose goodness we live. Baruch (Eloheinu) she-achalnu mishelo uv’tuvo chayinu.

All: Blessed be He and blessed be His name: Baruch hu uvaruch sh’mo:

Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who nourishes the whole world with grace, kindness and mercy. You give food to all creatures, for Your kindness endures forever. Through this great goodness we have never been in want; may we never be in want of sustenance for His great name’s sake. He is the God who sustains all, does good to all, and provides food for all the creatures that He has created. Blessed are You, O Lord, who sustains all.

35

סימני ל יי אלהינו אנחנו מודים לך, ומברכים הסדר ועל הכ

מיד לעולם ועד. ל חי ת פי כ מך ב רך ש אותך, יתב, וברכת את יי אלהיך על תוב, ואכלת ושבעת כ כ

ה יי, על רוך את ר נתן לך. ב בה אש הארץ הטזון: הארץ ועל המ

לים ך, ועל ירוש רחם נא יי אלהינו, על ישראל עמוד ית ד בודך, ועל מלכות ב ן כ כ עירך, ועל ציון מש

מך קרא ש נ דוש ש דול והק ית הג יחך, ועל הב משלנו, רנסנו, וכלכ עליו. אלהינו, אבינו, רענו, זוננו, פ

ל צרותינו, והרויחנו, והרוח לנו יי אלהינו מהרה מכשר ודם, נת ב צריכנו יי אלהינו, לא לידי מת ונא, אל ת

תוחה, לאה, הפ י אם לידך המ ולא לידי הלואתם. כלם לעולם ועד: א נבוש ולא נכ ל ה והרחבה, ש דוש הק

On Sabbath add following paragraph:

מצותיך ובמצות יום רצה והחליצנו יי אלהינו בדול י יום זה ג דוש הזה. כ דול והק ת הג ב ביעי הש הש

מצות אהבה כ ת בו ולנוח בו ב וקדוש הוא לפניך, לשבא תהא צרה ל רצונך וברצונך הניח לנו יי אלהינו, שנחמת יום מנוחתנו. והראנו יי אלהינו ב ויגון ואנחה בה הוא י את ך, כ לים עיר קדש ציון עירך, ובבנין ירוש

חמות: על הישועות ובעל הנ בContinue here:

יע, ויראה, אלהינו ואלהי אבותינו, יעלה ויבא ויגכר זכרוננו ופקדוננו, וזכרון קד, ויז מע, ויפ וירצה, וישלים ך, וזכרון ירוש וד עבד ן ד יח ב אבותינו, וזכרון מש

ית ישראל לפניך, ך ב ל עמ ך, וזכרון כ עיר קדשלום ים ולש לפליטה לטובה לחן ולחסד ולרחמים, לחי

ה. זכרנו יי אלהינו בו לטובה. יום חג המצות הז בים, ובדבר ישועה יענו בו לחי ופקדנו בו לברכה. והוש

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך ב

36

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich Blessing:

For the Land

Blessing: For Jerusalem

We thank You, Lord our God, for having given a beautiful, good, and spacious land to our ancestors as a heritage; for having taken us out, Lord our God, from the land of Egypt and redeemed us from the house of slavery; for Your covenant that You have sealed in our flesh; for Your Torah that You have taught us; for Your statutes that You have made known to us; for the life, grace and kindness You have bestowed on us; and for the food by which You sustain us at all times.

For everything, Lord our God, we thank You and bless You. May Your name constantly be blessed by all forever, as it is written: “After you have eaten and are satisfied, you shall bless the Lord your God for the good land He has given you.” Blessed are You, O Lord, for the land and the food.

Have mercy, Lord our God, on Israel Your people, on Jerusalem Your city, on Zion the abode of Your glory, on the kingdom of the house of David Your anointed one, and on the great and holy Temple that bears Your name. Our God, our Father, tend and feed us; sustain and support us and relieve us. Speedily, Lord our God, grant us relief from all our troubles. Lord our God, make us not rely on the gifts and loans of people but rather on Your full, open and generous hand, that we may never be put to shame and disgrace.

On Sabbath add following paragraph: (Favor us and strengthen us, Lord our God, with Your commandments, with the commandment concerning the seventh day, this great and holy Sabbath. This day is great and holy before You to abstain from work and rest on it in love according to Your will. In Your will, Lord our God, grant us rest so that there be no sorrow and grief on our day of rest. Let us, Lord our God, live to see Zion Your city comforted, Jerusalem Your holy city rebuilt, for You are Master of all salvation and consolation.)

Continue here: Our God and God of our ancestors, may the remembrance of us, of our ancestors, of the anointed son of David Your servant, of Jerusalem Your holy city, and of all Your people the house of Israel, ascend, come, appear, be heard, and be accepted before You for deliverance and good, for grace, kindness and mercy, for life and peace, on this day of the Feast of Matzot.

Remember us this day, Lord our God, for goodness; consider us for blessing; save us for life. With a word of salvation and mercy spare us and favor us; have pity on us and save us, for we look to You, for You are a gracious and merciful God and King.

37

סימני הסדר

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך ב

נו, ורחם עלינו והושיענו, ורחמים, חוס וחנה: י אל מלך חנון ורחום את י אליך עינינו, כ כ

רוך מהרה בימינו. ב דש ב לים עיר הק ובנה ירושלים. אמן רחמיו ירוש ה יי, בונה ב את

אלהינו מלך העולם, האל אבינו, י ה י רוך את בנו קדוש נו, אדירנו בוראנו, גואלנו, יוצרנו, קדוש מלכ

ל, טיב לכ לך הטוב, והמ יעקב, רוענו רועה ישראל. המכל יום ויום הוא הטיב, הוא מטיב, הוא ייטיב לנו. ב שהוא גמלנו, הוא גומלנו, הוא יגמלנו לעד לחן ולחסד

רכה וישועה, נחמה, לה והצלחה ב ולרחמים ולרוח הצלום, וכל טוב, ים וש לה, ורחמים, וחי רנסה וכלכ פ

רנו: ל טוב לעולם אל יחס ומכ

- הרחמן, הוא ימלוך עלינו לעולם ועד.

מים ובארץ. ש רך ב - הרחמן, הוא יתב

נו לעד אר ב ח לדור דורים, ויתפ ב ת - הרחמן, הוא ישנו לעד ולעולמי עולמים. ר ב //ולנצח נצחים, ויתהד

כבוד. - הרחמן, הוא יפרנסנו ב

ארנו והוא נו מעל צו בור על - הרחמן, הוא יש//יוליכנו קוממיות לארצנו.

ה, ית הז ב ה ב רכה מרב לח לנו ב - הרחמן, הוא ישאכלנו עליו. לחן זה ש //ועל ש

ביא זכור // הו הנ לח לנו את אלי - הרחמן, הוא יששורות טובות ישועות ונחמות. ר לנו ב //לטוב, ויבש

ר לנו, ל אש - הרחמן, הוא יברך אותנו ואת כרכו אבותינו, אברהם יצחק ויעקב: נתב מו ש //כ

נו יחד. ל ן יברך אותנו כ ל. כ ל, כ ל, מכ כ //בלמה, ונאמר אמן: ברכה ש //ב

38

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich Blessing:

Divine Goodness

Rebuild Jerusalem the holy city speedily in our days. Blessed are You, O Lord, who rebuilds Jerusalem in mercy. Amen.

Blessed are You, Lord our God, King of the universe. God, You are our Father, our King and Sovereign, our Creator, our Redeemer, our Maker, the Holy One of Jacob, the Shepherd of Israel, the good King who does good to all and has done good, is doing good, and will do good. You bestow favors on us constantly. You lavish on us kindness and mercy, relief and deliverance, success, blessing, salvation, comfort, sustenance, support, mercy, life and peace and all goodness. May You never deprive us of any good thing.

- May the Merciful One reign over us forever and ever.

- May the Merciful One be blessed in heaven and on earth.

- May the Merciful One be praised for all generations; may He be glorified in us forever and ever; may He be honored in us to all eternity.

- May the Merciful One grant us an honorable livelihood.

- May the Merciful One break the yoke from our neck; may He lead us upstanding into our land.

- May the Merciful One send ample blessing into this house and upon this table at which we have eaten.

- May the Merciful One send us Elijah the prophet of blessed memory who will bring us good tidings of consolation and comfort.

- May the Merciful One bless us all together and all our possessions just as He blessed our forefathers Abraham, Isaac, and Jacob, with every blessing. May He bless us all together with a perfect blessing, and let us say, Amen.

May they in heaven find merits with us so that we may enjoy a lasting peace. May we receive blessings from the Lord, justice from the God of our salvation, and may we find favor and good sense in the eyes of God and humanity.

On Sabbath add sentence in parentheses: (May the Merciful One cause us to inherit the day which will be all Sabbath and rest in the eternal life.)

- May the Merciful One cause us to inherit the day of total goodness.

- May the Merciful One enable us to live in the days of the Messiah and in the world to come.

39

סימני הא הסדר ת דו עליהם ועלינו זכות, ש רום ילמ מ ב

א ברכה מאת יי וצדקה מאלהי לום, ונש מרת ש למשעיני אלהים ואדם: ענו, ונמצא חן ושכל טוב ב יש

On Sabbath add sentence in parentheses:

י ת ומנוחה לחי ב לו ש כ )- הרחמן, הוא ינחילנו יום שהעולמים.(

לו טוב. כ - הרחמן, הוא ינחילנו יום ש

י יח ולחי ש נו לימות המ - הרחמן, הוא יזכא. העולם הב

יחו לדוד מגדול ישועות מלכו, ועשה חסד למשמרומיו, הוא יעשה לום ב ולזרעו עד עולם: עשה ש

ל ישראל, ואמרו אמן: לום, עלינו ועל כ ש

פירים י אין מחסור ליראיו: כ יראו את יי קדשיו, כי י יי לא יחסרו כל טוב: הודו ליי כ רשו ורעבו, ודורשיע לכל חי י לעולם חסדו: פותח את ידך, ומשב טוב, כיי, והיה יי מבטחו: נער ר יבטח ב בר אש רוך הג רצון: ב

יק נעזב, וזרעו מבקש י ולא ראיתי צד הייתי גם זקנתלום: ן, יי יברך את עמו בש לחם: יי עז לעמו ית

Raise the third cup and say:

פן: רי הג ה יי, אלהינו מלך העולם, בורא פ רוך את בDrink the third cup of wine.

A cup of wine is poured in honor of the Prophet Elijah. The door is opened and the Hallel continues. All rise.

ר לא ידעוך ועל־ממלכות פך חמתך אל־הגוים, אש שי אכל את־יעקב. ואת־נוהו מך לא קראו: כ ש ר ב אשף רד יגם: ת ך יש פך־עליהם זעמך, וחרון אפ מו: ש הש

מי יי: חת ש מידם, מת אף ותש בThe door is closed. All are seated. Pour the fourth cup of wine.

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך ב

40

Elijah

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich Elijah’s Cup

He is the tower of salvation of His chosen king and shows kindness to His anointed prince, to David and his descendants forever.

He who creates peace in His heavenly heights, may He grant peace for us and for all Israel; and say, Amen.

Revere the Lord, you His holy ones, for those who revere Him suffer no want. Lions may be famishing and starving, but those who seek the Lord shall not lack any good thing. Give thanks to the Lord, for He is good; His kindness endures forever. You open Your hand and satisfy the desire of every living thing. Blessed is the man who trusts in the Lord and whose trust is in the Lord. I have been young and now I am old, but never have I seen the righteous forsaken, nor his children wanting bread. The Lord will give strength to their people; the Lord will bless His people with peace.

Raise the third cup and say: Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who creates the fruit of the vine. Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p’ri hagafen. Drink the third cup of wine.

A cup of wine is poured in honor of the Prophet Elijah. The door is opened and the Hallel continues. All rise.

* “Pour out Your fury on the nations that do not know You, upon the kingdoms that do not invoke Your name; they have devoured Jacob and desolated his home” (Ps. 79:6,7). “Pour out Your wrath on them; may Your blazing anger overtake them” (Ps. 69:25). “Pursue them in wrath and destroy them from under the heavens of the Lord!” (Lam. 3:66).

Sh’foch chamat’cha el hagoyim, asher lo y’dau-cha v’al mamlachot asher b’shimcha lo kara-u. Ki achal et Ya-akov v’et navei-hu heishamu. Sh’foch aleihem zamecha, vacharon ap’cha yasigeim. Tirdof b’af v’tashmideim, mitachat sh’mei Adonai.

* Some people substitute the following paragraph for the one above:Pour out Your love on the nations who have known You and on the kingdoms who call upon Your name. For they show loving kindness to the seed of Jacob and they defend Your people Israel from those who would devour them alive. May they live to see the sukkah of peace spread over Your chosen ones and to participate in the joy of Your nations.

The door is closed. All are seated. Pour the fourth cup of wine.

41

סימני להסדר הל

psalM 115:1-11

ך על בוד, על חסד ן כ מך ת י לש לא לנו כ י לא לנו יה נא אלהיהם. ואלהינו ה יאמרו הגוים, אי ך. למ אמת

סף וזהב, יהם כ ר חפץ עשה. עצב ל אש מים כ בשרו, עינים להם ה להם ולא ידב מעשה ידי אדם. פמעו, אף להם ולא ולא יראו. אזנים להם ולא יש

כו, לא יריחון. ידיהם ולא ימישון, רגליהם ולא יהלטח ר ב ל אש מוהם יהיו עשיהם, כ גרונם. כ יהגו ב

ית ם הוא. ב יי, עזרם ומגנ טח ב הם: ישראל ב בטחו ם הוא. יראי יי ב טחו ביי, עזרם ומגנ אהרן ב

ם הוא: ביי, עזרם ומגנpsalM 115:12-18

ית ישראל, יברך את רך, יברך את ב זכרנו יב י ידלים. יסף יי ים עם הג טנ ית אהרן. יברך יראי יי, הק ב

ם ליי, עשה רוכים את ניכם. ב עליכם, עליכם ועל במים ליי, והארץ נתן לבני מים ש מים וארץ. הש של ירדי דומה. תים יהללו יה, ולא כ אדם. לא המ

ה ועד עולם, הללויה: ואנחנו נברך יה, מעתpsalM 116:1-11

ה אזנו י הט חנוני. כ , את קולי ת י מע י ש י י י כ אהבתאול לי ובימי אקרא: אפפוני חבלי מות, ומצרי שה יי ם יי אקרא, אנ מצאוני צרה ויגון אמצא. ובשמר יק, ואלהינו מרחם. ש י. חנון יי וצד טה נפש מל

י למנוחיכי, יע. שובי נפש לותי ולי יהוש תאים יי ד פות את עיני י ממ צת נפש י חל מל עליכי. כ י יי ג כ

ך לפני יי, חי. אתהל מעה, את רגלי מד מן דר, אני עניתי י אדב י כ ים. האמנת ארצות החי ב

זב. ל האדם כ י בחפזי כ מאד. אני אמרת

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

42

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil Psalm 115:1-11

Psalm 115:12-18

Psalm 116:1-11

Recite hallel • haleilpsalM 115:1-11Not for our sake, O Lord, not for our sake, but for Your name’s sake give glory, because of Your kindness and Your truth. Why should the nations say: “Where is their God?” Our God is in the heavens; He does whatever He pleases! Their idols are silver and gold, the work of human hands. They have a mouth, but they cannot speak; they have eyes, but they cannot see; they have ears, but they cannot hear; they have a nose, but they cannot smell; they have hands, but they cannot feel; they have feet, but they cannot walk; nor can they utter a sound with their throat. Those who make them shall become like them, whoever trusts in them. O Israel, trust in the Lord! He is their help and shield. House of Aaron, trust in the Lord! He is their help and sheild. You who revere the Lord, trust in the Lord! He is their help and shield.

psalM 115:12-18The Lord who has remembered us will bless; He will bless the house of Israel; He will bless the house of Aaron; He will bless those who revere the Lord, the small with the great. May the Lord increase you, you and your children. You are blessed by the Lord, who made the heaven and earth. The heaven is the Lord’s heaven, but He has given the earth to mankind. The dead cannot praise the Lord, nor can any who go down into silence. We will bless the Lord from this time forth and forever. Halleluyah!

psalM 116:1-11I love that the Lord hears my supplications. Because He has inclined His ear to me, I will call upon Him as long as I live. The cords of death encircled me; the pains of the grave have overtaken me; I found trouble and sorrow. Then I called upon the name of the Lord: “O Lord, save my life!” Gracious and righteous is the Lord; our God is merciful. The Lord protects the simple; I was brought low and He saved me. Return to your rest, O my soul, for the Lord has been kind to you. You have delivered my soul from death, my eyes from tears, and my feet from stumbling. I shall walk before the Lord in the lands of the living. I kept faith even when I cry out: “I am greatly afflicted.” [I kept faith even when] I said in haste: “All people are deceitful.”

43

סימני הסדר

psalM 116:12-19

גמולוהי עלי. כוס ישועות ל ת , כ י יב לי מה אשא ם, נגדה נ ל ם יי אקרא. נדרי ליי אש א, ובש אשה יי ותה לחסידיו. אנ עיני יי המ לכל עמו. יקר ב

חת למוסרי. ת ן אמתך פ ך, ב ך אני עבד י אני עבד כם יי אקרא. נדרי ליי ח זבח תודה ובש לך אזב

ית יי חצרות ב א לכל עמו. ב ם נגדה נ ל אשלים הללויה. תוככי ירוש ב

psalM 117

ים. ל האמ חוהו כ ב ל גוים, ש , כ י הללו את יי גבר עלינו חסדו, ואמת יי לעולם הללויה: כ

psalM 118:1-4

י לעולם חסדו: י טוב, כ הודו ליי כי לעולם חסדו: יאמר נא ישראל, כ

י לעולם חסדו: יאמרו נא בית אהרן, כי לעולם חסדו: יאמרו נא יראי יי, כ

psalM 118:5-29

רחב יה. יי לי ה, ענני במ צר קראתי י מן המעזרי, ואני עשה לי אדם. יי לי ב לא אירא, מה י

אדם. טח ב יי, מב אראה בשנאי. טוב לחסות בל גוים סבבוני נדיבים. כ טח ב יי מב טוב לחסות בי ם יי כ ש י אמילם. סבוני גם סבבוני ב ם יי כ ש בם ש אש קוצים, ב עכו כ אמילם. סבוני כדברים די ל, ויי עזרני. עז חה דחיתני לנפ י אמילם. ד יי כ

ה וישועה וזמרת יה, ויהי לי לישועה. קול רניקים, ימין יי עשה חיל. ימין יי רוממה, אהלי צד ב

ר י אחיה, ואספ ימין יי עשה חיל. לא אמות כות לא נתנני. ה, ולמ י י רנ ר יס מעשי יה. יס

ערי צדק ,אבא בם אודה יה. תחו לי ש פיקים יבאו בו. ער ליי, צד זה הש

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

44

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil Psalm 116:12-19

Psalm 117

Psalm 118:1-4

Psalm 118:5-29

psalM 116:12-19How can I repay the Lord for all His kind acts toward me? I will raise the cup of salvations and call upon the name of the Lord. My vows to the Lord I will pay in the presence of all His people. Grievous in the sight of the Lord is the death of His pious followers. Please, O Lord, I am truly Your servant; I am Your servant, the son of Your handmaid; You have loosened my bonds. To You I sacrifice a thanksgiving offering and call upon the name of the Lord. My vows to the Lord I will pay in the presence of all His people, in the courts of the Lord’s house, in the midst of Jerusalem. Halleluyah!

psalM 117Give thanks to the Lord, all you nations; praise Him, all you peoples! For His kindness overwhelms us, and the truth of the Lord is forever, Halleluyah!

psalM 118:1-4Give thanks to the Lord, for He is good; His kindness endures forever. Let Israel say: His kindness endures forever. Let the house of Aaron say: His kindness endures forever. Let those who revere the Lord say: His kindness endures forever.

psalM 118:5-29From the narrows I called upon the Lord; the Lord answered me by placing me in a great expanse. The Lord is with me; I have no fear of what people can do to me. The Lord is with me among my helpers; I shall see the defeat of my foes. It is better to seek refuge in the Lord than to trust in people. It is better to seek refuge in the Lord than to trust in princes. All nations have encompassed me; but in the name of the Lord, I will route them. They swarmed around me; but in the name of the Lord, I will cut them down. They swarmed like bees about me, but they will be extinguished like a fire of thorns; in the name of the Lord, I will cut them down. You pushed me that I might fall, but the Lord helped me. The Lord is my strength and song; He has become my salvation. The voice of rejoicing and salvation is heard in the tents of the righteous: “The right hand of the Lord does valiantly. The Lord’s right hand is raised in triumph; the Lord’s right hand does valiantly!” I shall not die, but live to relate the deeds of the Lord. The Lord has surely punished me, but He has not left me to die. Open for me the gates of righteousness, that I may enter and praise the Lord. This is the gate of the Lord; the righteous may enter through it.45

סימני הסדר

Each verse is recited twice:

הי לי לישועה. י, ות י עניתנ אודך כה. נ אבן מאסו הבונים, היתה לראש פ

עינינו: את, היא נפלאת ב מאת יי היתה זזה היום עשה יי, נגילה ונשמחה בו.

א: יעה נ א יי הוש א: אנ יעה נ א יי הוש אנא יי הצליחה נא: א יי הצליחה נא: אנ אנ

Each verse is recited twice:

ית יי. רכנוכם מב ם יי, ב ש א ב רוך הב בח. זב עבתים עד קרנות המ אר לנו, אסרו חג ב אל יי וי

. ה ואודך אלהי ארוממך אלי אתי לעולם חסדו: י טוב, כ הודו ליי כ

יקים עושי ל מעשיך, וחסידיך צד יהללוך יי אלהינו כה יודו ויברכו רנ ית ישראל ב ך ב רצונך, וכל עמ

ישו וימליכו את חו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקד ב וישר, מך נאה לזמ י לך טוב להודות ולש נו, כ מך מלכ ש

ה אל. י מעולם ועד עולם את כpsalM 136

י לעולם חסדו: י טוב, כ הודו ליי כי לעולם חסדו: הודו לאלהי האלהים, כי לעולם חסדו: הודו לאדני האדנים, כ

י לעולם חסדו: דלות לבדו, כ לעשה נפלאות גי לעולם חסדו: תבונה, כ מים ב לעשה השי לעולם חסדו: ים, כ לרוקע הארץ על המ

י לעולם חסדו: דלים, כ לעשה אורים גי לעולם חסדו: יום, כ לת ב מש לממש את הש

ילה, ל לות ב רח וכוכבים לממש את היי לעולם חסדו: כ

י לעולם חסדו: בכוריהם, כ ה מצרים ב למכי לעולם חסדו: ויוצא ישראל מתוכם, כ

י לעולם חסדו: יד חזקה ובזרוע נטויה, כ ב

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

46

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil Psalm 118:5-29

Psalm 136

Each verse is recited twice: I thank You for You have answered me and have become my salvation. The stone which the builders rejected has become the major cornerstone. This the Lord’s doing; It is marvelous in our eyes. This is the day which the Lord has made; We will be glad and rejoice on it.

O Lord, please save us! O Lord, please save us! O Lord, let us prosper! O Lord, let us prosper!

Each verse is recited twice: Blessed be he who comes in the name of the Lord; We bless you from the house of the Lord. The Lord is God who has shown us light; Bind the sacrifice with cords, up to the altar-horns. You are my God, and I thank You; You are my God, and I exalt You. Give thanks to the Lord, for He is good; His kindness endures forever.

All Your works, O Eternal, shall praise You; Your pious servants with the righteous who perform Your will, and Your people, the house of Israel, with joyful song shall give thanks, bless, praise, glorify, extol, reverence, sanctify, and acknowledge Your name, O our King, for unto You it is good to render Thanksgiving, and pleasant to sing unto Your name, for You are God forever and ever.

psalM 136Give thanks to the Lord, for He is good, His kindness endures forever;

Give thanks to the God above gods, His kindness…

Give thanks to the Lord of lords, His kindness…

To Him who alone does great wonders, His kindness…

To Him who made the heavens with understanding, His kindness…

To Him who stretched the earth over the waters, His kindness…

To Him who made the great lights, His kindness…

The sun to reign by day, His kindness…

The moon and the stars to reign by night, His kindness…

Complete each stanza in Psalm 136 with the phrase: “His kindness

endures forever.”

47

סימני הסדר

י לעולם חסדו: לגזר ים סוף לגזרים, כי לעולם חסדו: תוכו, כ והעביר ישראל ב

י לעולם חסדו: רעה וחילו בים סוף, כ ונער פי לעולם חסדו: ר, כ דב למוליך עמו במי לעולם חסדו: דלים, כ ה מלכים ג למכ

י לעולם חסדו: ירים, כ הרג מלכים אד ויי לעולם חסדו: לסיחון מלך האמרי, כ

י לעולם חסדו: ן, כ ש ולעוג מלך הבי לעולם חסדו: ונתן ארצם לנחלה, כ

י לעולם חסדו: נחלה לישראל עבדו, כי לעולם חסדו: פלנו זכר לנו, כ ש ב ש

י לעולם חסדו: רינו, כ פרקנו מצ ויי לעולם חסדו: שר, כ נותן לחם לכל ב

י לעולם חסדו: מים, כ הודו לאל הש

מת נשל מך יי אלהינו. ורוח כ ברך את ש ל חי, ת מת כ נשמיד, מן העולם נו ת פאר ותרומם זכרך מלכ שר, ת בלעדיך אין לנו מלך גואל ה אל. ומב ועד העולם את

כל עת צרה יל ומפרנס ומרחם, ב יע, פודה ומצ ומושה: אלהי הראשונים א את וצוקה. אין לנו מלך אל

ל תולדות, ריות, אדון כ ל ב והאחרונים, אלוה כחסד, חות, המנהג עולמו ב ב ש רב הת ל ב המהל

ן, המעורר רחמים. ויי לא ינום ולא ייש ובריותיו ביר ת מים, והמ שיח אל מים, והמ קיץ נרד נים והמ יש

פופים, אסורים, והסומך נופלים, והזוקף כך אנחנו מודים. לך לבד

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

48

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil Psalm 136

Nishmat

To Him who smote Egypt through their firstborn, His kindness…

And took Israel out from among them, His kindness…

With strong hand and outstretched arm, His kindness…

To Him who parted the Red Sea, His kindness…

And caused Israel to pass through it, His kindness…

And threw Pharaoh and his host in the Red Sea, His kindness…

To Him who led His people through the wilderness, His kindness…

To Him who smote great kings, His kindness…

And slew mighty kings, His kindness…

Sihon, king of the Amorites, His kindness…

And Og, king of Bashan, His kindness…

And gave their land as an inheritance, His kindness…

An inheritance to Israel His servant, His kindness…

Who remembered us in our low state, His kindness…

And released us from our foes, His kindness…

Who gives food to all creatures, His kindness…

Give thanks to God of all heaven, His kindness…

nishMat

The soul of every living being shall bless Your name, Lord our God, the spirit of all flesh shall ever glorify and exalt Your remembrance, our King. Throughout eternity You are God. Besides You we have no king who redeems and saves, ransoms and rescues, sustains and shows mercy in all times of trouble and distress. We have no King but You – God of the first and of the last, God of all creatures, Master of all generations, One acclaimed with a multitude of praises, He who guides His world with kindness and His creatures with mercy. The Lord neither slumbers nor sleeps; He rouses those who sleep and wakens those who slumber; He enables the speechless to speak and loosens the bonds of the captives; He supports those who are fallen and raises those who are bowed down. To You alone we give thanks.

49

סימני המון הסדר ה כ ם, ולשוננו רנ י ירה כ אלו פינו מלא ש

מרחבי רקיע, ועינינו מאירות בח כ יו, ושפתותינו ש ל גמים, ורגלינו רי ש נש רח, וידינו פרושות כ מש וכי ש כ

יקים, להודות לך יי לות, אין אנחנו מספ אי קלות כמך על אחת אלהינו ואלהי אבותינו, ולברך את ש

עמים, י רבבות פ מאלף אלף אלפי אלפים ורבנו אלת צרים ג נו. ממ עשית עם אבותינו ועמ הטובות שנו, ובשבע רעב זנת דיתנו, ב ית עבדים פ יי אלהינו, ומב

נו, ומחלים טת בר מל נו, ומד לת נו, מחרב הצ לת לכ כה עזרונו רחמיך, ולא יתנו: עד הנ ל רעים ונאמנים ד

נו יי אלהינו לנצח. ש ט עזבונו חסדיך ואל ת

פחת נ מה ש נו, ורוח ונש גת ב ל פ ן אברים ש על כפינו, הן הם יודו ויברכו ר שמת ב ינו, ולשון אש אפ ב

ישו וימליכו את חו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקד ב וישבע, ה לך יודה, וכל לשון לך תש י כל פ נו, כ מך מלכ ש

חוה, ת רך לך תכרע, וכל קומה לפניך תש וכל במך. רו לש וכל לבבות ייראוך, וכל קרב וכליות יזמ

אמרנה יי מי כמוך. ל עצמותי ת תוב, כ כ בר ש ד כזלו: מי ידמה נו, ועני ואביון מג יל עני מחזק ממ מצ

בור דול הג ך ומי יערך לך: האל הג וה ל ך, ומי יש לחך ב לך ונש מים וארץ: נהל והנורא, אל עליון קנה שרכי אמור, לדוד, ב ך. כ ם קדש ונפארך ונברך את־ש

ם קדשו: י את יי, וכל קרבי את ש נפש

בור מך. הג כבוד ש דול ב ך, הג תעצמות עז האל בא ס ב על כ לך היוש נוראותיך. המ לנצח והנורא ב

א: רם ונש

יי, יקים ב נו צד מו: וכתוב, רנ שוכן עד, מרום וקדוש של. ובדברי תהל רים ת פי יש ה. ב רים נאוה תהל לישתרומם. ובקרב רך. ובלשון חסידים ת תב יקים ת צד

ש: תקד ים ת קדוש

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

50

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil Nishmat

Were our mouth filled with song as the ocean, and our tongue with joy as the endless waves; were our lips full of praise as the wide heavens, and our eyes shining like the sun or the moon; were our hands spread out in prayer as the eagles of the sky and our feet running as swiftly as the deer–we should still be unable to thank You and bless Your name, Lord our God and God of our ancestors, for one of the thousands and even myriads of favors that You have bestowed on our ancestors and on us. You liberated us from Egypt, Lord our God, and redeemed us from the house of slavery. You have fed us in famine and sustained us with plenty. You have saved us from the sword, helped us to escape the plague, and spared us from severe and enduring diseases. Until now Your mercy has helped us, and Your kindness has not forsaken us; may You, Lord our God, never abandon us.

Therefore, the limbs that You have given us, the spirit and soul that You have breathed into our nostrils, and the tongue that You have placed in our mouth, shall all thank and bless, praise and glorify, exalt and revere, sanctify and acclaim Your name, our King. To You, every mouth shall offer thanks; every tongue shall vow allegiance; every knee shall bend, and all who stand erect shall bow. All hearts shall revere You, and people’s inner beings shall sing to Your name, as it is written: “All my bones shall say: O Lord, who is like You? You save the poor man from one that is stronger, the poor and needy from one who would rob him.” Who may be likened to You? Who is equal to You? Who can be compared to You? O Great, mighty and revered God, supreme God is the Master of heaven and earth. Let us praise, acclaim and glorify You and bless Your holy name, as it is said: “A Psalm of David: Bless the Lord, O my soul, and let my whole inner being bless His holy name.”

O God in Your mighty acts of power, great in the honor of Your name, powerful forever and revered for Your awe-inspiring acts, O King seated upon a high and lofty throne!

He who abides forever, exalted and holy is His name. And it is written: “Rejoice in the Lord, you righteous; it is pleasant for the upright to give praise.” By the mouth of the upright You shall be praised; By the words of the righteous You shall be blessed; By the tongue of the pious You shall be exalted; And in the midst of the holy You shall be sanctified.

51

סימני הסדר

אר ה יתפ רנ ית ישראל, ב ך ב ובמקהלות רבבות עמל היצורים, ן חובת כ כ כל דור ודור, ש נו, ב מך מלכ ש

ל לפניך יי אלהינו, ואלהי אבותינו, להודות להלס, על ה ולקל ר לברך לעל ח לפאר לרומם להד לשב

יחך: ך מש י עבד ן יש וד ב חות ד ב ירות ותש ברי ש ל ד כ

דול לך הג נו, האל המ מך לעד מלכ ח ש ב ת ישי לך נאה, יי אלהינו מים ובארץ. כ ש דוש ב והקל וזמרה, עז בחה, הל יר וש ואלהי אבותינו: ש

ה ותפארת, הל ה וגבורה, ת דל לה, נצח, ג וממשה ועד רכות והודאות מעת ה ומלכות. ב קדש

חות, ב ש ת דול ב ה יי, אל מלך ג רוך את עולם. בירי ש פלאות, הבוחר ב אל ההודאות, אדון הנ

זמרה, מלך, אל, חי העולמים.Raise the cup and say:

ה יי, אלהינו מלך העולם, בורא רוך את בפן: רי הג פ

Drink the fourth cup of wine. On Friday night add the words in parentheses.

פן ועל ה יי אלהינו מלך העולם על הג רוך את בה דה, ועל ארץ חמד נובת הש פן. ועל ת רי הג פ

רצית והנחלת לאבותינו, לאכול טובה ורחבה, שריה ולשבוע מטובה. רחם נא יי אלהינו על מפ

ן כ לים עירך, ועל ציון מש ך, ועל ירוש ישראל עמחך ועל היכלך. ובנה ירושלים בודך, ועל מזב כ

מהרה בימינו, והעלנו לתוכה, דש ב עיר הקע מטובה, ריה ונשב בנינה ונאכל מפ חנו ב ושמ

ה ובטהרה )ורצה והחליצנו קדש ונברכך עליה ביום חג חנו ב ה( ושמ ת הז ב יום הש ב

ל, ונודה ה יי טוב ומטיב לכ י את ה. כ צות הז המה יי, על רוך את פן. ב רי הג ך על הארץ ועל פ ל

פן: רי הג הארץ ועל פ

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

52

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil Nishmat

In the assemblies of the multitudes of Your people, the house of Israel, with song will Your name, our King, be glorified in every generation. For it is the duty of all creatures to thank, praise, laud, extol, exalt, adore, and bless You; even beyond the songs and praises of David the son of Jesse, Your anointed servant.

Praise be Your name forever, our King, who rules and is great and holy in heaven and on earth; for to You, Lord our God, it is fitting to render song and praise, Hallel and psalms, power and dominion, victory, glory and might, praise and beauty, holiness and sovereignty, blessings and thanks, from now and forever.

Raise the cup and say:Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who creates the fruit of the vine. Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p’ri hagafen.

Drink the fourth cup of wine. On Friday night add the words in parentheses.

Blessed, are You, Lord our God, King of the universe, for the vine and its fruit, and for the produce of the field, for the beautiful and spacious land that You gave to our ancestors as a heritage to eat of its fruit and to enjoy its goodness. Have mercy, Lord our God, on Israel Your people, on Jerusalem Your city, on Zion the abode of Your glory, on Your altar and Your Temple. Rebuild Jerusalem, the holy city, speedily in our days. Bring us there and cheer us with its restoration; may we eat of its fruit and enjoy of its goodness; may we bless You for it in holiness and purity. (Favor us and strengthen us on this Sabbath day) and grant us happiness on this Feast of Matzot; For You, O Lord, are good and beneficent to all, and we thank You for the land and the fruit of the vine. Blessed are You, O Lord for the land and the fruit of the vine.

53

סימני נרצההסדר

The Seder is accepted by God.

תו. טו וחק פ כל מש הלכתו, כ סח כ חסל סדור פה לעשותו. זך שוכן ן נזכ ר אותו, כ ר זכינו לסד אש כקרוב נהל נטעי מעונה, קומם קהל עדת מי מנה. ב

ה. רנ דוים לציון ב ה, פ כנ

לים ירוש אה ב נה הב לש ספירת העמר

On the second night say:

נו ש ר קד ה יי אלהינו מלך העולם, אש רוך את בנו על ספירת העמר. מצותיו וצו ב

היום יום אחד לעמר.On the first night, recite:

ילה חצי הל ובכן ויהי במורות זה ראש אש ילה, ב ל ים הפלאת ב אז רוב נס

נחלק לו לילה, חתו כ ר צדק נצ ילה, ג הלילה. חצי הל הי ב וי

אמש י ב ילה, הפחדת ארמ חלום הל רר ב נת מלך ג דר ישראל למלאך ויוכל לו לילה, ש לילה, וי

ילה. חצי הל הי ב וי

ילה, חילם לא חצי הל כורי פתרוס מחצת ב זרע בית בכוכבי ת סל ילה, טיסת נגיד חרש ל קומם ב מצאו ב

ילה. חצי הל הי ב לילה, וי

ל רע ב ילה, כ ל ת פגריו ב יעץ מחרף לנופף אווי, הובשאישון לילה, לאיש חמודות נגלה רז חזות בו ב ומצ

ילה. חצי הל הי ב לילה, וי

ע מבור ילה, נוש ל כלי קדש נהרג בו ב ר ב כ ת משעתותי לילה. שנאה נטר אגגי וכתב אריות פותר ב

ילה. חצי הל הי ב ספרים לילה, וי

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

נרצה

54

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil

nirtzah The Omer

It Came to Pass at Midnight

pray for Acceptance • NirtzahThe Seder is accepted by God.The Seder now concludes according to the Law, complete in all rules and ordinances. Just as we were privileged to arrange it tonight, so may we be granted to perform it again. O Pure One who dwells in the heights above, establish us as a countless people once again. Speedily help Your people stand tall, and lead them back to Zion with song.

neXt Year in JerUsaleM

coUnting the oMerOn the second night say:Blessed are You, Lord our God, King of the universe, who has sanctified us with His commandments and commanded us to count the Omer.

Today is the first day of the Omer.

On the first night, recite:

it caMe to pass at MidnightYou performed most wonders at night, In the early watches of this night; The righteous convert Abraham You caused to triumph at night; It came to pass at midnight.

Grar’s king Abimelech, You judged in a dream by night; You frightened Laban in the dark of night; Israel overcame an angel and won by night; It came to pass at midnight.

Egypt’s firstborn You crushed at midnight; Their strength they found not when they rose at night; Sisera, prince of Haroshet, You routed through stars of the night; It came to pass at midnight.

Senncherib, the blasphemer, You disgraced by night; Babylon’s idol fell in the dark of night; Daniel was shown the secret of the king’s dream of the night; It came to pass at midnight.

Belshazzar, who drank from the Temple’s vessel, was killed that same night; Daniel who was saved from the lion’s den interpreted the visions of night; Hateful Haman the Agagite wrote letters in the night; It came to pass at midnight.

55

סימני הסדר

נת לילה, פורה נדד ש עוררת נצחך עליו במר ושח אתא ש ילה, צרח כ ל תדרוך לשומר מה מ

ילה. חצי הל הי ב בקר וגם לילה, וי

י ר הוא לא יום ולא לילה, רם הודע כ קרב יום אשל ילה, שומרים הפקד לעירך כ לך היום אף לך הל

ת לילה, כ אור יום חש איר כ ילה, ת היום וכל הלילה: חצי הל הי ב וי

On the second night, recite:

סח ם זבח פ ובכן ואמרתל ראש כ סח, ב פ בורותיך הפלאת ב אמץ ג

סח, ית לאזרחי חצות ליל פ ל סח, ג את פ מועדות נשסח. ם זבח פ ואמרת

סח, הסעיד נוצצים עגות פ חם היום ב פקת כ לתיו ד דסח, קר רץ זכר לשור ערך פ סח, ואל הב פ מצות ב

סח. ם זבח פ ואמרת

ץ לוט מהם, סח, חל פ אש ב זעמו סדומים ולהטו בסח, טאטאת אדמת מף ונף קץ פ ומצות אפה ב

סח. ם זבח פ סח, ואמרת פ עברך ב ב

יר, ב סח, כ מור פ ליל ש ל און מחצת ב יה, ראש כחית י תת מש סח, לבלת דם פ סחת ב כור פ ן ב על ב

סח. ם זבח פ סח, ואמרת פ לבא בפתחי ב

צליל מדה מדין ב סח, נש עתותי פ רה ב מסגרת סגיקד יקוד י פול ולוד ב מנ סח, שרפו מש שעורי עמר פ

סח. ם זבח פ סח, ואמרת פ

ס יד סח, פ עה עונת פ נב לעמוד, עד ג עוד היום בלחן, פית ערוך הש סח, צפה הצ פ תבה לקעקע צול ב כ

סח. ם זבח פ סח, ואמרת פ בית סח, ראש מב פ ש ב ל ה צום לש סה הדס נ קהל כה רגע, י אל ת סח, ש פ ים ב עץ חמש ע מחצת ב רש

ליל עוז ידך ותרום ימינך, כ סח, ת פ ביא לעוצית ב תסח. ם זבח פ סח, ואמרת ש חג פ התקד

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

נרצה

56

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil

nirtzah It is the

Pesach Sacrifice

You triumphed against Haman in the king’s sleepless night; Trample the winepress and aid those who ask: “What of the night?” The watchman responds: “Morning comes after night”; It came to pass at midnight.

Hasten the eternal day which is not really day or night; Exalted One, proclaim that Yours are day and night; Set guards about Your city all day and night; Brighten as day the darkness of the night; It came to pass at midnight.

On the second night, recite:

it is the pesach sacrificeYour wondrous powers You displayed on Pesach; Chief of all feasts You made Pesach; You revealed Yourself to Abraham on the midnight of Pesach; And you shall say: It is the Pesach sacrifice.

To his door You came at noon on Pesach; With matzot he served angels on Pesach; To the herd he ran for the ox recalling Joseph on Pesach; And you shall say: It is the Pesach sacrifice.

The men of Sodom were burned in wrath on Pesach; Lot was saved; he baked matzot at the end of Pesach; You swept and destroyed Egypt when passing on Pesach; And you shall say: It is the Pesach sacrifice.

Lord, every Egyptian firstborn You crushed on Pesach; But Your firstborn You passed over on the Pesach; So that no evil destroyed Israel’s homes on Pesach; And you shall say: It is the Pesach sacrifice.

The well-locked city of Jericho fell on Pesach; Midian was destroyed through a barley-cake from the Omer of Pesach; Assyria’s mighty armies were consumed by fire on Pesach; And you shall say: It is the Pesach sacrifice.

Senncherib would have held his ground at Nov but for the siege on Pesach; A hand inscribed Babylon’s fate on Pesach; Babylon’s festive table was destroyed on Pesach; And you shall say: It is the Pesach sacrifice.

Esther called a three-day fast on Pesach; You hanged the evil Haman on Pesach; Doubly, You punish Edom on Pesach; Let Your mighty arm save us from harm on the night of Pesach; And you shall say: It is the Pesach sacrifice.57

סימני הסדר

י לו יאה י לו נאה, כ כדודיו יאמרו לו: הלכה, ג חור כ מלוכה, ב יר ב אדמלכה. י לך, לך אף לך, לך יי המ לך ולך, לך כ

י לו יאה. י לו נאה, כ כ

הלכה, ותיקיו יאמרו לו: מלוכה, הדור כ גול ב ד

הלכה, טפסריו יאמרו לו: מלוכה, חסין כ אי ב זכ

הלכה, למודיו יאמרו לו: יר כ ב מלוכה, כ יחיד ב

הלכה, סביביו יאמרו לו: מלוכה, נורא כ ל ב מוש

יקיו יאמרו לו: הלכה, צד מלוכה, פודה כ ענו ב

יו יאמרו לו: נאנ הלכה, ש מלוכה, רחום כ קדוש ב

מימיו יאמרו לו: הלכה, ת מלוכה, תומך כ יף ב ק ת

יר הוא אדמהרה, מהרה ב קרוב, ב בנה ביתו ב יר הוא, י אד

קרוב. נה ביתך ב נה, ב קרוב. אל ב ימינו ב ב

. . בנה ביתו. גול הוא, י דול הוא, ד חור הוא, ג ב

. . בנה ביתו. אי הוא, י הדור הוא, ותיק הוא, זכ

.. בנה ביתו. חסיד הוא, טהור הוא, יחיד הוא, י

. . בנה ביתו. יר הוא, למוד הוא, מלך הוא, י ב כ

. . בנה ביתו. יב הוא, עזוז הוא, י נורא הוא, סג

. . בנה ביתו. יק הוא, קדוש הוא, י פודה הוא, צד

.. בנה ביתו. יף הוא, י ק י הוא, ת ד רחום הוא, ש

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

נרצה

After each stanza in the Adir Hu repeat the bolded phrase.

Complete each stanza in the Ki Lo Na-eh with the bolded phrase.

58

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil

nirtzah Ki Lo Na–eh

Adir Hu

it is proper to praise god • Ki lo na-ehPowerful in kingship, truly chosen, His troops sing to Him: “Yours only Yours, O Lord, is the Majestic Kingdom.” Beautiful praises are His due

Famous in kingship, truly glorious, His faithful sing to Him: “Yours only Yours, O Lord, is the Majestic Kingdom.” Beautiful praises are His due

Guiltless in kingship, truly strong, His angels sing to Him: “Yours only Yours, O Lord, is the Majestic Kingdom.” Beautiful praises are His dueAlone in kingship, truly powerful, His scholars sing to Him: “Yours only Yours, O Lord, is the Majestic Kingdom.” Beautiful praises are His dueCommanding in kingship, truly revered, His near ones sing to Him: “Yours only Yours, O Lord, is the Majestic Kingdom.” Beautiful praises are His dueHumble in kingship, truly redeeming, His righteous sing to Him: “Yours only Yours, O Lord, is the Majestic Kingdom.” Beautiful praises are His dueHoly in kingship, truly merciful, His angels sing to Him: “Yours only Yours, O Lord, is the Majestic Kingdom.” Beautiful praises are His dueIndomitable in kingship, truly sustaining, His innocent sing to Him: “Yours only Yours, O Lord, is the Majestic Kingdom.” Beautiful praises are His due

MightY is god • adir hUHe is powerful, May He build His Temple very soon. O God, build Your Temple speedily.

He is chosen, great, and famous; May He build His Temple very soon. O God…

He is glorious, pure and guiltless; May He build His Temple very soon. O God…

He is pious, pure and unique; May He build His Temple very soon. O God…

He is powerful, wise and majestic; May He build His Temple very soon. O God…

Complete each stanza in the Adir Hu with the phrase: “O God, build

Your Temple speedily.”

59

60

סימני הסדר

אחד מי יודע? אחד מי יודע? אחד אני יודע:

מים ובארץ ש ב אחד אלהינו ש

נים אני יודע: נים מי יודע? ש שמים ובארץ. ש ב רית, אחד אלהינו ש ני לחות הב ש

לשה אני יודע: לשה מי יודע? ש שרית, אחד אלהינו ני לחות הב ה אבות, ש לש ש

מים ובארץ. ש ב ש

ע אני יודע: ע מי יודע? ארב ארבה אבות... לש הות, ש ע אמ ארב

ה ה אני יודע: חמש ה מי יודע? חמש חמשי תורה... חומש

נה... ה סדרי מש ש ה אני יודע: ש ש ה מי יודע? ש ש ש

א... ת ב בעה ימי ש בעה אני יודע: ש בעה מי יודע? ש ש

מונה ימי מילה... מונה אני יודע: ש מונה מי יודע? ש ש

עה ירחי לדה... ש עה אני יודע: ת ש עה מי יודע? ת ש ת

ריא... עשרה מי יודע? עשרה אני יודע: עשרה דב

אחד עשר מי יודע? אחד עשר אני יודע: א... אחד עשר כוכבי

נים עשר אני יודע: נים עשר מי יודע? ש שא... בטי נים עשר ש ש

ה עשר אני יודע: לש לשה עשר מי יודע? ש שא... י ה עשר מד לש ש

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

נרצה

Complete each stanza in the Echad Mi Yodea by adding the previous lines to the end of each new phrase.

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil

nirtzah

Echad Mi Yodea

He is revered, eminent and strong; May He build His Temple very soon. O God…

He is redeeming, righteous and holy; May He build His Temple very soon. O God…

He is merciful, omnipotent, and indomitable; May He build His Temple very soon. O God…

Who KnoWs one • echad Mi Yodea

Who knows one? I know one! One is our God in heaven and earth.

Who knows two? I know two! Two are the tablets of the Covenant; One is our God in heaven and earth.

Who knows three? I know three! Three are the fathers of Israel; Two are the tablets of the Covenant; One is our God in heaven and earth.

Who knows four? I know four! Four are the mothers of Israel;…

Who knows five? I know five! Five are the books of the Torah;…

Who knows six? I know six! Six are the orders of the Mishnah;…

Who knows seven? I know seven! Seven are the days of the week;…

Who knows eight? I know eight! Eight are the days to circumcision;…

Who knows nine? I know nine! Nine are the months to childbirth;…

Who knows ten? I know ten! Ten are the Commandments;…

Who knows eleven? I know eleven! Eleven are the stars in Joseph’s dream;…

Who knows twelve? I know twelve! Twelve are the tribes of Israel;…

Who knows thirteen? I know thirteen! Thirteen are the attributes of God;…

Complete each stanza in the Echad Mi Yodea

by adding the previous lines to the end of each new phrase.

61

62

סימני הסדר

דיא דיא, חד ג חד גדיא. דיא, חד ג תרי זוזי, חד ג א ב ין אב דזב

תרי זוזי, א ב ין אב ואתא שונרא, ואכלה לגדיא, דזבדיא. דיא, חד ג חד ג

ין אכלה לגדיא, דזב ך לשונרא, ד א, ונש ואתא כלבדיא. דיא, חד ג תרי זוזי, חד ג א ב אב

אכלה ך לשונרא, ד נש א, ד ה לכלב ואתא חוטרא, והכדיא. דיא, חד ג תרי זוזי, חד ג א ב ין אב לגדיא, דזב

ך נש א, ד ה לכלב ואתא נורא, ושרף לחוטרא, דהכתרי זוזי, חד א ב ין אב אכלה לגדיא, דזב לשונרא, ד

דיא. דיא, חד ג ג

ה שרף לחוטרא, דהכ א, וכבה לנורא, ד ואתא מיא ין אב אכלה לגדיא, דזב ך לשונרא, ד נש א, ד לכלב

דיא. דיא, חד ג תרי זוזי, חד ג ב

שרף כבה לנורא, ד א, ד תא למי ואתא תורא, ושאכלה ך לשונרא, ד נש א, ד ה לכלב לחוטרא, דהכדיא. דיא, חד ג תרי זוזי, חד ג א ב ין אב לגדיא, דזב

כבה א, ד תא למי ש חט לתורא, ד ואתא השוחט, ושך לשונרא, נש א, ד ה לכלב שרף לחוטרא,דהכ לנורא, ד

דיא, תרי זוזי, חד ג א ב ין אב אכלה לגדיא, דזב דדיא. חד ג

חט לתורא, ש חט לשוחט, ד ות, וש ואתא מלאך המה שרף לחוטרא,דהכ כבה לנורא, ד א, ד תא למי ש דא ין אב אכלה לגדיא, דזב ך לשונרא, ד נש א, ד לכלב

דיא. דיא, חד ג תרי זוזי, חד ג ב

ות, חט למלאך המ רוך הוא, וש דוש ב ואתא הקשרף כבה לנורא, ד א, ד תא למי ש חט לתורא, ד ש דאכלה ך לשונרא, ד נש א, ד ה לכלב הכ לחוטרא, דדיא. דיא, חד ג תרי זוזי, חד ג א ב ין אב לגדיא, דזב

ש קד ורחץס רפ כיחץיד מגרחצהה מוציא/מצמרורכורךלחן עורך שצפוןרך בל הל

נרצה

The sTeps

of The

sederKadeish

Ur’chatz

Karpas

Yachatz

Magid

rochtzah

Motzi/ Matzah

Maror

Koreich

shUlchan oreich

tzafUn

Bareich

haleil

nirtzah Had Gadya

one Kid, one Kid • had gadYaOne kid, one kid that Father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The cat came and ate the kid that father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The dog came and bit the cat that ate the kid that father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The stick came and beat the dog that bit the cat that ate the kid that father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The fire came and burned the stick that beat the dog that bit the cat that ate the kid that father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The water came and quenched the fire that burned the stick that beat the dog that bit the cat that ate the kid that father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The ox came and drank the water that quenched the fire that burned the stick that beat the dog that bit the cat that ate the kid that father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The slaughterer came and killed the ox that drank the water that quenched the fire that burned the stick that beat the dog that bit the cat that ate the kid that father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The Angel of Death came and slew the slaughterer that killed the ox that drank the water that quenched the fire that burned the stick that beat the dog that bit the cat that ate the kid that father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The Holy One, blessed be He, came and slew the Angel of Death that slew the slaughterer that killed the ox that drank the water that quenched the fire that burned the stick that beat the dog that bit the cat that ate the kid that father bought for two zuzim; One kid, one kid.

The publishers and ShopRite® Stores wish to gratefully acknowledge the participation and valuable contributions of the following for their assistance in this project.

Ruth Bergman - Jewish Community Educator, Jewish Federation of Metro Detroit, MI Rabbi Aaron Bergman - Adat Shalom Synagogue, Metro Detroit, MI

Special thank you to cover artist Raphael AbecassisCover art: “Passover” ©Raphael Abecassis • raphaelabecassis@gmail.com. All rights reserved.

This cover art is used with permission and protected by copyright law.

© Copyright 2013 SKM Marketing, Inc., Bloomfield Hills, MI • www.skmmarketing.comAll rights reserved. • Made in the U.S.A.

No part of this publication may be reproduced in any form without express permission.

Please do not deface or discard this Haggadah.

Contact your local Rabbinical authority

for more information.

63