דמוגרפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨רודניצקי אריק

·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰

העיור בעידן תמורותאבו ראס ד¢ר תßאבת

VIM�« w� ÍËb³�« lL²−*«

≤∞±± ËÒ‚‡ ≤∞±± »¬

נעדרה ישראל מדינת של קיומה שנות מרבית לאורךכליל¨ כמעט הציבורי מהשיח בנגב הבדואית האוכלוסייהכעשרים על עולה הנגב אוכלוסיית מכלל ששיעורה אף זאתבכלכלה בפוליטיקה¨ לאחרונה¨ שינויים שחלו Æאחוזים וחמישההכפרים של מעמדם להסדרת התהליך גם כמו ובחברהב¢וועדת ובראשונה ©בראש בנגב מוכרים הבלתי הבדואיםהציבורית את המודעות וב¢וועדת פראוור¢®¨ הגבירו גולדברג¢

Æאוכלוסיית הבדואים מצבה של לגבי

הנוגע במידע הניכרים הליקויים את חשף זה מגמות שינויזה פרסום Æולמאפייניהם למספרם בנגב¨ לערביםהבדואיםעל מקיפה תמונה ולהציג החסר המידע את להשלים מבקש

Æזו אוכלוסיה

בו ומוצגים רודניצקי אריק מר בידי נכתב הראשון חלקוהחברה של והכלכליים הדמוגרפיים החברתיים¨ המאפיינים היהודית לאוכלוסייה השוואה תוך הנגב באזור הבדואית

Æבישראל הערבית ולאוכלוסייה

לצד דן ראס¨ אבו תßאבת ד¢ר של עטו פרי השני¨ החלק הממשלה במדיניות והדמוגרפיים החברתיים המאפייניםפוליטיקה¨ כלכלה¨ כגון בתחומים הבדואית האוכלוסייה כלפיבענייניה מכריעות בג¢צ בפסיקות והתיישבות¨ קרקעות

Æבה הפוליטית ההתעוררות ובתהליכי

שיוכל בסיסי כלי זה בפרסום רואה אברהם קרן יוזמות החברה עם ובעבודה הנגב בפיתוח העוסקים את לשמשלתרום זה קובץ של בכוחו כי מאמינים אנו Æהבדואיתהערביתולהאיר תושביו כל למען הנגב לפיתוח בנוגע המתעורר לשיחהקשבה תוך הבדואית האוכלוסייה שבקידום החשיבות אתÆושינוי פיתוח תקופת בפני עומד הנגב Æולרצונותיה לצרכיהגישה תינקט אלה תהליכים קידום בעת כי מקווים אנואלה לשלב בתהליכים אשר תשכיל אחראית ומכילה חברתית

Æהבדואים אוכלוסיית את

·‚·˙ȇ„·‰‰¯·Á‰

VIM�«w

�ÍËb³

�«lL²−

*«

בנגב הבדואית החברה

דמוגרפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

רודניצקי אריק

העיור בעידן תמורות

אבו ראס ד¢ר תßאבת

רייטר יצחק ßפרופ ביקורתי∫ קורא

≤∞±± אברהם¨ קרן יוזמות ©המקור בציון הפרסום מן ולהעתיק לצטט ניתן

של הנדיבה לתמיכתם הודות התאפשרה זה פרסום הפקתGreg Rosshandler

The Frankel Family Foundation

The Howard and Geraldine Polinger Family Foundation

The UK Friends of The Abraham Fund Initiatives

אברהם∫ קרן יוזמות מפרסומי

בערבית גם פורסם Æ®≤∞∞∏© במדינת ישראל יהודיערבי ושוויון לשילוב אחריות ממשלתית £

Æובאנגלית

תלת כפרסום הופיע הפרסום Æ®≤∞∞π© ישראל של מדינת המחר פני ואזורים מעורבים∫ ערים £

Æובאנגלית בערבית בעברית¨ לשוני

Æ®≤∞∞π© בישראל הערבית החברה — מידע אוגדן £

הפרסום הופיע Æ®≤∞∞π© בישראל לבין יהודים ערבים בין ושוויון שילוב הכלכלית של התועלת £

Æובאנגלית בערבית מנהלים תקציר עם בעברית

הופיע הפרסום Æ®≤∞±∞© הגליל בלב וערביות יהודיות ברשויות סביבתיים מפגעים מיפוי £

Æבערבית ובאנגלית עם תקציר בעברית

Æפורסם גם באנגלית Æ®≤∞±∞© תנ¢צים קורס משוסעת¨ בחברה שיטור £

הופיע הפרסום Æ®≤∞±±© ערביות נשים תעסוקת התערבות לקידום מודל — חיאה שריקאת £

Æובאנגלית תלתלשוני בעברית¨ בערבית כפרסום

הופיע הפרסום Æ®≤∞±±© øהצלחה סיפור — הבריאות במערכת ישראל אזרחי הערבים שילוב £

Æובערבית דולשוני בעברית כפרסום

www.abrahamfund.org האינטרנט מאתר להורדה ניתנים אברהם קרן יוזמות פרסומי

אזרחי ישראל ולערבים ליהודים משותף אברהם — בונים עתיד קרן יוזמותושוויון שילוב π∏π± לקידום מאז רווח הפועל כוונת ללא ארגון — ©ע¢ר® קרן אברהם יוזמות

נקראת העמותה Æוצודקת בטוחה למען חברה משגשגת¨ ישראל¨ אזרחי וערבים יהודים בין

לקידום פועלת והיא וערבים¨ יהודים של המשותף אביהם אברהםØאבראהים¨ של שמו על

Æהיקף ופעולות הסברהמיזמים רחבי חדשניים¨ מודלים חברתיים מדיניות המבוססת על

על במשותף מנוהל וערבים¨ והוא יהודים עובדים¨ כשלושים אברהם מונה קרן יוזמות צוות

Æדראושה ומוחמד באריסוליציאנו אמנון ידי

פופר מיה לדפוס∫ הביאה

ארד שלמה לשון∫ עריכת

אזולאי אתי תכלת¨ והפקה∫ עיצוב

ISBN 978-965-91366-9-8 מסת¢ב

הפרסומים∫ להזמנתπ∞∏µ∞ יהודה הרי אילן¨ ד¢נ התקשורת נווה קריית קרן אברהם¨ יוזמות

∞≤≠≥∑≥≥∞∞± ßפקס ∞≤≠≥∑≥≥∞∞∞ ßטלwww.abrahamfund.org ∫אינטרנט דוא¢ל∫ info@abrahamfund.org.il אתר

הקדמה

הקדמה

אוכלוסיית מכלל שיעורה Æבישראל הערבית בחברה ייחודית חברתית קבוצה היא הערביםהבדואים אוכלוסיית

שלושהעשר על האוכלוסייה הערבית בישראל עומד מכלל עשרים וחמישה אחוזים ושיעורה על עולה הנגב Æאותה המאפיינים הגידול הגבוהים שיעורי במהירות לאורך השנים בשל גדל חלקה היחסי כן¨ על יתר Æאחוזים

הכפרים תושבי של — ובפרט הבדואים החיים של רמת ביותר בישראל∫ הענייה והחלשה האוכלוסייה זוהי

היישובים שבמרבית מזו ואף היהודיים ביישובים הממוצעת החיים מרמת רבה במידה נמוכה — מוכרים הבלתי

החינוך ובתחום הרווחה¨ בתחום בתחום בסיסיים שירותים חסרים הבדואים ברוב יישובי Æהערביים בישראל

Æהבריאות

הציבורי מהשיח בנגב הערביתהבדואית האוכלוסייה נעדרה ישראל מדינת של קיומה שנות מרבית לאורך

כיום Æאליה הציבורית המודעות את הגבירו ובחברה בכלכלה בפוליטיקה¨ שחלו שינויים אך כליל כמעט

ארגוני מדיניים ומצד גופים מצד — הבדואית באוכלוסייה ובפרט — הנגב באזור וגוברת ההתעניינות הולכת

של הקרקע עתודות את מכיל העובדה ששטחו מן נובעת המחודשת לאזור הלב תשומת Æאזרחית חברה

לפיתוח הנגב האסטרטגית הממשלתית התכנית במסגרת בו המושקעים משאבי הפיתוח היקף ישראל ובשל

Æצה¢ל לדרום בסיסי העברת דוגמת ותכניות אחרות

ובראשונה בוועדת ©בראש מוכרים בנגב הבלתי הבדואים הכפרים מעמדם של להסדרת התמשכות התהליך

זה¨ תהליך במסגרת הממשלה הצהירה שעליהן ההחלטות וסדרת בהן® רק לא אך פראוור¨ ובוועדת גולדברג

לתחומי ומחוץ הציבורית התודעה לגבולות ועל השארתה מחוץ הזו האוכלוסייה הזנחת של שנים על מעידות

במודעות על שינויים התהליך מעיד בעת בה Æכולה הישראלית החברה ושל הממשל הישראלי של האחריות

Æכלפיה וביחס הבדואית לאוכלוסייה

Æולמאפייניהם בנגב¨ למספרם לערביםהבדואים הנוגע במידע הניכרים את הליקויים חושף המגמות שינוי

הזנחה שונות∫ מסיבות מדויקים דמוגרפיים נתונים לגביה שאין בישראל היחידה הקבוצה היא זו אוכלוסייה

ונישואים גבוהה ניידות שבטים¨ לפי אוכלוסין רישום מוכרים¨ בלתי בכפרים מגורים מתמשכת¨ ממסדית

אוכלוסיית על מקיפה תמונה ולהציג החסר להשלים את המידע מבקש זה קובץ Æאזרחי מעמד חסרות לנשים

Æהבדואים

נכתבו הפרסומים Æהבדואית החברה על וכלכליים חברתיים דמוגרפיים¨ נתונים מציגים הקובץ חלקי שני

רואה יוזמות קרן אברהם Æזו אוכלוסייה על המידע את להשלים אחת∫ ומטרתן נקודות מבט שונות משתי

Æהבדואיתהערבית החברה הנגב ובעבודה עם בפיתוח את העוסקים שיכול לשמש בסיסי כלי זה בפרסום

בדבר מחשבה ולעורר מאוכלוסיית הנגב גדול שיעור בקרב למצוקה את הקורא לחשוף מבקשים הנתונים

Æכולה הנגב מאוכלוסיית גובה זו שמצוקה המחיר

החברתיים¨ הדמוגרפיים המאפיינים בו ומוצגים רודניצקי אריק מר בידי נכתב הקובץ הראשון של חלקו

הערבית ולאוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה השוואה תוך הנגב באזור הבדואית החברה של והכלכליים

הבדואית האוכלוסייה מצב בדבר המאמר שמעלה בממצאים מתבטאים האוכלוסיות בין הפערים Æבישראל

מתבטאים שהם כפי בין האוכלוסיות הפערים את המאמר מציג כן Æחינוך ובריאות תעסוקה¨ דוגמת בתחומים

III

בנגב הבדואית החברה

הפליה של תמונה קשה מצטיירת הנתונים מסקירת Æואחרים אלה בתחומים לחברה הבדואית בתשומות

Æהתקדמותה בפני חסמים והעמידו הבדואית החברה של חולשותיה את ששימרו מתמשכות והזנחה

הערבית בחברה ודמוגרפיים חברתיים מאפיינים סוקר ראס¨ אבו תßאבת ד¢ר של עטו פרי השני¨ החלק

בעידן הבדואית בנגב בחברה תמורות המאמר מציג Æחברתיים ומדיניים לשינויים תוך התייחסות הבדואית

Æבישראל הפוליטית המפה שינוי בעקבות בה שחלו תמורות וכן מודרניזציה תהליכי ושל מהיר עיור של

קרקעות וכלכלה¨ פוליטיקה¨ חברה כגון בתחומים הבדואית האוכלוסייה כלפי במדיניות הממשלה דן המאמר

Æבה הפוליטית ובתהליכי ההתעוררות בענייניה בג¢צ מכריעות בפסיקות והתיישבות¨

ולהאיר את תושביו למען כל הנגב בנוגע לפיתוח המתעורר לתרום לשיח זה קובץ בכוחו של כי אנו מאמינים

פיתוח תקופת לפני עומד הנגב Æולרצונותיה לצרכיה הקשבה תוך הבדואית האוכלוסייה שבקידום החשיבות

לשלב אשר תשכיל ומכילה אחראית חברתית גישה תינקט אלה תהליכים קידום בעת כי אנו מקווים Æושינוי

Æוגדלה ההולכת הבדואים¨ אוכלוסיית את אלה בתהליכים

על רייטר יצחק ßלפרופ תודה Æזה קובץ ויצרו ומכישוריהם מזמנם שתרמו על לכותבים להודות ברצוננו

חשוב Æהבאתו לדפוס על אברהם מצוות יוזמות קרן פופר ותודה מיוחדת למיה כקורא ביקורתימעיר תפקידו

אחראית או עצמה מחויבת את רואה קרן אברהם יוזמות אומריהם ואין בשם הפרסומים מובאים כי לציין

Æשבהם ולתכנים לאמירות

באריסוליציאנו אמנון דראושה מוחמד

אברהם קרן שותפים¨ יוזמות מנכ¢לים

IV

הקדמה

W�bI�

من مجمل نسبتها إرسائيل، وتزيد يف املجتمع العر� داخل مميزة إجت�عية مجموعة هم البدو العرب

تزداد إىل ذلك، باإلضافة .٪١٣ فهي إرسائيل يف العرب املواطن� من حصتها أما ،٪٢٥ عن النقب سكان

البدو يعترب املجموعة. هذه �يز التي املرتفعة التكاثر لنسبة السنوات نظرا مرور مع النسبية حصتها

– بها املعرتف غ� القرى وسكان عموما – البدو حياة مستوى إرسائيل: يف وضعفا فقرا الرشيحة األك�

إرسائيل، يف العربية يف البلدات وحتى يف البلدات اليهودية مستوى الحياة متوسط من بكث� خصوصا، أقل

والصحة. والتعليم الرتبية الرفاه، يف مجال األساسية الخدمات من البدوية البلدات وتخلو معظم

التي ولكن التغي�ات اإلرسائييل، الخطاب البدو عن غيب إرسائيل دولة وجود معظم سنوات مدار عىلنشهد إهت�ما اليوم ألوضاع البدو. العام إىل زيادة الوعي أدت واملجتمع اإلقتصاد السياسة، عىل طرأت

املجتمع منظ�ت جانب سياسية ومن أجسام قبل من – البدو بالسكان – وخصوصا النقب �نطقة متزايدا

املد�.

يف األرايض إحتياط تحتوي عىل املنطقة هذه ان حقيقة إىل املنطقة يف املتجدد اإلهت�م هذا ويعود

الخطة اإلسرتاتيجية للحكومة إطار يف فيها استث�رها يتم موارد التطوير التي حجم بسبب وكذلك إرسائيل،

الجنوب. إىل اإلرسائييل قواعد جيش الدفاع أخرى مثل نقل وبرامج النقب لتطوير

ولجنة چـولدب�ڠ لجنة (خاصة يف النقب يف بها املعرتف غ� القرى البدوية مكانة تنظيم استمرار عملية إن

العملية هذه إطار الحكومة يف عنها أعلنت التي القرارات ومجموعة فيه�) ليس فقط ولكن پـراڤـر،

وخارج العام الوعي حدود خارج إبقائهم وعىل البدو للسكان املتواصل إاله�ل عىل سنوات من تشهد

عىل العملية هذه تدل الوقت نفس ويف برمته، اإلرسائييل واملجتمع السلطات اإلرسائيلية نطاق مسؤولية

معهم. والتعامل البدو لوجود الوعي يف تغ�ات

حيث من النقب، يف البدو بالعرب املتعلقة املعلومات يف الكب�ة النواقص عن التوجهات تغي� ويكشف

وخصائصهم. عددهم

د�وڠـرافية معطيات عنها تتوفر ال التي إرسائيل يف الوحيدة املجموعة هم النقب يف البدو السكان

قرى السكن يف السلطات الحكوميه، قبل مستمر من شامل و منهجي إه�ل عدة: وذلك ألسباب دقيقة،

مكانة أية �لكن ال نساء من والزواج كب�ة تنقالت حركة العشائر، حسب تسجيل السكان بها، معرتف غ�

مدنية.

كان البدو. الس شاملة عن صورة وعرض املعلومات نقص محاولة إلستك�ل هذا امللف يشكل

املجتمع عن واقتصادية إجت�عية د�وڠـرافية، معلومات قسم كل حيث يعرض قسم�، عىل يحتوي امللف

واحد: إستك�ل هدف يجمعه� ولكن مختلفت�، نظر وجهتي من املعلومات هذه وضع وتم البدوي،

البدو. السكان عن املعلومات

V

בנגב הבדואית החברה

بتطوير املعنيون بها يستع� أن �كن اساسية أداة املعلومات هذه تعترب إبراهيم" صندوق "مبادرات

الضائقة عىل وكشفه إطالع القارئ إىل املعطيات وتهدف البدوي. العر� املجتمع مع وبالعمل النقب

النقب سكان من الضائقة هذه تجبيه الذي بالثمن والتفك� النقب سكان عالية من نسبة التي تعا� منها

برمتهم.

الد�وڠـرافية اإلجت�عية، الخصائص يتضمن وهو رودنيتس�، اريك امللف من األول القسم وضع

الفجوات إرسائيل. يف والعرب اليهود السكان خالل مقارنتها مع من النقب يف البدوي للمجتمع واإلقتصادية

مثل مجاالت، عدة يف البدو أوضاع بخصوص املقال اليها يخلص التي النتائج يف تنعكس الرشائح هذه ب�

يف تتجسد ك� السكانية الرشائح هذه ب� القا�ة الفجوات املقال يعرض كذلك والصحة. الرتبية العمل،

قا�ة املعطيات صورة هذه من ترتسم ذاك و املجال أو يف هذا البدوي للمجتمع املرصودة املخصصات

طريق يف العراقيل ووضعا البدوي املجتمع واللذين كرسا نقاط الضعف يف املتواصل� التمييز واإله�ل من

وتطوره. تقدمه

يف والد�وڠـرافية اإلجت�عية الخصائص فيستعرض راس أبو ثابت الدكتور وضعه الذي الثا�، القسم أما

والتبدالت للتقلبات املقال ويعرض والسياسية. اإلجت�عية التغي�ات إىل خالل التطرق البدوي من املجتمع

البدو يف عىل طرأت تقلبات وكذلك التحرض، ومراحل الرسيع التمدن عهد يف النقب يف البدوي يف املجتمع

مجاالت: يف عدة تجاه البدو الحكومة سياسة املقال ويتناول إرسائيل. يف السياسية الخارطة تغي� أعقاب

البدو شؤون يف الحاسمة العليا العدل محكمة واإلستيطان، قرارات األرايض السياسة، واإلقتصاد، اإلجت�ع

البدوي. املجتمع يف اليقظة السياسية ومراحل

سكانه وتسليط كل ألجل النقب تطوير يف النقاش الدائر حول امللف سيساهم هذا بأن ثقة نحن عىل

األيام يشهد هذه يف ورغباتهم. إحتياجاتهم إىل اإلصغاء خالل من البدو السكان أهمية تطوير عىل الضوء

دمج يف ينجح وشامال مسؤوال إجت�عيا توجها التطوير مراحل تشمل أن وتغي�، ونأمل تطوير فرتة النقب

املراحل. هذه يف البدو

هذا امللف. لوضع وبالخربات بالوقت املؤلف� اللذين تربعا نشكر يرسنا أن

أيضا ونشكر مالحظاته، وقدم ناقدة قراءة امللف الذي قرأ يتسحاك رايرت الربوفيسور من بالشكر نتقدم ك�

للطباعة. امللف أعدت إبراهيم"، التي صندوق "مبادرات عضو طاقم پـوپـر، السيدة مايا

إبراهيم" صندوق "مبادرات أصحابها. مسؤولية عىل هي يف امللف ورد وما املعطيات أن أن نذكر املهم من

امللف. الواردة يف واملحتويات عن األقوال مسؤولة أو نفسها ملزمة ال تعترب

سوليتسيانو بئ�ي أمنون درواشة محمد

مشاركان, مبادرات صندوق إبراهيم مديران

VI

בנגב הבדואית האוכלוסייה

דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

רודניצקי אריק

תלאביב אוניברסיטת

בנגב הבדואית דמוגראפיים וכלכלייםהאוכלוסייה מאפיינים חברתיים¨

3

העניינים תוכן

µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מבוא Ʊ

∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ דמוגראפיים ומאפיינים אוכלוסייה Æ≤

∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ כללי — אוכלוסיית הנגב Æא

π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הקבע יישובי — הבדואית האוכלוסייה Æב

±± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ßהפזורה ßיישובי — הבדואית האוכלוסייה Æג

±¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בנגב הבדואית הפזורה יישובי של מעמדם להסדרת הממשלה מדיניות .I

±µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הנגב ורמת שמעון בני בסמה¨ אבו האזוריות במועצות הבדואים התושבים .II

±∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ גילאים ריבוד Æד

±∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ טבעי וריבוי פריון שיעורי Æה

±∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בית משקי Æו

≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הבדואים ביישובי החיים רמת Æ≥

≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בישראל היישובים של החברתיכלכלי המדד בתחתית — הבדואיים היישובים Æא

≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ עירוניות ולתשתיות לשירותים החיבור רמת Æב

≤± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רמת התשתיות ביישובי הקבע .I

≤≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מוכרים התשתיות בכפרים הבלתי רמת .II

≤≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הרווחה בתחום בתשתיות מחסור Æג

≤¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ והצריכה התחבורה הבריאות¨ בתחום החינוך¨ ציבוריים משירותים המרחק Æד

≤µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ למפגעים סביבתיים חשיפה ירודה∫ איכות חיים Æה

≤∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ קיימא בני מוצרים על בעלות Æו

≤∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ותקשורת אינטרנט מחשב¨ לתשתיות חיבור Æז

≤∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ עבודה¨ שכר ואבטלה Æ¥

≤∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ כוח העבודה האזרחי Æא

≥∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הכנסה וקבוצות שכר רמת Æב

בנגב הבדואית האוכלוסייה 4דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

≥≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ תעסוקה ענפי Æג

≥¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ אבטלה Æד

≥∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ עוני Ƶ

≥∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בנגב הבדואית באוכלוסייה העוני תחולת Æא

≥∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ העוני לתחולת ההשכלה רמת בין הקשר Æב

≥π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ והשכלה חינוך Æ∂

≥π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ כללי רמת השכלה — Æא

¥∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ וכתוב קרוא ידיעת Æב

¥± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ßחו ßה כיתות תלמידי של מיצ¢ב מבחני תוצאות Æג

¥≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בגרות לתעודת זכאות Æד

¥µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הספר שיעורי הנשירה מבתי Æה

¥∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הלימודים להפסקת הגורמים Æו

¥∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הספר תשתיות לימודים בבתי Æז

¥∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ סטודנטים Æח

µ∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בריאות Æ∑

µ∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ חיים תוחלת Æא

µ∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ תינוקות תמותת Æב

µ≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ משפחה והשלכותיהם קרובי נישואין בין Æג

µ¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ שבט אסייד המקרה של .I

µµ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ כרוניות במחלות תחלואה Æד

µ∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ונכויות פיזיות מוגבלויות Æה

µ∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ומשפחותיהם מיוחדים צרכים עם ילדים Æו

µπ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מקורות

∂± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הלוחות רשימת

∂≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ התרשימים רשימת

∂≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רשימת המפות

5

מבוא ƱÆבנגב הבדואים האזרחים לאוכלוסיית הנוגעים וכלכליים דמוגראפיים חברתיים¨ בהיבטים עוסק זה פרק

Æהערבית בתוך החברה בתרבותה נובע מהיותם קבוצה חברתית ייחודית מחקר בבדואים כאוכלוסיית העניין

במאפיינים לדון הבדואים בנגב¨± אלא בנושא כולמקפת סקירה להציג הפרק של תכליתו אין מקוצר היריעה

לשם Æבישראל אוכלוסייה כקבוצת בנגב הבדואים של ייחודם את להבין ניתן שבאמצעותם עיקריים¨ חברתיים

אלה נתונים להציג ניסיון הפרק לאורך נעשה לבדואים¨ ורק אך הנוגעים תיאוריים נתונים הצגת לצד כך¨

— הארצית הנגבª ברמה באזור ליהודים הבדואים בין השוואה — האזורית ברמה רמות∫ השוואתי בשתי באופן

לתת היא המטרה Æהארץ בכל היהודית לאוכלוסייה וכן הערבית האוכלוסייה לכלל הבדואים בין השוואה

Æבישראל אחרות אוכלוסייה לקבוצות ביחס הבדואים של החברתי מעמדם בדבר השוואתי מבט לקורא

בו גת≠אשקלון¨ קריית לקו מדרום הנמצא ישראל¨ של הצחיח הדרומי האזור הוא הנגב גיאוגרפית¨ מבחינה

Æ®מיליון דונם ±±כ© המדינה משטח מ∞∞≥ מ¢מÆ אזור זה תופס כמעט •∞∂ נמוכה השנתית המשקעים כמות

בפרק המוצגים הנתונים Æוחלק מנפת אשקלון שבע באר נפת הנגב כולל את אזור מוניציפאלית¨ מבחינה

יצוין בהם המקרים ±®¨≥ למעט מפה להלן ©ראו הנגב לפיתוח הרשות מופקדת שעליו לאזור מתייחסים זה

Æאחרת

וחקר לסטטיסטיקה והחוג ואנתרופולוגיה לסוציולוגיה החוג תלמיד חßמאיסי¨ נדאל למר להודות מבקש המחבר £Æהנתונים בעדכון והמועילה הרבה עזרתו על תלאביב¨ באוניברסיטת ביצועים

¨®≤∞∞∂© מאיר ¨®≤∞∞¥© דוד בן למשל∫ ראו בנגב¨ הבדואית האוכלוסייה על האחרונות בשנים שנכתבו נרחבים לחיבורים ±ÆAbu-Rabia ®≤∞∞±© ¨®≤∞∞±© וליטוויק סעד אבו

בנפת שתיים בנפת באר שבע¨ ©שבע מקומיות∫ תשע עיריות כולל ≥≤ רשויות הנגב לפיתוח הרשות מופקדת עליו האזור ≤בנפת שתיים שבע¨ באר בנפת ©שמונה אזוריות וכן ±± מועצות שבע® באר בנפת ©כולן מקומיות ±± מועצות אשקלון®¨יישובים שיתופיים¨ קיבוצים¨ מושבים¨ מושבים ∞∂± יישובים∫ יש האזוריות הר חברון®Æ במועצות בדרום אחת אשקלון¨

Ʊµ ßעמ ¨®≤∞∞∏© ולוינסון נוריאל Æאחרים כפריים ויישובים אחד עירוני יישוב קהילתיים¨ יישובים מוסדיים¨

מבוא

האוכלוסייה הבדואית בנגב 6מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים

מפה ±∫ חבל ארץ הנגב לפי תחומים מוניציפאליים≤

Æבמפה מוצגות רשויות מקומיות ואזוריות בתחום הרשות לפיתוח הנגב Ʊ¥ ßהמקור∫ נוריאל ולוינסון ©∏∞∞≥®¨ עמ ≥

‡¯˜Ó ˙¢¯‰ Áˢ Ï˘ ÈÂÙˆ‰ Ï·‚‰

·‚‰ ÁÂ˙ÈÙÏ

Ú·˘ ¯‡· ˙Ù Ï˘ ÈÂÙˆ‰ Ï·‚‰

Ø˙ȯÂʇ ˙¢¯ Ï˘ ËÂÙÈ˘‰ Ï·‚˙ÈÓ˜Ó

˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ËÂÙÈ˘ Áˢ

ËÂÙÈ˘ ÌÂÁ˙ Âȇ˘ ÁˢÈχÙȈÈÂÓ

7

בסוף שנת π∞∞≥ נאמדה אוכלוסיית האזרחים הבדואים בישראל ב∞∞∞¨∞∂≥ נפש∫ כπ≥¨∞∞∞± מהם התגוררו

באזור הדרום ©הנגב®¨ כµ≤¨∞∞∞ התגוררו ביישובים שונים באזור הצפון ©הגליל והעמקים®¨ וכµ¨∞∞∞± התגוררו 4Æ®באזור המרכז ©בעיקר בערים המעורבות לוד ורמלה¨ ובחלק מיישובי המשולש

®≤∞∞π© תרשים ±∫ התפלגות אוכלוסיית הבדואים בישראל

®∂•© ±µ¨∞∞∞ ∫ÊίӮ∑¥•© ±π≥¨∞∞∞ ∫̯„®≤∞•© µ≤¨∞∞∞ ∫ÔÂÙˆ

®∂®∑¥•

®∂•©

®≤∞•©

®∑¥•©

אין נתונים מוחלטים על מניינם הכולל של הבדואים בישראלÆ באזור הצפון מתגוררים אמנם רוב התושבים הבדואים ¥ביישובים על טהרת האוכלוסייה הבדואית ©כגון∫ בועינהנוגßידאת¨ בסמת טבעון¨ טובא זנגרייה וזרזיר®¨ אולם חלק לא מבוטל מהבדואים באזור הצפון ובאזור המרכז מתגורר בתוך יישובים מעורבים מבחינה אתנית∫ יהודיתערבית ©כגון הערים לוד ורמלה®¨ או מבחינה דתית¨ מוסלמיתנוצריתדרוזית ©כגון העיר שפרעם והיישובים בענה ואבו סנאן®Æ גם ביישובים הומוגניים מבחינה דתית¨ שכל אוכלוסייתם מוסלמית ©כגון הערים כפר קאסם וקלנסווה השוכנות באזור

Æהמשולש®¨ מתגוררים בדואים כיחידים¨ או בשכונות מיוחדות להם

יתר על כן¨ כפי שנראה להלן אין גם נתונים מוחלטים על מניין אוכלוסיית הבדואים בנגבÆ מרבית הבדואים מתגוררים אמנם ביישובים שהממשלה הקימה במיוחד עבורם¨ אך חלק גדול מהם מתגורר ביישובים חסרי מעמד מוניציפאלי מוכר מטעם המדינה ©ולפיכך נודעו בכינוי ßכפרים בלתי מוכריםß® ואילו חלק קטן יותר מתגורר ביישובים יהודיים בנגבÆ יחד עם זאת¨ העובדה שהבדואים בנגב שוכנים באזור גיאוגרפי מוגדר ©בשונה מהבדואים בצפון ובמרכז® ובדרך כלל באופן

Æמובחן ונפרד משאר אוכלוסיית הנגב¨ מקלה על מלאכת איסוף הנתונים והמחקר לגביהם

מבוא

בנגב הבדואית האוכלוסייה 8דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

דמוגראפיים ומאפיינים אוכלוסייה Æ≤כללי — הנגב אוכלוסיית Æא

©מוסלמית® בנגב הבדואית π∞∞≥ מנתה האוכלוסייה שנת בסוף לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה נתוני פי על

בנגב האזרחים הבדואים שיעורם של Æ®נפש ∑∞≤¨∂∞∞כ© הנגב אוכלוסיית מכל ≤∑Æ¥• שהם ∞∞∏¨≥π± נפש¨

במזרח ערבים ©∞≤≥¨π≤≥¨± נפש¨ לא כולל ∞∑≤¨∂π≥ תושבים הערבים בישראל האזרחים כלל אוכלוסיית מתוךµÆ±µÆ∂• על ≤∞∞πב עמד ירושלים®

משמעותי הבדל מתקבל הדת¨ לפי האחרונות בשנים הנגב אוכלוסיית הגידול של שיעור את כשבוחנים

האוכלוסייה גדלה הסטטיסטי לנגב¨ השנתון נתוני פי על Æהבדואית היהודית לאוכלוסייה האוכלוסייה בין

בסוף נפש ¥¥π¨µ∞∞ל ±πππ בסוף שנת נפש ¥≤∞¨∂∞∞מ© בלבד ∂Æπ•ב ≤∞∞∂≠±πππ בשנים בנגב היהודית

©מ∞∞∑¨∑∞± נפש בסוף שנת ¥µÆ≤•ב — ∂Ƶ פי גבוה בשיעור גדלה הבדואית שהאוכלוסייה בעוד ®≤∞∞∂ שנת

ביישובי במיוחד הגבוה הטבעי הריבוי שיעור הוא לכך הגורמים אחד Æ®≤∞∞∂ נפש בסוף שנת ±µ∂¨¥∞∞ל ±πππ

וריבוי פריון שיעורי ≥Æה∫ סעיף ראו ©להרחבה היהודיים ביישובים הטבעי הריבוי לשיעור בהשוואה הבדואים¨

היהודיים היישובים מן במיוחד שלילית גבוהה הוא הגירה זה על תהליך המשפיע נוסף משמעותי גורם Æ®טבעי

רמון¨ ומצפה ירוחם בדימונה¨ כגון ומצטמצמת¨ האוכלוסייה הולכת שבהן יהודיות מקומיות ברשויות Æבנגב∂Æהשלילי ההגירה מאזן על לחפות מצליח אינו הטבעי הריבוי

לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה מתוך∫ בישראל נלקחו הערבית כלל האוכלוסייה ועל הבדואית האוכלוסייה על הנתונים µחושבו ירושלים במזרח הערבית האוכלוסייה על הנתונים Æ≤Æ∂ לוח ¨≤Ʊ לוח ¨®∂± ßמס© ≤∞±∞ לישראל סטטיסטי שנתוןהתושבים של מעמדם Ʊ±Øג לוח ¨≤∞∞∏≠≤∞∞∑ לירושלים לשנת שנתון סטטיסטי סמך∫ מכון ירושלים לחקר ישראל¨ עלאוכלוסיית כלל בחישוב מניינם נכלל לא כך ומשום ¨ßאזרחיםß ולא ßקבע ßתושבי של הוא ירושלים במזרח הערבים

Æהאזרחים הערבים במדינה

Æבדואים שאינם לאיהודים אזרחים כוללים אינם הנתונים Æ≤≥≠≤≤ ßעמ ¨®≤∞∞∏© ולוינסון נוריאל ∂

דמוגראפיים ומאפיינים 9אוכלוסייה

Ìȇ„·ÌȄ‰È

±∞∞•

π∞•

∏∞•

∑∞•

∂∞•

µ∞•

¥∞•

≥∞•

≤∞•

±∞•

∞

∑¥Æ≤

•≤µ

Æ∏•

∑µÆ∞

•≤µ

Æ∞•

∑∂Æ≥

•≤≥

Æ∑•

∑∑Æ≤

•≤≤

Æ∏•

∑∏Æ∞

•≤≤

Æ∞•

∑∏Æ∏

•≤±

Æ≤•

∑∏Æπ

•≤±

Ʊ•

∑πÆ∂

•≤∞

Æ¥•

®≤∞∞∂≠±πππ© דת הנגב לפי התפלגות אוכלוסיית ∫≤ תרשים

הקבע יישובי האוכלוסייה הבדואית — Æב

יישובי הקבע בשבעת π∞∞≥ מנתה האוכלוסייה שנת בסוף לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה נתוני פי על

בעיר התגוררו כ•∞¥ מהם Æ®בנגב הבדואית האוכלוסייה מן ©שהם •∑∂ ∞±≥¨π≥± נפש בנגב הבדואים של

דימונה¨ אילת¨ גת¨ קריית על עולה בגודלה רהט Æ®שבע באר בנגב ©לאחר בגודלה השנייה לעיר שהפכה רהט¨

Æערד ושדרות נתיבות¨ אופקים¨

≤∞∞∂ ≤∞∞µ ≤∞∞¥ ≤∞∞≥ ≤∞∞≤ ≤∞∞± ≤∞∞∞ ±πππ

בנגב הבדואית האוכלוסייה 10דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

בדואיות מקומיות ברשויות האוכלוסייה של נבחרים דמוגראפיים מאפיינים ∫± לוחבנגב∑ ויהודיות

·Â˘Èȉ Ì˘¯ÙÒÓÌÈ·˘Â˙

®ÌÈÙχ·©®≤∞∞π©

ÊÂÁ‡ ±¥≠∞ È·

·Â˘ÈÈ·®≤∞∞∏©

ÊÂÁ‡ ±π≠∞ È·

·Â˘ÈÈ·®≤∞∞∏©

ÊÂÁ‡ ∂µ È·‰ÏÚÓ·¢ÈÈ·®≤∞∞∏©

¯ÂÚÈ˘È·ȯÈÚ·Ë

®≤∞∞∏©

ÏÈ‚ ÔÂȈÁ®≤∞∞∂©

¯ÂÚÈ˘˙ÂÁÙ˘Ó

¥ ÌÚ¯˙ÂÈÂ ÌÈ„ÏÈ

®≤∞∞∂©

ˉ¯µ±¨∂∏∑µ≤Æ∑•∂≥Æπ•±Æ∂•≥Æ∑•±≥µ∂•

Ú·˘ Ï˙±µ¨≤∞≥µ≥Æ≤•∂¥Æπ•±Æ¥• ≥Æ∏•±≥µ∑•

·‚· ‰¯Ú¯Ú±≤¨∞≥∏¥∏Æπ•∂≤Æ≥•±Æ≥•≥Æ¥•±¥µπ•

‰ÙÈÈÒα∂¨∑∂∏µ≤Æ≥•∂≥Æ∂•±Æµ•¥Æ∞•±≥µ≥•

‰¯ÂÁ±∂¨∂∞∞¥πÆ¥•∂∞Æ≥•≤•≥Æ∂•±¥∂¥•

‰È˜Ïπ¨µπ±¥∑Æ∑•µ∑Æπ•≤Ʊ•≥Æ¥•±µµ∂•

ÌÂÏ˘ ·‚˘∑¨≥≤≥µ∞Æ∏•∂≤Æ≥•±Æµ•≥Æ∑•±¥∂∞•

Ø ÏΉ ÍÒÚˆÂÓÓ

±≤π¨≤±∞µ±Æ≥•∂≤Æ∏•±Æ∂•≥Æ∂•±≥Æ∑µ∏•

Ú·˘ ¯‡·±π¥¨≤∂∞≤≤Æ∂•≤πÆ∂•±≤Æ≤•±Æ∞•≥≤±¥•

˙‚ ˙Èȯ˜¥∑¨¥≥∞≤¥Æ¥•≥≤Ƶ•±±Æµ•±Æ±•≥∞±≥•

˙Ïȇ¥∑¨¥±∂≤¥Æ∏•≥∞Ƶ•∂Æπ•±Æ∂•≤∑∑•

‰ÂÓÈ„≥≤¨¥≥π≤µÆ¥•≥≥Ƶ•πÆπ•±Æ±•≤π±∏•

˙·È˙≤∂¨∑±∞≥∑Ƶ•¥µÆ∏•∂Æ≥•≤Æ¥•≤≤≥∞•

ÌȘÙ‡≤≥¨ππ∏≤πƱ•≥∏Æ≤•πÆ¥•±Æ∂•≤∂≤≥•

„¯Ú≤≥¨≥∑±≤≤Æ≥•≥∞•±µ•∞Æ∂•≥¥≤≤•

˙¯„˘≤∞¨∑≥∞≤¥Æ¥•≥±Æ∑•πÆ∑•±Æ≥•≤π±≤•

ÌÁ¯È∏¨±±±≤πÆπ•≥∑Æ¥•∏Æ∏•≤Æ∞•≤∑≤µ•

¯˙ÈÓ∂¨±∂≤≤∑Æ≥•≥∂Æ≥•∂Æ∑•±Æ≤•≤ππ•

¯ÓÂÚ∂¨¥π≤≤≤Ƶ•≤πƵ•±µÆ±•∞Æ∏•≥∏±π•

ÌÈ·‰Ïµ¨∏∞∑≤µÆ∂•≥∂Æ≤•¥Æ∏•∞Æ∏•≤∏∏•

ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ¥¨∑¥±≥≥Æ≥•≥πÆ≥•∏Ƶ•≤Æ≥•≤∑±∑•

Ø ÏΉ ÍÒÚˆÂÓÓ

¥¥∑¨∂∂∑≤µÆ∞•≥≤Æ≥•±∞Æ∂•±Æ≤•≤πƱ±∑•

להוריד ניתן Æ≤∞∞π שנת סוף — ואוכלוסייתם יישובים לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה ∫≤∞∞π מקור הנתונים לשנת ∑מתוך∫ נלקחו הנתונים שאר Æhttp://www.cbs.gov.il/ishuvim/yishuv_2009_information.xls הקובץ בקישור∫ את

http://www.cbs.gov.il/publications10/local_authorities08/pdf/h_print.pdf ראו∫ Æ®≤∞±∞© מקסימוף.http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200924244 ראו∫ Æ®≤∞∞π© וציבל

דמוגראפיים ומאפיינים 11אוכלוסייה

המרכזית לסטטיסטיקה¨ הלשכה פי נתוני על Æ®נפש µ±¨∂∏∑© בישראל הגדולה המוסלמית העיר היא רהט

בישראל הגדולה הערבית על זה שבנצרת¨ העיר המוסלמים ברהט התושבים מספר π∞∞≥ עלה בסוף שנת

Æ®נפש µ∞¨≤≥∞כ© מוסלמים מתושביה ∑∞•שכ נפש®¨ ∑≤¨±∂∑©

בישראל∏ הגדולות הערביות הערים חמש ∫≤ לוח

¯ÈÚ‰ Ì˘‰ÈÈÒÂÏ·®≤∞∞π ÛÂÒ©

È˙˘ ÈÚ·Ë È·ȯ ¯ÂÚÈ˘®≤∞∞∏©

˙¯ˆ∑≤¨±∂∑±Æ∏•

ˉ¯µ±¨∂∏∑≥Æ∑•

ÌÁ٠χ ̇¥∂¨∞µ≥≤Ƶ•

‰·ÈÈË≥∂¨¥π≤≤Æ≤•

ÌÚ¯Ù˘≥∂¨≤±π±Æ∏•

ßהפזורה ßיישובי — הבדואית האוכלוסייה Æג

©•∑Æ≤≥ מהבדואים נפש ¥µ¨∂∞∞כ התגוררו ≤∞∞π שנת בסוף לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה נתוני פי על

רשמית מטעם להכרה טרם זכו שיישוביהם לשבטים מתייחס זה מונח Æßהפזורה הבדואית בנגב® בßיישובי

המועצות של שיפוטן בשטחי שוכנים מהם אחדים Æ®ßמוכ¯ים בלתי ßכפרים בכינוי נודעו ©ולכן המדינה

Æשמעון ובני הנגב רמת האזוריות

אלה¨ יישובים Æבסמה אבו האזורית המועצה ביישובי מתגוררים בנגב® ©•≤Æ∏ מהבדואים תושבים ±∂¨∞∞∞כ

ולמעמד המדינה להכרת האחרונות זכו בשנים ¨ßהפזורה של ßיישובי בקטגוריה נכללו כעשור לפני עד אשר

Æ®להלן IIÆגÆ≤ סעיף ראו ©להרחבה רשמי מוניציפאלי

Æלעיל ∑ ראו הערה Æ≤∞∞π שנת סוף — ואוכלוסייתם יישובים ¨®≤∞∞π© לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה המקור∫ ∏

האוכלוסייה הבדואית בנגב 12מאפיינים חברתיים¨ דמוגראפיים וכלכליים

π®≤∞∞π© תרשים ≤∫ התפלגות האוכלוסייה הבדואית בנגב לפי צורת היישוב

למקור הנתונים על יישובי הקבע ראו הערה ∑ לעילÆ מקור הנתונים על יישובי הפזורה∫ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ πשנתון סטטיסטי לישראל ∞±∞≥ ©מסß ±∂®¨ לוח ∂Æ≥¨ לוח ≥±Æ≤Æ הנתונים על המועצה האזורית אבו בסמה נלקחו מאתר

Æhttp://abubasma.org.il ∫המועצה

לצד הנתונים הרשמיים שהתפרסמו מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה¨ קיימים נתונים אלטרנטיביים על מספר התושבים ביישובי הפזורה¨ ובמיוחד בכפרים הבלתי מוכ¯ים בנגבÆ על פי נתוני סקר שערכה אגודת הגליל — אגודה ערבית ארצית העוסקת במחקרים ובשירותים בריאותיים — עמד מניינם של התושבים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב במחצית שנת ∑∞∞≥ על כ∞¥∂¨∞∂ נפש¨ שהיוו •∑Æ∏≤ מן האוכלוסייה הבדואית בנגבÆ ראו∫ הפלסטינים בישראל∫ סקר ∑π ßעמ ¨µÆ¥ חברתיכלכלי¨ ∑∞∞≥ — ממצאים עיקריים ©שפרעם∫ אגודת הגליל¨ רכאז ואלאהאלי¨ דצמבר ∏∞∞≥®¨ לוח

Æ˛להלן∫ סקר אגודת הגליל ∑∞∞≥®¨ ¸ערבית ואנגלית©

לגוף ±ππ∑ בנגב¨ שהפכה מאז הקמתה בשנת מוכרים לכפרים הבלתי נתוני המועצה האזורית פי על זאת¨ לעומת המייצג של יישובי הפזורה הבדואית בנגב¨ עמד מניין התושבים¨ המתגוררים בµ¥ כפרים¨ על יותר מ∞∞∞¨¥∏ נפש¨ והללו

היוו כמחצית האוכלוסייה הבדואית בנגבÆ ראו פרטים מטעם ארגון רופאים לזכויות אדם∫.http://www.phr.org.il/default.asp?PageID=42

המועצה יישובי את גם בחלקם כללו בנגב מוכרים הבלתי לכפרים האזורית המועצה נתוני כי בחשבון לקחת יש האזורית אבו בסמה¨ אשר זכו לא מכבר להכרה מצד המדינה ומשום כך נכללים בסטטיסטיקה הרשמית¨ ומכאן מקור

Æהפער

®∏Æ≥•©

®≤≥Æ∑•©

®∂∑•©

®∏Æ≥•© ±∂¨∞∞∞ ∫‰ÓÒ· ·‡ ˙ȯÂʇ ‰ˆÚÂÓ®∂∑•© ±≤π¨≤∞∞ ∫Ú·˜‰ È·Â˘ÈÈ

®≤≥Æ∑•© ¥µ¨∂∞∞ ∫‰¯ÂÊÙ‰ È·Â˘ÈÈ

13אוכלוסייה ומאפיינים דמוגראפיים

מפה ≥∫ יישובי הקבע ואזורי הכפרים הבלתי מוכ¯ים ©לפי שבטים™®¨ ¥∞∞≥∞±

Ʊ∂ ßהמקור∫ לוינסון ויוגב ©¥∞∞≥®¨ עמ ±∞

Æשם השבט נקבע על פי רישום האוכלוסין במשרד הפנים Æבמתחם כל שבט נכללים כמה יישובים בלתי מוכרים ™

בנגב הבדואית האוכלוסייה 14דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

בנגב הבדואית הפזורה יישובי של מעמדם להסדרת הממשלה מדיניות I

Æמוכרים הבדואיים הבלתי ליישובים הנוגע בכל חדשה מדיניות הממשלה על בנובמבר ∞∞∞≥ הודיעה

מקומית רשות ולהקים מוכרים בלתי כµ¥ יישובים מתוך בתשעה להכיר הממשלה החליטה השאר בין

בנושא התושבים עם הסדר בהשגת ממשלתיים שירותים מתן של ההתניה את ביטלה ההחלטה Æלניהולם

בשנת Æהנוגעות ליישוביהם החלטות בקבלת ישותפו מוכרים הבלתי הכפרים כי תושבי וקבעה הקרקעות

Æהבדואית בנגב לטיפול באוכלוסייה כוללת תכנית הלאיהודי לענייני המגזר השרים ≤∞∞≥ הציגה ועדת

תושבי למען בדואיים חדשים יישובים שבעה של למיסודם או להקמתם התכנית התייחס מסעיפי אחד

הפזורה יישובי את לאגד כדי בסמה¨ אבו האזורית המועצה הוקמה ≤∞∞¥ בשנת Æהבדואית הפזורה±±Æ®ראו בהמשך בסמה¨ אבו ©להרחבה על כולל חינוך ורווחה שירותים עירוניים¨ להם הבדואית ולתת

את רשמי באופן ולהסדיר להמשיך שתכליתן החלטות שורת הממשלה קיבלה האחרונות בשנים

חדשים עבור יישובי קבע לחלופין להקים הבדואים בנגב¨ או מוכרים של הכפרים הבלתי מעמדם של

להחלטת משרד הפנים¨ בהתאם של ובנייה המועצה הארצית לתכנון ∏∞∞≥ אישרה באפריל Æתושביהם

מן וגßנאביב אלעזאזמה השבטים עבור עבדת¨ באזור חדש קבע יישוב של הקמתו את הממשלה¨

הפנים¨ משרד מנכ¢ל Æ®בסמה אבו האזורית המועצה במסגרת נכלל לא זה ©יישוב הבדואית הפזורה

ההתיישבות את דיחוי ללא להסדיר ¢חלק ממדיניות הממשלה¨ היא היישוב הקמת כי הסביר בר¨ אריה

לשם הדרושה החיים ומאיכות מתקדמים משירותים נהנים שאינם בנגב¨ הבדואים של מוסדרת הבלתי±≤¢Æשל הנגב ובשגשוגו המדינה בחיי קידומם והשתלבותם

בנגב הבדואים של הבלתי מוכרים הכפרים של מעמדם להסדרת של הממשלה הבולטות ההחלטות אחת

להסדרת מדיניות להצעת הוועדה דו¢ח עיקרי את לאמץ החליטה כשהממשלה ¨≤∞∞π בינואר התקבלה

קבעה הממשלה Æ®ועדת גולדברג© גולדברג אליעזר בדימוס השופט בנגב¨ בראשות הבדואים התיישבות

המשלבת כוללת מערכתית מדיניות ¢גיבוש בנגב יושתת על הבדואים התיישבות לסוגיית הפתרון כי

בחשבון תביא אשר ¢גיבוש מדיניות על וכן ההתיישבות¢¨ והסדרת ובנושא תכנון הקרקע בנושא טיפול

משאביה ואת המדינה צורכי את בקרקע¨ לזכויות תביעותיה את הבדואית¨ האוכלוסייה צורכי את±≥¢Æוהכספיים הקרקעיים

Æ≤∏≠≤∑ ßעמ ¨®≤∞∞µ© וחסון סבירסקי ±±

Æהארץ בנגב¨ בדווי קבע יישוב הקמת אושרה ©≥ באפריל ∏∞∞≥®¨ חי ±≤

התיישבות להסדרת מדיניות להצעת וחשבון ¢דין בנושא∫ ¨≤∞∞π מיום ∏± בינואר הממשלה מספר ±±¥¥ של החלטה ±≥ראו∫ המלא לנוסח Æ¢®גולדברג ©ועדת בנגב הבדווים

Æhttp://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2009/01/des4411.htm

דמוגראפיים ומאפיינים 15אוכלוסייה

הנגב ורמת שמעון בני בסמה¨ אבו האזוריות במועצות הבדואים התושבים II

הקיים¨ היישובי במערך מוכרים הבלתי הכפרים את לשלב יש כי היתר¨ בין קבעה¨ גולדברג ועדת

הפזורה מיישובי אחדים לכך¨ אבו בסמהÆ¥± בהתאם יישובי להקמת שהביאה ההכרה בהמשך למדיניות

רשמית במעמדם¨ לזכות בהדרגה בהכרה החלו ¨ßמוכרים בלתי מכבר הוגדרו ßכפרים לא הבדואית¨ שעד

Æאזוריות מועצות של השיפוט בשטחי בהכללתם שהתבטאה

מתגוררים בהם יישובים עשרה שיפוטה בשטח נכללים בסמה¨ אבו האזורית המועצה נתוני פי על

©∞∞µ¨≤ נפש®¨ נפש®¨ אום בטין ≤¨∑∞∞© קורינאת אבו יישובי בדואים∫ מהם תשעה נפש¨ ±∂¨∞∞∞מ יותר

≥¨µ∞∞© אסייד נפש®¨ ≥¨∞∞∞© אסר≠הואשלה קסר נפש®¨ ±¨µ∞∞© מכחלמרעית נפש®¨ ±¨∞∞∞© מולדה

Æ®האחרונים היישובים בשלושת מספר התושבים על נתונים ©אין וכוחלה ßהדאג ביר תראבין¨ נפש®¨

©פלאחים בדואים ערבים שאינם הם תושביו אשר המועצה¨ של בשטח שיפוטה שנכלל נוסף יישוב±µÆ®נפש ±¨∞∞∞© דריגßאת הוא חברון®¨ בהר שמקורם

הקישור∫ מן המלא הדו¢ח את להוריד ניתן Ʊ∞∏ סעיף ¨≥≤ ßגולדברג¨ עמ ועדת ראו∫ דו¢ח ±¥http://www.moch.gov.il/NR/rdonlyres/770ABFE7-868D-4385-BE9A-96CE4323DD72/5052/DochVaad

.aShofetGoldbergHebrew3.pdf

מדויקים על נתונים אין כי בסמה∫ http://abubasma.org.il. יש לציין אבו המועצה האזורית האינטרנט של אתר ראו ±µבשטח נכללו הגליל¨ אגודת סקר נתוני פי על Æבסמה אבו מועצת של שיפוטה בשטח החיים הבדואים התושבים מספר Æנפש ≤≥¨∞∞∞כ בהם התגוררו דריגßאת®¨ זה היישוב ©ובכלל ≤∞∞∑ שנת יישובים בסוף שמונה בסמה של אבו השיפוט

Æ≥¥∑ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ראו∫

בנגב הבדואית האוכלוסייה 16דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

±∂®≤∞±∞© בסמה אבו האזורית המועצה יישובי ∫≥ מפה

Æ≤∞±∞ בסמה¨ פברואר אבו האזורית מטעם המועצה המחבר אל שנשלח המקור∫ עותק ±∂

Æ®≤∞±∞© מקסימוף ±∑

בדואית פזורה יש המועצות בשטח אך בלבד יהודיים הם הנגב ורמת שמעון בני האזוריות המועצות יישובי

האזורית המועצה מתושבי ©∞∂≤¨∂ נפש® µ≥•כ ¨≤∞∞∏ לסוף המרכזית לסטטיסטיקה נתוני הלשכה פי על Æרבה

±∑Æבדואים הם הנגב המועצה האזורית רמת מתושבי נפש® ±¨≤𱩠≤∞Ƶ•בני שמעון וכ

גילאים ריבוד Æד

Æבישראל הערבית האוכלוסייה ולכלל היהודית לאוכלוסייה בהשוואה מאוד צעירה בנגב הבדואית האוכלוסייה

ויותר שניים פי גבוהים בנגב הבדואים ∞≠¥± ובני ∞≠π± בקרב בני של שיעוריהם ¨≤∞∞∑ פי נתונים לשנת על

בקרב במיוחד הבדואית בנגב¨ האוכלוסייה של החציוני הגיל Æהיהודית המקבילים באוכלוסייה מהשיעורים

הערבית¨ האוכלוסייה כלל של החציוני משמעותי מהגיל נמוך באופן מוכרים¨ הבלתי הבדואיים הכפרים תושבי

Æהיהודית החציוני באוכלוסייה ויותר מהגיל שניים פי וקטן

ÔÈ·‡¯˙

Ú·˘ ¯‡·

Ìȇ„„

ÔÈË· ̇„ÈÈÒχ

‰„ÏÂÓÚ·˘ Ï˙

·‚‰ ¯Ó˘ÓÌÈ·‰Ï

ˉ¯

·‚ ˙Ó„˜ÌÈË·

ÌÂÏ˘ ·‚˘

‰È˜Ï

·‰Ï

˙ÂÏÂ΢‡

‰¯ÂÁ

˙ÈÓ¯Î

¯ÓÂÚ

ÌÁ¯È

¯Ò–‡ ¯Ò˜

¯ÈÚÌÈ„¢‰·‰

ÏÂÏ˙ ·‡

˙‡È¯˜–·‡Ú˜· ˙Ó¯ Æ˙Ƈ

‰ÂÓÈ„

¯Ú¯Ú

˙ÈÚ¯Ó®ÏÂÁÎÓ©

‡˘ÓÚ ¯‰

ÚÂÓ˙˘‡‰ÈÓÂË

χÈ˙Ú

‰È¯‰Ê≠‡

‰ÚÓ˘

‡Ë

ÏÓ¯Î

ÔÂÚÓ

‡ËÈ

¯Âٖχ

··ÂÁ ˙Ó¯

ÌÈ·Á¯Ó

ß‚‡„‰ ¯È·

ÌȘÙ‡

ÌÈ·È·¯

‰ÙÈÒÎ ‰Ú¯Â٠χ

„¯Ú Ï˙‰¯ÈÚ

¯˙ÈÓÌÈӯΠԯÈÁ

˙ÏÈ‚ Á¯Ù˙

„¯Ú

‰˙ÊÚ

˙ȘÈÏ

˙ȯÓÂÚ

ÌÈ·Á¯Ó

ÏÂ΢‡

˙ȯÂʇ ‰ˆÚÂÓ‰ÓÒ· ·‡

˙·È˙

דמוגראפיים ומאפיינים 17אוכלוסייה

©ממוצע ∑∞∞≥®∏± אוכלוסייה אזור גיאוגרפי וקבוצת פי על גילאים ≤∫ ריבוד לוח

ÈÙ¯‚‡Ȃ ¯Âʇ·‚‰ı¯‡‰ ÏÎ

‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ·˜∫Ìȇ„· ÈÏÏÎ

∫Ìȇ„·È˙Ï· ÌȯÙÎ

ÌȯÎÂÓ

ÌȄ‰ÈÌÈ·¯ÚÌȄ‰È

±¥≠∞ È· ¯ÂÚÈ˘µµÆ∏•µπÆ∂•≤µÆ∂•≥πÆπ•≤µÆ∏•

±π≠∞ È· ¯ÂÚÈ˘∂∂Æ¥•∂∂Æ∂•≥≥Æ≤•¥πÆπ•≥≥Æ¥•

‰ÏÚÓ ∂µ È· ¯ÂÚÈ˘±Æ≥•±Æ≥•±∞Æ∑•≥Æ¥•±±Æ∑•

®ÌÈ˘© ÏÈ‚‰ ÔÂȈÁ±≤Æπ±±Æ∞≤πÆπ≤∞Æ∞≥∞Æπ

טבעי וריבוי פריון שיעורי Æה

הריבוי משיעור משמעותי באופן גבוה מאז ומתמיד היה הבדואית בנגב האוכלוסייה של הטבעי הריבוי שיעור

כך ועל החרדית¨ האוכלוסייה ©למעט בישראל היהודית והאוכלוסייה הערבית האוכלוסייה כלל של הטבעי

שיעור Æבמיוחד גבוה פריון שיעור בזכות גבוה הבדואית האוכלוסייה בקרב הטבעי הריבוי Æ®בהמשך ראו

הערבית באוכלוסייה המקביל השיעור מן פי שניים גבוה כמעט הבדואית האוכלוסייה בקרב הכולל הפריון

Æהמקביל באוכלוסייה היהודית השיעור וחצי מן ופי שניים כולה

±π®≤∞∞π© אוכלוסייה גיאוגרפי וקבוצת אזור לפי טבעי כולל וריבוי פריון שיעורי ∫¥ לוח

ÈÙ¯‚‡Ȃ ¯Âʇ·‚‰ı¯‡‰ ÏÎ

‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ·˜Ìȇ„·ÌȄ‰ÈÌÈ·¯ÚÌȄ‰È

ÏÏÂÎ ÔÂȯٵÆ∑≤Æ∏≥Ƶ≤Æπ

ÈÚ·Ë È·ȯ≥Æ∏•±Æ¥•≤Æ¥•±Æµ•

על פי Æחרדים תושביהם שכל ביישובים נרשם בישראל ביותר הגבוה הטבעי הריבוי שיעור לשם השוואה¨

בעיר נמדד ביותר הגבוה השנתי הטבעי הריבוי שיעור ¨≤∞∞∏ לסטטיסטיקה לסוף המרכזית נתוני הלשכה

¨≤∞∞∑ הגליל אגודת מתוך∫ סקר שנת ∂∞∞≥ ונלקחו לסוף מעודכנים בנגב מוכרים הבלתי בכפרים הבדואים על הנתונים ±∏ ßמס© ≤∞∞∏ לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה מתוך∫ נלקחו הנתונים שאר Æ∏± ßעמ ¨µÆ∂ לוח

Æשבע באר לנפת מתייחסים הנגב על הנתונים Æ≤Ʊ∞ לוח ¨®µπ

ßכולל פריון ßשיעור Æ≥Ʊ≥ ¨≥Ʊ± ¨≤Æ¥ לוח ¨®∂± ßמס© ≤∞±∞ לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה ±πÆחייה ימי כל במשך ללדת צפויה שאישה הילדים מספר מוגדר∫

בנגב הבדואית האוכלוסייה 18דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

¨≤Æπ• — בקריית יערים ¨≥Æ∂• — בעמנואל ¨µÆ±• — עילית בביתר ¨µÆ±• — ואחריה באלעד ¨∂Ʊ• — עילית מודיעין

דומה היה ®≤∞∞∏ שנת בסוף נפש ±≤µ¨∑∞∞© הללו היישובים בששת האוכלוסייה היקף Æ≤Æ∏• — וברכסים

ריבוי שיעור כן¨ כמו Æ®לעיל ≥Æב ©ראו סעיף בנגב הבדואים של הקבע יישובי בשבעת להיקף האוכלוסייה

חרדית שאוכלוסייתן בערים נמדד והיהודית® האוכלוסייה הערבית לכלל ©בהשוואה במיוחד גבוה שנתי טבעי≤∞Æ®נפש ±µ≥¨≥∞∞ ¨≤Æπ•© נפש® ובני ברק ∑∂¨±∞∞ ¨≥Æ≥•© בית שמש כגון ברובה המכריע¨

האוכלוסייה הריבוי הטבעי בקרב מן כפול ®¥Æ≥•© בנגב הבדואים בקרב הטבעי הריבוי µ∞∞≥¨ היה שנת נתוני לפי

שיעור המעורבות ©•≤Æ®≤Ʊ≥ על המשולש ©•Æµ≥® ולערים ליישובי בהשוואה מאוד ©•±Æ≥® וגבוה בגליל הערבית

הבא∫ הנתון מלמד הערבית האוכלוסייה לשאר ביחס בנגב הבדואים בקרב במיוחד הגבוה הטבעי הריבוי

בנגב זהה באוכלוסייה הבדואית פחות פטירות® ©לידות חי השנתי הריבוי הטבעי כל µ∞∞≥ היה סך בשנת

Æבהתאמה לעומת ∑≤∏¨∂ נפש ¥∂∑¨∂ נפש באזור המשולש∫ הערבית באוכלוסייה הטבעי הריבוי לסך כל כמעט

הערבית האוכלוסייה ממחצית יותר מעט רק בנגב הבדואים אוכלוסיית היקף היה שנה שבאותה בעוד זאת≤≤Æבהתאמה נפש ≤µ≥¨≤±∑ לעומת ∞¥∑¨≤¥± נפש במשולש∫

להסיק הומוגנית¨ ניתן מוסלמית היא המשולש האוכלוסייה באזור והן בנגב האוכלוסייה העובדה שהן נוכח

בהכרח נובע אינו הערבית האוכלוסייה שאר לבין בנגב הבדואים בין הטבעי הריבוי בשיעור הגבוה הפער כי

אחת הסיבות מסביר כי ®≤∞∞¥© דוד בן Æלחברה הבדואית ייחודיים תרבותיים אלא מגורמים דתיים מגורמים

המורחבת® המשפחה החמולה¨ ©השבט¨ הקבוצה רצון היא הבדואים אצל הגבוה הטבעי הריבוי לשיעור

אויב עצמה מפני על שתיאלץ להגן הוא התמידי של כל קבוצה החשש Æבמאבקי כוח כדי לעמוד להתעצם

בן Æגורם הרתעה לשמש עשויות והתארגנותה כוחה שהגדלת היא הרווחת והתפיסה או פוטנציאלי¨ קונקרטי

דוד בן זה בהקשר Æתרבותי זה גורם נוכח את הילודה¨ מתבטל להפחית מודרני נימוק וצורך כל כי קובע דוד

הפוליגמיה שיעור מחקרו¨ הבדואיתÆ לפי בחברה לאיש® אחת מאישה הפוליגמיה ©יותר תופעת על גם מצביע

שתי יש היא שכמעט לכל גבר בדואי שלישי המשמעות Æ≥∞• על ≤∞∞≤ בשנת עמד בנגב הבדואית באוכלוסייה

ממטרות ואחת פוליגמיה¨ באמצעות רק ילדים אפשרית רב של מספר הולדת כי מסיק דוד בן Æלפחות נשים≤≥Æילדים הולדת היא הפוליגמיה

בית משקי Æו

פי כאחתÆ על — ערבית ויהודית בישראל אחרת משפחה מכל גדולה באופן משמעותי המשפחה הבדואית

ערביים בית משקי בקרב ב•∞≤ מהממוצע היה גבוה בנגב בדואי בית במשק ממוצע הנפשות ¨≤∞∞∑ נתוני

הגבוה שיעורם Æבהתאמה וÆ∞π≤ נפש ¥Æ∂¥ ¨∂Æ∞≥ יהודיים∫ משקי בית בקרב מהממוצע פי שניים כמעט וגבוה

המרכזית הלשכה ירושלים∫ ¨®±¥±¥ ßמס ©פרסום ≤∞∞∏ — בישראל המקומיות הרשויות Æ®≤∞±∞© מקסימוף מקור∫ ≤∞ראו∫ Æ≤∞±∞ ספטמבר מוניציפאלי¨ מחקר תחום מוניציפאלי¨ למנהל האגף — הפנים משרד לסטטיסטיקה¨

.http://www.cbs.gov.il/publications10/local_authorities08/pdf/h_print.pdf

Æ¥≤ ßעמ ¨®≤∞∞π© חßמאיסי ≤±

Æ≥∂ ßעמ ¨®≤∞∞π© חßמאיסי ≤≤

Ʊ≤µ≠±≤¥ ßעמ ¨®≤∞∞¥© דוד בן ≤≥

דמוגראפיים ומאפיינים 19אוכלוסייה

לעומת זאת¨ שיעורם Æ≤∞Æ≥• ויותר∫ שמנו תשע נפשות אלה של היה בנגב משקי בית בדואיים של ביותר

נפשות∫ וחמש ארבע שמנו אלה של היה הכללית הערבית האוכלוסייה בקרב בית משקי של ביותר הגבוה

שתי שמנו הבית משקי שיעור ביותר הגבוה היה היהודית האוכלוסייה בקרב Æבהתאמה ±∏Æπ•ו ±∏Æ≤•

±∞ פי גבוה היה ¨®¥∞Æ∞•© ויותר נפשות שבע המאכלסים בדואיים בית משקי של •∑Æ≤µÆ שיעורם נפשות∫

Æ®¥Æ∞•© יהודיים בית משקי בקרב המקביל מהשיעור

≤¥®≤∞∞∑© אוכלוסייה ולפי קבוצת גודלם בית לפי משקי התפלגות ∫µ לוח

˙È· ˜˘Ó· ˙Â˘Ù ¯ÙÒÓ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰

±±Æ∞•¥Æ≤•≤∞Æ∞•

≤πÆ¥•±¥Æ∞•≤µÆ∑•

≥±∞Æ≥•±≥Æ∞•±∂Æ∏•

¥±¥Æ∂•±∏Æ≤•±∂Ƶ•

µ±≤Æ∏•±∏Æπ•±±Æπ•

∂±±Æ∏•±¥Æ±•µÆ∞•

∑±∞Ƶ•∏Æ∏•

¥Æ∞• ∏πÆ≤•¥Æ≥•

´π≤∞Æ≥•¥Æ¥•

˙È· ˜˘Ó· ˙Â˘Ù ÚˆÂÓÓ∂Æ∞≥¥Æ∂¥≥Æ∞π

Æπ≤ ßעמ ¨µÆ± לוח ¨≤∞±∞ שנתון סטטיסטי לישראל לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה ª≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ≤¥

בנגב הבדואית האוכלוסייה 20דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

˙È· ˜˘ÓÏ ˙Â˘Ù ÚˆÂÓÓ

µ∞•

¥µ•

¥∞•

≥µ•

≥∞•

≤µ•

≤∞•

±µ•

±∞•

µ•

∞

±∞•

±∏•

¥∂•

±≠≤

≤µ•

≥±• ≥≥

•≥≠¥

≤µ•

≥≥•

±∑•

µ≠∂

¥∞•

±∏•

¥•

∑´

‰ˆÂ·

˜·

˙È·

‰È˜

˘Ó

ÏÏÎÓ

ÊÂÁ

‡

·‚· Ìȇ„·‰ ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰

®≤∞∞∑© אוכלוסייה ולפי קבוצת גודלם בית לפי משקי התפלגות ∫¥ תרשים

ויהודי — ערבי בישראל אחר יישוב בכל הדיור מצפיפות משמעותית גבוהה הבדואים הדיור ביישובי צפיפות

היה בחדר¨ נפשות ויותר שתי התגוררו בהם בדואיים משקי בית של שיעורם ¨≤∞∞∑ שנת נתוני פי על Æכאחד

במשקי בית המקביל השיעור מן חמישה וגדול פי הבית הערביים¨ משקי בכלל המקביל השיעור כפול מן

Æבהתאמה ≥Æ∑•ו πƵ• ¨±∏Æ¥• יהודיים∫

≤µ®≤∞∞∑© אוכלוסייה קבוצת לפי בית במשק הדיור צפיפות ∫∂ לוח

¯„Á· ¯ÂÈ„ ˙ÂÙÈÙˆ·‚· Ìȇ„·‰˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰

˙Á‡ ˘ÙÓ ˙ÂÁÙ≤πÆπ•≥µÆ≥•µ∏Æ¥•

˙Â˘Ù ≤≠±µ±Æ∂•µµÆ≤•≥∑Æπ•

˙Â˘Ù ≥≠≤±¥Æ∂•∏Ƶ•≥Æ≥•

¯˙ÂÈ ˙Â˘Ù ≥≥Æ∏•±Æ∞•∞Æ¥•

לוח ¨®µπ ßמס© ≤∞∞∏ לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה ª±±± ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל סקר אגודת ≤µÆµÆ≤¥

21

הבדואים ביישובי החיים רמת Æ≥החברתיכלכלי של בתחתית המדד הבדואיים — אÆ היישובים

בישראל היישובים

הלשכה המרכזית ∂∞∞≥ ©שפורסם מטעם בישראל לשנת היישובים של החברתיכלכלי המדד פי נתוני על

אבו האזורית המועצה ויישובי בנגב הבדואים של הקבע יישובי שבעת π∞∞≥®¨∂≥ כל בנובמבר לסטטיסטיקה

חרדית∫ אוכלוסייתם שכל יהודיים יישובים זה מופיעים שני באשכול Æביותר הנמוך באשכול מדורגים בסמה

Æ®בנגב העוני באוכלוסייה הבדואית תחולת Ƶא∫ סעיף ראו ©להרחבה עילית ומודיעין עילית ביתר

עירוניות ולתשתיות לשירותים החיבור רמת Æב

יישובי שבעת של בהקמתם שהתבטא בנגב¨ הבדואים של העיור תהליך כי הזכירו ®≤∞∞∏© וגוטליב בדר אבו

מרפאות ספר¨ בתי כבישים¨ מערכת כולל בסיסיים¨ שירותים מערכת של לאספקה אמנם הביא הקבע¨

≤∑Æדומה בגודל יהודיים ביישובים הנהוגה לזו בהשוואה נחותה נותרה השירותים שרמת אלא מים¨ ומערכות

ביישובים הירודה החיים רמת את שימחישו ביישובי הבדואים¨ החיים ברמת הקשורים אחדים מאפיינים להלן

ביישובים החיים הממוצעת מרמת נחותה ממילא שהיא הערביים בישראל¨ לרמתה ביישובים בהשוואה אלה

Æבארץ היהודיים

הקבע ביישובי התשתיות רמת I

משמעותי באופן נמוכה הבדואים ביישובי עירוניות לתשתיות והחיבור השירותים אספקת רמת

בארץ של היישובים הערביים מוחלט שרוב הערביתÆ בעוד כלל האוכלוסייה לרמתם בקרב בהשוואה

מן כשליש הביוב¨ לתשתיות מחוברים כולם וכמעט הארציות¨ והחשמל המים לרשתות מחוברים

חשמל לייצר או מים אספקת של פרטית לרשת להתחבר נאלצים הקבע ביישובי הבדואים התושבים

שלישים כשני הביוב∫ תשתיות מבדיקת מצב עגומה עולה פרטייםÆ תמונה גנרטורים באמצעות לעצמם

לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה מטעם שנים כמה מדי שמתפרסם בישראל¨ היישובים של החברתיכלכלי המדד ≤∂של כספיים מקורות ובהן∫ מסוים¨ ביישוב האוכלוסייה של בסיסיות חברתיותכלכליות תכונות כמה של שילוב מייצגרמת מינוע¨ קיימא¨ רמת בני מוצרים על בית משקי בעלות עירוניות¨ תשתיות רמת הדיור¨ נתונים מתחום התושבים¨ ±¥ פי על מחושב המדד Æדמוגראפיים ומאפיינים שונות חברתיות מצוקות ואבטלה¨ תעסוקה מאפייני והשכלה¨ חינוךרכב כלי אחוז ®≥ ª®רכב אחזקת ©שיעור מינוע רמת ®≤ ª®גמלאות ©כולל לנפש ממוצעת הכנסה ®± כדלקמן∫ משתניםשכר עד המשתכרים אחוז ®∑ ªעבודה דורשי אחוז ®∂ ªסטודנטים אחוז ®µ ªבגרות לתעודת זכאים אחוז ®¥ ªחדשיםעם משפחות אחוז ®±± ªתלות יחס ®±∞ ªגיל חציון ®π ªהממוצע השכר פעמיים מעל המשתכרים אחוז ®∏ ªהמינימוםקצבת מקבלי אחוז ®±¥ ªהכנסה להבטחת גמלה מקבלי אחוז ®±≥ ªאבטלה דמי מקבלי אחוז ®±≤ ªויותר ילדים ארבעה

Æהכנסה השלמת תוספת עם זקנה

Æπ ßעמ ¨®≤∞∞∏© וגוטליב בדר אבו ≤∑

הבדואים ביישובי החיים רמת

בנגב הבדואית האוכלוסייה 22דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

Æ®להלן ∑ לוח ©ראו שופכין לביבי ארצית אלא ביוב לרשת מחוברים הבדואים אינם ביישובי התושבים מן

המדינה Æהמדינה רשויות של מהזנחה נובע ביישוביהם הירוד התשתיות מצב כי טוענים הבדואים

בין היתר ביישוביהם¨ התשתיות לשיפור על פעילותה קשיים מערימים עצמם הבדואים כי טוענת מנגד

את שמעכב בהם¨ הארנונה גביית של הנמוך והשיעור אלה ביישובים מוסדרת הלא הבנייה מחמת≤∏Æחדשות ובניית תשתיות התשתיות הקיימות הרחבת

מוכרים התשתיות בכפרים הבלתי רמת II

מוכרים בנגב∫ הבלתי בכפרים המצב חומרת תיאר את ≤∞∞∏ הבריאות מדצמבר של משרד דו¢ח

ללא אוהלים¨ וØאו צריפים טרומיים¨ במבנים מתגוררת מוכרים הבלתי בכפרים ¢האוכלוסייה

מנקודות הוא מוכרים הבלתי בכפרים השתייה מי מקור Æחשמל של או מים של סדירה אספקה

פלסטיק צינור באמצעות הבית מתבצעת עד השתייה אספקת מי Æמקורות חברת של האספקה

אינם ממשקי הבית חלק Æבמיכלים הובלה וØאו על ידי מקורות חברת של שתייה לקו מי המחובר

שעות מספר רק מופעלים בגנרטורים שלעתים האחר משתמש וחלקם לחשמל כלל מחוברים

נעשה פתוחותÆ הבישול במדורות שימוש באמצעות בעיקר מתבצע בחורף חימום הבית Æביממה

סילוק ללא ירודה¨ הסביבתית התברואה Æפתוחות מדורות וØאו גז של בתנורים שימוש תוך

חיבורים לרשת ואין סלולות דרכים אין Æסדיר אשפה פינוי וללא ספיגה בורות ללא שפכים מרכזי¨≤π¢Æקוויים טלפונים

כרבע של מגוריהם במקום מטבח או מקלחת בכלל שירותים¨ אין לשנת ∑∞∞≥¨ הגליל אגודת סקר פי על

Æמוכרים הכפרים הבלתי מתושבי

באתר∫ ישראל של מנהל מקרקעי סקירה למשל ראו ≤∏.http://www.mmi.gov.il/static/HanhalaPirsumim/Beduin_.information%20hebrew.pdf

וילדים תינוקות של הבריאות ≥± ©להלן∫ מצב ßעמ מחלות ∏∞∞≥¨ לבקרת הלאומי והמרכז הדרום מחוז הבריאות לשכת ≤π.http://www.health.gov.il/download/pages/bedouinKids251208.pdf ראו∫ Æ®∂ גיל עד בדואים

23

הערביים היישובים כלל מול בנגב הבדואים ביישובי לתשתיות החיבור רמת ∫∑ לוח≥∞®≤∞∞∑© בארץ

˙È˙˘˙‰ ‚ÂÒÌȇ„·‰ È·Â˘ÈÈ ÏÏÎ

ÌÈ·Â˘ÈÈ ڷ˜ È·Â˘ÈÈ©®ÌȯÎÂÓ È˙Ï·

ÌÈ·Â˘ÈÈ ∫‰ÊÓÈ˙Ï· ÌÈȇ„·

ÌȯÎÂÓ

ÌÈ·Â˘Èȉ ÏÏÎı¯‡· ÌÈÈ·¯Ú‰

ÌÈÓ

˙Ȉ¯‡ ˙˘¯∂µÆ¥•±∑Æπ•πµÆ±•

˙È˯٠˙˘¯≥¥Æ∞•∏±Æ≤•¥Æπ•

ÌÈÓ ˙ÂÈÏÎÓ∞Æ≤•∞Æ¥•–

Ìȯ·ÂÁÓ ‡Ï∞Æ¥•∞Æ¥•∞Ʊ•

ÏÓ˘Á

˙Ȉ¯‡ ˙˘¯∂±Æ≤•πÆ≤•π¥Æ≥•

È˯٠¯Â˯‚≥∏Ƶ•π∞Æ¥•µÆ∂•

Ìȯ·ÂÁÓ ‡Ï∞Æ¥•∞Æ¥•∞Ʊ•

·ÂÈ·

˙Ȉ¯‡ ˙˘¯≥¥Æ∞•∞Æ¥•∏¥Æ∂•

ÔÈÎÙ¢ ·È·∂µÆ±•π∑Æπ•±µÆ∞•

¯Á‡∞Æπ•±Æ∑•∞Æ¥•

Á·ËÓÔȇ±±Æ±•≤µÆ¥•±Æ∂•

®¯˙ÂÈ Â‡ ±© ˘È∏∏Æπ•∑¥Æ∂•π∏Æ¥•

˙ÁϘÓÔȇ±±Æµ•≤µÆ∞•±Æ∏•

®¯˙ÂÈ Â‡ ±© ˘È∏∏Ƶ•∑µÆ∞•π∏Æ≤•

ÌÈ˙Â¯È˘Ôȇ±¥Æ≤•≤µÆ¥•≤Æ≤•

®¯˙ÂÈ Â‡ ±© ˘È∏µÆ∏•∑¥Æ∂•π∑Æ∏•

הרווחה בתחום בתשתיות מחסור Æג

פי בפרטÆ על ונוער לילדים ובתשתיות בכלל רווחה בתשתיות ממחסור סובלים הבדואים של יישובי הקבע

תחנה למשפחות חדהוריות¨ אין מרכז יישוב בשום ¨≤∞∞¥ בנגב לשנת לבדואים הסטטיסטי נתוני השנתון

אפוא נאלצים הללו היישובים תושבי Æולמניעתה במשפחה באלימות לטיפול מרכז או הנישואין לחיי לייעוץ

שתפקידן מועדוניות פועלות הבדואים מיישובי הסמוכיםƱ≤ בחלק היהודיים ביישובים אלה שירותים לקבל

כמה מטופלים אלו במועדוניות Æהלימודים שלאחר בשעות ולימודית טיפולית מסגרת נזקקים לילדים לתת

Ʊ±∏≠±±∑ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת מקור∫ סקר ≥∞

Ʊ±≤ ßעמ ¨®≤∞∞¥© ויוגב לוינסון ≥±

הבדואים ביישובי החיים רמת

בנגב הבדואית האוכלוסייה 24דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

יישובי מאוכלוסיית µ≤•ש העובדה נוכח בעייתי הוא זה מצב ≥≤Æהיסודי הספר בית בגיל ילדים עשרות

Æ®לעיל לוח ± ¥± ©ראו גיל ילדים עד הבדואים הם

החינוך¨ הבריאות¨ התחבורה בתחום המרחק משירותים ציבוריים Æדוהצריכה

הממוצע בכלל השיעור לעומת גבוה הוא משירותים ציבוריים שונים המרוחקות הבדואיות שיעור המשפחות

מבית ויותר קילומטרים חמישה המרוחקות הבדואיות המשפחות של שיעורן למשל¨ Æהערבית האוכלוסייה

הערביות כלל המשפחות בקרב המקביל מן השיעור ויותר פי שלושה גבוה קניות¨ מרכז מרפאה או יסודי¨ ספר≥≥Æבישראל

®≤∞∞∑© אוכלוסייה קבוצת פי על ציבוריים משירותים המרחק ∫∏ לוח

˙Â¯È˘ ‚ÂÒ¯˙ÂÈ· ·Â¯˜‰ ˙Â¯È˘‰ ̘ÈÓ

·Â˘Èȉ ÔÓ Ó¢˜ ± „ڷ¢Èȉ ÔÓ Ó¢˜ µ–Ó ¯˙ÂÈ

˙Âȇ„· ˙ÂÁÙ˘Ó˙ÂÁÙ˘Ó‰ ÏÏÎ˙ÂÈ·¯Ú‰

˙Âȇ„· ˙ÂÁÙ˘Ó˙ÂÁÙ˘Ó‰ ÏÏÎ˙ÂÈ·¯Ú‰

˙È˘‡¯ ‰¯Â·Á˙≥∑Æ≥•∂µÆ¥•±≤Ʊ•≥Æ∂•

È„ÂÒÈ ¯ÙÒ ˙È·µ∞Ƶ•∑±Æπ•±≥Ʊ•≥Æπ•

È˯٠‡Ù¯≥πÆ¥•∂¥Æ≤•±∏Æ∞•∑Æ¥•

‰‡Ù¯Ó≥∂Æ∞•∂±Æµ•≤±Æµ•∑Æ∞•

ÌÈÏÂÁ ˙È·∞Æπ•≤Ƶ•∏≥Æ¥•∏∂Æ∞•

˙ÂȘ ÊίÓ≥≤Æ≥•∑≤Æ∂•≤∏Æ≥•∑Ʊ•

ספר לומדים בבתי רבים מן התלמידים הבדואים על פי נתוני השנתון הסטטיסטי לבדואים בנגב לשנת ¥∞∞≥¨

הספר העליסודיים בבתי גם כמו שלום¨ מרוחקים ממקומות מגוריהם∫ בבתי הספר היסודיים בלקיה ובשגב

ספר מחוץ ליישובÆ¥≤ הלימודים בבתי מחוץ התלמידים מתגוררים יותר מ•∞≥ מן שלום¨ ובשגב בכסייפה

הספר ובחזרהÆ בדרך כלל אל בית מרחקים ארוכים בדרכם ליישוב המגורים מחייבים את התלמידים לגמוא

לבית בהן חוסר נגישות מצב זה יוצר מגוון בעיות¨ Æזאת בדרכי עפר ובכבישי גישה לא תקינים עושים הם≥µÆהספר מחמת שיבושים בימי החורף¨ וסכנה של פגיעה בילדים בדרך לבתי הספר

.http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m01676.pdf ראו∫ Ʊ∞ ßעמ ¨®≤∞∞∂© וייסבלאי ≥≤

Ʊ≤∏ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ≥≥

Æ∑∂ ßעמ ¨®≤∞∞¥© ויוגב לוינסון ≥¥

Æ∑ ßעמ ¨®≤∞∞∂© וייסבלאי ≥µ

25

לזכויות ארגון רופאים נתוני פי מוכריםÆ על בכפרים הבלתי בעייתית במיוחד השירותים הציבוריים זמינות

זכויות השוואת את מהממשלה התובעים ארגונים ©שני בנגב מוכרים הבלתי לכפרים האזורית והמועצה אדם

≥¨∏∏µ© פורעהאל כמו גדולים כפרים בשנת ¥∞∞≥¨ בהם ב¥≤ כפרים רפואה שירותי כלל היו לא הבדואים®¨

©∞∞∞¨∂ תושבים® אלנעם ואדי בכפר Æ®תושבים ±¨≤µ∞© תושבים® ותל אלמלח ≤¨∏𥩠אלזערורה תושבים®¨

בכפרים נמצא כי כן כמו Æאחד מרקחת ולו בית היה לא הבלתי מוכרים הכפרים בכל Æבלבד מרפאה אחת היתה

לכל רופא בישראל הוא המקובל בעוד שהיחס ∂±±¨≤ תושבים¨ לכל בממוצע אחד רופא היה מוכרים הבלתי≥∂Æתושבים ∞∞≥¨± עד ∞∞¥¨±

למפגעים סביבתיים חשיפה ירודה∫ איכות חיים Æה

פי על Æבישראל הערביים היישובים בכלל החיים לאיכות בהשוואה ירודה הבדואים ביישובי החיים איכות

מן כמה פי גבוהים — שהם הבדואית מקרב האוכלוסייה גבוהים שיעורים ¨≤∞∞∑ לשנת הגליל אגודת סקר

ריחות¨ רעש¨ תברואתיים כגון למפגעים גבוהה בתכיפות נחשפו כי הצהירו — באוכלוסייה הערבית הממוצע

כאבק או למפגעים בתכיפות גבוהה נחשפו כי שהצהירו הבדואים התושבים שיעורם של למשל¨ Æאבק ועשן

חולי של הגבוה השיעור את מסביר זה נתון Æהאוכלוסייה הערבית כלל בקרב הממוצע השיעור מן כפול עשן¨

כלל בקרב הממוצע השיעור על בהרבה העולה מוכרים¨ הבלתי בכפרים ובמיוחד הבדואים¨ ביישובי אסתמה

Æ®כרוניות במחלות תחלואה ∑Æד∫ סעיף בהמשך ©ראו הערבית האוכלוסייה

≥∑®≤∞∞∑© קבוצת אוכלוסייה פי על סביבתיים החשיפה למפגעים רמת ∫π לוח

Ú‚ÙÓ‰ ˙¯Ȅ˙˙·¯˜ ÌÈ˙ÚÏ Ø ÌÈÓÚÙÏ˙˜ÂÁ¯ ÌÈ˙ÚÏ Ø ‡Ï ÏÏÎ

؉ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ·˜ Ú‚ÙÓ‰ ‚ÂÒ

‰ÈÈÒÂÏ·‰˙ȇ„·‰

‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙È·¯Ú‰

‰ÈÈÒÂÏ·‰˙ȇ„·‰

‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙È·¯Ú‰

ÌÈ˘Ú¯¥∞Æ¥•≥¥Æ±•µπÆ∂•∂µÆπ•

®‰Áˆ© ÌÈÚ¯ ˙ÂÁȯ¥≤Æπ•≤∏Æ∏•µ∑Ʊ•∑±Æ≤•

˜·‡µ≤Æ∞•≤∂Æ≤•¥∏Æ∞•∑≥Æ∏•

Ô˘Ú≤∂Ʊ•±≤Æ≥•∑≥Æπ•∏∑Æ∑•

מים מניתוקי בתכיפות הסובלים הבדואים התושבים של שיעורם ¨≤∞∞∑ הגליל לשנת אגודת פי סקר על

הנשאלים •∏Ʊ≥ מן Æהערבית באוכלוסייה הכללי השיעור מן גבוה אסבסט¨ למבני מקרבה או ביישוביהם

לסקר¨ שקדמו החודשים בששת ביישוביהם מים ניתוקי של ויותר מקרים משישה סבלו כי הצהירו הבדואים

ראו∫ Æ∏ ßעמ ¨®≤∞∞π© וסים ≥∂.http://d843006.bc470.best-cms.com/uploaded/articlefile_1247136142468HEB.pdf

Æ≥∞µ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ≥∑

הבדואים ביישובי החיים רמת

בנגב הבדואית האוכלוסייה 26דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

בקרבת מתגוררים הם כי הצהירו הבדואים התושבים הערביתÆ≤• Æ∞≥ מן האוכלוסייה כלל •≤Æ≤± מתוך לעומת≥∏Æהערבית האוכלוסייה מכלל ±¥Æ≥• לעומת אסבסט¨ מתקני

שלושה מן פי גבוה שיעור — אשפה סדיר של פינוי אין ביישוביהם כי הצהירו הבדואים •±Æ≥¥ מן הנשאלים

מפנים הם כי ציינו הבדואים •±Æ±∂ מן רק Ʊ¥Æ≤• שהוא האוכלוסייה הערבית¨ כלל המקביל בקרב השיעור

הבדואים התושבים ואילו •±Æ¥ מן הערבית¨ האוכלוסייה •≤π≤Æ מכלל לעומת סגורים¨ אשפה למתקני אשפה

הערבית האוכלוסייה מכלל •±Æ± בלבד לעומת ¨(waste dump) פתוחים במוקדים אשפה להשליך נוהגים≥πÆבארץ

גניבת על המתלוננים שיעור Æהאישי לביטחון נוגע הבדואים¨ ביישובי נמוכה חיים איכות על המצביע נוסף מדד

המקביל בכלל האוכלוסייה השיעור מן שלושה עד שניים פי גבוה הבדואית רכב מקרב האוכלוסייה או רכוש

רכב®¨ כלי גניבות ©למעט על בנגב התלוננו הבדואים •±Æ¥ מן ¨≤∞∞∑ לשנת הגליל סקר אגודת פי על Æהערבית

Æמגוריהם במקום גניבה או שוד ניסיון על וÆ≥•≤ התלוננו מהם¨ חלקים או רכב כלי גניבת על התלוננו ≥Ƶ•¥∞Æבהתאמה ∞Æ∏•ו ±Æ∂• ¨≤Æ∑• היו הערבית בקרב כלל האוכלוסייה המקבילים השיעורים

קיימא בני מוצרים על בעלות Æו

ביתיים חשמל מוצרי ©כגון קיימא בני מוצרים על יחסית נמוך בעלות שיעור נמצא בדואיים בית משקי בקרב

משקי בכלל המקביל השיעור גם כמו ערביים¨ בית משקי של שיעורם ¨≤∞∞∑ לשנת נתונים פי על Æ®ואחרים

טלוויזיה¨ כביסה¨ מיקרוגל¨ מכונת מקרר¨ חשמלי¨ אפייה תנור בבעלותם אשר ©ערביים ויהודיים® בישראל הבית

Æבנגב הבדואים של הבית במשקי המקביל מן השיעור משמעותי באופן גבוה היה ומחשב¨ טלפון קו

Æ≥∞∏ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ≥∏

Æ≥∞π ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ≥π

Æ≥≥≤ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ¥∞

27

¥±®≤∞∞∑© קבוצת אוכלוסייה לפי קיימא בני מוצרים שבבעלותם משקי הבית שיעור ∫±∞ לוח

¯ˆÂÓÌÈȇ„· ˙È· Ș˘Ó˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎÌÈÈ·¯Ú‰

˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎχ¯˘È·

ÈÏÓ˘Á ‰ÈÈÙ‡ ¯Â˙¥∑Æ¥•∏πƱ•¥∂Ʊ•

¯¯˜Ó∏∂Æ∑•π∑Æ¥•ππÆ∂•

‡ÈÙ˜Ó±πÆπ•≥∏Æ¥•±∏Æ∑•

Ô‚ÊÓ≥∞Æ∞•¥±Æ∞•∑∞Ƶ•

‰ÒÈ·Î ˙ÂÎÓ∑±Æπ•π¥Æ≥•π¥Æ∂•

˜·‡ ·‡Â˘≤∞Æπ•µπƵ•∂∂Æ∂•

ς¯˜ÈÓ≥πƱ•∂≥Æ≤•∏≥Æ≥•

‰ÈÊÈÂÂÏË∏∑Æ∏•π∂Æ∏•π∞Ƶ•

ÔÂÙÏË Â˜±∏Æ∂•∂≤Æ∑•∏¥Æ≥•

·˘ÁÓ≥∞Æ∞•¥πÆ∂•∂∏Æπ•

ותקשורת אינטרנט מחשב¨ לתשתיות חיבור Æז

בקרב האוכלוסייה אינטרנט ובשירותי במחשב של המשתמשים שיעורם ¨≤∞∞∑ הגליל לשנת אגודת פי סקר על

צריכת למשל¨ שיעור Æהערבית האוכלוסייה כלל מקרב המשתמשים שיעור לעומת נמוך משמעותית הבדואית

הערבית∫ האוכלוסייה כלל בקרב הצריכה משיעור שניים פי כמעט נמוך הבדואי במגזר אינטרנט שירותי

הוא אף נמוך הבדואית נייד באוכלוסייה בבעלותם טלפון המחזיקים שיעור Æלעומת •≥≤ בהתאמה ±∏•כ

Æבהתאמה ¨µµ•מ פחות קצת לעומת ¥≥•כ הערבית∫ האוכלוסייה בכלל מהממוצע

¥≤®≤∞∞∑© אוכלוסייה קבוצת נייד לפי וטלפון במחשב¨ אינטרנט השימוש שיעורי ∫±± לוח

‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ·˜˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰Ï‡¯˘È· ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ

¯„‚ÓÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘ÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘

·˘ÁÓ· ˘ÂÓÈ˘≥≤Æ≤•≥µÆπ•≤∏Æ¥•¥µÆ∏•¥∏Æπ•¥≤Ƶ•

˯Ëȇ· ‰˘ÈÏ‚±∑Æ∏•≤∞Æ¥•±µÆ∞•≥≤Æ≤•≥µÆ±•≤πÆ≤•

„ÈÈ ÔÂÙÏË ÏÚ ˙ÂÏÚ·¥≤Æ∏•µ∞Ƶ•≥¥Æπ•µ¥Æ∂•∂¥Æπ•¥≥Æπ•

הלשכה מתוך נלקחו ויהודיים® ©ערביים בישראל הבית משקי כלל על הנתונים Ʊ≤≤≠±≤± ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ¥±ÆµÆ≥≥ לוח ¨≤∞∞π לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ המרכזית

Æ≤≤¥≠≤≤≤ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ¥≤

הבדואים ביישובי החיים רמת

בנגב הבדואית האוכלוסייה 28דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

ואבטלה שכר עבודה¨ Æ¥האזרחי העבודה כוח Æא

בכוח ©בגילאי µ± ומעלה® הבדואית האוכלוסייה •¥Æ∑≤ מן רק נכללו ¨≤∞∞∑ לשנת הגליל אגודת סקר נתוני לפי

האבטלה שיעור היה האזרחי העבודה בכוח Æהערבית האוכלוסייה מכלל ¥≤Æ∂• לעומת האזרחי¨ העבודה

של בישראלÆ≤¥ שיעורם הנשים הערביות כלל בקרב ±≥Ƶ• לעומת ≤≥Ʊ• בדואיות∫ נשים בקרב בעיקר גבוה

המקביל באוכלוסייה הערבית השיעור ויותר מן שניים פי היה גבוה הבדואים מעולם מקרב שלא עבדו אלה

ביישובי הבדואים¨ ממנה להיחלץ הקושי ואת האבטלה עומק את זה ממחיש נתון Æ≤Ƶ• לעומת µÆ∏• בישראל∫

Æהערביים בישראל ביישובים בהשוואה למצב

באוכלוסייה האבטלה ושיעורי האזרחי העבודה לכוח ההשתייכות שיעורי ∫±≤ לוח¥¥®≤∞∞∑© הערבית האוכלוסייה ובכלל הבדואית

‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ·˜˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ

¯„‚ÓÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘ÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘

˙ÂÎÈÈ˙˘‰‰ ¯ÂÚÈ˘ ÈÁ¯Ê‡‰ ‰„·ډ ÁÂÎÏ

≥∑Æ¥•∂≥Æ≤•±±Æ¥•¥≤Æ∂∂µÆ∂•±∏Æπ•

‰ÏË·‡‰ ¯ÂÚÈ˘±∂Æ∑•±µÆµ•≤≥Ʊ•±∞ƱπƱ•±≥Ƶ•

ÌÏÂÚÓ Â„·Ú ‡ÏµÆ∏•¥Æ±•±µÆ¥•≤Ƶ±Æµ•µÆπ•

פי גבוה הבדואית באוכלוסייה הממוצע האבטלה שיעור היה ¨≤∞∞∑ לנגב בשנת המתייחסים פי נתונים על

האזרחי לכוח העבודה הכללי ההשתייכות שיעור Æהיהודית באוכלוסייה המקביל מן השיעור ויותר שניים

שיעורן בשל וזאת היהודית¨ באוכלוסייה שיעורו לעומת משמעותי באופן נמוך היה הבדואית באוכלוסייה

Æהאזרחי העבודה לכוח המשתייכות בדואיות נשים של ®±±•כ© הזעום

אנשים ספר¨ בבתי תלמידים מועסקים ©מובטלים®¨ למעט ובלתי מועסקים כולל בני µ± ומעלה¨ האזרחי כוח העבודה ¥≥העבודה®Æ ראו∫ כושר אבדן או ©עקב נכות מסוגלים לעבוד ואנשים שאינם עקרות בית ©מתנדבים®¨ תמורה שעבדו בלא

Æ∑± ßעמ ¨®≤∞∞∏© מנאע

Ʊ¥∑≠±¥∂ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ¥¥

29

קבוצת פי על האבטלה בנגב ושיעורי האזרחי העבודה ההשתייכות לכוח שיעורי ∫±≥ לוח¥µ®≤∞∞∑© אוכלוסייה

‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ·˜˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰

¯„‚ÓÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘ÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘

ÁÂÎÏ ˙ÂÎÈÈ˙˘‰‰ ÊÂÁ‡ÈÁ¯Ê‡‰ ‰„·ډ

≥∑Æ¥•∂≥Æ≤•±±Æ¥•µµÆ∏•µ∏Æπ•µ≤Æπ•

‰ÏË·‡‰ ¯ÂÚÈ˘±∂Æ∑•±µÆµ•≤≥Ʊ•∑Æ≥•∂Æ∞•∏Æ∑•

מההכנסה נמוכה בנגב בדואי בית משק של הממוצעת שההכנסה בלבד זו לא ¨≤∞∞¥ פי נתונים לשנת על

©מהמוסד לביטוח ßהעברה ßתשלומי מרכיב של היחסי ששיעורו אלא הערבית¨ האוכלוסייה הממוצעת לכלל

•∏Ʊ≤ לעומת הערביים∫ הבית משקי בכלל המקביל השיעור לעומת משמעותית גבוה זו בהכנסה לאומי®

את ממחיש זה נתון Æפריון גבוהים שיעורי בגין ילדים קצבת מקבלי גבוה של משיעור כתוצאה וזאת ¨±πÆ¥•

פלח מכל שיותר העובדה ואת יחסית¨ נמוכה שמתבטאת ברמת שכר בנגב¨ הבדואים ביישובי הפרנסה מצוקת

Æלאומי תשלומי המוסד לביטוח על להסתמך נאלצים אחר בארץ¨ הבדואים אוכלוסייה

ובכלל הבדואית באוכלוסייה משקי בית ברוטו של הממוצעת ההכנסה התפלגות ∫±¥ לוח¥∂®≤∞∞µ© הערבית האוכלוסייה

‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ·˜·‚· ÌÈȇ„·‰ ˙È·‰ Ș˘ÓÌÈÈ·¯Ú‰ ˙È·‰ Ș˘Ó ÏÏÎ

˙ÚˆÂÓÓ‰ ‰ÒΉ‰ ˙‚ÏÙ˙‰Á¢˘· ÌÂÎÒÔÓ ¯ÂÚÈ˘‰ÒΉ‰

Á¢˘· ÌÂÎÒÔÓ ¯ÂÚÈ˘‰ÒΉ‰

¯Â˜Ó‰ÒΉ‰

‰„·ڵ¨∏≤≥∂πÆ¥•µ¨∂≤¥∑µÆ≤•

‰¯·Ú‰ ÈÓÂÏ˘˙≤¨µ≤∂≥∞Ʊ•±¨µπ∑≤±Æ≥•

˙¯Á‡ ‰ÒΉ¥∂∞Ƶ•≤∂≤≥Ƶ•

Â˯· ˙ÚˆÂÓÓ ‰ÒΉ ÏΉ ÍÒ∏¨≥πµ±∞∞Æ∞•∑¨¥∏≥±∞∞Æ∞•

היהודית האוכלוסייה על הנתונים Ʊ¥∂ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת מתוך∫ סקר נלקחו הבדואית האוכלוסייה על הנתונים ¥µÆ±Æ≤≤ לוח ¨≤∞∞∑ לשנת אדם כוח סקר מתוך∫ עובדו

Æπ∏≠π∑ ßעמ ¨®≤∞∞π© חßמאיסי ¥∂

עבודה¨ שכר ואבטלה

בנגב הבדואית האוכלוסייה 30דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

הכנסה וקבוצות שכר רמת Æב

Æבמשק הנמוכות השכר בקבוצות בדואים שכירים של ייצוגם ∏∞∞≥ בולט לשנת לאומי לביטוח המוסד בנתוני

שכר על אינה עולה ביישוב השכירים ממחצית יותר של משכורתם בנגב הבדואים יישובי המכריע של ברובם

הממוצע השכר מן פחות משתכרים בנגב הקבע ביישובי הבדואים השכירים כπ∞• מן ªהמינימום במשק

מן השכר פחות משתכרים מהם רבעים שכשלושה בנגב¨ היהודיים ביישובים השכירים לעומת במשקÆ זאת

משכורתם ומיתר¨ עומר להבים¨ דוגמת החברתיכלכלי¨ המדד שבראש היהודיים ביישובים Æבמשק הממוצע

Æממנו ארבעה עד פי לעתים ומגיעה במשק השכר הממוצע על עולה ביישוב ממחצית השכירים יותר של

¥∑®≤∞∞∏© שכר קבוצות לפי בנגב ויהודיים בדואיים ביישובים שכירים התפלגות ∫±µ לוח

·Â˘Èȉ¯Î˘ „ÚÌÂÓÈÈÓ

ÌÂÓÈÈÓ ¯Î˘Ó ¯Î˘‰ „Ú

˜˘Ó· ÚˆÂÓÓ‰

ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰ÓÌÈÈÓÚÙ „Ú ˜˘Ó·

ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰

ÌÈÈÓÚÙÓÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰

‰ÏÚÓÂ

ÌÈȇ„· ÌÈ·Â˘ÈÈ

ˉ¯µ∂Æπ•≥¥Æ∂•∑Æ∂•∞Æπ•

Ú·˘ Ï˙µ¥Æ∑•≥µÆ∏•∑Æ≥•≤Æ≤•

·‚· ‰¯Ú¯Ú¥πÆ¥•≥∑Æ∏•±±Æ≥•±Æµ•

‰¯ÂÁ¥∂Æ∑•¥±Æ±•±∞Ƶ•±Æ∑•

‰ÙÈÈÒε±Æ≥•≥∏Æ∏•∏Æ∑•±Æ≤•

‰È˜Ïµ¥Æ¥•≥¥Æ≥•πÆπ•±Æ¥•

ÌÂÏ˘ ·‚˘µ∂Æ∑•≥∂Æ∏•µÆµ•±Æ∞•

ÏΉ ÍÒµ¥Æ≤•≥∂Æ≥•∏Æ≥•±Æ≤•

ÌȯÎÂÓ È˙Ï· ÌȯÙε¥Æµ•≥∏Æ≤•∂Ƶ•∞Æ∏•

ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ

Ú·˘ ¯‡·¥¥Æ±•≥≤Æ∂•±µÆ∂•∑Æ∑•

˙‚ ˙Èȯ˜¥∑Æπ•≥∂Ƶ•±≥Ʊ•≤Ƶ•

˙Ïȇ¥∞Æ∏•¥∞Æ≤•±¥Æ≥•¥Æ∑•

ראו∫ Æßליישובים מחוץ ואוכלוסייה בדווים ßשבטי במונח∫ שימוש נעשה זו בסקירה Æ®≤∞±∞© בנדלק מתוך∫ עובדו הנתונים ¥∑.http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_228.pdf

31

·Â˘Èȉ¯Î˘ „ÚÌÂÓÈÈÓ

ÌÂÓÈÈÓ ¯Î˘Ó ¯Î˘‰ „Ú

˜˘Ó· ÚˆÂÓÓ‰

ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰ÓÌÈÈÓÚÙ „Ú ˜˘Ó·

ÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰

ÌÈÈÓÚÙÓÚˆÂÓÓ‰ ¯Î˘‰

‰ÏÚÓÂ

ÌȘÙ‡¥πÆ∑•≥µÆµ•±≤Æ∂•≤Æ≤•

‰ÂÓÈ„¥≥Æ≤•≥±Æ¥•±∂Æ∑•∏Æ∑•

ÌÁ¯ȥ≤Æ¥•≥µÆ±•±∑Æ≥•µÆ≤•

˙·È˙µ≤Æ≤•≥≥Æ∂•±≤Ƶ•±Æ∑•

ÌÈ·‰Ï≤∑Æ≥•±∏Æ≤•≤≤Æπ•≥±Æ∂•

¯ÓÂÚ≤∑Æ≤•±∑Æ∑•≤±Æ∑•≥≥Æ¥•

¯˙ÈÓ≤∏Ʊ•≤±Æ∂•≤≥Æ¥•≤∂Æπ•

ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓµ±Æ≥•≥∞Æ≥•±¥Æ≥•¥Æ±•

˙¯„˘¥≥Æ∏•≥π•±¥Æ∑•≤Ƶ•

„¯Ú¥≤Ƶ•≥µÆ∏•±¥Æ∑•∑•

ÏΉ ÍÒ¥≥Æ∏•≥≥Æπ•±µÆ≥•∑•

בנגב בשנת הבדואים ביישובי למשרת שכיר החודשי השכר ממוצע לאומי¨ היה לביטוח המוסד פי נתוני על

לעומת ∏∞≤¨∂ בנגב∫ ∏≤±¨¥ ש¢ח יהודיים ביישובים שכיר למשרת החודשי השכר ב•¥≤ מממוצע נמוך ≤∞∞∏

שכירים של המקביל בπ•≤ מהממוצע נמוך בדואים היה שכירים של החודשי השכר בהתאמהÆ ממוצע ש¢ח

נמוך היה בדואיות שכירות של החודשי השכר ממוצע ואילו ש¢ח בהתאמה®¨ לעומת ∑±∏¨∑ ©≤π∑¨¥ ש¢ח יהודים

הבדואים ביישובי Æ®בהתאמה לעומת ≥µ∏¨¥ ש¢ח ©µ∂π¨≥ ש¢ח יהודיות שכירות של המקביל מהממוצע ¥∑•ב¥∏Æבחודש ש¢ח ≥¨π≤≤ רהט∫ הגדולה בעיר דווקא הנמוך ביותר למשרת שכיר החודשי השכר ממוצע נרשם

®≤∞∞∏© בנגב לפי מגדר ויהודיים בדואיים ביישובים שכירים של ממוצע שכר חודשי ∫±∂ לוח

·Â˘Èȉ®Á¢˘· ¨‰˘ ͢ӷ© ˘„ÂÁÏ ÚˆÂÓÓ ¯Î˘

¯„‚ÓÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘

ÌÈȇ„· ÌÈ·Â˘ÈÈ

ˉ¯≥¨π≤≤¥¨∂¥∞≤¨¥∞∑

Ú·˘ Ï˙¥¨±µ∑¥¨∑π∂≤¨¥≤≥

·‚· ‰¯Ú¯Ú¥¨µ≥∂µ¨±∞≤≤¨≥¥µ

Æ®≤∞∞∏© בנדלק מתוך∫ עובדו הנתונים ¥∏

עבודה¨ שכר ואבטלה

בנגב הבדואית האוכלוסייה 32דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

·Â˘Èȉ®Á¢˘· ¨‰˘ ͢ӷ© ˘„ÂÁÏ ÚˆÂÓÓ ¯Î˘

¯„‚ÓÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘

‰¯ÂÁ¥¨∑¥∑µ¨≤ππ≥¨≤π∑

‰ÙÈÈÒÎ¥¨≤∑∂µ¨∞∞±≤¨µ≥π

‰È˜Ï¥¨≤∞∂¥¨∂µ∂≥¨±±π

ÌÂÏ˘ ·‚˘≥¨∏µπ¥¨¥∏±≤¨µ∑∞

‰ÓÒ· ·‡ ‡¢Ó¥¨∞≥∑¥¨µπ≤≤¨µ∞≤

ÌÈȇ„· ÌÈ·Â˘ÈÈ ÚˆÂÓÓ¥¨±≥∏¥¨∑π≥≤¨µ∂π

ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ

Ú·˘ ¯‡·∂¨¥¥¥∑¨π∂≤µ¨∞≤∏

˙‚ ˙Èȯ˜µ¨∞¥∑∂¨∞∞∏¥¨±≤≤

˙Ïȇµ¨∏¥≥∂¨∑±≥¥¨π≤π

ÌȘÙ‡¥¨∏±∑µ¨∏∞≤≥¨π¥∞

‰ÂÓÈ„∂¨∑≥±∏¨π∏±¥¨≥≥±

ÌÁ¯È∂¨∞∏µ∑¨∑±≤¥¨≥µπ

˙·È˙¥¨µπ≤µ¨µ∏±≥¨∑µ∑

ÌÈ·‰Ï±≥¨∞≤∞±∑¨≥∑∏∏¨π¥π

¯ÓÂÚ±≥¨¥∑∂±∑¨∂∞¥π¨≤π∑

¯˙ÈÓ±±¨∏±≥±µ¨µ≥≤∏¨±∂≤

ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓµ¨±¥∂∂¨µµ∑≥¨π±∏

˙¯„˘µ¨≤∂±∂¨≥±∑¥¨±≥µ

„¯Ú∂¨≥π∑∏¨≤𵥨µ∂∂

ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ ÚˆÂÓÓ∂¨≥∞∏∑¨∏±∑¥¨∏µ≤

¥π·‚· ÌÈ·Â˘Èȉ ÏÏÎ∂¨∞π≥∑¨¥∞¥¥¨∂≤µ

המועצות של שיפוטן בשטח הנכללים היישובים ובכללם שבע באר בנפת היישובים לכל מתייחסים אלה נתונים ¥πÆבלוח המופיעים היהודיים והיישובים הבדואים של הקבע יישובי על בנוסף זו¨ לנפה המשתייכות האזוריות

33

נובעת היהודיים¨ ביישובים המקבילה לרמה בהשוואה הבדואים¨ ביישובי הירודה השכר לרמת הסיבות אחת

Æיהודים של שכירים קטן מזה השנה לאורך עובדים בדואים ששכירים חודשי העבודה הרצופים שמספר מכך

מי של שכרם לבין בשנה בלבד ספורים חודשים שעובדים מי של שכרם בין פער קיים הדברים מטבע

Æיותר גבוהה וממשכורת יותר שכר יציבה ממסגרת נהנים המועסקים ברציפות שכירים ברציפות∫ שעובדים

ברציפות¨ הבדואים ≥± חודשים השכירים ∏∞∞≥ רק •∂¥ מן עבדו בשנת המוסד לביטוח לאומי¨ פי נתוני על

פחות אחד חודש בממוצע עבד בדואי שכיר Æ∂∞• בנגב היה יהודים שכירים בקרב המקביל בעוד שהשיעורµ∞Æ®בהתאמה πÆ∏ לעומת ∏Æ∏© יהודי שכיר לעומת בשנה

על מצוקת מעידה במהלך השנה¨ ברציפות מועסקים אינם הבדואים ביישובי השכירים העובדה שמרבית

Æאלה ביישובים האבטלה ממעגל להיחלץ הקושי ועל הפרנסה

תעסוקה ענפי Æג

משמעותית נמוך בנגב בתעשייה המועסקים הבדואים של ∏∞∞≥¨±µ חלקם בנגב לשנת תעשיות סקר פי נתוני על

המועסקים בכלל הבדואים של חלקם ©•µ≥ מכלל התושבים®Æ בשנת ∏∞∞≥ הגיע האזור באוכלוסיית ממשקלם

Æ¥• בזמנו על שעמד בנתון זה¨ שינוי ±∞∞≥ לא חל שנת מאז Æ≥Æ∑•ל רק בתעשייה

ביותר הנחותות המשרות את ותופסים המסורתיים לענפים משתייכים בתעשייה הבדואים המועסקים רוב

±¥• האלמתכתיים∫ המינרלים הוא בדואים בהעסקת הבולט הענף Æהשירותים בתחומי בעיקר במפעלים¨

Æ®±≤Æπ•© והמשקאות המזון השני הוא בנייןÆ הענף למוצרי בעיקר במפעלים בדואים¨ הם מהמועסקים בענף

הדפוס ובענף ®∞Ƶ•© והאלקטרוניקה החשמל בענף נרשם בדואים מועסקים של ביותר הנמוך שיעורם

Æ®±Æ≤•©

בהם המפעלים מספר Æביותר נמוכה היא בנגב הבדואים של הקבע יישובי בשבעת התעשייתי הפיתוח רמת

≤± מפעלים¨ רק הגדולה¨ קיימים הבדואית העיר ברהט¨ Æוהמזון המתכות הבניין¨ בתחומי ורובם עוסקים זעום

Æעובדים ≤± והגדול שבהם מעסיק

הכל בסך ∏∞∞≥ נצפו בנגב תעשיות בסקר Æמאוד מצומצמת התעשייה הבדואים של הקבע יישובי בשאר גם

המעסיק וההלבשה הטקסטיל ענף הם הבולטים התעשייה ענפי שני Æעובדים ±µ≤ המעסיקים מפעלים תשעה

כי מפעל לציין המעסיק •πƵ≤ מהםÆ ראוי האלמתכתיים וענף המינרלים הבדואים¨ המועסקים •±Æ≥¥ מכלל

אותנטיים ואריגים בגדים שטיחים¨ בייצור ∞∂ עובדות הנגבߨ המעסיק אריגת ßלקיה הוא הטקסטיל הבולטµ≤Æבדואיות ידי נשים על ומנוהל

בנגב¨ תעסוקה לבדואים מרכזי שמונה להקמת ישראל¨ גßוינט לבין התמ¢ת בין משרד הסכם π∞∞≥ נחתם ביולי

נוסף בתחום ומרכז הקבע¨ יישובי משבעת אחד תעסוקה בכל מרכז ש¢ח∫ וחצי מיליון חמישה בהשקעה של

של השיפוט בתחום הנכללים השבטים ליישובי וכן בנגב הבדואים של הקבע יישובי לשבעת מתייחסים הנתונים µ∞Æ®≤∞∞∏© בנדלק ראו∫ Æאבו בסמה האזורית המועצה

.http://seker.ncrd.org.il/index.asp?item=56 ראו∫ Æ®≤∞∞∏© ונוריאל גרדוס µ±

.http://seker.ncrd.org.il/index.asp?item=80 ∫ראו Æשם µ≤

עבודה¨ שכר ואבטלה

בנגב הבדואית האוכלוסייה 34דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

להם ולסייע למועסקים בדואים והכוונה המרכזים להעניק ייעוץ של מטרתם Æאבו בסמה האזורית המועצהµ≥Æבשוק העבודה שילובם את המונעים חסמים להתמודד עם

אבטלה Æד

האחרונות בשנים נרשמו התעסוקה שירות נתוני מוצקהÆ על פי עובדה הוא הבדואים ביישובי האבטלה עומק

זו ולא Æהפזורה ביישובי והן הבדואים של הקבע ביישובי הן במיוחד¨ גבוהים אבטלה שיעורי ®≤∞∞π≠≤∞∞∂©

אלה הן בנגב¨ היהודיים ביישובים Æמתמדת עלייה במגמת נתונים אלה ביישובים האבטלה שיעורי בלבד∫

Æיורדים האבטלה שיעורי המדד¨ בראש המדורגים והן החברתיכלכלי המדד בתחתית המדורגים

µ¥®≤∞∞π≠≤∞∞∂© בנגב וביישובים יהודיים הבדואים האבטלה ביישובי שיעורי ∫µ תרשים

≤∞•

±∏•

±∂•

±¥•

±≤•

±∞•

∏•

∂•

¥•

≤•

∞≤∞∞∂ ¯‡ÂÈ≤∞∞∂ ÈÏÂÈ≤∞∞∑ ¯‡Â¯·Ù≤∞∞∑ ÈÏÂÈ≤∞∞∏ ¯‡ÂÈ≤∞∞∏ ÈÏÂÈ ≤∞∞π ¯‡Â¯·Ù

Ú·˜‰ È·Â˘ÈÈ ∫Ìȇ„·

‰¯ÂÊÙ‰ È·Â˘ÈÈ ∫Ìȇ„·

Ú·˘–¯‡·

ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰ „„Ó‰ ˙È˙Á˙· ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ

ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰ „„Ó‰ ˘‡¯· ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ

ראו∫ Æלתקשורת הודעה ∫®≤∞∞π ביולי ≤∞© והתעסוקה המסחר התעשייה¨ משרד µ≥Æhttp://www.tamas.gov.il/NR/exeres/FE4E51D7-88B1-4DEB-B7A1-C0E89B06067D.htm

היישובים .https://www.taasuka.gov.il/Taasuka ראו∫ Æ≤∞∞π≠≤∞∞∂ לשנים דו¢חות התעסוקה¨ שירות המקור∫ µ¥קרינאת¨ אבו הם השבטים יישובי Æשבע ותל שלום שגב רהט¨ בנגב¨ ערערה לקיה¨ כסייפה¨ חורה¨ הם הבדואיים אופקים¨ הם החברתיכלכלי המדד בתחתית היהודיים היישובים Æעזאזמהאל מסעודין אעצם¨ רקייק¨ אבו רביעה¨ אבו

Æומיתר עומר להבים¨ הם החברתיכלכלי המדד בראש היהודיים היישובים Æדימונה ירוחם¨ נתיבות¨

35

הפוך קשר קיים כמו כן¨ Æנמוכה השכלה רמת הוא ויציבה ראויה תעסוקה מציאת המקשים על הגורמים אחד

האבטלה שיעור עולה כן נמוכה¨ באוכלוסייה ההשכלה שרמת ככל האבטלה∫ לשיעור ההשכלה רמת בין

לממוצע וביחס במדינה הכללערבי לממוצע ביחס נמוכה היא הבדואית באוכלוסייה ההשכלה רמת Æבקרבה

העוני תחולת מעמיק את גבוה אבטלה שיעור Æ®כללי — השכלה רמת ∂Æא∫ להלן סעיף ראו הארצי ©להרחבה

Æבחברה

עבודה¨ שכר ואבטלה

בנגב הבדואית האוכלוסייה 36דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

עוני Ƶבנגב הבדואית באוכלוסייה העוני תחולת Æא

עמוק יותר הבדואים בקרב העוני Æאחר אוכלוסייה פלח מבכל גבוהה בנגב הבדואית באוכלוסייה תחולת העוני

Æהיהודית החברה בקרב ביותר העני שהיא פלח האוכלוסייה החרדית¨ ובחברה בארץ הערבית בחברה מאשר

בנובמבר לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה מטעם שהתפרסם ¨≤∞∞∂ החברתיכלכלי לשנת המדד פי נתוני על

היישובים ≤Æא∫ סעיף לעיל ©ראו ביותר הנמוך באשכול מדורגים בנגב הבדואים יישובי שכל בלבד זו לא ¨≤∞∞π

זה∫ באשכול מכריע רוב שהם אלא בישראל®¨ היישובים של החברתיכלכלי המדד בתחתית — הבדואיים

ביתר חרדית∫ ערים שכל אוכלוסייתן הם שתי באשכול יישוביםÆ שני היישובים האחרים תשעה מתוך שבעה

Æעילית ומודיעין עילית

µµ®≤∞∞∂© במדד החברתיכלכלי האשכול התחתון יישובי ∫±∑ לוח

‚¯Ȅ·Â˘Èȉ¯Ê‚Ó

±Ú·˘ Ï˙ȇ„·–È·¯Ú

≤‰ÙÈÈÒÎȇ„·–È·¯Ú

≥·‚· ‰¯Ú¯Úȇ„·–È·¯Ú

¥ÌÂÏ˘ ·‚˘È‡Â„·–È·¯Ú

µ˙ÈÏÈÚ ¯˙È·È„¯Á–Ȅ‰È

∂ˉ¯È‡Â„·–È·¯Ú

∑˙ÈÏÈÚ ÔÈÚÈ„ÂÓÈ„¯Á–Ȅ‰È

∏‰¯ÂÁȇ„·–È·¯Ú

π‰È˜Ïȇ„·–È·¯Ú

העוני תחולת בנגב® עולה כי על הבדואים ממוקד שלגביהן קיים מידע ו∑∞∞≥ ©השנים ≤∞∞¥ מנתוני השנים

כלל בקרב העוני מתחולת בהרבה גבוהה מוכרים¨ הבלתי בכפרים ובמיוחד בנגב¨ הבדואית באוכלוסייה

Æהיהודית באוכלוסייה העוני מתחולת משמעותית גבוהה עצמה שהיא הערבית¨ האוכלוסייה

Æ®≤∞∞π© ציבל µµ

37

µ∂®≤∞∞∑ ¨≤∞∞¥© אוכלוסייה פי קבוצת בקרב נפשות על העוני תחולת ∫±∏ לוח

‰˘‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏη‚· ˙ȇ„·‰

ÌȯÙη ‰ÈÈÒÂÏ·‰ÌȯÎÂÓ È˙Ï·‰

‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙È·¯Ú‰

‰ÈÈÒÂÏ·‰˙Ȅ‰ȉ

≤∞∞¥∑≤Ʊ•∑πƱ•µ±Æ∂•±∑Ʊ•

≤∞∞∑∑±Æµ•∑∂Ƶ•µ¥Æµ•±∂Æ≤•

באוכלוסייה העוני מצוקת את ממחיש ®≤∞∞π© בןגוריון מאוניברסיטת ורוזנבוים מלול בראל¨ של מחקרם

∑Æ¥ נפשות של שמונה נפשות ©לעומת הפרנסה בנטל נושא בדואי שמועסק זו בלבד הבדואית בנגב∫ לא

זאת לעשות שעליו אלא היהודית®¨ האוכלוסייה בקרב למועסק וÆ∑≥ נפשות הערבית באוכלוסייה למועסקµ∑Æהשכר הממוצעת הארצית לרמת בהשוואה בהרבה שכר נמוכה באמצעות רמת

חברתייםכלכליים לבין פרמטרים גבוהה עוני תחולת חיובי בין קשר קיים כי הראו ®≤∞∞π© וגוטליב בדר אבו

שיעור גבוהים¨ אבטלה ילדים®¨ שיעורי של ©ובמיוחד מספר גדול גדול במשפחה נפשות מספר כגון∫ אחדים

פי נתוני מגורים בפריפריה וכדומהµ∏Æ על נמוכה¨ האזרחי¨ רמת השכלה העבודה של השתייכות לכוח נמוך

ארבעה עם משפחות בישראל העניות המשפחות מן µπÆπ• ≤∞∞π בשנת היו הילד¨ לשלום הלאומית המועצה

∂∞∞≥ היה בשנת בנגב הקבע של הבדואים ביישובי כאלו שיעורן של משפחות כי לזכור ילדים ויותרµπÆ יש

המשפחות ממחצית יותר גם בπ∞∞≥ הוגדרו ≥Æב לעיל® ומכאן ניתן להסיק כי סעיף לוח ±¨ ©ראו כµ∏• בממוצע

Æעניות הבדואיות

הגבוה הילדים שיעור נרשם בנגב הבדואים שביישובי כך על מצביעים הילד לשלום הלאומית המועצה נתוני

¥∂Æπ•© לקיה הבא∫ הפירוט לפי ≤∞∞π בשנת הכנסה הבטחת שקיבלו במשפחות שחיו בישראל ביותר

שבע תל ¨®¥∞Ƶ•© שלום שגב ¨®¥≤Æ≤•© כסייפה הכנסה®¨ הבטחת שקיבלו למשפחות השתייכו מהילדים

מהממוצע שבעה עד חמישה גבוהים פי היו אלה שיעורים Æ®≥≤Æ≥•© וחורה ®≥≤Æ≥•© בנגב ערערה ¨®≥∑Ʊ•©

גבוה באחוז הם אף יהודיים שבלטו משמעותי מיישובים באופן וגבוהים ¨¥Æπ• על ≤∞∞πב שעמד הכללארצי¨

קריית ¨®±≤Æ∑•© צפת ¨®±µÆ±•© עכו הכנסה באותה שנה∫ הבטחת שקיבלו במשפחות של ילדים שחיו יחסית∂∞Æ®±∞Ʊ•© טבריה ¨®±∞Ʊ•© נצרת עילית ¨®±∞Æ≤•© אופקים ¨®±≤Æ≤•© מלאכי

מוכ¯ים הבלתי בכפרים הבדואית והאוכלוסייה בנגב הבדואים אוכלוסיית כלל בקרב העוני תחולת לנתוני המקור µ∂Æhttp://www.vanleer.org.il/econsoc/ppt/09beduin_abubadar_gotlieb.pdf ∫ראו Æ®≤∞∞π© אבו בדר וגוטליב בנגב∫סקירה לאומי¨ לביטוח המוסד והאוכלוסייה היהודית∫ הערבית האוכלוסייה בקרב כלל העוני תחולת לנתוני המקור

Æ≥¥∂ ¨≥¥¥ ßעמ ¨≤∞∞∏ שנתית

.http://www.bengis.org/image/users/86260/ftp/my_files ראו∫ המחקר לתמצית Æ®≤∞∞π© ורוזנבוים מלול בראל¨ µ∑

Abu Bader & Gottlieb (2009), pp. 23-37. µ∏

Æß≤∞±∞ בישראל ßילדים השנתון מתוך נתונים הילד¨ לקט לשלום הלאומית המועצה µπ.www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/avoda2011-01-04.doc ∫ראו

Æלעיל µπ ראו הערה מקור הנתונים∫ ∂∞

עוני

בנגב הבדואית האוכלוסייה 38דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

העוני לתחולת ההשכלה רמת בין הקשר Æב

רמת שיורדת ככל הפוך∫ הוא באוכלוסייה השכלה לרמת העוני תחולת בין הקשר כי מראים מחקרים

רמת מבעלי ∏∞•מ יותר ¨®≤∞∞∏© וגוטליב בדר אבו של מחקרם פי על Æהעוני תחולת עולה כן ההשכלה

הבדואית באוכלוסייה שנות לימוד® שמונה על עולה שאינה השכלה השכלה ובעלי ©חסרי הבסיסית ההשכלה

ממחצית האקדמאים יותר Æהערבית כלל האוכלוסייה כ•∞∑ מקרב לעומת העוני¨ לקו מתחת אל נפלו בנגב∂±Æ®הערבית האוכלוסייה בכל כשליש ©לעומת עניים הוגדרו הבדואים

ובאוכלוסייה באוכלוסייה הבדואית העוני ההשכלה לתחולת רמת בין הקשר ∫±π לוח®≤∞∞∑© הערבית בכלל

‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆ·˜ ÈÙÏ ÈÂÚ‰ ˙ÏÂÁ˙

®ÌÈ˘·© ‰Ï΢‰ ˙Ó¯‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏη‚· ˙ȇ„·‰

ÌȯÙη ‰ÈÈÒÂÏ·‰ÌȯÎÂÓ È˙Ï·‰

‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙È·¯Ú‰

∏≠∞∏≤Ʊ•∏≥Æ≥•∂πÆ¥•

±≤≠π∑∞Æ∑•∑∂Æ∑•∂∞Æ∏•

¯˙ÂÈ ±≥µµÆ∂•µ∂Æ∂•≥±Æ∑•

ÏΉ ÍÒ∑≤Æ∂•∑∂Ƶ•µ∏Æπ•

Æ®≤∞∞∏© וגוטליב בדר אבו ∂±

39 והשכלה חינוך

חינוך והשכלה Æ∂כללי רמת השכלה — Æא

משיעורם פי שניים כמעט גבוה ®πÆ∑•© הבדואית בחברה ההשכלה חסרי של ∑∞∞≥¨ שיעורם פי נתונים לשנת על

של שיעורם Æ®±Æπ•© היהודית באוכלוסייה שיעורם על חמישה פי ©•∞µÆ® ועולה הערבית האוכלוסייה בכלל

הערבית האוכלוסייה בכלל לשיעורם זהה הבדואית באוכלוסייה בלבד ביניים וחטיבת יסודי ספר בית בוגרי

ושאינה ©אקדמית גבוהה השכלה בעלי של שיעורם זאת¨ לעומת Æהיהודית באוכלוסייה משיעורם וכפול

ונמוך ®±≥Æ∏•© הערבית האוכלוסייה בכלל משיעורם במקצת ©•¥Æ∏® נמוך הבדואית באוכלוסייה אקדמית®∂≤Æ®≥∂Ƶ•© היהודית באוכלוסייה משיעורם ויותר® ארבעה ©פי משמעותית

®≤∞∞∑© וקבוצת אוכלוסייה מגדר ביותר¨ הגבוהה התעודה סוג ההשכלה לפי רמת ∫≤∞ לוח

‰Ï΢‰ ˙Ó¯˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰

¯„‚ÓÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘ÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘ÈÏÏÎÌȯ·‚ÌÈ˘

‰Ï΢‰ ȯÒÁπÆ∑•µÆ∞•±¥Æµ•µÆ∞•≤Ƶ•∑Ƶ•

±Æπ•±Æ≤•≤Ƶ• ‰Ï΢‰ ÈÏڷȉ˘ÏÎ

∑Æ∂•¥Æπ•±∞Æ≥•µÆ≥•¥Æ≤•∂Æ≥•

¯ÙÒ ˙È· ȯ‚·ȄÂÒÈ

±≤Æ∞•±≤Æπ•±±Æ≤•±≤Æ∑•±≤Æ¥•±≥Ʊ•

±∏Æ≥•≤∞Æ≤•±∂Ƶ•

ÌÈÈÈ· ˙·ÈËÁ ȯ‚·≤¥Æ∂•≤∂Æ¥•≤≤Æ∏•≤¥Æ∏•≤∂Æ∏•≤≤Æ∏•

‡ÏÏ© ÔÂÎÈ˙ ȯ‚·®˙¯‚·

±µÆ∏•±πÆ¥•±≤Ʊ•±∑Æ∑•±∏Æπ•±∂Ƶ•±∑Ƶ•≤∞Ʊ•±µÆ±•

˙¯‚· ˙„ÂÚ˙ ÈÏÚ·≤±Æπ•≤±Æ≤•≤≤Æ∂•≤∞Æ∏•≤∞Ƶ•≤±Æ±•≤≤Æ≥•≤±Æ¥•≤≥Æ≤•

‡ ‰ÏÏÎÓ È¯‚·‰Ï΢‰ ÈÏÚ·‰È‡˘ ‰‰Â·‚

˙ÈÓ„˜‡

≤Æ∑•≤Ƶ•≤Æ∏•∂Æ≥•∂Æ≤•∂Æ¥•±≥Æ≤•±±Æ∏•±¥Æ∂•

Ô¢‡¯ ¯‡Â˙ ÈÏÚ·‰ÏÚÓÂ

µÆ∑•∑Æ∂•≥Æ∏•∑Ƶ•∏Æ∂•∂Æ≥•≤≥Æ≥•≤±Æ∑•≤¥Æ∏•

˙¯Á‡ ‰Ï΢‰––––––≥Ƶ•≥Æ∂•≥Æ≥•

שלא כלשהי ישיבות ולבעלי השכלה מתייחסת לבוגרי ßהשכלה אחרתß הקטגוריה Æומעלה ±µ לבני מתייחסים הנתונים ∂≤Æ≤∞µ≠≤∞¥ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר הערבית∫ האוכלוסייה הבדואית ולכלל הנתונים לאוכלוסייה מקור Æתעודה קיבלוƱƱ∏ לוח ¨≤∞∞∑ לשנת אדם כוח סקר לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה מתוך∫ עובדו היהודית האוכלוסייה על הנתונים

בנגב הבדואית האוכלוסייה 40דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

∂∞´ µπ≠µ∞ ¥π≠¥µ ¥¥≠¥∞ ≥π≠≥µ ≥¥≠≥∞ ≤π≠≤µ ≤¥≠≤∞ ±π≠±µ

±∞∞•

π∞•

∏∞•

∑∞•

∂∞•

µ∞•

¥∞•

≥∞•

≤∞•

±∞•

∞

±≥Ƶ•

∂µÆ±•∂≥Æπ•∂≤Æ¥•

∏≤Æ¥•

π±Æ∏•

π∏Ƶ•

π∑Æ∏•πµ•

π±Æ±•

±∞∞• ±∞∞• ±∞∞•

±∞∞• ±∞∞• ±∞∞•

ÏÈ‚ ˙ˆÂ·˜

˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ

וכתוב קרוא ידיעת Æב

בנגב הבדואית באוכלוסייה וכתוב קרוא יודעי של שיעורם בין הפער ¨≤∞∞∑ הגליל לשנת אגודת פי סקר על

ומעמיק π≠≥µ≤ והולך הגיל בקבוצת מתחיל לבלוט הערבית האוכלוסייה כלל אלה בקרב של שיעורם לבין

בכלל ששיעורם בעוד אנאלפביתים¨ µπ≠¥µ הם הבדואים בגילאי מהאזרחים כשליש Æהעליונות בקבוצות הגיל

בדואים עובדים של סיכוייהם על מכרעת השפעה נודעת אלה לנתונים Æπ•ל µ• בין נע הערבית האוכלוסייה

לזכור יש Æממעגל האבטלה להיחלץ בדואים מובטלים של יכולתם ועל נאותה¨ ברמת שכר תעסוקה למצוא

Æמשפחותיהם של הפרנסה נטל בעיקר שנושאים למי כלל בדרך נחשבים אלו גיל לקבוצות המשתייכים כי

חיים משפחותיהם על לגזור עלולים הנמוכה השכלתם מחמת מספקת פרנסה למצוא הנמוכים סיכוייהם

Æ®לעיל ¥Æב סעיף ראו — העוני לתחולת ההשכלה רמת בין ההפוך הקשר ©על העוני לקו מתחת

אוכלוסייה ©∑∞∞≥®≤∂ גיל וקבוצת לפי קרוא וכתוב יודעי ∂∫ שיעור תרשים

בבית מעולם למדו לא הבדואית באוכלוסייה ¥≤ ומעלה מבני כרבע ¨≤∞∞∑ הגליל לשנת אגודת פי סקר על

בנגב∫ יותר מוכרים הבלתי בכפרים נמדד יותר גבוה שיעור Æהערבית האוכלוסייה •µ± מקרב כלל לעומת ספר¨

Æספר בבית מעולם למדו בכפרים אלה לא המתגוררים ומעלה מ•≤¥ מבני ¥≤

Ʊ∏π ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ∂≥

41

∂¥®≤∞∞∑© אוכלוסייה קבוצת פי על ספר בבית אילמידה שיעורי ∫∑ תרשים

Ʊπ∂≠±πµ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ∂¥

והשכלה חינוך

˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎÌȯÎÂÓ È˙Ï·‰ ÌȯÙη ‰ÈÈÒÂÏ·‰·‚· ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰

µ∞•

¥µ•

¥∞•

≥µ•

≥∞•

≤µ•

≤∞•

±µ•

±∞•

µ•

∞•

¥≥Æ∂•

≤∂Æ∂•

±µÆ∞•

‰ÏÚÓ ≥¥ ÏÈ‚

∑Æ∑•∂Ʊ•

≥Æ∑•

‰ÏÚÓ µ ÏÈ‚

ßחו ßה כיתות תלמידי של מיצ¢ב מבחני תוצאות Æג

הערבית החינוך¨ במערכות התלמידים כלל של להישגיהם בדואים תלמידים של הלימודיים הישגיהם בין הפער

לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה פי נתוני על Æהביניים וחטיבת הספר היסודי בית בשלב עוד ניכר והעברית¨

ספרית®¨ בית וצמיחה יעילות ©מדדי מיצ¢ב למבחני מתייחסים אשר ®≤∞∞µ≠∞∂© תשס¢ו הלימודים לשנת

— בדואים המכריע רובם — הערבית החינוך הדרום שלומדים במערכת במחוז ßחו ßה כיתות תלמידי של הישגיהם

נמוכים בתורם שהיו הערבית¨ החינוך מערכת כיתות אלו בכלל תלמידי של מהישגיהם משמעותית נמוכים היו

תלמידי כשלו וטכנולוגיה ומדע ערבית במתמטיקה¨ Æהעברית החינוך במערכת אלו בכיתות התלמידים מהישגי

עגומה Æ∂∞מ נמוכים ציונים והשיגו עובר¨ ציון בהשגת הדרום במחוז הלומדים הערבי החינוך של ßה כיתות

כשלו בכל אלה שכן במחוז הדרום¨ החינוך הערבית במערכת ßכיתות ח בקרב תלמידי המצב תמונת יותר היא

Æומתמטיקה באנגלית נרשמו הנמוכים ביותר הישגיהם Æהמיצ¢ב מבחני

בנגב הבדואית האוכלוסייה 42דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

מערכת החינוך סוג לפי מיצ¢ב במבחני ßחו ßה כיתות הישגי תלמידי ∫≤± לוח∂µ®≤∞∞µ≠∞∂ ©תשס¢ו¨

߉ ‰˙ÈÎ È„ÈÓÏ˙ßÁ ‰˙ÈÎ È„ÈÓÏ˙

∫È·¯Ú ÍÂÈÁ̯„‰ ÊÂÁÓ

∫È·¯Ú ÍÂÈÁȈ¯‡–ÏÏÎ

ȯ·Ú ÍÂÈÁ∫È·¯Ú ÍÂÈÁ̯„‰ ÊÂÁÓ

∫È·¯Ú ÍÂÈÁȈ¯‡–ÏÏÎ

ȯ·Ú ÍÂÈÁ

˙ȯ·Ú Ø ˙È·¯Úµ∂Ƶ∂πÆ≥∑¥Æ≥µ¥Æ≤∂¥Æ∂∑¥Æµ

˙ÈÏ‚‡∂≤Æ∞∑±Æ≥∑∂Æ≥≥∏Æ¥µ±Æ∏µ∏Ƶ

‰˜ÈËÓ˙Ó¥±Æ∞µ≥Æ∞∑±Æ≥≥≥Ƶ¥µÆ∂µ≥Æ∞

ڄӉȂÂÏÂÎËÂ

µµÆ∂∂∑Ʊ∏±Æ≥¥∑Æ∂µπÆ¥∂∑Æπ

בגרות לתעודת זכאות Æד

נמוך היה ®≤∞∞∑≠∞∏© תשס¢ח הלימודים בשנת בגרות לתעודת זכאים שהיו הבדואים י¢ב תלמידי שיעור

הכללי במערכת החינוך הממוצע מן נמוך אף היה הבדואים מיישובי ובחלק ארצי¨ בהשוואה לממוצע הכלל

היה כשליש האוניברסיטאות¨ של הסף בדרישות שעמדו הבדואים¨ ביישובי י¢ב תלמידי של הערביÆ שיעורם

החינוך מערכת של הממוצע ומן ארצי הכלל הממוצע מן משמעותית נמוך היה זה שיעור Æבלבד חמישית עד

Æהערבי

האוניברסיטאות של הסף בדרישות והעומדים בגרות לתעודת הזכאים אחוז ∫≤≤ לוח∂∂®≤∞∞∑≠∞∏ חינוך ©תשס¢ח¨ מערכת לפי בנגב יהודיים ובישובים ביישובים בדואיים

·Â˘Èȉ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ÌȇÎʉ ÊÂÁ‡·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ

Ï˘ ÛÒ‰ ˙Â˘È¯„· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÊÂÁ‡·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ ˙‡ËÈÒ¯·È‡‰

ˉ¯≥µÆ∑• ≤±Æ≥•

‰¯ÂÁ¥≤•≥±Æ≤•

‰ÙÈÈÒÎ¥±Æ¥•≤πƵ•

‰È˜Ï¥∂Æ∑•≤≥•

·‚· ‰¯Ú¯Ú≤µÆ≤•±πÆ∏•

Æ∏Æ≤≤ ¨∏Ʊ≤ לוחות ¨®∂± ßמס© ≤∞±∞ לישראל סטטיסטי לסטטיסטיקה¨ שנתון המרכזית הלשכה המקור∫ ∂µ

ומערכת החינוך העברי על מערכת הנתונים Æ®≤∞±∞© מקסימוף מתוך∫ נלקחו הבדואיים והיהודיים היישובים לגבי הנתונים ∂∂Æ∏Æ≤≥ לוח ¨®∂± ßמס© ≤∞±∞ לישראל סטטיסטי שנתון המרכזית לסטטיסטיקה¨ הלשכה מתוך∫ הערבי נלקחו החינוך

43

·Â˘Èȉ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ÌȇÎʉ ÊÂÁ‡·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ

Ï˘ ÛÒ‰ ˙Â˘È¯„· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÊÂÁ‡·Â˘ÈÈ· ·¢È È„ÈÓÏ˙ ÏÏÎÓ ˙‡ËÈÒ¯·È‡‰

ÌÂÏ˘ ·‚˘≥∏Æ≥•±¥Æ∏•

Ú·˘ Ï˙¥≥•≤πÆ∏•

‰ÓÒ· ·‡ ‡¢Ó≥∂Æ¥•≤∑Æ≥•

Ú·˘ ¯‡·µ¥Æ∂•¥¥Æ≥•

˙‚ ˙Èȯ˜µ∂Æ≤•≥πÆ∏•

˙Ïȇµ¥Æ∏•¥µÆ≤•

‰ÂÓÈ„∂∞Æ∂•¥¥Æ∑•

˙·È˙¥πÆ∂•≥≤Æ¥•

ÌȘÙ‡≥∂Æ∑•≤∏Ʊ•

„¯Ú¥¥Æ≤•¥±Æµ•

˙¯„˘∂∞Æ≤•≥∂Æ≤•

ÌÁ¯ȵ≥Æ∂•≥∏Æ¥•

ÔÂÓ¯ ‰ÙˆÓ∂≤Æ≥•¥∂Æ∏•

¯˙ÈÓ∂µÆ∂•∂±Æ∏•

¯ÓÂÚ∑∂Æ∞•∑∞Æ∏•

ÌÈ·‰Ï∑∞Æπ•∂πÆπ•

È·¯Ú ÍÂÈÁ¥±Æ∞•≥∞Æ≤•

ȯ·Ú ÍÂÈÁµ¥Æ≤•¥∑Æ≥•

Ȉ¯‡–ÏÏε±Æ∑•¥¥Æ∞•

ביישובי הנגב היהודיים ®≤∞∞∑≠∞∏© תשס¢ח י¢ב שהיו זכאים לתעודת בגרות בשנת הלימודים תלמידי שיעור

שיעור Æהבדואים ביישובי כפול משיעורם היה ולהבים®¨ עומר החברתיכלכלי ©מיתר¨ המדד בראש המדורגים

שלושה פי גבוה היה האוניברסיטאות¨ של הסף בדרישות שעמדו הנ¢ל¨ היהודיים ביישובים י¢ב תלמידי

Æהבדואים ביישובי י¢ב תלמידי בקרב משיעורם

והשכלה חינוך

בנגב הבדואית האוכלוסייה 44דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

הסף בדרישות העומדים ושיעור בגרות לתעודת הזכאים שיעור התפלגות ∫∏ תרשיםחברתית רמה לפי הארץ ובכל בנגב י¢ב תלמידי בקרב האוניברסיטאות של

∂∑®≤∞∞∑≠∞∏ ©תשס¢ח¨ אוכלוסייה וקבוצת כלכלית

הבדואי בנגב במערכת החינוך בגרות לתעודת הזכאים שיעור בין וקבוע יציב נשמר פער בשנים האחרונות

לשנים החינוך משרד פי נתוני והעבריתÆ על הערבית החינוך לתעודת בגרות במערכות הזכאים שיעור לבין

בדואים י¢ב תלמידי בקרב בגרות לתעודת הממוצע השנתי הזכאות שיעור היה ≤∞∞≥≠π∞∞≥ ©תשס¢ג≠תשס¢ט®¨

הערבי ©•∑≤® החינוך במערכת המקבילים הממוצעים השנתיים לשיעורים ביחס משמעותית ©•∏≥® נמוך בנגב

Æ®µ≤•© ובמערכת החינוך העברי

שדרות¨ ערד¨ אופקים¨ נתיבות¨ דימונה¨ היישובים נכללו ßכלכליהחברתי המדד בתחתית יהודיים ßיישובים בקטגוריה ∂∑כסייפה¨ לקיה¨ חורה¨ שבע¨ תל רהט¨ הקבע — יישובי שבעת נכללו ßיישובים בדואייםß בקטגוריה Æרמון ומצפה ירוחם

Æ®לעיל ≤≤ לוח ©ראו בסמה אבו וכן יישובי המועצה האזורית — שלום ושגב בנגב ערערה

π∞•

∏∞•

∑∞•

∂∞•

µ∞•

¥∞•

≥∞•

≤∞•

±∞•

∞•

≥∞•

¥¥• ¥∏

• µ¥•

∑µ• ∑π

•

¥¥• µ¥

•

≥∏•

µ≤•

≤µ•

¥±•

ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ˙ȯ·Ú‰

ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ˙È·¯Ú‰

ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ„„Ó‰ ˘‡¯·

ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰

Ú·˘ ¯‡·ÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ„„Ó‰ ˙È˙Á˙·ÈÏÎÏΖÈ˙¯·Á‰

ÌÈ·Â˘ÈÈ ÌÈȇ„·

˙‡ËÈÒ¯·È‡‰ Ï˘ ÛÒ‰ ˙Â˘È¯„· „ÓÚ ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ÌȇÎÊ

45

∂∞•

µ∞•

¥∞•

≥∞•

≤∞•

±∞•

∞•‚¢Ò˘˙„¢Ò˘˙‰¢Ò˘˙Â¢Ò˘˙Ê¢Ò˘˙Á¢Ò˘˙Ë¢Ò˘˙

ȯ·Ú ÍÂÈÁ È·¯Ú ÍÂÈÁ ȇ„· ÍÂÈÁ

והשכלה חינוך

∂∏®≤∞∞π≠≤∞∞≥© החינוך מערכת פי לתעודת בגרות על הזכאות שיעור ∫π תרשים

הבדואים לתלמידים הנוגעים הנתונים וכי הצגת הבדואים¨ התלמידים גם את כוללת הערבית החינוך מערכת כי יודגש ∂∏ראו∫ Æ®≤∞∞∏© מקור הנתונים∫ לוי Æהפער המחשת רק לשם בנפרד נעשתה

.http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Exams/Netunim/Thashav/OpenStatistic2008.htm

בקישור∫ ¨≤∞∞π החינוך∫ נתוני בחינות הבגרות משרד של מצגת גם ראו .http://www.kav-lahinuch.co.il/CategoryID=711&ArticleID=8010

הספר שיעורי הנשירה מבתי Æה

החינוך ממערכת בדואים תלמידים של הנשירה שיעורי ¨®≤∞∞¥≠∞µ© תשס¢ה הלימודים לשנת הנתונים פי על

בהן טß≠י¢א¨ בכיתות Æהעברית החינוך ובמערכת הערבית החינוך במערכת לממוצע בהשוואה מאוד גבוהים היו

מן שלושה שניים עד לפי ומגיעים בדואים בקרב תלמידים הנשירה שיעורי נוסקים הנשירה לשיאה¨ מגיעה

Æהעברית החינוך במערכת הממוצע מן יותר ואף ארבעה עד שלושה ולפי הערבית¨ החינוך במערכת הממוצע

הממוצע מן ארבעה פי עד ומגיעים בדואים בקרב תלמידים יחסית הנשירה שיעורי גבוהים י¢ב בכיתות גם

Æוהעברית הערבית החינוך במערכת

µ≤Æ≤•µ∞Ƶ•

µ±Æ∏• µ∞Æ∏• µ±Æ±•µ≥Ƶ• µ≤Æ∏•

≥µÆ∞•≥≤Æ¥•

≥µÆ∂• ≥µÆ∑•≥∂Æ∏•

¥≤Æ≤•≥πÆ≥•

≤πÆ¥•≤∂Æ∂•

≥±Æ∞•≤∑Æπ• ≤∏Æ∏•

≤µÆ∂•

≤∑Æ∂•

בנגב הבדואית האוכלוסייה 46דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

∂π®≤∞∞¥≠∞µ החינוך ©תשס¢ה¨ חß≠י¢ב ממערכת תלמידים בכיתה שיעורי נשירת ∫≤≥ לוח

‰˙Èη‚· Ìȇ„·‰˙È·¯Ú‰ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ˙ȯ·Ú‰ ÍÂÈÁ‰ ˙ίÚÓ

ßÁµÆ∞•¥Æ≤•≥Æ≥•

ß˱∂Æ≤•±±Æ∏•¥Æ≥•

ßÈ∑Æ∂•∏Æ∞•¥Æ∑•

‡¢È±∞Æ∑•∂Ƶ•µÆ≤•

·¢È∑Æ∞•±Æ≤•±Æ∑•

ÏΉ ÍÒπƵ•∂Æ∑•≥Æπ•

הלימודים להפסקת הגורמים Æו

בפרט¨ התלויות אישיות בנסיבות פנימי הקשור גורם לחלק לשניים∫ ניתן לימודים להפסקת הגורמים את

או האישיים ואילוציו העדפותיו רצונותיו¨ ©למשל∫ משתייך הוא שאליה בחברה או הקרובה בסביבתו

חוסר הישירהÆ למשל¨ בהשפעתו הנובע מנסיבות שאינן בהכרח בשליטתו או חיצוני המשפחתיים®¨ וגורם

בעוד הספר¨ בבית הלימודים את להפסיק ההחלטה על המשפיע פנימי גורם הוא ללמוד להמשיך רצון

Æהחלטה כזו לאמץ הפרט להביא את חיצוני שעשוי הוא גורם למקום המגורים קרוב ספר שהעדר בית

הבלתי הכפרים תושבי בקרב ובמיוחד בכלל¨ הבדואים בקרב כי העובדה בולטת ¨≤∞∞¥ פי נתונים לשנת על

מחסור או כלכלית מצוקה הוא חיצוני∫ הספר לעזוב את בית על ההחלטה המשפיע העיקרי הגורם מוכרים¨

על המשפיע העיקרי הגורם הערבית¨ האוכלוסייה בכלל זאת¨ לעומת Æהמגורים למקום קרוב ספר בבית

Æ®אישיות סיבות או ללמוד להמשיך רצון ©חוסר פנימי כלל בדרך הוא כזו החלטה

החינוך העברית מערכת על מקור הנתונים ª®∏≠ד ©לוח ±≥π ßעמ ¨®≤∞∞π© חßמאיסי בנגב∫ הבדואים על הנתונים מקור ∂πÆ∏Ʊπ לוח ¨®µ∂ ßמס© ≤∞∞µ לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה והערבית∫

47 והשכלה חינוך

הגורם ולפי מגדר בית הספר לפני סיום התיכון לפי שעזבו את וערבים בדואים ∫≤¥ לוח∑∞®≤∞∞¥© לימודיהם להפסקת

¯Â˜Ó‰·ÈÒ‰

‰·ÈÒ‰˙·ÈÊÚÏ

¯ÙÒ‰ ˙È·

‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏη‚· ˙ȇ„·‰

È˙Ï· ÌȯÙÎ ∫‰ÊÓ·‚· ÌȯÎÂÓ

‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙È·¯Ú‰

¯„‚Ó΢‰ÒÌÈ·˙·΢‰ÒÌÈ·˙·΢‰ÒÌÈ·˙·

ÈÓÈÙÔÈÈÂÚÓ ‡Ï„ÂÓÏÏ

≤πÆ≥•≥≥Æ∂•≤µÆ∞•≤≥Ƶ•≤∂Æ∑•±∏Æ∞•≥∂Ƶ•¥≥Æ≥•≤πƵ•

È·· ÏÂÙÈˉÁÙ˘Ó

µÆ∂•±Æ¥•πÆπ•±Æ∑•∞Ƶ•≥Æ∞•πÆ∞•≥Æ∂•±¥Æ∂•

ÏΉ ÍÒ≥¥Æπ•≥µÆ∞•≥¥Æπ•≤µÆ≤•≤∑Æ≤•≤±Æ∞•¥µÆµ•¥∂Æπ•¥¥Æ±•

ȈÈÁ‰˜ÂˆÓ˙ÈÏÎÏÎ

≥±Æ∏•¥∞Æ∑•≤≤Æ∑•≥πÆ∞•¥∏Æπ•≤∏Æ¥•≥±Æ±•≥µÆ∂•≤∂Ƶ•

˙È· Ôȇ·Â¯˜ ¯ÙÒ

±∂Æ¥•±≤Æ≥•≤∞Æ∂•±πƵ•±∞Æ¥•≤πÆ¥•∂Æ∂•µÆ≥•∏Æ∞•

ÏΉ ÍÒ¥∏Æ≤•µ≥Æ∞•¥≥Æ≥•µ∏Ƶ•µπÆ≥•µ∑Æ∏•≥∑Æ∑•¥∞Æπ•≥¥Æµ•

¯Á‡±∂Æπ•±≤Æ∞•≤±Æ∏•±∂Æ≤•±±Æ∂•≤±Æ¥•±∂Æ∏•±≤Æ≥•≤±Æ¥•

נוכח ברירה¨ שבלית ייתכן Æכלכלית רקע מצוקה על בית הספר את שעזבו הבנים של שיעורם לעין בולט

לסייע כדי לעבודה ולצאת הלימודים את לעזוב נאלצים הבנים מגוריהם¨ במקום הקשה הכלכלי המצב

Æלמשפחותיהם

קרוב ספר בית אין כי הלימודים את שעזבו מוכרים הבלתי בכפרים המתגוררות של שיעורן בולט הבנות בקרב

נמנעות בכפרים אלה המתגוררות בנות שמשפחותיהן של כלכליותÆ ייתכן מסיבות זאת או שעשו לכפריהן¨

בתחום ציבוריים משירותים מרחק לעיל∫ ≤Æד סעיף ראו ©להרחבה הבית מן הרחק ללמוד אותן מלשלוח

Æ®והצריכה התחבורה הבריאות¨ החינוך¨

הספר תשתיות לימודים בבתי Æז

ספר ו≠∂∞∞≥ בבתי ≤∞∞µ בשנים שנעשו במשרד הבריאות¨ הסביבה המחלקה לבריאות של סקרים פי על

במרביתם הניקיון רמת Æביותר נמוכה רמת תברואה הספר נמצאה בתי ברוב מוכרים¨ הבלתי ובכפרים ברהט

הצוברים שטיחים ומכוסות ובלתי תקינים — רובם מיושנים — שוכנות במבנים זמניים הכיתות מאוד¨ ירודה

Æ®±∞≠ד ©לוח ±∑µ≠±∑¥ ßעמ ¨®≤∞∞∏© מתוך∫ מנאע עיבוד הנתונים ∑∞

בנגב הבדואית האוכלוסייה 48דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

Æ∂ ßעמ ¨®≤∞∞∂© וייסבלאי ∑±

Æ≤Ʊ∞ לוח ¨®µ∑ ßמס© ≤∞∞∂ לישראל סטטיסטי לסטטיסטיקה¨ שנתון המרכזית הלשכה ∑≤

Æ®±∏≠ד ©לוח ±µ∏ ßעמ ¨®≤∞∞π© חßמאיסי מקור∫ ∑≥

נמצאה בשירותים הניקיון רמת Æבחצר נפרד במבנה הספר בתי ברוב נמצאים השירותים חדרי Æואבק לכלוך

שבכפרים הספר בבתי Æתקין השירותים אינו ומבנה היגיינה אישית מוצרי אין Æהספר ב•∞∏ מבתי מחפירה

מבתי בחלק Æשטחים מוצלים אין די בתי הספר בחצרות Æאסלות ≤∂∞וכ כיורים ≥∞∞כ חסרים מוכרים הבלתי∑±Æבחצר והאשפה מתגוללת אשפה¨ מחסור בפחי יש הספר

סטודנטים Æח

הסטודנטים כלל מתוך הבדואים הסטודנטים של שיעורם ¨®≤∞∞µ≠∞∂© תשס¢ו הלימודים לשנת נתונים פי על

משיעורם משמעותית נמוך היה זה שיעור Æ¥Æ∑• היה התארים לכל בישראל באוניברסיטאות הלומדים הערבים

שעמד בשנת באוניברסיטה®¨ ללימודים ∞≥≠π≥ ©גיל עיקרי בגילאי הערבית האוכלוסייה בכלל הבדואים של∑≤Ʊ∞• על ≤∞∞µ

∑≥®≤∞∞µ≠∞∂ ¨תשס¢ו© בישראל באוניברסיטאות וערבים בדואים µ≥∫ סטודנטים לוח

¯‡Â˙Ìȇ„· ÌÈË„ÂËÒÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎÌÈ·¯Ú‰

Ìȇ„·‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ¯ÂÚÈ˘ÌÈ·¯Ú‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎÓ

Ô¢‡¯ ¯‡Â˙≥≤∂∏¨±∞≥¥•

È˘ ¯‡Â˙∏∏±¨ππ¥¥Æ¥•

È˘ÈÏ˘ ¯‡Â˙±∏≥±∞µÆ∏•

‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏ∂π≥±±≤≤Æ≤•

ÏΉ ÍÒµ∞±±∞¨∑±∏¥Æ∑•

49

∑¥®≤∞∞¥≠∞µ ¨תשס¢ה© בישראל מאוניברסיטאות תארים בעלי וערבים ∂≥∫ בדואים לוח

¯‡Â˙Ìȇ„· ÌÈË„ÂËÒÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎÌÈ·¯Ú‰

Ìȇ„·‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ¯ÂÚÈ˘ÌÈ·¯Ú‰ ÌÈË„ÂËÒ‰ ÏÏÎÓ

Ìȯ‡˙ ÂϷȘ˘

Ô¢‡¯ ¯‡Â˙∑∏±¨≥∏≥µÆ∂•

È˘ ¯‡Â˙¥≤¥∑≤∏Æπ•

È˘ÈÏ˘ ¯‡Â˙∞≤π∞•

‰„ÂÚ˙ È„ÂÓÈÏ≤≥≤≤∂±∞Æ≤•

ÏΉ ÍÒ±¥≥≤¨±±∞∂Æ∑•

Æ®≤∞≠ד ©לוח ±∂± ßעמ ¨®≤∞∞π© חßמאיסי מקור∫ ∑¥

והשכלה חינוך

בנגב הבדואית האוכלוסייה 50דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

בריאות Æ∑חיים תוחלת Æא

על Æבארץ היהודית והאוכלוסייה הערבית האוכלוסייה כלל של מזו נמוכה בנגב הבדואים של החיים תוחלת

וכשבע הערבית האוכלוסייה בכלל מגברים פחות שנים כשלוש חיים בדואים גברים ¨≤∞∞∏ משנת נתונים פי

הערבית האוכלוסייה בכלל פחות מנשים שנים כארבע חיות בדואיות נשים Æיהודים מגברים פחות שנים

Æיהודיות פחות מנשים שנים וכשש

∑µ®≤∞∞∂≠≤∞∞≤© קבוצת אוכלוסייה לפי ©בשנים® חיים ממוצעת תוחלת ∫≤∑ לוח

¯„‚Ó·‚· ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰

Ìȯ·‚∑≤Ʊ∑µÆ±∑πƵ

ÌÈ˘∑¥Æπ∑∏Ƶ∏≥Æ∞

תינוקות תמותת Æב

Æשל אוכלוסייה בריאותה מצב בהערכת ביותר החשובים הבריאות ממדדי אחד הוא תמותת התינוקות שיעור

משרד נתוני פי על Æחי ל∞∞∞¨± לידות שנה גיל עד ותינוקות יילודים של הפטירות כמספר מחושב זה שיעור

הבדואית האוכלוסייה בקרב התינוקות תמותת בשיעור כלשהי ירידה האחרונות בשנים אמנם חלה הבריאות

מבחינה מובהק גבוה ©באופן ממשיך להיות זה שיעור לƵ±± בשנת ∑∞∞≥®¨∂∑ אולם ©מµÆ≥± בשנת ±∞∞≥ בנגב

לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה נתוני פי על Æבישראל אחרת אוכלוסייה קבוצת לכל ביחס סטטיסטית®

תמותת פי Ƶ± משיעור גבוה היה בנגב הבדואים ∑∞∞≥≠π∞∞≥ בקרב בתקופה הממוצע התינוקות תמותת שיעור

Æהיהודית האוכלוסייה מבקרב ≥Æ∑µ ופי הערבית¨ האוכלוסייה כלל בקרב התינוקות

הן מתייחסים בנגב הבדואים על הנתונים Æ®≤ לוח מסכם© ≥∞ ßעמ ¨®≤∞∞π© חßמאיסי בנגב∫ הבדואים על הנתונים מקור ∑µהאוכלוסייה הערבית כלל הנתונים על מקור Æמוכרים הבלתי הכפרים לתושבי והן ביישובי הקבע לתושבים המתגוררים

Æ≥Æ≤¥ לוח ¨®∂± ßמס© ≤∞±∞ לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ היהודית∫ הלשכה המרכזית והאוכלוסייה

Æ≥± ßעמ ¨∂ גיל עד וילדים בדואים של תינוקות הבריאות מצב ∑∂

51

אוכלוסייה וקבוצת לפי אזור גיאוגרפי תינוקות תמותת שיעורי ∫≤∏ לוח∑∑®≤∞∞π≠≤∞∞∑ לתקופה שנתי ©ממוצע

ÈÙ¯‚‡‚ ȯÂʇ·‚‰ı¯‡‰ ÏÎ

‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ·˜Ìȇ„·ÌȄ‰ÈÌÈ·¯ÚÌȄ‰È

˙˜ÂÈ˙ ˙˙ÂÓ˙±∞Ƶ≥Æ∏∂Æ∏≤Æ∏

יישוב לפי הבדואים של הקבע ביישובי תינוקות תמותת שיעורי ∫≤π לוח∑∏®≤∞∞∏≠≤∞∞¥ לתקופה ©ממוצע

·Â˘Èȉ®ÈÁ ˙„ÈÏ ±¨∞∞∞–Ï© ˙˜ÂÈ˙ ˙˙ÂÓ˙ ¯ÂÚÈ˘

ÌÂÏ˘ ·‚˘±¥Æ≥

ˉ¯±≤Æ∑

·‚· ‰¯Ú¯Ú±≥Ƶ

‰ÙÈÈÒα∞Æ∑

Ú·˘ Ï˙±±Æµ

‰È˜Ï±≥Æ∂

‰¯ÂÁ±∞Æ≥

ÚˆÂÓÓ±≤Æ¥

הבדואי במגזר גיל שנה עד תמותת התינוקות שיעור היה ¨≤∞∞µ≠≤∞∞± לשנים הבריאות משרד נתוני פי על

תמותת שיעור מובהק בין הבדל נמצא לא Æבנגב היהודי במגזר התינוקות תמותת ניכרת משיעור במידה גבוה

המגזר בין התינוקות תמותת בשיעור הפער Æמוכרים הבלתי בכפרים שיעורה לבין הקבע ביישובי התינוקות

רקע על גבוהה הבדואי במגזר שכיחותם אשר מולדים¨ מומים של ממקרים נובע הבדואי למגזר היהודי

היהודים לעומת הבדואים בקרב תינוקות של תמותת לשיעור הגבוה נוסף גורם Æמשפחה קרובי בין נישואין

Æבריאות משירותי הבדואים וריחוקם של האוכלוסייה קבוצות שתי הכלכליחברתי שבין הפער הוא בנגב

הם התינוקות תמותת שיעורי Æ≥Ʊ± לוח ¨®∂± ßמס© ≤∞±∞ לישראל סטטיסטי לסטטיסטיקה¨ שנתון המרכזית הלשכה ∑∑להם מלאה ßתמותת תינוקותß מתייחס ליילודים שטרם המונח Æ≤∞∞π≠≤∞∞∑ ממוצע לשנים ומייצגים ל∞∞∞¨± לידות חי

Æפטירתם בעת אחת חיים שנת

Æ®≤∞±∞© מקסימוף המקור∫ ∑∏

בריאות

בנגב הבדואית האוכלוסייה 52דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

∑π®≤∞∞µ≠≤∞∞±© בנגב ויהודים תינוקות בקרב בדואים תמותת שיעורי ∫≥∞ לוח

‰˘Ú·˜‰ È·Â˘ÈÈÈ˙Ï·‰ ÌȯÙΉÌȯÎÂÓ

‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙ȇ„·‰

‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙Ȅ‰ȉ

≤∞∞±±∂Æ≥±¥Æ≤±µÆ≥µÆµ

≤∞∞≤±∑Æ∑±∂Ƶ±∑ƵµÆ≥

≤∞∞≥±≤Æ∏±¥Æ∂±≥Æ∂µÆ¥

≤∞∞¥±∂Æ¥±∂Æ∞±∂Æπ¥Æ≤

≤∞∞µ±µÆ≥±¥Æ∑±µÆ∞¥Æ∂

È˙˘ ÚˆÂÓÓ±µÆ∑±µÆ≤±µÆ∑µÆ∞

משפחה והשלכותיהם קרובי נישואין בין Æג

הערבית החברה בכלל מאשר יותר בנגב הרבה הבדואים אצל משפחה נפוצה קרובי בין נישואין של התופעה

ראשונה מדרגה ©קרבה החמולה בתוך הנישואין היקף ¨≤∞∞∑ לשנת הגליל אגודת סקר פי על Æבישראל

כלל בקרב השיעור המקביל שניים מן פי כמעט — ∑∞Ʊ• על עמד הבדואית האוכלוסייה בקרב פחות® או

לקרוב הנישאות הבדואיות שיעור גבוה המוסלמית העדה בתוך Æ®≥∂Æ≥•© בישראל הערבית האוכלוסייה

Ʊ∏Ƶ• לעומת ≥≤Æ≥• ∫כלל העדה המוסלמית בישראל Æ∑µ± משיעורן בקרב פי ראשונה מדרגה משפחה

לכלה¨ החתן בין הקרבה רמת על פי בחברה הערבית הנישואין מקרי התפלגות ∫≥± לוח∏∞®≤∞∞∑© אוכלוסייה וקבוצת דת

‰ÈÈÒÂÏ· ˙ˆÂ·˜˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ

˙„ Ø ‰·¯˜‰ ‚ÂÒÌÈÓÏÒÂÓÌÈÓÏÒÂÓÌȯˆÂÌÈʯ„ÏΉ ÍÒ

‰Â˘‡¯ ‰‚¯„Ó ‰·¯˜≥≤Æ≥•±∏Ƶ•±≥Æ¥•≤∞Æ¥•±∏Ʊ•

ȉ˘ÏÎ ‰·¯˜®‰ÏÂÓÁ‰©

≥∑Æ∏•≤±Æµ•µÆ∑•∏Æ∞•±∏Æ≤•

˙È˙ÁÙ˘Ó ‰·¯˜ Ôȇ≤πÆπ•∂∞Æ∞•∏∞Æπ•∑±Æ∂•∂≥Æ∑•

בדואים של תינוקות וילדים הבריאות מתוך∫ מצב נלקחו מוכרים הבלתי והכפרים הקבע יישובי על המפולחים הנתונים ∑πוייסבלאי ©∂∞∞≥®¨ נלקחו מתוך∫ כלל האוכלוסייה הבדואית והאוכלוסייה היהודית בנגב על ∂¨ עמÆ≥≤ ß הנתונים גיל עד

Ʊ≤ ßעמ

Ʊ±Æ≤∏ לוח ¨≤∏∂≠≤∏µ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ∏∞

53

סקר פי על Æעלייה בסימן האחרונות בשנים נתונה הבדואית באוכלוסייה משפחה קרובי בין הנישואין תופעת

לÆ∏•∑≤ בשנת מÆπ•∂≥ בשנת ≤∞∞≥ בנגב הבדואית שיעור מקרי הנישואין בתוך החמולה עלה הגליל¨ אגודת∏±Æ≤∞∞∑

ביותר השכיחה המוות שסיבת לכך גורם הערבית בחברה משפחה קרובי בין הגבוה הנישואין שיעור ככלל¨

שכיחותן כמו כן¨ Æמולדים וממומים תורשתיות ממחלות נגרמת ערבים שנה® גיל ©עד יילודים ותינוקות בקרב

אלו מחלות של הממוצעת השכיחות מן גבוהה בהרבה באוכלוסייה הערבית גנטיות או תורשתיות מחלות של

Æישראל תושבי כלל בקרב

הבדואית באוכלוסייה גבוהים תינוקות כתוצאה מהם¨ גם שיעורי תמותת כמו מולדים¨ מומים של שכיחותם

תמותת שיעור היה הבריאות משרד נתוני פי יחדÆ על והיהודית גם הערבית באוכלוסייה מאשר יותר הרבה

כלל בקרב משיעורה שניים גבוה כמעט פי מולדים ממומים µ∞∞≥ כתוצאה בשנת בקרב הבדואים התינוקות

¨±Æ∞±ו ≥Æ∞∑ לידות חי® לעומת ±¨∞∞∞ל© µÆπ∏ היהודית∫ באוכלוסייה משיעורה שישה ופי הערבית האוכלוסייה∏≤Æבהתאמה

®≤∞∞µ© אוכלוסייה קבוצת תינוקות ממומים מולדים לפי תמותת שיעורי ∫±∞ תרשים

Æ∑µ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ∏±

.http://www.health.gov.il/download/forms/a2913_ch_d_2005.pdf ראו∫ Æ®≤∞∞∂© אמיתי ∏≤

בריאות

∑

∂

µ

¥

≥

≤

±

∞‰ÈÈÒÂÏ·‰

·‚· ˙ȇ„·‰‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ

˙È·¯Ú‰‰ÈÈÒÂÏ·‰

˙Ȅ‰ȉ

ÈÁ˙

„ÈÏ

±¨∞∞

∞–Ï

‰˙ÂÓ

˙ȯ

ÂÚÈ˘

±Æ∞•

≥Ʊ•

∂Æ∞•

בנגב הבדואית האוכלוסייה 54דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

מומים מולדים הוא בדואים תינוקות לתמותת הגורם העיקרי ¨≤∞∞∂≠≤∞∞¥ לשנים הבריאות משרד נתוני פי על

בלידה נמוך ומשקל פגות הוא השני התמותה גורם Æ®שנפטרים היילודים ©•∑Æ≥¥ מכלל תורשתיות ומחלות

של העיקרי התמותה גורם הפגת היתה ≤∞∞µ לשנת הבריאות משרד נתוני פי על להשוואה¨ ∏≥Æ®≤≤Æ∞•©

בכלל Æבהיקפו ®≥±Æ¥•© גורם התמותה השני היו ©•∏Æ∑¥® בעוד שמומים מולדים היהודית באוכלוסייה תינוקות

יותר ביחס נמוך אך בשיעור ¨®≥∏Æ∂•© מולדים מומים אמנם גורם התמותה העיקרי הוא הערבית¨ האוכלוסייה∏¥Æ®≥∞Æ¥•© פגת השני הוא התמותה גורם Æלאוכלוסייה הבדואית

©שנים נבחרות® קבוצת אוכלוסייה לפי לתמותת תינוקות הגורמים העיקריים ∫±± תרשים

Æ≥≤ עמוד שש¨ גיל עד בדואים וילדים תינוקות של הבריאות מצב ∏≥

Æ®≤∞∞∂© אמיתי ∏¥

∂∞•

µ∞•

¥∞•

≥∞•

≤∞•

±∞•

∞•

≥±Æ¥

•

¥∑Æ∏

•

˙Ȅ‰ȉ ‰ÈÈÒÂÏ·‰®≤∞∞µ©

≥∏Æ∂

•

≥∞Æ¥

•

˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏή≤∞∞µ©

¥≤Æ∑

•

≤≤Æ∞

•

˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰®≤∞∞∂≠≤∞∞¥©

ÍÂÓ ‰„ÈÏ Ï˜˘Ó ˙‚Ù˙ÂÈ˙˘¯Â˙ ˙ÂÏÁÓ ÌÈ„ÏÂÓ ÌÈÓÂÓ

שבט אסייד המקרה של I

של שבט היא המקרה משפחה קרובי בין נישואין של גנטיות להשפעות ביותר אחת הדוגמאות הבולטות

בדואית מקומית שהגיע ממצרים ונשא ידי בדואי ∞∞∏± על שנת סביב הוקם השבט שוכן בו הכפר Æסיידא

Æאבו בסמה של המועצה האזורית השיפוט בתחום כיום נכלל חורה¨ הסמוך לעיירה הבדואית לאישהÆ הכפר¨

בעיניהם¨ נוכרי שנתפס שבט אסייד¨ עם נישואין מקשרי אחרים באזור שבטים נרתעו השנים לאורך

55

השבט בני בקרב זהה מטען גנטי להיווצרות תרם זה תהליך Æעצמם לבין השבט בין בני הנישואין רבו ולפיכך

— תושבים® הם חירשים ≥¨µ∞∞ מתוך ±µ∞© השבט מבני ¥•כ Æמולדים גנטיים מומים של בשכיחותם ולעלייה

גנטית מוטציה בין בשילוב מדובר Æ®∞Ʊ•© בישראל החירשות לשיעור בהשוואה במיוחד גבוה שיעור

בין קרובי הנישואין של מקרי הגבוהה שכיחותם לבין השבט¨ בני רק בקרב ונפוצה הגורמת לחירשות

הזוגות וכי •µ∂ מן דודים בני בקרבו היו בין הנישואין •∑≥ מן כי התגלה בשבט¨ שנערך בסקר Æמשפחה

נושאים השבט מבני כרבע ההערכה¨ פי על Æכלשהי משפחתית קרבה ברמת שארים הם הנשואים

נרקמו האחרונים לא הדורות שבארבעת היות Æלחירשות הגורמת הגנטית המוטציה בדמם את כיום

כתוצאה Æמאוד דומה גנטי מטען ובנותיו בניו חולקים אחרות¨ לקהילות השבט בני בין נישואין קשרי

שפת סימנים ייחודית השנים במרוצת בני השבט בכפר¨ פיתחו החירשות מקרי משכיחותם הגבוהה של∏µÆלשפה שנייה אצלם והפכה שנפוצה כאחד¨ ושומעים חירשים בכפר¨ הקהילה כל המשמשת את

כרוניות במחלות תחלואה Æד

ואובחנו כלשהי כרונית במחלה לקו כי בנגב הבדואים •±Æ∑ מן דיווחו ¨≤∞∞∑ הגליל לשנת אגודת פי סקר על

ביותר הנפוצות הכרוניות המחלות חמש Æ®נשים בקרב ∑Æ∂•ו גברים בקרב ∂Æ∂•© בה כחולים בפועל

Æפרקים ודלקת כולסטרול עודף אסתמה¨ יתר לחץ דם¨ סוכרת¨ יורד®∫ סדר ©לפי הן הבדואית באוכלוסייה

בדואיות שנשים בעוד ¨®±Æµ•© ואסתמה ¨®±Æ∂•© דם לחץ יתר ¨®≤Æ∞•© מסוכרת בעיקר סובלים בדואים גברים

Æ®±Æ¥•© פרקים ודלקת ¨®±Æπ•© סוכרת ¨®≤Æ∏•© דם לחץ מיתר בעיקר סובלות

באוכלוסייה הכללי ∂Ʊ משיעורם פי גבוה ®≤Æ≥•© מוכרים בנגב הבלתי בכפרים באסתמה החולים שיעורם של

של יישובים ייתכן שסמיכותם Æ®∞Æ∏•© הערבית כלל האוכלוסייה משיעורם בקרב שלושה ©•¥Æ±® ופי הבדואית

מן גבוהים תחלואה לשיעורי הגורמת שבנגב¨ היא חובב התעשייה ברמת מפעלי אל מוכרים בלתי בדואיים

הן מוכרים הבלתי הכפרים תושבי בקרב הנפוצות אחרות כרוניות מחלות Æאלה ביישובים באסתמה הממוצע∏∂Æ®±Æ±•© כרוניים ראש ©•∂Ʊ® וכאבי סוכרת ¨®±Æ∑•© דלקת פרקים ¨®≤Æ≤•© דם לחץ יתר

Sandler, Meir, Padden & Aronoff (2005), pp. 2661-2665; ∫ראו אסייד של שבט העוסקים במקרה למחקרים ∏µשבועיª סער ©≥≥ מוסף הארץ¨ ± מכל ∞≥¨ שמחון ©¥ ביוני ¥∞∞≥®¨ בן Kisch, in: Van Cleve (2004), pp. 148-173¨ וכן∫

Æהארץ זה¨ סימן שנולדים עם ¨®≤∞∞µ בפברואר

כלל האוכלוסייה בקרב משיעורם נמוך הבדואים בקרב כרוניות במחלות החולים שיעור הסקר¨ פי ממצאי שעל הגם ∏∂כלשהי במחלה לקו דיווחו כי אשר הנשאלים תשובות על הסקר הסתמך כי לזכור יש ¨®±≤Ʊ• לעומת ∑Ʊ•© הערביתבמרחק המתגוררות הבדואיות של המשפחות ששיעורן העובדה לאור Æבעקבות דיווחם בפועל במחלה כלוקים ואובחנומשפחות של המקביל השיעור מן שלושה עד שניים פרטי גבוה פי מרופא או קרובה ממרפאה ק¢מ חמישה על העולהבקרב כרוניות לגבי מחלות המצב תמונת כי לשער ניתן לעיל®¨ ≤Æד ∏ בסעיף לוח ©ראו הערבית בכלל האוכלוסייהאינם זו רבים באוכלוסייה וכי המציאות משקפת בהכרח את מנתוני הסקר¨ אינה שמצטיירת הבדואית¨ כפי האוכלוסייה

Æרופא ידי על הסתם מן מאובחנים

בריאות

בנגב הבדואית האוכלוסייה 56דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

∏∑®≤∞∞∑© אוכלוסייה קבוצת נפוצות לפי כרוניות מחלות ∫≥≤ לוח

˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎÌȯÎÂÓ È˙Ï· ÌȯÙÎ ∫‰ÊÓ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ

‰ÏÁÓ‰ ‚ÂÒÌÈÏÂÁ‰ ÊÂÁ‡‰ÏÁÓ‰ ‚ÂÒÌÈÏÂÁ‰ ÊÂÁ‡‰ÏÁÓ‰ ‚ÂÒÌÈÏÂÁ‰ ÊÂÁ‡

Ì„ ıÁÏ ¯˙È≤Æ≤•‰Ó˙Ò‡≤Æ≥•Ì„ ıÁÏ ¯˙È≥Æ∏•

˙¯ÎÂÒ≤Æ∞•Ì„ ıÁÏ ¯˙È≤Æ≤•˙¯ÎÂÒ≥Æ∂•

‰Ó˙Ò‡±Æ¥•ÌȘ¯Ù ˙˜Ï„±Æ∑•Ï¯ËÒÏÂÎ≤Ƶ•

ϯËÒÏÂαƱ•˙¯ÎÂÒ±Æ∂•‰È˙Ù˜ÒÈ„≤Æ≤•

ÌȘ¯Ù ˙˜Ï„±Æ∞•˘‡¯ È·‡Î±Æ±•·Ï ˙ÂÈÚ·±Æ∑•

ונכיות פיזיות מוגבלויות Æה

על Æבאוכלוסייה היהודית משיעורם גבוה הערבית באוכלוסייה ונכת פיזית מוגבלות בעלי של שיעורם ככלל¨

כלשהי¨ נכות פיזית או בגילאי ∞≥≠¥∂ ממוגבלות האוכלוסייה הערבית כ•∂≥ מן סבלו ¨≤∞∞∑ לשנת נתונים פי

באוכלוסייה קשה ממוגבלות הסובלים אלהÆ שיעורם של בגילאים היהודית האוכלוסייה כ•∏± מן לעומת∏∏Æבהתאמה µÆ±• לעומת ±¥Æ¥• היהודית∫ משיעורם באוכלוסייה שלושה כמעט פי גבוה היה הערבית

כלל בקרב משיעורם במעט נמוך הבדואית באוכלוסייה מוטוריות מבעיות הסובלים הנכים של שיעורם

בתחום הדיבור מנכויות הסובלים נכים של שיעורם לעומת זאת¨ Æ≥µÆ≤• לעומת ≤πÆ≥• הערבית∫ האוכלוסייה

— ®≤∞Æ∞•© במשולב והמוטורי הנפשי בתחום או הנפשי בתחום ¨®≤≥Æ∏•© הבדואית באוכלוסייה והשמיעה

לקויי וƱ•≤± בהתאמה®Æ שיעורם של ∑Æ≤•© הערבית האוכלוסייה משיעורם בקרב כלל משמעותית גבוהים

כולה הערבית האוכלוסייה בקרב לשיעורם בהשוואה במיוחד נמוך ®∂Æ∏•© הבדואית באוכלוסייה ראייה

Æ®≤≤Æ∏•©

Ʊ±Æµ ¨±±Æ¥ לוחות ¨≤∂≤≠≤∂± ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ∏∑

Ƶ ßעמ ¨®≤∞∞π© נאון ∏∏

57

לפי הערבית ובכלל האוכלוסייה הבדואית מנכות באוכלוסייה הסובלים התפלגות ∫≥≥ לוח∏π®≤∞∞∑© הנכות סוג

˙ÂΉ ‚ÂÒ˙ȇ„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ˙È·¯Ú‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏÎ

‰Èȇ¯∂Æ∏•≤≤Æ∏•

‰ÚÈÓ˘πƵ•±∞Æ∏•

‰ÚÈӢ ¯Â·È„ ‡ ¯Â·È„≤≥Æ∏•∑Æ≤•

˙ȯÂËÂÓ≤πÆ≥•≥µÆ≤•

˙ȯÂËÂÓ ˙È˘Ù Â‡ ˙È˘Ù≤∞Æ∞•±≥Ʊ•

˙ÈÓÂÁ˙–·¯∏Æ¥•∂Æ∏•

˙¯Á‡≤Æ≤•¥Æ±•

ומשפחותיהם מיוחדים צרכים עם ילדים Æו

שנה ויותר ומשפיעה כלשהי הנמשכת או מנכות כרונית הסובלים ממחלה הם אלה עם צרכים מיוחדים ילדים

מיוחדים צרכים בעלי הילדים שיעור ברוקדייל¨ מכון מטעם מחקר דו¢ח פי על Æהיומיומי תפקודם על

הילדים •≤Æ∏ ובקרב הוא הערבים הילדים כל בקרב ששיעורם בעוד ¨πƱ• הוא בנגב הבדואית באוכלוסייהπ∞Æ∑Æ∂• הוא היהודים

±±Æπ לוח ¨≤∂∂ ßעמ ¨≤∞∞∑ הגליל אגודת סקר ∏π

וזיו נאון שטרוסברג¨ ראו∫ Ʊππ∏ לשנת ויהודים נכונים על ערבים לשנת ≤∞∞≥ והנתונים נכונים הבדואים על הנתונים π∞.http://brookdaleheb.jdc.org.il/files/PDF/503-08-RR-BedouinHEB.pdf ∫ראו המלא לדו¢ח Æ∑ ßעמ ¨®≤∞∞∏©

בריאות

בנגב הבדואית האוכלוסייה 58דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

לפי קבוצת אוכלוסייה עם צרכים מיוחדים ילדים ∫±≤ תרשים

±∞•

πƵ•

π•

∏Ƶ•

∏•

∑Ƶ•

∑•

πƱ•

Ìȇ„· ÌÈ„ÏÈ®≤∞∞≥©

∏Æ≥•

ÌÈ·¯Ú ÌÈ„ÏÈ®±ππ∏©

∑Æ∂•

ÌÈ„Â‰È ÌÈ„ÏÈ®±ππ∏©

סובלים בנגב הבדואים הילדים מכלל π• הבריאות¨ במשרד הדרום מחוז של הבריאות לשכת דו¢ח לפי

שייתכן ומכאן הילדים הערבים והבדואים בקרב תתאבחון קיים מן הדיווחים פי חלק על Æהתפתחותי מעיכוב

הילדים שיעור אלה¨ לפי דיווחים Æיותר גבוה אף אלו באוכלוסיות צרכים מיוחדים בעלי הילדים שיעור כיπ±Æמכך הסובלים ויהודים ערבים ילדים מספרם של שניים על עולה פי כרוניות ממחלות הסובלים הבדואים

הצרכים המיוחדים בעלי הילדים של שיעורם גבוה כן יותר¨ נמוכה יישוב של שהרמה החברתיתכלכלית ככל

באוכלוסייה המשפחות מµ∞• מראשי יותר ¨≤∞∞∑ לשנת לשלום הילד הלאומית המועצה נתוני על פי Æביישוב

המקבילים ירודÆ השיעורים ומצבם הכלכלי עובדים אינם צרכים מיוחדים¨ עם ילד בהן יש אשר הבדואית

צרכים מיוחדים בעל ילד עם בדואיות ו•∞≤ בהתאמהÆ משפחות ¥≥• הם והיהודית הערבית באוכלוסייה

מיקומם ©•¥∑ מהמשפחות® או השירותים של הגבוהה מחמת עלותם שונים¨ בעיקר שירותים לקבל מתקשותπ≤Æ®מהמשפחות ∑≤•© הבית מן הרחק

Æ¥µ ßעמ ¨π גיליון גישה¨ של עניין Æבנגב הבדווי במגזר מוגבלויות עם לילדים בריאות שירותי נגישות ¨®≤∞∞π מוראד ©יולי π±.http://www.veredbitan.com/WD/shekel/shekel_mag9/Vol9_43.pdf ראו∫

Æנתונים לקט ∫≤∞∞∑ בישראל מיוחדים הילד¨ ילדים לשלום הלאומית המועצה π≤.http://children.org.il/Files/File/leket%20tzrachim.doc ∫ראו

59

מקורות

סדרת בתוך∫ Æהשוואתי מבט הערביתבדואית∫ בחברה ותעסוקה חינוך עוני¨ Æ®≤∞∞∏© Æד וגוטליב¨ ¨Æס בדר¨ אבו

Æלאומי לביטוח המוסד ליר¨ ון מכון ירושלים∫ Æ∂ מדיניות מחקר מדיניות∫ מחקרי

ממצאים — ≤∞∞∑ חברתיכלכלי¨ סקר בישראל∫ הפלסטינים Æ®≤∞∞∏© ואלאהאלי רכאז הגליל¨ אגודת

Æשפרעם Æעיקריים

הבריאות¨ משרד ירושלים∫ Æ≤∞∞µ לשנת µ בישראל גיל וילדים עד תמותת תינוקות דו¢ח Æ®≤∞∞∂© Æי אמיתי¨

Æהציבור בריאות שירותי

קרקעית המכון לחקר מדיניות וקרקעייםÆ ירושלים∫ חברתיים היבטים בישראל∫ ©¥∞∞≥®Æ הבדווים Æי דוד¨ בן

Æישראל לחקר בן שמש¨ מכון ירושלים ע¢ש קרקע ושימושי

המוסד ירושלים∫ Æ≤∞∞∏ שונים¨ כלכליים משתנים ולפי יישוב לפי והכנסה שכר ממוצעי Æ®≤∞∞π© Æז בנדלק¨

Æוהתכנון המחקר מנהל לאומי¨ לביטוח

∏∞∞≥Æ מרכז תעשיות בנגב סקר מיקום — מבנה¨ תהליכים¨ בנגב∫ התעשייה Æ®≤∞∞∏© Æר ונוריאל¨ ¨Æי גרדוס¨

Æהנגב לפיתוח אזורי¨ הרשות לפיתוח הנגב

Æ≤∞∞∑ לשנת אדם כוח סקר לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה

Æ®µ∂ ßמס© ≤∞∞µ לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה

Æ®µ∑ ßמס© ≤∞∞∂ לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה

Æ®∂∞ ßמס© ≤∞∞π לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה

Æ®∂± ßמס© ≤∞±∞ לישראל סטטיסטי שנתון לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה

Æ≤∞∞∏ שנתית סקירה ¨®≤∞∞π© והתכנון המחקר מנהל לאומי¨ לביטוח המוסד

Æנתונים לקט בישראל ∑∞∞≥∫ מיוחדים ילדים לשלום הילד¨ המועצה הלאומית

Æß≤∞±∞ בישראל ßילדים השנתון מתוך נתונים לקט לשלום הילד¨ המועצה הלאומית

Æוהמידע המחקר מרכז הכנסת¨ ירושלים∫ Æמצב תמונת בנגב∫ במגזר הבדואי ילדים Æ®≤∞∞∂© Æא וייסבלאי¨

מכון ירושלים∫ Æכלכלה חברה¨ אוכלוסייה¨ ∫®≥© בישראל הערבית החברה ספר Æ®≤∞∞π© ©עורך®¨ Æר חßמאיסי¨

Æהקיבוץ המאוחד ליר¨ הוצאת ון

Æישראל לחקר ירושלים מכון ∑∞∞≥≠∏∞∞≥Æ ירושלים∫ לירושלים לשנת שנתון סטטיסטי Æ®≤∞∞∏© Æחשן¨ מ

הפדגוגי¨ משרד החינוך¨ המנהל ירושלים∫ Æ≤∞∞∏ — תשס¢ח בגרות בחינות נתוני Æ®≤∞∞π© ©עורכת®¨ Æר לוי¨

Æבחינות ßא אגף

המרכז שבע∫ ≥Æ באר ßמס ¨≤∞∞¥ בנגב לשנת לבדואים שנתון סטטיסטי Æ®≤∞∞¥© ©עורכות®¨ Æה ויוגב¨ ¨Æא לוינסון¨

Æאדנאואר קונרד בשיתוף קרן אזורי¨ הנגב לפיתוח מרכז הבדואית והתפתחותה¨ החברה לחקר

מקורות

בנגב הבדואית האוכלוסייה 60דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

גישה¨ של עניין Æבנגב הבדווי במגזר מוגבלויות עם לילדים בריאות שירותי נגישות Æ®≤∞∞π מוראד¨ מÆ ©יולי

Æπ גיליון

ון מכון כלכלהÆ ירושלים∫ חברה¨ אוכלוסייה¨ ∫®≤© בישראל הערבית החברה ספר Æ®≤∞∞∏© ©עורך®¨ Æע מנאע¨

Æהמאוחד הקיבוץ הוצאת ליר¨

המרכזית הלשכה ירושלים∫ Æ®±≥µ∏ ßמס ©פרסום ≤∞∞∏ בישראל¨ המקומיות הרשויות Æ®≤∞∞π© Æש מקסימוף¨

Æלמחקר המחלקה מוניציפאלי¨ למנהל האגף — הפנים ומשרד לסטטיסטיקה

∂ שנים גיל עד וילדים בדואים של תינוקות הבריאות מצב Æ®≤∞∞∏© שונים®¨ ©מחברים הבריאות משרד

הדרום¨ מחוז ≠ הבריאות לשכת Æ®≥±¥ ßמס ©פרסום Æבנגב מוכ¯ים הבלתי ובכפרים הקבע ביישובי

Æמחלות הלאומי לבקרת המרכז

ברוקדייל¨ מכון — מאיירסגßוינט ירושלים∫ Æבישראל מוגבלות בעלי מבוגרים Æ®≤∞∞π© ©עורכת®¨ Æד נאון¨

Æמיוחדות אוכלוסיות ותעסוקת מוגבלויות לחקר המרכז

מרכז שבע∫ עיקרייםÆ באר ממצאים ∫≤∞∞∑ שנתון סטטיסטי לנגב Æ®≤∞∞∏© אÆ ©עורכים®¨ רƨ ולוינסון¨ נוריאל¨

Æהנגב לפיתוח אזורי¨ הרשות לפיתוח הנגב

מרכז בנגבÆ תלאביב∫ הבדואים כלפי הממשלה מדיניות אזרחים שקופים∫ Æ®≤∞∞µ© Æי וחסון¨ ¨Æש סבירסקי¨

Æאדוה

אדם¨ לזכויות בנגבÆ רופאים מוכרים הבלתי בכפרים הבריאות שירותי חובה∫ ידי יוצאים Æ®≤∞∞π© Æו עבאס¨

Æמוכרים בנגב הבלתי לכפרים המועצה האזורית

הלשכה ירושלים∫ Æ≤∞∞≤≠±ππ∏ בישראל היישובים של בריאותיחברתי פרופיל Æ®≤∞∞∂© Æנ פלאקסמנוב¨

Æוביטוח בריאות לכלכלה האגף הבריאות¨ משרד המרכזית לסטטיסטיקה¨

בשנת האוכלוסייה של החברתיתכלכלית הרמה לפי וסיווגן מקומיות רשויות אפיון Æ®≤∞∞π© Æנ ציבל¨

Æלסטטיסטיקה המרכזית הלשכה ירושלים∫ Æנתונים לקט — ≤∞∞∂

מאפיינים¨ בנגב∫ הבדואית באוכלוסייה מיוחדים צרכים עם ילדים Æ®≤∞∞∏© Æע וזיו¨ ¨Æד נאון ƨנ שטרוסברג¨

מכון — מאיירסגßוינט ירושלים∫ Æהאמהות על בהם הטיפול והשלכות בשירותים שימוש דפוסי

Æמיוחדות ואוכלוסיות מוגבלויות לחקר המרכז ברוקדייל¨

Abu-Bader, S. & Gottlieb D. (2009). Poverty, Education and Employment in the Arab-Bedouin

Society: A Comparative View. Jerusalem: National Insurance Institute, Research and

Planning Administration.

Kisch, S. (2004). Negotiating (Genetic) Deafness in a Bedouin Community. In: J. van Cleve

(editor), Genetics, Disability and Deafness, (Washington DC: Gallaudet University

Press), pp. 148-173.

Sandler, W., Meir, I., Padden C. & Aronoff M. (2005). The Emergence of Grammar Systematic

Structure in a New Language. Proceedings of the National Academy of Sciences of the

United States of America, Vol. 102, pp. 2661-2665.

61 הלוחות רשימת

הלוחות רשימת

בנגב ויהודיות בדואיות מקומיות ברשויות האוכלוסייה של נבחרים דמוגראפיים מאפיינים ∫± לוח

בישראל הגדולות הערביות הערים חמש ∫≤ לוח

®≤∞∞∑ וקבוצת אוכלוסייה ©ממוצע גיאוגרפי אזור על פי ריבוד גילאים ∫≥ לוח

®≤∞∞π© אוכלוסייה וקבוצת גיאוגרפי אזור לפי טבעי וריבוי כולל פריון שיעורי ∫¥ לוח

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® קבוצת לפי גודלם ולפי בית משקי התפלגות ∫µ לוח

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® קבוצת לפי בית במשק הדיור צפיפות ∫∂ לוח

בארץ ©∑∞∞≥® הערביים היישובים כלל מול הבדואים בנגב ביישובי לתשתיות החיבור רמת ∫∑ לוח

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® קבוצת פי על ציבוריים משירותים המרחק ∫∏ לוח

קבוצת אוכלוסייה ©∑∞∞≥® פי על סביבתיים חשיפה למפגעים רמת ∫π לוח

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® לפי קבוצת קיימא בני מוצרים הבית שבבעלותם משקי שיעור ∫±∞ לוח

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® קבוצת לפי נייד ובטלפון באינטרנט במחשב¨ השימוש שיעורי ∫±± לוח

ובכלל הבדואית באוכלוסייה האבטלה ושיעורי האזרחי העבודה לכוח ההשתייכות שיעורי ∫±≤ לוח

®≤∞∞∑© הערבית האוכלוסייה

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® קבוצת פי בנגב על אבטלה ושיעורי האזרחי לכוח העבודה ההשתייכות שיעורי ∫±≥ לוח

האוכלוסייה ובכלל הבדואית באוכלוסייה בית משקי של ברוטו הממוצעת ההכנסה התפלגות ∫±¥ לוח

®≤∞∞µ© הערבית

שכר ©∏∞∞≥® קבוצות בנגב לפי ויהודיים בדואיים שכירים ביישובים התפלגות ∫±µ לוח

מגדר ©∏∞∞≥® לפי בנגב ויהודיים בדואיים ביישובים שכירים של חודשי שכר ממוצע ∫±∂ לוח

החברתיכלכלי ©∂∞∞≥® במדד התחתון האשכול יישובי ∫±∑ לוח

®≤∞∞∑ אוכלוסייה ©¥∞∞≥¨ קבוצת פי על נפשות בקרב העוני תחולת ∫±∏ לוח

הערבית בכלל ©∑∞∞≥® ובאוכלוסייה הבדואית באוכלוסייה העוני לתחולת ההשכלה רמת הקשר בין ∫±π לוח

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® וקבוצת מגדר ביותר¨ הגבוהה התעודה סוג לפי ההשכלה רמת ∫≤∞ לוח

®≤∞∞µ≠∞∂ החינוך ©תשס¢ו¨ מערכת סוג לפי מיצ¢ב במבחני ßו≠ח ßה כיתות תלמידי הישגים של ∫≤± לוח

בדואיים ביישובים האוניברסיטאות של הסף בדרישות והעומדים בגרות לתעודת הזכאים אחוז ∫≤≤ לוח

®≤∞∞∑≠∞∏ ©תשס¢ח¨ חינוך מערכת לפי בנגב יהודיים וביישובים

®≤∞∞¥≠∞µ החינוך ©תשס¢ה¨ חß≠י¢ב ממערכת תלמידים בכיתה שיעורי נשירת ∫≤≥ לוח

לימודיהם להפסקת הגורם ולפי מגדר לפי סיום התיכון לפני הספר בית את שעזבו וערבים בדואים ∫≤¥ לוח

®≤∞∞¥©

בנגב הבדואית האוכלוסייה 62דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨

®≤∞∞µ≠∞∂ ©תשס¢ו¨ בישראל באוניברסיטאות וערבים בדואים סטודנטים ∫≤µ לוח

®≤∞∞¥≠∞µ מאוניברסיטאות בישראל ©תשס¢ה¨ תארים בדואים וערבים בעלי ∫≤∂ לוח

אוכלוסייה ©∂∞∞≥≠≥∞∞≥® קבוצת לפי ©בשנים® ממוצעת חיים תוחלת ∫≤∑ לוח

לתקופה שנתי ©ממוצע אוכלוסייה וקבוצת גיאוגרפי אזור לפי תינוקות תמותת שיעורי ∫≤∏ לוח

®≤∞∞π≠≤∞∞∑

לתקופה שנתי ©ממוצע יישוב לפי הבדואים של הקבע ביישובי תינוקות תמותת שיעורי ∫≤π לוח

®≤∞∞∏≠≤∞∞¥

®≤∞∞µ≠≤∞∞±© בנגב בדואים ויהודים בקרב תמותת תינוקות שיעורי ∫≥∞ לוח

וקבוצת דת לכלה¨ החתן בין הקרבה רמת פי על הערבית בחברה הנישואין מקרי התפלגות ∫≥± לוח

®≤∞∞∑© אוכלוסייה

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® קבוצת לפי נפוצות כרוניות מחלות ∫≥≤ לוח

הנכות סוג לפי הערבית האוכלוסייה ובכלל הבדואית האוכלוסייה בקרב מנכות הסובלים התפלגות ∫≥≥ לוח

®≤∞∞∑©

התרשימים רשימת

®≤∞∞π© בישראל הבדואים אוכלוסיית התפלגות ∫± תרשים

®≤∞∞∂≠±πππ© דת לפי הנגב אוכלוסיית התפלגות ∫≤ תרשים

®≤∞∞π© היישוב צורת לפי בנגב הבדואית האוכלוסייה התפלגות ∫≥ תרשים

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® קבוצת לפי גודלם ולפי בית משקי התפלגות ∫¥ תרשים

®≤∞∞π≠≤∞∞∂© בנגב יהודיים וביישובים הבדואיים ביישובי האבטלה שיעורי ∫µ תרשים

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® גיל וקבוצת לפי קרוא וכתוב יודעי שיעור ∫∂ תרשים

אוכלוסייה ©∑∞∞≥® פי קבוצת על הספר אילמידה בבית שיעורי ∫∑ תרשים

האוניברסיטאות של הסף העומדים בדרישות ושיעור לתעודת בגרות הזכאים שיעור התפלגות ∫∏ תרשים

©תשס¢ח¨ אוכלוסייה וקבוצת חברתיתכלכלית רמה לפי הארץ ובכל בנגב י¢ב תלמידי בקרב

®≤∞∞∑≠∞∏

®≤∞∞π≠≤∞∞≥© מערכת חינוך לפי בגרות לתעודת π∫ שיעור הזכאות תרשים

®≤∞∞µ© אוכלוסייה קבוצת לפי מולדים ממומים תינוקות תמותת ∞±∫ שיעורי תרשים

נבחרות® ©שנים אוכלוסייה קבוצת תינוקות לפי לתמותת העיקריים הגורמים ∫±± תרשים

אוכלוסייה קבוצת לפי מיוחדים צרכים עם ילדים ∫±≤ תרשים

63 רשימת המפות

רשימת המפות

תיחומים מוניציפאליים ©∑∞∞≥® הנגב לפי ארץ ±∫ חבל מפה

שבטים ©¥∞∞≥® לפי מוכרים הבלתי הכפרים ואזורי הקבע ≥∫ יישובי מפה

בסמה ©∞±∞≥® אבו האזורית המועצה ≤∫ יישובי מפה

6464דמוגראפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨ בנגב הבדואית האוכלוסייה

בנגב הבדואים הערבים

העיור בעידן תמורות

אבו ראס ד¢ר תßאבת

בנגב בןגוריון אוניברסיטת

העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

67

העניינים תוכן

∂π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הקדמה Ʊ

∂π Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מבוא Æא

∑∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בנגב הבדואים תולדות Æב

∑± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ±π∏∞≠±π¥∏ בשנים בנגב הבדואים כלפי הממשלה מדיניות Æג

∑± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הבדואי למגזר בנוגע הממשלה החלטות Æד

∑¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ וכלכלה חברה Æ≤

∑¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ דמוגרפיה Æא

∑∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ פוליגמיה Æב

∑∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ חינוך Æג

∏± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ לצה¢ל צעירים גיוס Æד

∏≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בריאות Æה

∏¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ נשים ותעסוקת השכלה Æו

∏∂ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ותעסוקה מסחר תעשייה¨ Æז

∏∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ החברה האזרחית Æח

π∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ פוליטיקה Æ≥

π∞ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הפוליטיים החיים Æא

π± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ המקומי השלטון Æב

πµ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בסמה אבו האזורית המועצה .I

π∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מוכרים הבלתי לכפרים האזורית המועצה .II

π∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ והתיישבות קרקעות Æ¥

π∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הבדואים קרקעות סוגיית Æא

π∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הבעיה .I

ππ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ הבעיה תולדות .II

ππ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ ישראל הנגב לאחר הקמת מדינת אדמות .III

68העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

±∞± Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ כיום הנגב אדמות .IV

±∞≥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ והמלצותיה גולדברג ועדת .V

±∞¥ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בנגב מוכרים הבלתי הכפרים Æב

±∞µ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ בנגב הבדואים ביישובי והריסת מבנים חוקית בלתי בנייה Æג

±∞∑ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ סיכום

±∞∏ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ מקורות

±±≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ והתרשימים הלוחות רשימת

±±≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ רשימת המפות

±±≤ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ Æ התמונות רשימת

69

ÌÂ˜Ó „ÂÚ Ôȇ ÆÌȇ„·‰ Ï˘ Ì˙˜ÂˆÓ ̉ÈÈÁ ȇ˙Ï ˙ÂÙ‰Ï ˘È ˙„ÁÂÈÓ ·Ï ˙Ó¢˙¢ÌȯÈη‰ ‰È‚¯„ ˙ÂÚˆÓ‡· ¨‰È„Ó‰ ÏÚ ÆÌÈÈÏÂ˘Ï Â˙˜ÈÁ„Ï Â‡ ‰Ê ‡˘ÂÓ ˙ÂÓÏÚ˙‰ÏÌȯ¯· ÌÈ„ÚÈ ˙ÚÈ·˜ ÍÂ˙ ¨¯˙ÂÈ· ı¯Á ÔÙ‡·Â Ì„˜‰· ÌȯÚÙ‰ ˙¯È‚ÒÏ ÏÂÚÙÏ ¨¯˙ÂÈ·

±Æ¢Ìȯ„‚ÂÓ ÌÈÓÊ ˙ÂÁÂÏ ÌÈÈ˘ÁÂÓÂ

הקדמה Ʊמבוא Æא

ברם¨ Æהישראלית בחברה ביותר הקשים הם הבדואית האוכלוסייה של והחברתיים הפיזיים התנאים

Æבישראל ההחלטות מקבלי בקרב לעדיפות לאחרונה זוכים בעיותיה ופתרון בנגב הבדואית האוכלוסייה

שקל כ∞± מיליארד ייעדה בנגב ומאז הבדואים באוכלוסיית הכולל טיפולה הממשלה את חידשה ≤∞∞≥ב

≤Æהנגב פיתוח לתכנית מיועד זה מסכום ניכר חלק Æבבעיותיה לטיפול

בעצמם מתארגנים הבדואים מצד אחד Æבישראל הבדואים בסוגיית פעילות ענפה ניכרת האחרונות בשנים

לאחר הממשלה¨ קיבלה שני מצד Æלבג¢ץ מוצלחות בעתירות כולל ציבורי¨ לדיון הנושא את להעלות ומצליחים

המועצה הקמת מוכרים¨ בלתי יישובים בעוד ההכרה ובמרכזן חדשות החלטות עשורים¨ כמה של קיפאון

בתים מעיבים המשך הריסת זו התקדמות על Æהקרקעות בעיית את לפתור רציני אבו בסמה וניסיון האזורית

Æזו בסוגיה מעמיק ממשלתי טיפול והיעדר מוכרים הבלתי בכפרים

פגעה ¨≤∞∞∞ בשנת השנייה האינתיפאדה פרוץ מאז בארץ ששררה והביטחונית הפוליטית המציאות

החלקית והסגירה ההפרדה הקמת גדר עזה¨ רצועת עם הגבול של הסגירה ההרמטית Æהבדואית באוכלוסייה

קשרי הבדואים קיימו אז עד Æבדרום הבדואים של והכלכלית החברתית בפעילות פגעו חברון הר אזור של

≤∞∞≥ של שר הכלכלית משנת התכנית לכך¨ בנוסף Æאלה אזורים עם הדוקים כלכליים וקשרים משפחה

המהיר לתהליך בנוסף זאת Æקשות בחברה הבדואית פגעו וקיצוץ קצבות הילדים¨ נתניהו¨ בנימין דאז¨ האוצר

המבנה על השלכותיו את לקחת בחשבון מבלי בנגב¨ הערבית על האוכלוסייה שנכפה ומודרניזציה עיור של

Æזו מסורתית חברה של והכלכלי החברתי

ואוכלוסייתו גבולותיו הנגב¨

ובדרום עזה במערב ורצועת מצרים עם הגבול בין תחום הוא Æישראל בדרום משולש אזור מדברי הוא הנגב

על נקבע הנגב הצפוני של הגיאוגרפי הגבול Æבמזרח ההאשמית הירדנית הממלכה הגבול עם לבין מערב¨

מבחינה Æישראל שטח לשאר הנגב בין שמפריד הוא ∞∞≥ המ¢מ קו Æהממוצעת השנתית המשקעים כמות פי

Æ∑∂∑ ßעמ ¨®≤∞∞≥© אור ועדת דו¢ח ±

Æ®≤∞∞∂© וסרפוס פראוור ≤

הקדמה

70העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

באר ונפת µ∏≥ קמ¢ר ששטחה אשקלון¨ נפת נפות∫ שתי הכולל הדרום במחוז נכלל הנגב אדמיניסטרטיבית¨

≥Æשל ישראל משטחה הכולל µ∏•מ יותר הוא זה שטח Æקמ¢ר ±≤¨π¥µ ששטחה שבע¨

±π≤¨∏∞∞כ תושבים¨ מתוכם ∑∞≤¨∂∞∞כ ≤∞∞π שנת בסוף בנגב חיו לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה נתוני פי על

כפרים בתשעה ¨±ππ∞ עד שהוקמו עיירות בשבע מתרכזים מכלל תושבי הנגבÆ¥ הבדואים ≤∑Æ¥• שהם בדואים¨

Æהמצפים להכרה מוכרים כפרים בלתי ≥∂ בסמה¨ ובעוד אבו האזורית המועצה במסגרת שהוכרו לאחרונה

בנגב הבדואים תולדות Æב

המדבר ומן ממצרים ערב¨ האי מחצי זה לאזור רובם ככולם היגרו בנגב שהבדואים כך על מסכימים החוקרים

הסבורים יש Æבמחלוקת שנויה בנגב התיישבותם תקופת Æבו והתיישבו הנגב לאזור בנדודיהם הגיעו הם Æהסורי

Æקודם לכן החלה בנגב הבדואים שהתיישבות ויש הטוענים ±πוה ±∏ה במאה היה שהדבר

Æלאזור הגיעו האסלאם מאז שצבאות הבדואים בנגב נוכחות את מזכירים ©∑≤π±® ובן דוד ©¥∞∞≥® אלעארף

לפני רב זמן — ±±ה במאה הגיע לאזור בנגב¨ הבדואים שבמטות הגדול מטה התיאהא¨ כי קובע ®±π∑µ© שרון

Æ®±µ±∂© בארץ העותßמאני השלטון ראשית

©לעומת היקבעות בנושא שהתמקדו ¨®±π∏∞© Bailey ¨®±π¥π© גרוסמן ¨®≤∞∞∞© אשכנזי כמו אחרים¨ חוקרים

החקלאות של קרנה עליית עם ¨≤∞ה במאה ונמשך ±πה במאה שהחל תהליך על מצביעים הבדואים¨ נדידת®

Æהראשונים הבדואיים היישובים הקמת ועם הבדואית

אזור מיושב על הצביע זה סקר Æהמציאות בנגב על ומקיף ראשון נעשה סקר ®±π±∑© הבריטי הכיבוש לאחר

µ∞• כי גם קבע מסורתיתÆ הסקר בדואית בבעלות הן אלו שאדמות וקבע אדמותיהם המעבדים את בבדואיםµÆמעובדים הצפוני הנגב משטח

הוקמה שבע באר שהעיר לאחר Æישראל מדינת קום לפני עוד בלטה בנגב הבדואים של והשפעתם נוכחותם

בתקופת העירÆ∂ גם לראש עטאונה אל עלי השייח מונה ¨≤∞המאה ה בראשית העותßמאני השלטון על ידי

Æבאר שבע עיריית לראש כף — אבו חסין השייח בדואי — מונה המנדט הבריטי

Æ®≤∞±∞© הרשות לפיתוח הנגב ≥

לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה מתוך∫ בישראל נלקחו הערבית כלל האוכלוסייה ועל הבדואית האוכלוסייה על הנתונים ¥חושבו ירושלים במזרח הערבית האוכלוסייה על הנתונים Æ≤Æ∂ לוח ¨≤Ʊ לוח ¨®∂± ßמס© ≤∞±∞ לישראל סטטיסטי שנתוןשל מעמדם Ʊ±Øג לוח ¨≤∞∞∏≠≤∞∞∑ לירושלים לשנת שנתון סטטיסטי ישראל¨ לחקר מכון ירושלים נתוני על בהסתמךאוכלוסיית בחישוב כלל נכלל מניינם לא ולא של אזרחים¨ ולכן תושבי קבע של ירושלים הוא הערבים במזרח התושבים

Æהאזרחים הערבים במדינה

Æ®±π≤∞© דו¢ח — היישוב¨ הנגב להכשרת החברה µ

Nsasra ®≤∞∞π©Æ ∂

71

±π∏∞≠±π¥∏ בשנים בנגב הבדואים כלפי הממשלה מדיניות Æג

המדינה¨ לקיום הראשונים העשורים בשלושת בנגב הבדואים כלפי ישראל ממשלת שנקטה המדיניות

אזור Æßאזור הסייגß שנקרא באזור בנגב לרכז את הבדואים הרצון היה הראשון Æבשלושה כיוונים התמקדה

זה לאזור משטח הנגבÆ העברת הבדואים דונם לƵ± מיליון שבע¨ הוגבל לבאר וממזרח מדרום רובו ככולו זה¨

עברה זו מורכבת פעולה Æבנגב לבדואים ישראלית אזרחות הממשלה העניקה שנה בπµ¥± ובאותה הושלמה

Ʊπ∂∂ הערבי בישראל עד במרחב ששרר הנוקשה הצבאי הממשל בלי קשיים¨ עקב

בπ∂≤± וקבעה התקבלה זו החלטה Æעיורם על ההחלטה היה הבדואים כלפי הממשלה שנקטה השני הכיוון

את העיור הרחיבו זה בנושא אחרות החלטות Æוכסייפה רהט שבע¨ תל בנגב∫ בדואיות עיירות שיוקמו שלוש

היתה העיור מטרת Æעירוניים המוגדרים ביישובים הבדואים ממחצית יותר חיים כיום Æנוספים למקומות

ממלכתיים ושירותים להם תשתיות הבדואים¨ לספק בהם החזיקו שטחי קרקע המדינה לשליטת להעביר

Æידיים רחבי שטחים התפרסותם על ולמנוע את ומוניציפאליים

על הבדואית הבעלות סוגיית את לפתור הניסיון היה הבדואים כלפי הממשלה במדיניות השלישי הכיוון

פליאה עו¢ד בראשות ועדה המלצות על התבססה זו בסוגיה ראשונה ממשלתית פשרה הצעת Æבנגב קרקע

ßמאוותß אדמות מסוג הן הנגב שאדמות הוועדה קבעה אמנם Ʊπ∑∂ב ממשרד המשפטים¨ שפורסמו אלבק

¥∞∞מ שתבע למעלה בקרקעות למי ≤∞• של חלקי פיצוי אישרה אך לעיבוד® ראויה שאינה ¨ßמתהß ©אדמה

התבטאה זו החמרה Æהבדואים כלפי הממשלה במדיניות החמרה חלה זו פשרה להצעת במקביל Æדונם

ללא החוק הוטל לאכוף את עליה ¨®±π∑∑© הירוקה הסיירת ובהקמת והמרעה הבנייה בתחומי החוק באכיפת

Æפשרות

הבדואים לקידום השרים ועדת הקמת עם ¨±ππ∏ב התרחש הבדואים במדיניות הממשלה כלפי הגדול השינוי

Æבנושא זה הממשלה מדיניות לביצוע הבדואים בנגבß אשר שימשה כלי לקידום ßהמנהלה הקמת בנגב ועם

רצון להכיר והביעה בנגב הבדואית האוכלוסייה במעמד מסודר דיון לקיים בצורך לראשונה המדינה הכירה

Æשכבר הוקמו העיירות שבע על בכפרים נוספים

הבדואי למגזר בנוגע הממשלה החלטות Æד

בבעיותיהם ופחות ועיסוקם מיקומם של שנים בשאלה הכללית עשרות נגע בנגב הבדואים בסוגיית הדיון

נראים בלתי היו כאילו מוכרים הבלתי בכפרים לבדואים התייחסו לדורותיהן ישראל ממשלות Æובמצוקתם

גם כשהממשלה קיבלה החלטה המקרים¨ ברוב Æשהוקמו הבדואיות העיירות והציעו פתרון מינימאלי לשבע

והאזורית בנגב ברמה המקומית הממשלה תפקוד Æחלקית שבוצעה או לא בוצעה ההחלטה כלשהי בנדון¨

בלתי באופן ובמצוקותיהם הבדואים בבעיות וטיפלו רחבה אוטונומיה קיבלו יהודים פקידים Æוחסר לקוי היה

Æלא יושמו שהחלטותיהן ובינמשרדיות ממשלתיות ועדות של הרב מספרן כך על מקצועיÆ יעיד

לשינויים הבסיס הן אלו החלטות Æבנגב לבדואים הנוגעות מרכזיות החלטות מספר התקבלו האחרון בעשור

Æ®± לוח ©ראו הבדואית החברה את היום הפוקדים

הקדמה

72העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

בנגב∑ הבדואים בעניין האחרון בעשור שהתקבלו עיקריות ממשלה החלטות ∫± לוח

¯ÙÒÓ ‰ËÏÁ‰Íȯ‡˙‡˘Â

ππ∂ ·¯Ú ±∞≤∏µÆ¥Æ≤∞∞≥̯„· ȇ„·‰ ¯Ê‚Ó· ÏÂÙÈËÏ ˙ÏÏÂÎ ˙ÈÎ˙

±µ ·¯Ú ∏∏±±∑ÆπÆ≤∞∞≥·‚· ȇ„·‰ ¯Ê‚Ó· ÏÂÙÈËÏ ˙ÈÎ˙

≤∏∏∂±≤Ʊ≤Æ≤∞∞¥ ‰Ï‰Ó ˙Ó˜‰Â ∏∏± ‰ËÏÁ‰ Ï˘ ‰ÙÈ·‰ È„Úˆ ˯ÈÙÔÈÚ˜¯˜Ó‰ ÈÈ„ ˙ÙÈ· ̇È˙Ï ˙È„¯˘ÓÈ·

≥∏µ∂≤≤Æ∑Æ≤∞∞µÏ˜˘ ÔÂÈÏÈÓ ¥∞∞ Ï˘ ·Èˆ˜˙· ‰ÓÒ· ·‡ È·Â˘ÈÈ ÁÂ˙ÈÙÏ ˙ÈÎ˙

¥¥±µ≤∞Ʊ±Æ≤∞∞µ·‚‰ ÁÂ˙ÈÙÏ ˙Ȃ˯ËÒ‡ ˙ÈÓÂ‡Ï ˙ÈÎ˙

±πππ±µÆ∑Æ≤∞∞∑·‚· ˙ȇ„·‰ ˙·˘ÈÈ˙‰‰ ˙¯„Ò‰Ï ˙¢¯ ˙Ó˜‰

≤¥π±≤∏Ʊ∞Æ≤∞∞∑‰˘˜·˙‰˘ ¨‚¯·„Ï‚ ËÙ¢‰ ˙¢‡¯· ˙ȯ·Ȉ‰ ‰„Ú‰ ˙Ó˜‰·‚· Ìȇ„·‰ ˙·˘ÈÈ˙‰ ˙¯„Ò‰Ï ‰˘„Á ˙ÂÈÈ„Ó ÏÚ ıÈÏÓ‰Ï

¥¥±±±∏ƱÆ≤∞∞π‚¯·„Ï‚ ˙„Ú ˙˜ÒÓ Ì¢ÈÈÏ ˙ˆ ÈÂÈÓ

הבדואי במגזר לטיפול ßהתכנית ונקראה ∏≤∞∞≥ בספטמבר ≤µב שהתקבלה ¨∏∏± הממשלה החלטת לפי

ביישובים לפיתוח תשתיות נועד זה סכום Æלשש שנים שקל ±Æ± מיליארד של סכום הממשלה הקציבה ¨ßבנגב

Æהקיימות העיירות לשבע וכן בסמה אבו האזורית המועצה במסגרת שהוכרו

π≥∏µ∂ שמספרה אחרת¨ ממשלה בהחלטת קיבלה ביטוי אבו בסמה ביישובי הממשלתית ההשקעה מגמת

רבים במקרים Æארבע שנים במשך לפיתוח היישובים שקל ∞∞¥ מיליון החלטה זו הקציבה Æ≤∞∞µ ביולי ≤≤ מיום

לקידום המנהלה Æהבדואים בנושא העוסקים הגופים ריבוי עקב וזאת בשטח¨ יישום בבעיות הפיתוח נתקל

בסמה¨ אבו והמועצה האזורית הבדואים¨ קרקעות נושא על המדינה מטעם הגוף האחראי שהיא הבדואים¨

תושבים התנגדו גיסא מאידך Æרבים במקרים פעולה לשתף הצליחו לא הבדואים¨ התושבים את לייצג האמורה

Æלפתרונן הסופי הקרקע על תביעותיהם אדמותיהם בטרם יבואו על פרויקטים לביצוע בדואים רבים

ב¥± בספטמבר Æבמלואם נוצלו לא ≥∏µ∂ו ∏∏± בהחלטות לבדואים שהתקציבים שיועדו לכך הסיבה זאת

Æבנדון שקיבלה להאריך את תוקפן של ההחלטות הממשלה החליטה ≤∞∞∏

Æhttp://www.pmo.gov.il/pmo ∫הממשלה ראש משרד אתר המקור∫ ∑

Æ®±µ Øבספטמבר ≤∞∞≥ ©ערב ≤µ מיום ∏∏± ßמס הממשלה החלטת ∏

Æ≤∞∞µ מיום ≥≥ ביולי ≥∏µ∂ ßמס הממשלה החלטת π

73

לפיתוח אסטרטגית לאומית ßתכנית הנקראת ¨¥¥±µ החלטה היא הבדואית לאוכלוסייה שנגעה נוספת החלטה

∂Æ≥ ויישוביה הבדואית לאוכלוסייה ייעדה והיא ∞± שנים במשך הנגב כלל נועדה לפיתוח זו תכנית Æßהנגב

כל סך Æßרוחביות ßיוזמות עבור שקל מיליארד שני שונות בהחלטות הממשלה ייעדה כן שקלÆ∞± כמו מיליארד±±Æשקל מיליארד ±∞לכ החלטותיה מגיע ייעדה לבדואים מכוח התקציבים שהממשלה

הם זאת המקרקעיןÆ עם דיני לאכיפת נועדו רב מדי וחלקם באיחור הוקצבו הם מדי¨ מעטים אלה הם סכומים

האוכלוסייה עבור בכפרים חדשים הכרה ושל הבדואיים הקיימים היישובים של פיתוח חדש כיוון על מעידים

Æבנגב הבדואית

Æ®≤∞∞µ© הנגב לפיתוח אסטרטגית לאומית תכנית ±∞

Æ≤µ ßעמ גולדברג ©∏∞∞≥®¨ ועדת דו¢ח ±±

הקדמה

74העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

וכלכלה ≥Æ חברהדמוגרפיה Æא

האזרחים מן להבדיל Æאדם כ∞∞∞¨∞∞¥¨± בני המונה בישראל¨ הערבית האוכלוסייה מן חלק הם בנגב הבדואים

הסיבות Æבנגב הבדואים של את מספרם המדויק לקבוע של הארץ¨ קשה אחרים בחלקים גרים אשר הערבים

Æהבדואים גבוהה של שבטים וניידות לפי רישומים מוכרים¨ בלתי כפרים קיומם של הזנחה ממסדית¨ הן לכך

≤∑Æ¥• שהם כπ≤¨∏∞∞± בדואים¨ ≤∞∞π שנת בסוף בנגב חיו לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה נתוני פי על±≤Æהנגב תושבי מכלל

Æבדואים π∞¨∞∞∞ל ∂µ¨∞∞∞ בין הנגב ובצפוןמערב בצפון המדינה קום ערב חיו שונות הערכות לפי

כדלקמן∫≤± אל השבטים לפי נפש¨ ¥∑¨π∏≤ חיו אז בנגב ¨±π≥±ב הבריטי¨ שנערך המנדט של מפקד תושבים לפי

סעידין אל ª¥¨¥≥≤ גßבאראת אל ª≥¨∑µ∑ חנאגßרה אל ª∏¨∂∂± אלעזאזמה ª±¥¨±∂≥ תאיהא אל ª±∂¨≥≥∞ תאראבין

Æ∂≥π

המנדטורית ישראל פלשתינהארץ וממשלת בµ¨∞∞∞∂ נפש ±π¥∑ב את מספר הבדואים העריך ®±π¥∑© שמעוני±µÆבדואים ±±¨∞∞∞כ ±π¥∏ב בעקבות הנכבה נותרו בנגב ±¥Æπ∞¨∞∞∞ במספר נקבה

רוכזו בישראל¨ הערבית האוכלוסייה על הצבאי הממשל הכרזת ובעקבות ישראל מדינת הקמת לאחר

Æ®± מפה ראו ªדימונה — ערד — שבע באר ©במשולש∫ שבע לבאר מדרוםמזרח ©הגדר® הסייג באזור הבדואים

±± עליהם נוספו ¨±π¥∏ לאחר מאוחר יותר¨ Æעל אדמותיהם שבטים המדינה שישה קום חיו לפני זה בשטח±∂Æחדשים שבטים

הראשונה Æזו למטרה עיירות שבע הקמת ועל בנגב הבדואים עיור על המדינה ה∞∂ החליטה שנות בשלהי

רוב Æלקיה העיירה הקמת עם ±ππ∞ בשנת הסתיים התהליך Ʊπ∂π בשנת הוקמה אשר שבע¨ תל היתה

כ≥±± אלף גרו ≤∞∞∏ נתוני לפי Æ®כתושביהן רשומים עיירות אלו ©או לפחות בשבע כיום גרים בנגב הבדואים

בדואים ביותר של הגדול הריכוז היא בכלל¨ ובארץ בנגב היחידה העיר הבדואית אלוÆ∑± רהט¨ בעיירות תושבים

Æנפש ¥≥Æπ∞∞ על ≤∞∞∏ עמד בשנת רהט מספר תושבי Æנצרת לאחר בישראל¨ השנייה בגודלה והעיר הערבית

לסטטיסטיקה¨ המרכזית הלשכה מתוך∫ בישראל נלקחו הערבית כלל האוכלוסייה ועל הבדואית האוכלוסייה על הנתונים ±≤חושבו ירושלים במזרח הערבית האוכלוסייה על הנתונים Æ≤Æ∂ לוח ¨≤Ʊ לוח ¨®∂± ßמס© ≤∞±∞ לישראל סטטיסטי שנתוןשל מעמדם Ʊ±Øג לוח ¨≤∞∞∏≠≤∞∞∑ לירושלים לשנת שנתון סטטיסטי ישראל¨ לחקר מכון ירושלים נתוני על בהסתמךאוכלוסיית בחישוב כלל נכלל מניינם לא ולא של אזרחים¨ ולכן תושבי קבע של ירושלים הוא הערבים במזרח התושבים

Æהאזרחים הערבים במדינה

Æ®±π≥≥© עארף אל ±≥

Ƶµ ßעמ ¨®±π∏π© פלאח ±¥

Æ¥∞∞ ßעמ ¨®±ππ∑© פורת ±µ

Æ¥µ∑ ßעמ ∏∑ª פורת ©∞∞∞≥®¨ ßעמ ¨®±π∏π© פלאח ±∂

Æ®≤∞∞∏© לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה ±∑

75

מפה ±∫ אזור הסייג ושבע העיירות הבדואיות בנגב∏±

Æ®±πππ© המקור∫ נתוני משרד הפנים¨ ניתוח צילומי שטח ±∏

Æ®≤∞∞µ© פראוור וסרפוס ±π

Palestinian Central Bureau of Statistics (2009)Æ ≤∞

Æ®≤∞±∞© לביא ≤±

המועצה לביטחון לאומי העריכה בשנת µ∞∞≥ שהריבוי הטבעי בקרב הבדואים עומד על כπµÆµ•± ואילו לביא

©∞±∞≥® נקב בƵÆ≥• אחוז זה הוא אחוז הריבוי הטבעי הגבוה בעולם ומשתווה לזה שברצועת עזה¨ העומד ≤∞ƵÆ≥• אף הוא על

שיעור זה הולך ופוחת על רקע המצב הסוציואקונומי הקשה של הבדואים ובעקבות קיצוץ קצבות הילדים

בתכנית הכלכלית של נתניהו מÆ≤∞∞≥ גורם נוסף לירידה בריבוי הטבעי הוא האבטלה הגואה בקרב הבדואים

וסגירת הגבולות עם השטחים — דבר אשר פגע בבדואים מבחינה כלכליתÆ האוכלוסייה הבדואית היא צעירה

יש ארבעה ולכמעט •∞∂ מן המשפחות הבדואיות בני פחות מπ± שנים מאודÆ למעלה מ•≤∂ ממנה הם

Æילדים ויותר

Æבעוד שתמותת התינוקות במדינות המפותחות יורדת בהתמדה¨ עולה תמותת התינוקות הבדואים בישראל

±∑Ʊהגיעה תמותת התינוקות ל ≤∞∞≤לאלף לידות ואילו ב ±±Æ≤הגיעה תמותת התינוקות הבדואים ל ±ππ∂ב≤±Æמומחים מסבירים הידרדרות זו בעוני הקיצוני השורר בקרב הבדואים בנגב Æלאלף לידות

חברה וכלכלה

‰¯ÂÁ

‡ÙÈÈÒÎ

¯Ú¯Ú

‰ÂÓÈ„

ˆ

Ó¢˜

ÔÂÎ˙ ÈÙÏ ˙ÂÈ·¯Ú ÌȯÚÈ˙Ï˘ÓÓ

ÌȯÎÂÓ È˙Ï· ÌȯÙÎÌÈÈ„Â‰È ÌÈ·Â˘ÈÈ

‚ÈÈÒ‰ ¯Âʇ˘È·Î

˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ‡ÏÏ Áˢ

˙È„Â‰È ˙¢¯ Áˢ

˙È·¯Ú ˙¢¯ Áˢ

˙È·¯ÚÓ‰ ‰„‚‰

‰È˜Ï

ÌÈ·‰Ï

Ú·˘ Ï˙Ú·˘–¯‡·¯ÓÂÚ

„¯Ú

ˉ¯

ÌÂÏ˘ ·‚˘

76העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

או מומים מלדים ילדים עם של במיוחד גבוה לאחוז גורמים הבדואים שבטי לכך¨ הנישואים בקרב בנוסף

החולים בבית הילדים במחלקת המאושפזים הילדים העובדה ש•∞∏ מן כך על תעיד Æמיוחדים עם צרכים≤≤Æבדואים הם סורוקה

בנגב≤≥ הבדואיות המקומית של האוכלוסייה ברשויות נבחרים דמוגרפיים מאפיינים ∫≤ לוח

·Â˘ÈȉÌÈ·˘Â˙®≤∞∞∏©

¯ÂÚÈ˘ ±¥≠∞ È·

®≤∞∞∏©

¯ÂÚÈ˘ ±π≠∞ È·

®≤∞∞∏©

È· ¯ÂÚÈ˘ ¯˙ÂÈ ∂µ

®≤∞∞∏©

ÔÂȈÁ®≤∞∞∂©

¯ÂÚÈ˘È·ȯ‰Èڷˉ

®≤∞∞∑≠∞∏©

˙ÂÁÙ˘Ó‰Ú·¯‡ ÌÚ¯˙ÂÈ ÌÈ„ÏÈ

®≤∞∞∂©

ˉ¯¥≥Æπ∞∞µ≥Ƶ•∂¥Æ¥•±Æµ•±≥≥Æ∑∏•µ∂•

Ú·˘ Ï˙±¥Æ∂∞∞µ≥Æ∏•∂µÆ¥•±Æµ•±≥ ≥Æ∏π• µ∑•

‰¯Ú¯Ú±≥Ƶ∞∞µ∞Ʊ•∂≥Æ∞•±Æ≥•±¥≥Ƶ∂•µπ•

‰¯ÂÁ±±Æ∏∞∞µ≤Æ∏•∂≥Æ∑•±Æ¥•±≥≥Æ∏µ•µ≥•

‰ÙÈÈÒα±Æ≤∞∞µ∞Æ≥•∂±Æ∞•±Æ∏•±¥¥Æ±∏•∂¥•

‰È˜ÏπÆ∑∞∞¥∏Æ¥•µ∏Æ∞•±Æπ•±µ≥Ƶ¥•µ∂•

ÌÂÏ˘ ·‚˘∑Ʊ∞∞µ±Æ∂•∂≤Æ∏•±Æµ•±¥≥Æ∏∂•∂∞•

ÏΉ ÍÒ±±±Æ∏∞∞µ≤Æ≤•∂≥Æ≥•±Æµ•±≥Æ∑≥Æ∏∞•µ∏•

פוליגמיה Æב

חברות של והפטריארכאלי החברתי במבנה קשורה — נשים למספר גבר נישואי — הפוליגמיה תופעת

הומוגניים ובערכים בנורמות מתאפיינות אלו חברות Æכולו בעולם מוסלמיות¨ ולא מוסלמיות מסורתיות¨

על מודרניות ונשענות יותר מחברות יותר דתיות הן המסורתיות החברות Æשבטי מבנה חברתי המבוססים על

Æיד ומלאכת חקלאות

Æ®≤∞±∞© לביא ≤≤

Æ®≤∞∞∏© לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה המקור∫ ≤≥

77

הבדואית החברה על פסחה לא התיכון¨ במזרח המסורתית המוסלמית בחברה הנפוצה הפוליגמיה¨ תופעת

Æבנגב המוסלמית

בכלל בארץ התופעה שיעור על מדויקים נתונים אין פלילית¨ לעבירה בישראל נחשבת שהפוליגמיה מאחר

המשפחות לµ•≤ מכלל הפוליגמיות המשפחות שיעור מגיע שונות הערכות לפי Æבפרט הבדואים ובקרב

Æהמערבית והגדה עזה מרצועת מגיעות ורובן אזרחי מעמד כל משוללות הפוליגמיות הנשים ≤¥Æהבדואיות

נאכף אינו זה החוק בעניין Æבבעליהן תלותן את מגבירה אזרח¨ של מעמד מונעת מהן שהמדינה העובדה

הבדואית¨ בחברה קיום העבירה את קשה להוכיח כן¨ כמו Æהבנה לנושא גילויי ויש אף הבדואית בחברה כמעט≤µÆהבדואים בקרב פוליגאמיים נישואין בגין תיקים ארבעה רק נפתחו ≤∞∞µ≠≤∞∞¥ בשנים Æסגירותה מחמת

Æפוליגאמיים נישואין על מקלים הפלסטינית הרשות לבין ישראל בין והקשר ברור הבלתי הגיאופוליטי המצב

בעקבות לירדן הנגב מן שעברו שבטים¨ אותם בני חיים בה ירדן¨ ממלכת היא פוליגאמיים לנישואין אחר מקור

Ʊπ¥∏ מלחמת

Æיורדים אינם הפוליגאמיים הנישואין שיעורי הבדואים¨ בקרב החינוך ברמת והעלייה העיור תהליכי חרף

לא תצטמצם זו תופעה Æואקדמיה חינוך משפטנים¨ אנשי צעירים¨ כולל אקדמאים על אף פוסח זה אינו נוהג

ריבוי Æהניתנת לה הדתית הגושפנקה ובשל הבדואית בחברה לה שיש הרחבה כנראה¨ בשל הלגיטימציה

מעודדים צעיר יחסית בגיל ראשונים נישואין לכך¨ בנוסף Æחברתי סטאטוס כסמל בקרב הבדואים נתפס נשים

Æאצל הבדואים את הפוליגמיה הם אף

חינוך Æג

בני למדו הקודמת המאה ה∞¥ של בנגבÆ בשנות מעטים בדואים של נחלתם החינוך היה קום המדינה לפני

מערכת של קיומה על הקשו הנגב ברחבי ופיזורם הבדואים של החיים אורח Æשבע בבאר ספר בבית השייחים

Æמסודרת חינוך

הראשונים העשורים של הבדואים בשני התנועה הגבלת מנעה ¨±π¥πב חובה בישראל חינוך חקיקת חוק חרף

באזור הבדואים ריכוז Æסדירה בדואית חינוך מערכת של קיומה את הצבאי® הממשל ©בשל המדינה לקיום

Æמסודר חינוך ללא הבדואים רוב ילדי את הותירו צורכיהם¨ שיספקו את ספר בתי ואיבניית הסייג

היישובים שבעת והקמת הבדואים העיור של תהליך לאחר רק בדרום החלה הבדואי במגזר ספר בתי הקמת

≤∂Ʊπ∑πב בו נפתח הראשון הספר ובית ¨±π∂πב שנוסד שבע¨ היה תל שהוקם היישוב הראשון Æהראשונים

האזורית המועצה במסגרת לאחרונה שהוכרו בכפרים ספר בתי בבניית הממשלה משקיעה האחרונות בשנים

ואת אוכלוסיית הכפרים הללו את המשרתים תיכוניים ספר בתי לראשונה הוקמו אף בסמהÆ במסגרת זו אבו

Æשבסביבה מוכרים הבלתי הכפרים תושבי

Æ®≤∞∞µ© וסלונים קרינאוי אל ≤¥

Æ®≤∞∞∂© לוטן ≤µ

Æ®≤∞±∞© סעד אבו ≤∂

וכלכלה חברה

78העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

המאה ה∞∑ של בשנות בנגב רק הבדואים בקרב חוק חינוך חובה את מלא באופן החלה ליישם המדינה

ביישובים חינוך שירותי לספק כדי Æמוכרים הבלתי ובכפרים ביישובים חינוך מוסדות הוקמו במקביל Æשעברה

בתי והפעלת בניית על אחראי שהיה ייחודי גוף — הבדואים לחינוך בπ∏±± הרשות הוקמה מוכרים הבלתי

הכפרים לתושבי חינוכיים שירותים ומתן חינוך מוסדות הקמת Æיהודי ¥∞∞≥ פקיד עד עמד הרשות בראש Æספר

חינוכיים לבין שירותים אספקת בין קשר לא העליון המשפט בית Æלבג¢ץ בעתירות אחת לא לוו הבלתי מוכרים

ספר הקמת בית ∞∞∞≥ על בשנת בג¢ץ פסק למשל כך Æהקרקע בעיית פתרון או מוכרים הבלתי בכפרים הכרה

Æ≤∞∞≤ בשנת אלעזאזמה של שבט הספר בבית ספרייה הקמת ועל מצפה רימון שליד עבדה בכפר

אכיפת Æהחינוך למערכת המצטרפים מספר במגזר הבדואי הגבירו את החינוך מוסדות ובניית העיור תהליך

נשירת עקב האחרונות¨ בשנים Æהלימודים ספסל את החובשות הבנות מספר את הגבירה חינם חינוך חוק≤∑Æהעליונות במיוחד בכיתות על מספר התלמידים¨ התלמידות עולה מספר אף תלמידים¨

בשלבי תלמידים מµ∑ אלף יותר בנגב החינוך הבדואית במערכת למדו ®≤∞∞∂≠∞∑© תשס¢ז הלימודים בשנת

כלל את מבטא אינו זה מספר אחרות¨ בעיות ובשל הילדים בגני בכיתות מחסור בגלל Æהשונים החינוך

Æ®להלן ≥ לוח בנגב ©ראו הבדואים התלמידים הפוטנציאל של

המקומית והרשות החינוך שלבי לפי בנגב הבדואי במגזר תלמידים ∫≥ לוח ≤∏®≤∞∞∂≠∞∑ ©תשס¢ז

ÍÒ ÏΉ

¯ÙÒ È˙· ÌÈ„ÏÈ È‚ ˙¢¯‰˙ÈÓ˜Ӊ

ÏÚ È„ÂÒÈ

È„ÂÒÈ„ÁÂÈÓ

È„ÂÒÈ ˙Â˙ÂÓÚ ÍÂÈÁ„ÁÂÈÓ

‰·ÂÁ ÌÂ¯Ë ‰·ÂÁ

±∑¨±≤≤ ≤µ∏ ∞ ±≥¨∂µ± ∞ ∂ ±¨µ≥∂ ±¨∂∑± ‰ÓÒ· ·‡

∂¨≥∏∂ ±¨¥∂µ ∏≤ ≤¨≥µ∏ ±¨≤π∑ µ ∂∂π µ±∞ ‰¯ÂÁ

∑¨≤µ≥ ≤¨≤≤π ∂± ≥¨∞∞∂ ±¨∞≤∏ ±≤ ¥¥π ¥∂∏ ‰ÙÈÈÒÎ

µ¨∂µ≤ ±¨µ¥± ∞ ≤¨±∏∑ ±¨∞µ∞ ∏ ¥¥¥ ¥≤≤ ‰È˜Ï

∂¨µ≥∏ ±¨∏≥µ ≥π ≤¨∂≤≥ ±¨∞µπ ±≤ ¥≤µ µ¥µ ‰¯Ú¯Ú

±π¨¥∞± ¥¨±∞≥ ±≥π ∑¨µ∏𠥨µ∞µ ≤≥ ±¨¥∑± ±¨µ∑± ˉ¯

µ¨∑±≥ ±¨∏±≥ ∞ ≤¨≥≥∞ π¥∂ ≥¥ ¥±∏ ±∑≤ ÌÂÏ˘ ·‚˘

∑¨¥π𠱨∂π≥ ∞ ≤¨∏±µ ±¨∑±¥ ≤± µ¥¥ ∑±≤ Ú·˘ Ï˙

∑µ¨µ∂¥ ±¥¨π≥∑ ±∏≤ ≥∂¨∂π∏ ±±¨µππ ±≤± µ¨πµ∂ ∂¨∞∑±ÏΉ ÍÒ

µ±¨∏±∑ ≤≥¨∑¥∑

Æ®≤∞∞¥© דוד בן ≤∑

Æ®≤∞∞∑© אצל וורגן ולוטן צוטט Æמחוז הדרום במשרד החינוך מנהלת המקור∫ עמירה חיים¨ ≤∏

79

למחסור החמור בכיתות מענה מנסים לתת מוסדות אלה Æמוסדות חינוך לבדואים ∑∂ הנגב פזורים ברחבי כיום

Æהקהילה של הרב הטבעי ולריבוי זו במערכת השורר

ונשירת נמוכים הישגים חסרים¨ רעועות¨ תקציבים תשתיות מבעיות רבות∫ סובלת הבדואים של החינוך מערכת

הנגב¨ לפיתוח הלאומית האסטרטגית התכנית נתוני פי על Æחמור עדיין בתשתיות החינוך המחסור Æתלמידים

בולט בעיקר זה מחסור Æעת ∞µ≥¨± כיתות באותה החינוך במערכת חסרו ¨≤∞∞µ בנובמבר בממשלה שאושרה

הבדואים יישובי בכל Æהחינוך באיכות ופוגמת בכיתות רבה לצפיפות גורמת הרךπÆ≥ התופעה לגיל בחינוך

הכיתות של המכריע רובן נמצאות בסמה אבו האזורית המועצה בתחום גם Æיבילים במבנים משתמשים בנגב

Æהקיץ של בחורף ובימים החמים סדירה¨ במיוחד לימודים קיום מערכת על זה מקשה יביליםÆ מצב במבנים

בשנים הגיע זß≠י¢ב בכיתות תלמידים בדואים הנשירה בקרב כי שיעור קבעה לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה≥∞Æהבנות בקרב µÆπ•ו הבנים בקרב ∑Ƶ•ל ≤∞∞∑≠≤∞∞∂

Æהבגרות מבחני תוצאות הוא הבדואי¨ במגזר ולתפקודה החינוך מערכת להצלחת האינדיקאטורים אחד

משרד נתוני לפי Æלה שקדמו לשנים ביחס הבדואית החברה בקרב כלשהו שיפור על π∞∞≥ מעידות תוצאות

נשקו הבדואים יישובי ברוב התוצאות Æ¥∂Ʊ• על עומד י¢ב תלמידי מקרב הזכאים של הארצי הממוצע החינוך¨

Æוהתשתיתית התקציבית המצוקה חרף וזאת הארצי¨ לממוצע

Æ®≤∞∞µ© תכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב ≤π

Æ®≤∞±∞© נוהוד אל עמותת אצל צוטט Æלסטטיסטיקה המרכזית הלשכה ≥∞

וכלכלה חברה

אסר קסר בכפר ≤∞∞∂ב שנבנה ßאל הואשלה היסודי ßחוסיין הספר בית ∫± תמונה

80העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

≥±®≤∞∞π≠≤∞∞∑© הבדואים ביישובי בגרות לפי שנתונים לתעודת הזכאים אחוז ∫¥ לוח

≤∞∞π ≤∞∞∏ ≤∞∞∑ ·Â˘Èȉ

≥µÆπ ¥≤Æ∏ ≥µÆµ Ú·˘ Ï˙

¥∂Ƶ ≥µÆ± ¥µÆ≤ ˉ¯

¥¥Æ∞ ¥∞Æ∏ ¥≤Æ∞ ‰ÙÈÈÒÎ

¥∂Æ∞ ≤∑Æ¥ ≥∞Æ∏ ‰¯Ú¯Ú

µ∏Æ≤ ¥π ≥πÆ∏ ÌÂÏ˘ ·‚˘

∂≤Æ≥ µ∞Ƶ µ¥Æµ ‰¯ÂÁ

∂¥Æ∞ µ≤Ƶ µ¥Æ∞ ‰È˜Ï

¥≥Æ≥ ≥µÆ≥ ≥≤Ʊ ‰ÓÒ· ·‡

הבדואים הבוגרים על התעודותÆ הנתונים לרמת אינדיקציה אינו לתעודת הבגרות הזכאים באחוזי השיפור

שהוקמה לא לאוניברסיטאותÆ≥≤ מאז אך בעיקר למכללות¨ להגיע המאפשרת להם רמה נמוכה¨ על מצביעים

בשנת Æ®≤ ©ראו תמונה אבו בסמה¨ ניתנת עדיפות לבניית מוסדות חינוך בכפרי המועצה המועצה האזורית

Æתיכוניים ספר בתי וארבעה יסודיים ספר ב≤≤± גנים¨ ∏≥ בתי תלמידים אחריותה ∞∞∞¨∑≥ בתחום ±±∞≥ למדו≥≥Æבסמה של אבו היסודיים הספר בתי בכל מופעל חינוך ארוך יום

Æבגרות¨ משרד החינוך לבחינות המקור∫ מרכז המידע ≥±

Æ®≤∞∞¥© לנגב שנתון סטטיסטי ≥≤

Æhttp://abubasma.org.il ∫בסמה אבו האזורית המועצה של האינטרנט אתר ≥≥

81 וכלכלה חברה

לצה¢ל צעירים גיוס Æד

המדינה פעלה כן פי על אף Æהבדואים כולל בישראל¨ הערבים האזרחים על חל אינו חובה שירות חוק

הפעולה שיתופי את העריכה המדינה Æגישוש לתפקידי במיוחד בדואים¨ צעירים לגייס צה¢ל¨ שהוקם מאז

הגששים הבדואים יכולות גם Æהמדינה קום לפני עוד הבדואים השייחים מן חלק עם זה שהתקיימו בנושא

∞∑π± הוקמה יחידת בשנת Æהתנדבותי על בסיס גיוסם לצה¢ל לקידום לאורך הגבולות¨ תרמו מגוריהם ומיקום

Æבצה¢ל ©גדס¢ר® הבדואי הסיור גדוד או המדברית הסיור יחידת ובπ∏∂± הוקמה בדרום הגששים

בסוד אלה נתונים שומר צה¢ל Æבדרום בדואים צעירים של גיוסם היקף על ברורים נתונים אין זאת¨ עם

Æבלבד יחסיים בנתונים ונוקב בצפון הבדואים גיוס את גם בו כולל הוא לנושא ובהידרשו

בשנים בדרום לצה¢ל שהתגייסו הבדואים הצעירים במספר נקב הראל¨ עמוס הארץ¨ של הצבאי הכתב

Æ≤∞∞∞≠±ππµ

בסמה אבו האזורית במועצה קרינאת אבו בכפר וציבור חינוך מוסדות בניית ∫≤ תמונה

82העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

≥¥≤∞∞∞≠±ππµ בשנים הנגב תושבי הבדואים המתגייסים µ∫ מספר לוח

ÌÈÒÈÈ‚˙Ó‰ ¯ÙÒÓ ‰˘‰

≤∞∏ ±ππµ

±∏π ±ππ∂

≤µ± ±ππ∑

≤≥µ ±ππ∏

≥±µ ±πππ

≥≥∞ ≤∞∞∞

≤∞∞± בשנת Æ≤∞∞∞ אוקטובר אירועי בעקבות דרסטי באורח ירד לצה¢ל שהתגייסו הבדואים הצעירים מספר

שגויס חודש לאחר אירועי ¨≤∞∞∞ נובמבר במחזור Æהבדואית בארץ האוכלוסייה מתוך כלל עשרות רק התנדבו≥µÆדומה מספרם היה מארס ±∞∞≥ ובמחזור לצה¢ל בדואים ≥≥ צעירים רק הצטרפו ¨≤∞∞∞ אוקטובר

≤∞∞∑ב Æמלהתנדב רבים הרתיעו בעזה¨ המלחמה ובמיוחד הפלסטינים¨ והעימות עם האינתיפאדה המשך≥∂Æבדואים ≤∞∞ לצה¢ל התגייסו

גיסא מחד הבדואים של האפליה תחושת ובראשם גורמים ממספר מושפע לצה¢ל המתגייסים מספר

שערי החברה ולפתיחת לקידום זרז נחשבת לצה¢ל ההתנדבות Æגיסא מאידך המדינה בחיי ורצונם להשתלב

את תופסים אחרים Æהמדינה עם להזדהות אות בדואים צעירים של בגיוסם רואה דוד∑≤ בן Æהישראלית≥∏Æהבדואית החברה בקרב הגבוהים השוררים האבטלה שיעורי על רקע לתעסוקה¨ כהזדמנות השירות

הפוליטית ההנהגה בקרב שוררת לכך עזה התנגדות Æהבדואית החברה בקרב מתחים יוצר לצה¢ל הגיוס

על צעירים מקשים בעזה ובהר חברון פלסטינים בדואים לבין של מבוטל בין אחוז לא משפחה והדתיתÆ קשרי

מחלישים השלטונות¨ ידי על בנגב הבתים והרס ההדרה האפליה¨ מדיניות המשך גם Æלצה¢ל להתגייס בדואים

Æלצה¢ל המניע להצטרף את מאוד

בקרב פרויקטים ולהפעיל לאתר מועמדים הגיוס¨ את לעודד הבדואים¨ שמטרתה לגיוס מנהלה הקים צה¢ל

— ßתרעß התיכון בית הספר הקמת האלה∫ הפרויקטים בין Æהבדואי במגזר פעילות צבאית שיקדמו צעירים

צה¢ל¨ הפעיל כן החינוךÆ כמו ממערכת בדואים שנשרו לבני נוער ונועד בנגב במחנה צבאי שפועל ספר בית

Æמשוחררים לחיילים בדואים אקדמית מכינה קדם — ßשחףß את פרויקט בנגב¨ אוניברסיטת בןגוריון בשיתוף

Æאחוז¨ הארץ µ∞ביותר מ ירד לצה¢ל המתגייסים הבדווים ©¥± ביוני ±∞∞≥®¨ מספר הראל ≥¥

Æשם ≥µ

Æ®≤∞∞∏© שטרן ≥∂

Æ≤≥µ ßעמ ¨ßא ®≤∞∞¥© דוד בן ≥∑

Æ®≤∞∞µ© וחסון סבירסקי ≥∏

83

לקדם שבכוחם כיתרונות הגיוס לאחר הרבות התעסוקה אפשרויות ואת ההשכלה השלמת את משווק צה¢ל≥πÆלצה¢ל הגיוס את

בריאות Æה

אזרחים אלפי עשרות Æהמחיה בנגב הסביבתיים ולתנאי במישרין לתנאים הבדואים קשור של הבריאותי מצבם

זה מהווה מצב Æוכבישים ביוב מערכת כמים זורמים¨ תנאים בסיסיים ללא מוכרים הבלתי בכפרים בדואים חיים

מזוהמים כמו נחלים לאורך גרים אלפים עשרות לכך¨ נוסף Æבילדים ולפגיעה לזיהומים למחלות¨ גורם ישיר

Æדרגות מחצבת כמו מפגעים סביבתיים או בקרבת דימונה¨ ונחל חברון נחל

של להתבלותם גורמת וליובש לחום בצינורות חשופים הבתים או בחצרות המוצבים במכלים מים אספקת

לקירור לחימום¨ תנאים מונע מוכרים הבלתי בכפרים חשמל היעדר ¥∞Æאצות ולהתפתחות אלה אמצעים

בערב מוזרם לכמה שעות החשמל הבלתי מוכרים בכפרים Æלזיהומים ולמחלות וגורם על מזון טרי ולשמירה

הבלתי בכפרים הספר בבתי רעÆ גם וריח רעש וגורמים האוויר את בסולר¨ שמזהמים המופעלים מגנראטורים

התושבים תנועת את מגביל והדבר רחוב תאורת שאין לציין מיותר Æמגנראטורים מסופק החשמל מוכרים¨

הצאן והשקיית יתושים לדגירת מביאה לנחלים הביוב הזרמת Æבריאותי מטרד יוצר החשוף הביוב Æבחשכה

Æולמחלות לזיהומים הוא אף גורם בנחלים וצאן אדם בני מעבר Æבריאותו את מסכנת אלה במים

±≤ נמצא הפארק Æמתושביהם חלק מסכנת הבדואים יישובי אל ßחובב ßרמת התעשייה פארק של סמיכותו

אתר הפארק בתוך נמצא לכך בנוסף Æרע ריח שמדיפות אידוי בריכות בו וקיימות שבע לבאר מדרום ק¢מ

¥±Æמסוכנים כימיים חומרים פולטים בפארק מפעלים מספר Æומסוכנת רעילה לפסולת בארץ היחיד האחסון

ביישובים אין כן ועל וסביבה לתושבים¨ בריאות שירותי שיספק שלטון מקומי אין מוכרים הבלתי בכפרים

גישה יש בדואי לכל לא Æבעצמם האשפה את לשרוף נאלצים התושבים המקרים ברוב Æאשפה פינוי אלה

מוכרים הבלתי ובכפרים מוגבלת זמינותם קיימים¨ אלה ששירותים במÀקום Æראשונית רפואה לשירותי

Æהעיירות גם על תושבי פוסחים אינם הקשים הבריאות תנאי Æבשבוע אחדות מופעלות רק שעות המרפאות

Æומוגבלים שירותים ראשוניים מספקות העיירות¨ אך בכל פועלות אמנם החולים קופות

סובלים מהפרעות בהתפתחותם אלה כי ילדים הילדים הבדואים נקבע בריאות משרד הבריאות על בדו¢ח

מן טבעית הן מאנמיהÆ≥¥ מחלות ואיהתפתחות סובלים הבדואים הילדים מכלל µ∂• Æמשקלומתת הפיזית

±±Æµ לכדי ≤∞∞¥ב לידות ±∞∞∞ל ±∂Æπמ הירידה חרף Æהבדואים בקרב הגבוהה התינוקות לתמותת הגורמים

לתמותת בהשוואה גבוהים עדיין מאוד אלה מספרים ¨®∏Ƶ לכדי ב∏∞∞≥ והגיעה גם שנמשכה ©מגמה ≤∞∞∑ב¥≥Æלידות ±∞∞∞ל בלבד ¥Æ± על ≤∞∞∑ב עמדה אשר כלל האוכלוסייה בארץ¨ בקרב התינוקות

Æ®≤∞∞≥© אופיר ≥π

Æ®≤∞∞≥© אלמי ¥∞

Æשם ¥±

Æ®≤∞∞π© אור בית ¥≤

Æ®≤∞∞π© הרפז ¥≥

וכלכלה חברה

84העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

המשפט בית בהתערבות הושג מוכרים הבלתי הכפרים תושבי של ובריאותם חייהם בתנאי כלשהו שיפור

נחל ביוב ובג¢ץ ≥µ∏∂Ø∞± המים בג¢ץ ¨¥µ¥∞Ø∞∞ המרפאות בג¢ץ ¨∑±±µØπ∑ חלב טיפות בבג¢ץ Æלצדק הגבוה

השופטים Æטענותיהם את תמיד קיבלו לדרישות הבדואים¨ אף שלא הבנה השופטים גילו ¨≥µ±±Ø∞≤ חברון

Æבנגב הקרקעות לבין סוגיית לבדואים בסיסיים שירותים אספקת בין שאין לקשור העיקרון את קבעו

נשים ותעסוקת השכלה Æו

של מאופייה מאוד בקרבה מושפע האישה ומעמד פטריארכאלית חברה מסורתית היא הבדואית החברה

רחוק עדיין מעמדה אך הבדואית¨ האישה היטיבו עם האזרחי הישראלי והחוק המודרניזציה החברהÆ תהליכי

הבדואית¨ החברה של העיור תהליך שדווקא טוענים חוקרים Æבארץ אחרים באזורים הערבייה האישה ממעמד

הבדואיות הנשים את הפך זה האישהÆ תהליך שפגע במעמד הוא חברה זו¨ של החיים באורח לשינוי שגרם

¥¥Æתלותן בגברים והגביר את צאן את תפקידן המסורתי כרועות ניידותן¨ ביטל את מיוצרות לצורכות¨ הגביל

אמנם הצר העיור ותהליך מאז ומעולם שררה בחברה הבדואית שההגמוניה הגברית טוענים אחרים חוקרים¥µÆבעבר משהיה טוב כיום מצבן אבל הבדואיות¨ צעדי את

לבנות הראשון היסודי הספר בית בπ≥≥± הוקם Æלבנות בנים בין החינוך במערכת הפרידו המדינה קום לפני

משותפים בנגב הבדואית האוכלוסייה של הספר בתי כל שבעÆ∂¥ כיום לבנים בבאר הספר לצד בית בנגב¨

Æולבנות לבנים

השיפור Æהמקומית האזרחית החברה גופי גורמים ממסדיים ובקרב בקרב גבוהה לעדיפות זוכה נשים השכלת

Æלהשכלה גבוהה במוסדות רק ≥± בוגרות בדואיות בππµ± היו Æלעין ניכר הבדואיות הנשים בהשכלת היחסי

נשים בדואיות¨ השכלת לקידום העמותה נוהוד¨ אל עמותת נתוני לפי Æ®∂ לוח ל≤∞≤ ©ראו מספרן הגיע ≤∞±∞ב

המכריע רובן Æגבוהה להשכלה במוסדות והבוגרות לµ•∂ מקרב π∂¥ הבוגרים שנה באותה הנשים שיעור הגיע

מודרניזציה של השילוב מן שהושפעה במהפכה¨ שמדובר ספק אין ¥∑Æוהוראה חינוך למדו הבוגרות של

Æמחו¢ל כספיות האזרחית ותרומות החברה של ארגוני גוברת¨ עידוד חברתית ופתיחות

מחוסר רבות בדואיות סובלות בנגב¨ ממסדיים גורמים מצד לעדיפות זוכה הבדואיות הנשים שתעסוקת אף

•Æπ∏¥ יודעי הוא הארץ בדרום האבטלה אחוז הדרום¨ במחוז הישראלי התעסוקה שירות נתוני לפי Æתעסוקה

כוח Æ≥∞• לכדי מגיע הבדואית בחברה רשמי הבלתי המובטלים שאחוז מעריכים הבדואית בחברה דבר

של שבטים איהסכמה עדיין יכולתוÆ קיימת מלוא את מלממש הבדואי רחוק היישוב בקרב העבודה הנשי

בנוסף Æהשבט היישוב או לתחומי מחוץ או ללמוד להן לעבוד לאפשר או העבודה נשים בשוק לשלב שלמים

לאמותיהן לצאת שיאפשרו מסגרות אחרות או יום מעונות עבורם פעוטות שאין על ההשגחה קיימת בעיית

Æ®≤∞∞≤© קאסם ª®±π𵩠פנסטר ¥¥

Æßא ®≤∞∞¥© דוד בן ¥µ

Abu Rabia (2006). ¥∂

Æ®≤∞±∞© נוהוד אל עמותת ¥∑

Æ®≤∞∞π© התעסוקה שירות ¥∏

85

וכן ואליהם¨ הבלתי מוכרים הכפרים מן במיוחד ציבורית¨ תחבורה והיעדר משוק העבודה הריחוק Æלעבודה

אך Æבפרנסת המשפחה ולהשתתף לצאת לעבודה הבדואית על האישה מקשים מקצועי¨ הכשרה וידע היעדר

Æלעצמן תעסוקה בנגב מחפשות העבודה או לשוק מצטרפות בדואיות ויותר נשים יותר למרות מגבלות אלו¨

בנגב גבוהה להשכלה במוסדות הבדואי המגזר מן ובוגרות בוגרים ∫∂ לוח¥π≤∞±∞≠±ππµ בשנים

ÍÒÏΉ

ÔÂȯ‚–Ô· ÈȘ ˙ÏÏÎÓ ˙ÏÏÎÓ¯ÈÙÒ

˙ÏÏÎÓ‰ÂÂÁ‡

‰ÏÏÎÓ˙È‚ÂÏÂÎË

ÈÓÒ ˙ÏÏÎÓÔÂÚÓ˘

„ÒÂÓ

˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ· ˙· ÌÈ· ‰˘

±≤ ± ∏ ± ≤ ±ππµ

±≤ ±± ± ±ππ∂

≤µ ≤ ≤± ≤ ±ππ∑

¥∂ µ ¥∞ ± ±ππ∏

¥≥ µ ≥∏ ±πππ

∂¥ µ ¥∞ ± ≤ ∂ ∏ ≤ ≤∞∞∞

±µ∑ ±∑ ≥π µ≥ ± ≤ µ∞¥≥ ≤ ≤∞∞±

≤≤∂ ±¥ ≥∞ ∂≤ ∑∞ ¥ µ±¥µ ± ≤∞∞≤

≤≥∞ ≤∞ ≤µ ±∑ ≥∞ ± ≥ µ≤±≥≤ ≤ ≤∞∞≥

≤∂± ≥∑ µπ ≥± ¥¥ ∑ ∏≤ ± ≤∞∞¥

¥∂≥ ≥∏ µ∞ ¥≥ µ≤ ≤ ≤∞∏ ∑∞ ≤∞∞µ

π≤∂ ≤∂ µ≤ ¥∏≥ ≤µ¥ ∑ ∏∞ ≤¥ ≤∞∞∂≠∞∑

∏∂≥ ≥∑ ≥π ±≤∑ µµ ¥ ±≤ ≤∑¥ ∏± ∑≤ ±∂∞ ≤ ≤∞∞∑≠∞∏

∂≤± ¥¥ ¥∞ ±∞≥ µ∏ ∑ µ ≤∞π ∑¥ ∑ ±≤ ≤ ∂∞ ≤∞∞∏≠∞π

¥∂π ∂∂ µ¥ ±¥≥ µ∏ ∑ ±∑ ∏∑ ≥∑ ≤∞∞π≠±∞

¥¨≥≥µ ≥≥∑ ≤∏∂ ±≤≤∞ ∂≤± ≤± ∂± ±¥∂∞ π≥ ±∑≤ ¥ ∂∞ „Ú Î¢‰Ò≤∞∞π≠±∞

Æ®≤∞±∞© אל נוהוד המקור∫ עמותת ¥π

Æולבנות לבנים נפרדים נתונים אין µ∞

Æכנ¢ל µ±

Æכנ¢ל µ≤

וכלכלה חברה

86העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

ותעסוקה מסחר תעשייה¨ Æז

והם זעום בהם הבדואים של חלקם אך ¥∑¥ מפעלים¨ קיימים לאילת גת קריית בין Æמפעלים שופע הנגב

לבאר הבדואים יישובי של הקרבה חרף Æעובדים של מועט מספר המעסיקה הזעירה¨ בתעשייה לרוב עובדים

Æבחיתוליה אלה ביישובים התעשייה עדיין נתונה — ק¢מ® ≤µ של ©רדיוס הדרום של המטרופולין — שבע

עסקים ערבים דחפה אנשי הבדואים¨ רוב יישובי בתחום השיפוט של מאושרים אזורי תעשייה העובדה שאין

של עסקים וערדÆ עשרות דימונה שבע¨ באר כמו יהודיות בערים והמסחרית פעילותם הכלכלית את לרכזµ≥Æשבע באר של השוק ומן ßשרה ßעמק התעשייה מאזור פועלים בדואים

רהט¨ המשתרע התעשייה אזור הוא בהם הגדול Æתעשייה פעילים אזורי שלושה קיימים בדרום ביישובי הבדואים

הם זה רוב העסקים באזור Æמעסיק ±≥ עובדים בהם שהגדול קיימים ≤± מפעלים¨ זה באזור Æדונם µ∑∞ פני על

זה אזור Æשלום בשגב השני פועל התעשייה אזור Æמעטים עובדים קלה המעסיקים תעשייה ומפעלי מוסכים

הבשר ßטנאߨ שלדברי עמר מפעל בן אליעזר את ∞∞≤ דונםÆ ביולי ∞±∞≥ חנך השר פני על ומשתרע מהר מתפתח

המפעל עלה בינתיים אך ∞µµ עובדים¨ תפוקתו יעסיק במלוא שלום¨ שגב המקומית ראש המועצה מעמר¨ אבו

Æדרכו בראשית והוא רק מצומצם אך היקפו נמצא בחורה¨ שלישי אזור תעשייה Æוהושבת באש

הראשונים הקמתו הראשון¨ ששלבי Æמשותפים ותעסוקה תעשייה אזורי שני מתוכננים לקום האזורית ברמה

לרהט¨ משותף הנגבß ויהיה ßעידן שייקרא להבים¨ בצומת התעשייה המשותף אזור הוא ¨≤∞∞π בשנת החלו

±π•ו ¨≥∑• ¨¥¥•ל יחולקו זה מאזור הרווחים Æלהבים המקומית ולמועצה שמעון בני האזורית למועצה

שייך לחורה¨ יהיה אשר ¨ßשוקתß אזור התעשייה הוא בשלבי תכנון¨ עדיין שנמצא השני¨ בהתאמהÆ האזור

לקיה¨ תקבל המקומית סאנע¨ ראש המועצה אל חאלד לדברי Æהאזורית בני שמעון והמועצה לקיה¨ מיתר

תקבל •±≤ שמעון בני האזורית והמועצה הרווחים¨ מן ≤≥• בו השותפות המקומיות מהרשויות אחת כל

Æמרווחיו

Æ®≤∞∞∏© ונוריאל גראדוס µ≥

87

הנגבß בצומת להבים ßעידן התעשייה פארק הקמת השלט המבשר על ∫≥ תמונה

Æ®≤∞∞∏© ונוריאל גראדוס µ¥

Æשם µµ

כלכלי¨ לפיתוח הנגב ידי מרכז על ≤∞∞∏ב פורסם אשר בנגב¨ התעשייה של האחרון הסטטיסטיקה ספר

אלה מפעלים Æעובדים מעשרה יותר שמעסיקים בדואית בבעלות בלבד מפעלים תשעה של קיומם על מצביע

∞∂ עובדות המעסיק לקיה¨ של האריגה מפעל הוא שבהם הגדול Æוברזל בטון הלבשה¨ בטקסטיל¨ עוסקים

שנמצא ßדÆאÆרß הבטון מפעל הם אחרים מפעלים Æאותנטיים בדואיים נוי וחפצי שטיחים בייצור בדואיות

הברזל מפעל שמעסיק ±≥ פועלים¨ ברהט ßבטון ßאקסטרה הבטון מפעל µ≥ עובדים¨ ומעסיק חורה בעיירהµ¥Æעובדים שבע¨ המעסיק ≤± בתל ßאלשייךß µ± פועלים ומפעל שמעסיק בערערה

Æ®מהצפון ערבים ©של בבעלות ערבית מתכת מפעלי שלושה יש שבע התעשייה באר שבאזור לציין חשוב

±∞∞ מעל המעסיקים ¨ß≤∞∞∞ ßאזריק חוריß ומפעלי עיסא ßמתכת הם בדרום¨ זה בענף מן הגדולים אלה¨ מפעלים

תושבי הנגב עובדיםµµÆ אחוז הבדואים ∂± שמעסיק ßהברזל לתעשיית וכן ßנסיר שונים¨ לאומים בני עובדים

Æ≥∞•ל מתקרב הנגב באוכלוסיית ששיעורם למרות בערך¨ ≥Æ∑• זעום ביותר∫ הוא זו העובדים בתעשייה

הערבים הנגב מתושבי בלבד אחד שאחוז מצא ®≤∞±∞ ©ממארס בנגב לדוקיום הפורום של מיוחד מחקר דו¢ח

לוח ©ראו בדרום הממשלה במשרדי עובדים בדואים ∂± עובדים רק מציין כי הדו¢ח Æהציבורי עובדים בשירות

Æ®להלן ∑

וכלכלה חברה

88העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

µ∂בנגב הממשלה במשרדי המועסקים בדואים ∫∑ לוח

¯ÙÒÓÌÈ„·ÂÚ

˙¯ډ „¯˘Ó‰ ÈÙÈÒ˙¯ÈÈÚ· È˙Ï˘ÓÓ‰

È˙Ï˘ÓÓ‰ „¯˘Ó‰

± ωӷ ω˜ ˙Ï·˜ „ȘÙÔÈÒÂÏ·‰

ˉ¯ ÌÈÙ‰ „¯˘Ó

± „Ș٠ڷ˘ ¯‡· ¨ÔÂÎÈ˘‰Â ÈÂÈ·‰ „¯˘Ó˙¯„Ò‰Ï ‰„Ú‰

·‚· Ìȇ„·‰ ˙·˘ÈÈ˙‰

≤ ˙‡˜ÒÚ ˙˜ÏÁÓ· ‰„ȘÙ Á˜Ù˙‡ϘÁ

Ú·˘ ¯‡· χ¯˘È ÈÚ˜¯˜Ó ωÓ

≤ „ȘÙ ‰Ï·˜ ˙„Ș٠ڷ˘ ¯‡· Ìȇ„·‰ ˙ωÓ

± ‰Ï·˜ ˙„Ș٠ڷ˘ ¯‡· ‰¯Â·Á˙‰ „¯˘Ó

± „ÂÚ ‰Ú¯Ó ÈÁˢ ˙‡ˆ˜‰Ï „Ș٠ڷ˘ ¯‡· ˙‡ϘÁ‰ „¯˘Ó

¥ ÌÈÁ˜ÙØÌȯ˜ÂÁ ≥– ‰Ï·˜ „Ș٠ˉ¯ ·˘‡ ¨˙¢Ó˙‰ „¯˘Ó‰˜ÂÒÚ˙

¥ ‰˜ÏÁÓ Ï‰Ó ÌȄȘ٠≥ ˉ¯ ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·

±∂ ÂÏÂΠ̯„‰ ÊÂÁÓ· ÌÈ·¯Ú ÌÈ„·ÂÚ ÏΉ ÍÒ

האזרחית החברה Æח

Æבארץ אחרים באזורים ערביים לארגונים בהשוואה מאוחר התארגנה בנגב הבדואים בקרב האזרחית החברה

Æבצפון הערבית האוכלוסייה בקרב ממקביליהם יותר ופעילים חזקים אלה מארגונים חלק כי לציין יש אך

לניסיונות דחף הבדואים האינטרסים של על ויגנו שירותים שיספקו ומוסדות ייצוגיים מקומי שלטון היעדר

∏∞ה שנות ובתחילת ∑∞ה שנות בסוף הבדואית בחברה צצו הראשונים הארגונים Æהמקומית ההתארגנות

µ∑Æשעברה המאה של

Æ®≤∞±∞© בנגב לדוקיום הפורום המקור∫ µ∂

— ßלקיה ßבני Æהארץ בבתי ספר בצפון לימודיהם את שסיימו בדואים תיכון הרעיון היו תלמידי את שהגו הראשונים µ∑ Æבנגב שקמו הראשונות העמותות אחת היתה — בנושא הקרקעות והעימותים ההתנגשות בעקבות שנוסדה התארגנותמפ¢ם® השמאל ©במיוחד ומפלגות הסביבה קיבוצי שעברה עזרו המאה וה∞∂ של µ∞בשנות ה יצוין כי עוד עם זאתזכויות על ולהגנה לסיוע האגודה Æ®±µµ ßעמ ¨≤∞∞π ©פורת¨ חקלאיים קואופרטיבים ובהקמת הבדואים בהתארגנותהראשונות הבדואיות העמותות והיתה אחת הישראלי בשמאל הסתייעה אל עוקבי¨ נורי בראשות בישראל¨ הבדואים

Æבנגב

89

מוכרים¨ הבלתי בכפרים השוררת הקשה המציאות לנוכח התחזקה בדרום הבדואית האזרחית החברה

המפלגות המוגבלת של והפעילות הבדואיות המקומיות הרשויות חולשת אלה¨ בכפרים שלטון מקומי היעדר

Æ®האסלאמית בצפון ©להוציא התנועה הפוליטיות הערביות שמרכזן והתנועות

לשינוי עמותות ככולן רובן — פעילות כ∞≤ מהן רק אך בדואיות¨ ערביות עמותות ±∞∞מ יותר רשומות כיום

Æשירותים לאספקת עמותות שאין כמעט הבדואית בחברה Æחברתי

ההכרה הקרקעות¨ עניין Æפעילותם נושאי לפי לחלק אפשר הבדואים של האזרחית החברה ארגוני את

Æאלה ארגונים של בפעילותם שירותים לכפרים¨ הם הנושאים המרכזיים ואספקת מוכרים הבלתי בכפרים

מן מוכרים הם הבלתי בכפרים המקומיים הוועדים של הגג וארגון מוכרים הבלתי לכפרים המועצה האזורית

Æעל הקרקעות המובילים במאבק

הם∫ ביותר הפעילים הנשים ארגוני Æוהעצמתן זכויותיהן בנשים¨ הקשורים בנושאים מתמקדים רבים ארגונים

של הגג ארגון — ומען נשות רהט נשות לקיה¨ סידרה¨ נשים בדואיות¨ לקידום השכלת העמותה — נוהוד אל

הארגונים לב מרובהÆ עם לתשומת זוכה הבדואית בחברה החינוך גם Æבנגב הנשים בקהילה הבדואית עמותות

שינוי וייעוץ לקידום תמיכה שירותי — שתיל בחסות שפועל הבדואי החינוך פורום נמנה בנושא זה הפעילים

Æחברתי

פועלות רבים ארגונים של הנהלות Æהבדואית האזרחית החברה של הבולטים ממאפייניה היא השבטיות

האוכלוסייה כלל את ומשרתים מקומיים שאינם ארגונים גם ישנם אך Æממנו ומושפעות השבט במסגרת

Æבנגב הפועלות ארציות פוליטיות לתנועות ביצועית זרוע משמשות אחדות עמותות Æהבדואית

וייעוץ תמיכה שירותי שתיל — את לציין יש רבים¨ אך עם זאת יהודייםערביים ארגונים לא פועלים בנגב

הנחשבים בנגב¨ לדוקיום הפורום ואת ושיתוף¨ העצמה לשוויון¨ ערבייהודי מרכז — אגßיק חברתי¨ שינוי לקידום

בין רבים שיתופי פעולה גם אין בנגב Æלחברה הבדואית בדרום רבות והמסייעים בנגב החזקים לארגונים

בעוד באספקת שירותים¨ בעיקר מתמקדות היהודיות שהעמותות מאחר בדואיות¨ יהודיות לעמותות עמותות

Æחברתי בשינוי לרוב מתמקדות הבדואיות שהעמותות

Æהחברה הבדואית בדרום בקרב גם ידם אך לנגב¨ מחוץ שמרכזם ארציים מספר ארגונים ערבייםיהודיים יש

האזרח לזכויות — המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל¨ האגודה את עדאלה למנות ניתן אלה בין

משותפת¨ עבודה כדי תוך לעתים חרף המתחים שמתעוררים Æתכנון זכויות למען מתכננים — מקום וב∆ בישראל

Æלארגוני הדרום מניסיונן הרבה תורמות ארציות והכלל ßצפוניותßה ספק שהעמותות אין

וכלכלה חברה

90העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

פוליטיקה Æ≥הפוליטיים החיים Æא

עם רופף מאוד קשר מחד גיסא ועל פנימית שבטית לכידות על השנים המדבר¨ שמרו לאורך הבדואים¨ תושבי

Æהשבט מנהיג השייח¨ דרך ורק אך התקיים הקשר Æגיסא מאידך ארצית הכלל והפוליטיקה הישראלי הממסד

הבדואים Æובעיותיה הערבית האוכלוסייה משאר לניתוקם גם גרמו הבדואים של ובידודם הגיאוגרפי ריחוקם

הפוליטית המודעות התפתחות Æשעברה המאה ה∞∑ של באמצע שנות הפוליטיקה הארצית התוודעו אל

גורמים∫ לדעתי מכמה הבדואים הושפעה בקרב

±π∂∑ מאז השטחים תושבי עם וקשרי היוםיום חברון הר עזה ולאזור לרצועת הגיאוגרפית הקרבה Ʊ

Æפלסטיניתהערבית את זהותם לבעיות הפלסטינים וחיזקו הבדואים את חשפו

של הפוליטית לפעילות התוודעו בצפון שלמדו בדואים תלמידים — לאומיים פוליטיים לרעיונות חשיפה Æ≤

שני הושפע מצד Æלאומיים רעיונות פוליטיים לנגב עם המשולש וחזרו ובאזור בגליל אזרחים ערבים

ולימדו הצפון מן שבאו ערבים וממורים בןגוריון באוניברסיטת שלמדו ערבים מסטודנטים הצעיר הדור

לקיים בןגוריון באוניברסיטת הערבים הסטודנטים ועד ∂∑π± דאג האדמה יום מאז Æבנגב הספר בבתי

Æתנועת חד¢ש בעידוד לרגל יום האדמה עצרות בכפרי הבדואים

הקולקטיב של כוחו חשבון על התחזק הפרט של מעמדו Æהמסורתית המנהיגות את החליש העיור תהליך Æ≥

את שחיזקו רשימות קמו כן כמו Æשבטיתבין ולתחרות מקומיות לבחירות הוביל והתהליך השבטי

Æהשלטון מפלגות עם ובמיוחד ארציות¨ מפלגות עם הקשר

להשפעתה נחשפו הבדואים Æהארץ רחבי לכל והגיעה שהתרחבה התקשורת¨ השפעת התגברות Æ¥

Æענייניהם בקידום להם לסייע וליכולתה

Æהארצית בפוליטיקה אותם להשתלב עודדו ישראל ממשלות ידי על ואיפתרון בעיותיהם הבדואים מצוקת Ƶ

Æמצוקותיהם ולפתרון האישי מעמדם מרכזי השפעה לקידום חיפשו והמשכיל הצעיר מהדור בדואים

והתחנך שהתערה הדור הצעיר¨ Æהבדואית החברה את הפוקד ממשבר המנהיגות גם הושפע זה דבר

שהישרדות השייחים¨ מדור בשונה Æבישראל היהודית החברה עם מלא שוויון דורש באוניברסיטאות¨

ומצפה בסיסיים בתנאים עוד והמשכיל אינו מסתפק מעייניו¨ הדור הצעיר בראש שעמדה היא הבדואים

Æמכך ליותר מהמדינה

∏∞ה שנות של הדתי השיח Æהנגב תושבי על פסחה לא ובישראל¨ בשטחים שחלה הדתית ההתעוררות Æ∂

Æהמסורתית הבדואית בנקל את דרכו אל החברה מצא שעברה המאה של π∞וה

למפא¢י בעיקר קולותיהם את נתנו והם אפוליטית¨ הצבעה לכנסת הבדואים של הצבעתם ∑∑π± היתה עד

של הבדואים החל משהוקמה הפוליטיזציה והמפלגתיות במדינהÆ תהליך — שתי המפלגות ששלטו ולמפ¢ם

בדואי לבית נציג לראשונה להכניס שהצליחה רביעה¨ אבו חמאד בראשות לכנסת¨ עצמאית רשימה בדואית

ביטוי קיבלה זו מגמה Æבכנסת בדואי בייצוג הצורך את העצים רביעה אבו ח¢כ של הרצח µ∏Æהמחוקקים

Æ®±ππ∞© דוד בן µ∏

91

הערבית למפלגה את קולם המצביעים הבדואים נתנו רוב כאשר ¨±π∏∏ב שהתקיימו ¨±≤ה לכנסת בבחירות

הבדואים המצביעים •∂∑ מן הצביעו ®±π∂πב© השביעית בעוד שבבחירות לכנסת ©מד¢ע®Æ כך¨ הדמוקרטית

¨±≤ה בכנסת הבדואים מקולות ±∑• רק מפא¢י ההיסטורית® של ©ההמשך המערך — קיבל למפא¢י בדרוםµπÆמקולותיהם ≥π• קיבלה דראושה¨ בראשות ח¢כ מד¢ע¨ ואילו

מהפך סימנו ¨±≥ה לכנסת ±ππ≤ב ובחירתו מד¢ע השני ברשימת במקום טלב אלסאנע¨ הנגב¨ בן של שילובו

משמש עדיין ¨≥≤ בגיל לכנסת שנבחר משכיל בדואי צעיר אלסאנע¨ ח¢כ Æהבדואים של הפוליטיות באפשרויות

שעיקרו שיח הצעיר מציג הח¢כ Æהבדואית ולבטא את צרכיה ודרישותיה האוכלוסייה לייצג את ומשתדל ח¢כ

במרכז הערבית האוכלוסייה לבין בדרום הבדואים בין הגורל שותפות את שהגביר דבר פטריוטי¨ ערבי לאומי

Æובצפונה הארץ

התנועה Æהקלפים את טרפה שלה¨ הדרומי האגף ובעיקר לפוליטיקה¨ האסלאמית התנועה של כניסתה

לזכות בידה עלה האחרון בעיירותÆ בעשור ובייחוד הבדואים¨ יישובי מאוד בכל ופעילה מאורגנת האסלאמית

שולטת התנועה כיום Æבכסייפה למעט בדרום¨ הבדואים יישובי בכל המקומיות הרשויות בבחירות לראשות

גם בהם שלטה ימים אך היו ולקיה¨ חורה ובעיירות רהט הגדולה בעיר רשויות מקומיות∫ האסלאמית בשלוש

Æשלום ושגב ערערה שבע¨ בתל

ממשיכה לכנסת¨ אלסאנע טלב נבחר ומאז האסלאמית¨ והתנועה מד¢ע הערביות הרשימות התאחדו מאז

Æבדרום הבדואים קולות רוב את לגרוף מאוחדת® ערבית ©רשימה רע¢ם

מקצב נובע הדבר להערכתי Æיוזמת ולא מגיבה היותה הוא בנגב הבדואית הפוליטיקה ממאפייני אחד

הדאגה עדיפויות שבראשו סדר שיוצר מה מתמודדים¨ הבדואים שעמן המצוקות בנגב ומעומק האירועים

אחוזי הצבעה הוא נוסף מאפיין Æיזומה פוליטית לפעולה קטן מרחב ומותיר והמשפחתיים¨ לצרכים המידיים

בירידה הבדואית נמצאים בחברה שיעורי ההצבעה Æבחברה הישראלית אחרים בהשוואה לסקטורים נמוכים

ביישובי הבחירה זכות •≤∂ מבעלי השתתפו ¨±π∑≥ב בעוד שבבחירות לכנסת השמינית¨ שהתקיימו Æמתמדת

•µ¥ בלבד הצביעו ¨±∏ה לכנסת האחרונות¨ בבחירות ואילו ¥∏• הצביעו העשירית שלכנסת הרי הבדואים¨

∂∞Æבחירה זכות להם שהיתה הבדואים מקרב

המקומי השלטון Æב

העיור להצעות המכנה המשותף Æהמדינה להקמת הראשון בעשור כבר עלה של הבדואים הכפוי העיור רעיון

כשחיבר לעסוק בכך¨ שניסו מן הראשונים היה עליוƱ∂ צה¢ל שהבדואים ישבו השטח היה צמצום השונות

אחרי Æהנושא את שהוביל הוא ¨®±πµ∂© קדש מבצע דיין¨ רמטכ¢ל משה Æועיורם ריכוז הבדואים בעניין מסמך

אלו∫ במילים הבדואים עיור לעודד את זה המשיך וגם בתפקידו לשר החקלאות דיין התמנה מצה¢ל פרישתו

Æ®±ππ∞© דוד בן µπ

Æשם ∂∞

Æ®≤∞∞µ© וחסון סבירסקי ∂±

פוליטיקה

92העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

¨‰ÈÈ˘Ú˙· „·ÂÚ‰ ȯÈÚ ÌÈÏÚÂÙ „ÓÚÓÏ Ìȇ„·‰ „ÓÚÓ ˙‡ ÍÂÙ‰Ï ÌÈÎȯˆ ÂÁ‡¢ ˙ÂÈ‰Ï Ìȇ„·Ï Ô˙È ‡Â· ÆÌȇϘÁ Ìȇ χ¯˘È È·˘Â˙Ó ∏∏• Æ˙‡ϘÁ· ¨‰ÈÈ·· ¨ÌÈ˙Â¯È˘·‡Ï‡ ¨ÂÏ˘ ¯„Ú‰ ÌÚ Â˙Ó„‡ ÏÚ ˙ÂÈÁÏ ‡Ï ȇ„·Ï ̯‚È˘ ÈϘȄ¯ „Úˆ ‰È‰È Ô·ÂÓÎ ‰Ê Æ̉ÂÓÎÆÂÏ˘ ˙È·‰ ÈÏÚ ˙‡ ˘·ÂÏ ÌÈȯ‰ˆ‰ ȯÁ‡ Â˙È· χ ÚÈ‚Ó˘ ¨È‡·¯Â‡ Ì„‡Ï ÍÂÙ‰È È‡Â„·‰¯ÚÈ˘ ÌÚ ¯ÙÒ ˙È·Ï ÂÎÏÈ ÂÈ„ÏÈ ¨‰Èȯ·˘‰ ˙‡ ˜ÈÊÁÓ ‡Ï ÌÈÈÒÎÓ ˘·ÂÏ˘ ‡·‡Ï ÂÏ‚¯˙È ÂÈ„ÏÈ˙„ÈÁ‡ ÈÏ· Æ˙¯„ È˘ ȯÁ‡ ¯„˙Ò˙˘ ‰ÎÙ‰Ó ‰È‰˙ ˙‡Ê Ï·‡ ¨‰ÎÙ‰Ó ‰È‰˙ ˙‡Ê Ƙ¯ÂÒÓ

∂≤Æ¢ÌÏÚÈ˙ Ìȇ„·‰ Ï˘ ˙‡Ê‰ ‰ÚÙÂ˙‰ ÆÈ˙Ï˘ÓÓ ÔÂÂÈÎ ÌÚ Ï·‡

בניית יזמה המדינה Æשבע לבאר ממזרח שבע תל π∂π± העיירה בשנת הוקמה זו מדיניות ביישום ראשון כצעד

שבבניית משום והן ושטחן שנבנו אופי הדירות הן בשל הפרויקט נכשל¨ אך המקום¨ לתושבי דירות עשרות

שבט אדמות העיירה רהט על בπ∑¥± הוקמה Æהבדואית החברה של המיוחדים בצרכיה התחשבו לא הדירות

שני Æלעצמם בתיהם את שיבנו כדי לבדואים שטח המדינה הפעם הקצתה Æשובל לקיבוץ מדרום הוזייל¨ אל

±π∏µב Æמצרים השלום עם הסכם בעקבות ¨ßנבטיםß התעופה שדה למפוני נועדו ערערה וכסייפה הכפרים

של ≤± ארוכה הפסקה לאחר Æוחורה לקיה ובππ∞± הוקמו שבט אלעזאזמה עבור שגב שלום הכפר הוקם∂≥Æבסמה אבו האזורית המועצה ≤∞∞≥ב הוקמה שנים¨

עד דבר שנמשך שמעון¨ בני האזורית למועצה זו עיירה לצרף הפנים משרד החליט שבע הקמת תל אחרי

רהט הפניםÆ¥∂ עד ∞∏π± קיבלה משרד פקידי ידי על ±ππ≥ עד בπ∏¥± ונוהלה לעצמאות זכתה המועצה Ʊπ∏¥

עמדו ובראשה רהט המקומית המועצה הוקמה שמעוןÆ באותה שנה בני האזורית מהמועצה חלקיים שירותים

Æעיר של למעמד רהט זכתה ±ππ¥ב Æהפנים משרד פקידי שלושה ±π∏π עד

אזוריות מועצות לשתי וחורה¨ לקיה שלום¨ שגב כסייפה¨ ערערה¨ העיירות∫ חמש חולקו הקמתן¨ לאחר

יחדיו נקראו וחורה לקיה ואילו ßמסוס האזורית ßהמועצה נקראו הראשונים היישובים שלושת Æעצמאיות

שטח היה רק שיפוטן ושטח יהודים פקידים ידי על נוהלו האזוריות המועצות שתי Æßשוקת ßהמועצה האזורית

לבג¢ץ¨ פורקו האזרחית הבדואית החברה ארגוני של עתירה בעקבות Æשל היישובים הכחול® הבנייה ©הקו

משרד פקידי ידי על הן שנוהלו אף עצמאיות מקומיות מועצות חמש ובמקומן הוקמו האזוריות המועצות

בשני Æהיישובים בחמשת המקומיות לרשויות בחירות לראשונה התקיימו שנה באותה Æ≤∞∞∞ שנת עד הפנים∂µÆבהתאמה ±π∏πוב ±ππ≥ב המקומיות הבחירות התקיימו ורהט¨ שבע תל הוותיקים¨ היישובים

ולחזק הבדואים של הגיאוגרפי המרחב את לצמצם שמטרתה מדיניות תוצאת הוא בעיירות הבדואים ריכוז

בנגב אחרים ליישובים בהשוואה מצומצם שיפוט שטח על הבדואים יישובי הוקמו כן בהםÆ∂∂ על השליטה את

נפת יותר מ•∂± מכלל מהווה היישובים שבעת שאוכלוסיית בÆ®≤∞∞∏ אף רק רהט הורחב השיפוט של ©שטח∂∑Æקמ¢ר ±≤¨π¥µ פני על המשתרע הנפה¨ •Æµ∞ משטח הוא רק אלה השיפוט של יישובים שטח באר שבע¨

Æ®≤∞∞∞© מאוטנר אצל∫ הארץÆ צוטט דיין¨ משה עם ריאיון ¨®±π∂≥ ביולי ≥±© רונן ∂≤

Æ∏ ראו לוח ∂≥

Æ®≤∞∞µ© וחסון סבירסקי ∂¥

Æשם ∂µ

Æ≤∞ ßעמ ¨®±πππ© מאיר ∂∂

Æ∑ ßעמ ¨®≤∞∞¥© עדאלה ∂∑

93

שיפוטן תחום הקמתן¨ סוגיהן¨ מועד בנגב¨ של הבדואים המקומיות הרשויות ∫∏ לוח∂∏≤∞∞∑ב תושביהן ומספר

ÏÂ΢‡–ÂȈÂÒ

ÈÓ˜‡

¯ÙÒÓÌÈ·˘Â˙‰

®≤∞∞∑©

Ú˜¯˜ÍÂÒÎÒ·

®ÌÈÓ„·©

ËÂÙÈ˘‰ ÌÂÁ˙ ≤∞∞∂–·

®ÌÈÓ„·©

˙¢¯‰ ‚ÂÒ˙ÈÓ˜Ӊ

˙˘‰Ó˜‰‰

·Â˘Èȉ

± ±≥¨∂µµ ±¨π∞∞ ¥¨∂∞¥ ‰ˆÚÂÓ˙ÈÓ˜Ó

±π∂π Ú·˘ Ï˙

± ¥≥¨≤≤µ ≥¨µ∞∞ ±π¨µ∏∂ ¯ÈÚ ±π∑¥ ˉ¯

± ±±¨±≤≥ ∂¨∏∞∞ ±¥¨∞µ≤ ‰ˆÚÂÓ˙ÈÓ˜Ó

±π∏≤ ‰¯Ú¯Ú

± ±±¨±∏∏ ±≥¨∞∞∞ ±≥¨∂π≤ ‰ˆÚÂÓ˙ÈÓ˜Ó

±π∏≤ ‰ÙÈÈÒÎ

± ∂¨≥∂≥ ±¨µ∞∞ µ¨π∏± ‰ˆÚÂÓ˙ÈÓ˜Ó

±π∏¥ ÌÂÏ˘ ·‚˘

± π¨±∏± ∂¨∂¥∂ ‰ˆÚÂÓ˙ÈÓ˜Ó

±ππ∞ ‰¯ÂÁ

± ∏¨∂±∂ ¥¨≤∞∞ µ¨∑≤∏ ‰ˆÚÂÓ˙ÈÓ˜Ó

±ππ∞ ‰È˜Ï

± ‰ˆÚÂÓ˙ȯÂʇ

≤∞∞≥ ‰ÓÒ· ·‡

לא הביא זה תכנון Æבתושבים להיוועץ מבלי ישראל¨ מקרקעי מנהל ידי על נעשה הבדואים יישובי תכנון

Æהשיפוט קרקעות שבתחום על התושבים של הרבות הבעלות תביעות ואת סכסוך הקרקעות את בחשבון

התוצאה Æשבטים אחרים או חמולות ידי על הנתבעות קרקעות על לחיות מסרבות בדואיות רבות משפחות

Æלפיתוח ניתן כיאות ואינו מנוצל אינו היישובים של משטח הבנייה גדול שחלק היא

®≤∞∞∞© וליטוויק אבו סעד המקיף של מחקרם Æהעיירות שבע בתחומי בנגב יותר ממחצית הבדואים גרים כיום

הוקמו¨ אלה שיישובים לאחר שנים השירותיםÆ עשרות התשתיות ואספקת ברמת העיירות כישלון על הצביע

כלשהו ©רהט® בדואי ליישוב לראשונה הגיעה הציבורית התחבורה ואילו מפותחת אינה הכלכלה המקומית

Æ≤∞±∞ במאי רק

ישראל ממשלת Æוהארצית המחוזית ברמה רבים לדיונים הובילו שבנגב העיירות בשבע הקשים התנאים

הקבע יישובי שבעת של תדמיתם ¢תשופר ±∂µ≥ כי ßמס בהחלטתה קבעה כאשר ¨≤∞∞∞ בנובמבר לנושא נדרשה∂πÆ¢≤∞∞± החל מתקציב המדינה ציבור¨ מבני והקמת ובביוב¨ בחינוך בעיקר התשתיות¨ ידי שיפור הקיימים על

Æהדרום מחוז הפנים¨ משרד המקור∫ ∂∏

Æ¥≥Øערב Æ≤∞∞∞ מיום ∞≤ בנובמבר ≤µ∂± ßמס ישראל ממשלת החלטת ∂π

פוליטיקה

94העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

של יישובי הבדואים∞∑ השיפוט תביעות הבעלות בתחום ∫± תרשים

Æהרלוואנטיות הרשויות המקומיות מן ידי המחבר על נאספו הנתונים ∑∞

Æהרלוואנטיות המקומיות הרשויות מן המחבר בידי נאספו הנתונים ∑±

µ∞¨∞∞∞

¥µ¨∞∞∞

¥∞¨∞∞∞

≥µ¨∞∞∞

≥∞¨∞∞∞

≤µ¨∞∞∞

≤∞¨∞∞∞

±µ¨∞∞∞

±∞¨∞∞∞

µ¨∞∞∞

∞‰ÓÒ· ·‡ ‰È˜Ï ‰¯ÂÁ ÌÂÏ˘ ·‚˘ ‰¯Ú¯Ú ‰ÙÈÈÒÎ Ú·˘ Ï˙ ˉ¯

·Â˘ÈÈ

ÌÂ

„·Á

ˢ

˙ÂÏÚ· ˙ÂÚÈ·˙ Ì„· Áˢ

Æבמדינה המקומיות הרשויות של באשכול הנמוך ביותר מדורגים הבדואים יישובי כל ¨∏ מלוח שעולה כפי

קיים אזור במקום שם Æביוב עדיין מערכת אין רבות ובשכונות אינה מפותחת אלה מערכת התשתיות ביישובים

Æ®להלן π לוח ©ראו מאוד מוגבל גם השירות לאזרח Æעובדים מאוד ומעסיק מעט מוגבל זה אזור תעסוקה¨

הבדואים±∑ שונים ביישובי שירותים ∫π לוח

˙ˆ·˜Ë¯ÂÙÒ

Ò¢˙Ó ÊÎ¯Ó˘È˘˜Ï

‰ÈȯÙÒ ˙ÂÎÂÒ¯‡Â„

˜· ¯Âʇ‰ÈÈ˘Ú˙

·Â˘Èȉ

Ôȇ ÌÈȘ Ôȇ Ôȇ ÌÈȘ Ôȇ Ôȇ Ú·˘ Ï˙

˙ˆ·˜ ≥ ÌÈȘ ÌÈȘ ÌÈȘ ÌÈȘ ÌÈȘ ÌÈȘ ˉ¯

Ôȇ ÌÈȘ Ôȇ Ôȇ ÌÈȘ Ôȇ Ôȇ ‰¯Ú¯Ú

Ôȇ ÌÈȘ Ôȇ Ôȇ ÌÈȘ Ôȇ Ôȇ ‰ÙÈÈÒÎ

95

˙ˆ·˜Ë¯ÂÙÒ

Ò¢˙Ó ÊÎ¯Ó˘È˘˜Ï

‰ÈȯÙÒ ˙ÂÎÂÒ¯‡Â„

˜· ¯Âʇ‰ÈÈ˘Ú˙

·Â˘Èȉ

Ï‚¯Â„Î ˘È ÌÈȘ Ôȇ Ôȇ ÌÈȘ Ôȇ ÌÈȘ ÌÂÏ˘ ·‚˘

Ôȇ ÌÈȘ ÌÈȘ ÌÈȘ ÌÈȘ Ôȇ ÌÈȘ ‰¯ÂÁ

Ôȇ Ôȇ Ôȇ Ôȇ ÌÈȘ Ôȇ Ôȇ ‰È˜Ï

ÌÈȘ Ôȇ Ôȇ Ôȇ Ôȇ Ôȇ ‰ÓÒ· ·‡

בסמה אבו האזורית המועצה I

את לכלול נועדה המועצה Æבסמה המועצה האזורית אבו הקמת על הפנים משרד בדצמבר ≤∞∞≥ הכריז

את הקמתה כללה המועצה עם Æ≤∞∞∞ משנת ≤µ∂≤ הממשלה החלטת מכוח שהוכרו היישובים ששת

היישובים צורפו יותר מאוחר Æותראבין אסר קסר מכחול¨ דריגßאת¨ ¨ßהדאג ביר קרינת¨ אבו היישובים

שאר של השיפוט שונה מתחומי היה למועצה שנקבע השיפוט תחום Æואל אטרש סייד אל בטין¨ אום

טריטוריאלי רצף או שטחים חקלאיים המבונה¨ ללא את האזור רק הוא כלל Æבארץ האזוריות המועצות

Æהיישובים בין

∑≤®≤∞∞π© בסמה אבו האזורית המועצה ∞±∫ יישובי לוח

˙È·Â˘Èȉ ¯‡˙Ó‰ ˙ÈÎ˙ ‰ÈÈÒÂÏ· Ì„· Áˢ‰ ·Â˘Èȉ

˙¯˘Â‡Ó ≥¨∂∞∞ ∑¨≥∞∞ ˙‡È¯˜ ·‡

Û˜Â˙ Ô˙ÓÏ ‰¯˘Â‡ ≤¨π∞∞ ∂¨∏∞∞ ÔÈË· ̇

˙¯˘Â‡Ó ≥¨∞∞∞ ≥¨±∞∞ „ÈÈÒ Ï‡

˙¯˘Â‡Ó ¥¨≤∞∞ ∂¨µ∞∞ ß‚‡„‰ ¯È·

˙¯˘Â‡Ó ∏µ∞ ∂≤∏ ˙‡ß‚ȯ„

˙ÂÈ„‚˙‰· ÌÈÂÈ„· ≥¨µ∞∞ ±±¨∞∞∞ ®‰„ÏÂÓ© ˘¯Ë‡ χ

˙¯˘Â‡Ó ≥¨∞∞∞ ∑¨≥∞∞ ÏÂÁÎÓ

˙¯˘Â‡Ó ≥¨∞∞∞ ¥¨∏∞∞ ¯Ò–‡ ¯Ò˜

˙¯˘Â‡Ó ≤µ∞ ±¨±∞∞ ÔÈ·‡¯˙

≤¥¨≥∞∞ ¥∏¨µ≤∏ ÏΉ ÍÒ

Æ®≤∞±∞© פרופיל אבו בסמה¨ המועצה האזורית המקור∫ ∑≤

פוליטיקה

96העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

Æhttp://abubasma.org.il ∫בסמה אבו האזורית המועצה של האינטרנט אתר ∑≥

Æבנגב בןגוריון אוניברסיטת סביבתי¨ ולפיתוח לגיאוגרפיה המחלקה אתר המקור∫ ∑¥

משרדי של נציגים ארבעה ולצדו קלעגßי¨ התכנון לשעבר¨ עמרם מנהל ראש מונה האזורית המועצה לראש

ששת לצד Æהבדואים מנהלת של נציג מונה למועצה כן והתעשייהÆ כמו והמסחר החינוך השיכון¨ הפנים¨

הדאגߨ תראבין ביר אסר¨ קסר היישובים מן בדואים נציגים ארבעה כוללת המועצה הנציגים היהודים¨

קיבלה כמו כן Æשבע באר של העיר בדואים לתושבים גם שירותים לפעול ולספק החלה ודריגßאתÆ המועצה∑≥Æמוכרים הכפרים הבלתי תושבי לכל הסביבה והגנת רווחה חינוך¨ שירותי אחריות לספק המועצה

תשתיות Æאחריותה שבתחומי הכפרים בחלק מן להניח תשתיות בסמה אבו מועצת הצליחה כה עד

וכן תלמידים בסמה אבו בכפרי המתגוררים תלמידים המשרתים תיכוניים ספר בתי כללו ארבעה אלו

ביר אסר¨ קסר קרינאת¨ אבו לכפרים גישה כבישי המועצה סללה כן כמו Æמוכרים הבלתי הכפרים מן

Æהחשמל לרשת הכפרים לחבר את הצליחה המועצה טרם Æותראבין ßהדאג

Æהכפרים לפיתוח נגף אבן מהווה והיא נפתרה טרם הקרקע שסוגיית העובדה מעיבה אלו הצלחות על

שבעל הקרקע כן מאחר לעשות יכולים אינם חדשים בתים לבנות המבקשים אבו בסמה תושבים בכפרי

הוועדה גיסא מחד Æוהסדן הפטיש בין נתונים הכפרים תושבי Æישראל מקרקעי מנהל הוא הרשמי

המקומית מעודדת הוועדה Æישראל מקרקעי מנהל גיסא ומאידך בסמה אבו של ובנייה המקומית לתכנון

הקרקע בעלי הם הבדואים לא כי היתרים¨ לתת ביכולתה אין אך בהיתר¨ רק לבנות התושבים את

Æישראל מקרקעי מנהל אלא הרשמיים

בסמה¥∑ אבו האזורית המועצה יישובי ∫≤ מפה

97 פוליטיקה

מוכרים הבלתי לכפרים האזורית המועצה II

Æאלה בכפרים הבדואים זכויות על בהגנה המוביל הארגון היא מוכרים הבלתי לכפרים האזורית המועצה

את מאבק תושבי חיזקה הקמתה זה¨ אך בנושא פעלו מספר ארגונים ¨±ππ∑ במאי קמה¨ שהמועצה לפני

Æאותו לפסים חדשים והעלתה הכפרים להכרה בכפריהם

המתאר תכנית הנגב∫ לאזור הממשלה משרדי של העיקריות בתכניות הופיעו לא מוכרים הבלתי הכפרים

והתכנית ±ππµ משנת שבע באר מטרופולין תכנית ¨±ππ±מ ßהנגב ßקדמת תכנית ¨±π∑≤מ המחוזית

המועצה הקמת את זירזה המתאר מתכניות התושבים הדרת ∑µÆ±ππ¥ משנת המתוקנת המחוזית

ועדים שהקימו בנגב¨ מרכזיים פעילים של ביוזמתם הוקמה המועצה Æמוכרים הבלתי לכפרים האזורית

הוועדים ראשי Æאחד כל מµ∞∞ תושבים המונים יותר מוכרים הבלתי הכפרים הבדואיים ¥µב מקומיים

נבחרו המועצה ראשי Æחברים ±µ בת מזכירות בחרה וזו המועצה את מליאת שהרכיבו הם שנבחרו∑∂Æדמוקרטיות בבחירות

אימצה הבלתי מוכריםÆ המועצה בµ¥ הכפרים הכרה להשיג היתה המועצה בהקמת המרכזית המטרה

היה שלה הראשונים הפרויקטים אחד Æזו מטרה להשגת יעיל כאמצעי האלטרנטיבי התכנון את

למוסדות רשמית כלכליÆ תכנית זו הוגשה לפיתוח בשיתוף עם המרכז היהודיערבי תכניתאב הכנת∑∑Æהתכנון

המסווגים כיום ∂≤ יישובים קיימים בסמה¨ אבו האזורית במועצה שאוגדו ב±± היישובים ההכרה בעקבות

Æבני אדם µ∞¨∞∞∞כ אלה בכפרים גרים המועצה¨ מקורות לפי Æהכרה והתובעים מוכרים כבלתי

Æ®≤∞∞µ© וחמאיסי תמ¢מ ¥ª±¥Ø יפתחאל ∑µ

Æ®≤∞∞≥© הוזייל אל ∑∂

Æשם ∑∑

98העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

¨µ∞ גיליון קרקע¨ חברתיים¨ בפערים משמעותי ולצמצום תשתיות להקמת כלכלי כמכשיר קרקע ¨®≤∞∞∞© שרון ∑∏ Ʊµ≠±¥ ßעמ

חיים ואבותינו אנחנו שנים אלפי במשך אם כפולשים אותנו להגדיר אפשר איך הבדווים∫ קובלנת ¨®≤∞∞≥© אסעד אבו ∑πÆ≥¥≠≥± ßעמ ¨µ∑ קרקע¨ גיליון ¨øבנגב

והתיישבות קרקעות Æ¥הבדואים קרקעות סוגיית Æא

הבעיה I

תשתיות להקמת כלכלי כמכשיר קרקע בשם∫ מאמר ßקרקעß העת בכתב התפרסם ≤∞∞∞ בדצמבר

שנבחר לראשות לפני זמן קצר אריאל שרון ח¢כ כתב המאמר בפערים חברתייםÆ את ולצמצום משמעותי

הבדואים והקרקע∫ את בעיית שרון במאמרו תיאר הממשלהÆ וכך

ÌÈÈÂˆÓ ‡Ï ‰È„Ó ˙ÂÚ˜¯˜ Ï˘ Ì„ Ûχ π∞∞–Î Æ„Â‡Ó ‰˘˜ ‰ÈÚ· ÈÙ· ÌÈ·ˆÈ ‡ ·‚·¢ÂÊ ÆÌÂÈ–ÌÂÈ Âʉ ‰ÈÚ·‰ ˙‡ ‰‡Â¯ ¨·‚‰ ·˘Â˙Î ¨È‡ Æ˙È„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ È„È· ‡Ï‡ ÂȄȷ‡ ¨‡˘ÂÏ ˙˜ÙÒÓ ˙Â¯Ú ¯ÒÂÁ Ì‚ Èχ ¨‰˘ÏÂÁ Ï˘ ˙·ÈÒÓ ÆÆÆ˙ÈÙ¯‚ÂÓ„ ‰ÚÙ ̈ڷÌÈÓÒ¯ÎÓ ¨ÌÈ˘„Á ÌÈÁˢ ÌÈÒÙÂ˙ ÌÈ„·‰ ÆÆÆÂʉ ‰ÚÙÂ˙‰ „‚Î ¯·„ ÌÈ˘ÂÚ ‡Ï ‰È„ÓÎ

∑∏Æ¢‰Ê ÔÈÈÚ· È˙ÂÚÓ˘Ó ¯·„ ‰˘ÂÚ Âȇ ˘È‡Â ‰È„Ó‰ Ï˘ ˙ÈÚ˜¯˜‰ ‰·¯Ê¯·

בדואי תושב הנגב¨ סעד¨ אבו פרופß איסמעיל מאת מאמר כתב עת אותו פרסם מכן כשלוש שנים לאחר

ואבותינו שנים אנחנו אלפי במשך כפולשים אם אותנו אפשר להגדיר איך קובלנת הבדווים∫ וכותרתו∫

אבו סעד∫ ßפרופ כתב במאמרו øחיים בנגב

˙‡¯ ˙„˜Ó ˙¢ÚÏ ‰Ó Ï·‡ ÆÚ˜¯˜‰ ÏÚ ˙ÂÏÚ· ÌÈ„·Ï Ôȇ ÈÎ ˙ÂÚÂË ‰È„Ó‰ ˙ÂÈ¢¯¢Ì‰Ï˘ ˙ÂÓ„‡‰ ˙‡ ‡ ˙ÂÚ˜¯˜‰ ˙‡ ÂÓ˘¯ ‡Ï ÌÏÂÚÓ ÌÈ„·‰ ¨ÌÈȯÂËÒȉ ÌÈ‚‰ Ï˘˙ÂÏÚ·‰ ˙χ˘Ï ¯Â˘˜‰ Ïη ø˙ÂÏÚ·‰ ˙‡ Ì‰Ó ÚÂÓÏ ‰ÏÂÎÈ ÂÊ ‰„·ÂÚ Ì‡‰ Æ·‡Ë·˙¢·˘ ¨ÌÈ„·‰ ÌÈÏ‡Â˘ ¨ÔÎ˙ÈÈ Íȇ ÆÌÈÂÒÓ Ò˜Â„¯Ù ÌÈ„·‰ ÈÈÚ· ÌÈȘ Ú˜¯˜‰ ÏÚ¨ÌÈ„·‰ Ô‰ÈÏÚ· È„ÈÓ ·‚· ˙ÂÓ„‡ ˙Ȅ‰ȉ ˙ÂÎÂ҉ Ϣ˜˜ Â˘Î¯ ÌÈ˘ÂÏ˘‰Â Ìȯ˘Ú‰Ï˘ ÌÈίˆ‰ ÏÎÏ ÌȘÈÙÒÓ ·‚‰ È·Á¯Ó ÆÆÆø‰˙˘‰ ‰Ó øÌÈÏÚ· ‡Ï ̉ ̇˙Ù ÌÂȉÂÌÈίˆÏ ‰·Â˘˙ ‡ÂˆÓÏ ÌÂ˜Ó È„ Ì‚ ̉· ˘È Ï·‡ Æ„È˙Ú·Â ‰Â‰· ˙Èχ¯˘È‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰

∑πÆ¢‰ÈÈÙη ‡Ï ÌÈ„·‰ ÏÚ ÌÎÒÂÓ Ô¯˙Ù ‡ÂˆÓÏ ˘È Æ˙È„·‰ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ Ï˘

האדמה¨ גאולת של הציוני במיתוס Æסותרות לגבי אותה בעיה השקפות מבטאים אלה מאמרים שני

— הטבע מן כחלק הבדואים נתפסו זה חיים ולהפריחוÆ במיתוס בו להפיח שיש עקר כמרחב נתפס המדבר

וכבעלי המדבר עצמם כתושבי רואים הבדואים זאת¨ לעומת Æלקרקע קשר חסרי כל נוודים של ציבור

אותם הופכת אדמתם¨ על הבדואים בזכויות מעולם הכירה לא ישראל שממשלת העובדה Æהקרקע

ברורה לזכויותיהם¨ משפטית הוכחה בהיעדר Æהיהודית האוכלוסייה בעיני חוק או לפורעי לעבריינים

והעדיפו המקובלת התפיסה את בישראל המשפט בתי אימצו ©טאבו®¨ האחוזה בספרי רישום בדמות

Æושורשים קרקע חסר נווד בבדואי לראות

99

הבעיה תולדות II

התגוררו ±π¥∑ב Æהנגב של כמעט היחידים תושביו הבדואים היו ¨±π¥∏ב ישראל מדינת לייסוד עד

על Æשונים לπ∂ שבטים שהשתייכו בדואים π∞¨∞∞∞ל ∂µ¨∞∞∞ בין גת ולאשדוד שמדרום לקריית במרחב

הוסדרו בהם הקניין דונם שזכויות מיליון כשני הבדואים עיבדו חוקרים יהודים¨ כולל חוקרים¨ כמה פי

דונם¨ מיליון ≥Ƶ בנגב עיבדו הבדואים כי קובעת ®≤∞∞≤© קרק רות ∏∞Æומוסכמת ברורה שיטה פי על∏±Æשבטייםבין פי הסכמים על חולקה והקרקע

גדולים אדמה בשטחי שהחזיק הבדואיםÆ מי בחיי ביותר המשאב החשוב ומתמיד מאז היתה הקרקע

הקרקע החברתיÆ רוב הסולם בתחתית נותר לחלוטין קרקע חסר שהיה מי Æגבוה ממעמד חברתי נהנה

Æכלשהו תיעוד כתוב ללא מאבותיהם אותה שירשו בדואים הוחזקה בידי בנגב

להסדיר כדי וזאת בעלי הקרקע¨ שמות את רשמית לתעד יש שקבע כי חוק התורכים בµ∏∏± חוקקו

חמש העותßמאנית באימפריה נהוגות היו עת באותה Æמאניתßהעות באימפריה הקרקע ענייני את

תמורת לעבדה שניתן המדינה¨ בבעלות אדמה ª®מולק© פרטית בבעלות אדמה קרקע∫ של קטגוריות

מעובדת בלתי אדמה ª®מווקופה© מוסלמי הקדש או דתית בנאמנות אדמה ª®מירי© חדפעמי תשלום

מסוג כאדמות סווגו הנגב קרקעות רוב Æ®מאוות© לעיבוד מתאימה שאינה ßמתהß ואדמה ©מתרוקה®

אותם הופך היה כזה שרישום מאחר בקרקע¨ החזקותיהם לרישום התנגדו בנגב הבדואים Æßמאוותß

Æמאניßבצבא העות מס ולשרת לשלם מחייבם שהיה — דבר זר של שלטון לנתינים

ניתנה לבדואים Æקרקעותיהם את לרשום הנגב לתושבי שקרא צו המנדט ממשלת פרסמה ±π≤±ב

צו פי על Æרישום ללא נותרו מכך והקרקעות נמנעו הם מסיבות שונות אך כן¨ לעשות חודשיים של ארכה

זכה באישור אותה¨ שיפר או אותה החיה ¨ßמאוותß מסוג קרקע בדואי שעיבד ¨±π≤±ב שניתן הקרקעות

מדינת משנוסדה מכן¨ לאחר ∑≥ שנים Æßמיריß מחדש כאדמה מסוג סווגה על אותה קרקע¨ וזו בעלות

קרקע שמו ההזדמנות לרשום על בπ≤±± על שוויתר כי בדואי הישראליים בתי המשפט קבעו ישראל¨∏≤Æהקרקע על זכותו את איבד בעלת מהשלטונות¨ אישור קיבל ולא ßמאוותß מסוג

מדינת ישראל הקמת לאחר אדמות הנגב III

ההתיישבות Æהנגב מקרקעות דונם πµ¨∞∞∞כ לרכוש יהודיים מוסדות הצליחו המדינה ייסוד לפני

יישובים בהקמת מיידי צורך התעורר המדינה הקמת עם Ʊπ¥≤ב רק בנגב החלה המודרנית היהודית

עזה לרצועת לירדן¨ הערביםהבדואים רוב ברחו ±π¥∏ במלחמת Æ¢השממה את ¢לכבוש כדי יהודיים

בןגוריון¨ דוד הממשלה הראשון¨ מהםÆ≤∏ ראש ±∞¨∞∞∞כ רק נותרו בנגב Æלשם או שגורשו ולמצרים¨

Æ¥≤± ßעמ ¨®≤∞∞∞© פורת ∏∞

Ƶ∑ ßעמ ¨®≤∞∞≤© קרק ∏±

Æ®±ππ∂© דוד בן ∏≤

Æ®±π𱩠מוריס ∏≥

והתיישבות קרקעות

100העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

מפה הסייגߥ∏ ©ראו דונם ונקרא ßאזור מיליון ±Æµ על שהשתרע בנגב הצפוןמזרחי¨ באזור לרכזם החליט

הסייג מאדמתם לאזור המעבר כי הובטח לאלה שהועברו Æבדואים אלפי כבר זה התגוררו שטח על Æ®±

∏µÆשלושה או שבועיים לבתיהם בתוך יוכלו לשוב וכי זמני צעד הוא

הבדואים בנגבÆ קרקע על גם זה ובכלל בישראל¨ הערבית האוכלוסייה על בπµ±± נאכף הממשל הצבאי

ופיצויים¨ פעולות אישור ©חר¢מ® — מקרקעין רכישת חוק פי על הופקעה ברובה בדואית בחזקה שהיתה

טענה שהמדינה אך מאחר נפקדים¨ נכסי חוק מכוח הופקעה לא בחזקת בדואים שהיתה קרקע Ʊπµ≥∏∂Æשמה רשמה אותן על היא ¨®ßמתהß ßמאוותß ©קרקע מסוג קרקעות שקרקעות הנגב הן

הצחיח האזור אל הנגב של הצפוןמערבי הפורה מאדמותיהם שבאזור הבדואים רוב עד ≤πµ± הועברו

הממשל הגבלות מתוקף נמנעה לאדמתם חזרתם Æאחרים שבטים כבר חיו שם ¨ßהסייג ßאזור שנקרא יותר

ערי פיתוח שתי מכן לאחר הוקמו לבעלות¨ הבדואים טוענים שעליהם הסייג¨ מאדמת חלקים הצבאיÆ על

Ʊπ∂≤ וערד בשנת ±πµµ בשנת דימונה — ישראליות

באזורים ולרכזם הבדואים את לעייר ישראל ממשלת בπ∂∂± החליטה הצבאי הממשל ביטול בעקבות

±π∂πב ייסודה Æשבע תל זה היתה יעד למימוש שהוקמה הראשונה העיר Æלמטרה זו שתוכננו עירוניים

Ʊπ∑≤ב ברהט¨ השני הבדואי העירוני המרכז הקמת עם התברר שטיבן רבות תכנון בטעויות לווה

בתל מלחתה¨ בעקבות מאדמתם שפונו בπ∏≤± כאמצעי ליישוב בדואים הוקמו וערערה כסייפה העיירות

חורה בπ∏¥± והעיירות הוקמה שלום שגב Æßנבטיםß התעופה שדה והקמת מסיני הישראלית הנסיגה

Ʊππ∞ב הוקמו ולקיה

Æבעלות באמצעות תביעות על שמה הקרקע ישראל לרשום את ניסתה ממשלת הממשל הצבאי סיום עם

להסדרת המדינה מנגנון משפטי שמםÆ בπ∂π± הקימה הקרקע על את לרשום ניסו גם הבדואים מצדם

של את המלצתה כשהממשלה אימצה ¨±π∑¥ב לקצן הגיעו הנגד ותביעות התביעות Æהנגב מקרקעי

אדמות הן הנגב אדמות שקבעה שכל אלבק¨ פליאה עו¢ד במשרד המשפטים¨ האזרחית המחלקה ראש

בניסיון הבעלות¨ שנגעו לתביעות המשפטיים ההליכים כל את הציעה להקפיא אלבק Æßמאוותß מסוג

π∑µ± הציעה אלבק¨ שפעלה בתחילת Æפיצוי של כלשהי הצעתה כללה מידה Æהבדואים עם פשרה להשיג

ביותר מחזיקים הם ©אם מחזיקים הם בה הקרקע •∞≥ מן שהבדואים ישמרו על בשם ממשלת ישראל¨

על שייקבע הקרקע כ•∞≤ מערך שהם הנותרים¨ האחוזים על ∞∏ פיצוי ויקבלו ∞∞∞¨≥ ש¢ח מ∞∞¥ דונם®

חוקי באופן שמם הקרקע על את לרשום ניסו הם Æהצעות אלו דחו הממשלתיÆ∑∏ הבדואים המעריך ידי

המשפט בית של שופט התקדימית ההחלטה היתה השבר נקודת Æהצלחה אך ללא פעמים¨ עשרות

יכול ולא לקרקע כלשהו אין קשר — מעצם הגדרתו — לבדואי כי נקבע מπ∏¥± בה חלימה אברהם העליון

Æהקרקע מן פשרה רק על ∞∞∞¨µ±± דונם הסדרי להשיג הממשלה כזהÆ∏∏ עד אז הצליחה לו קשר להיות

Æ¥π ßעמ ¨®±ππ∂© דוד בן ∏¥

Æ≥ ßעמ ¨®≤∞∞π© פורת בן ∏µ

Ʊ± ßעמ ¨®≤∞∞∞© יפתחאל ∏∂

Ʊ∞ ßעמ ¨®≤∞∞µ© וחסון סבירסקי ∏∑

Æישראל מדינת נגד ßואח הואשלה אל אגדיע עלי סלים ≤±∏Ø∑¥ ע¢א ∏∏

101

והקמת מסיני הנסיגה הישראלית בעקבות מלחתה¨ הופקע תל באזור כ∞∞∞¨∞∂ דונם זו¨ מקרקע חלק

על הקרקעות את מניסיונותיהם לרשום חדלו הבדואים האחרונות ב∞≥ השנים Æßנבטיםß התעופה שדה

היא שהבדואים הזמןÆ התוצאה ככל שעובר בהן אחיזתם ומחזקים את מחזיקים בהן אולם הם שמם¨

Æאו סככות בקתות קלים כגון מבנים עליה הקרקע ולבנות את ממשיכים לעבד

Æהבדואים נגד התביעות לחדש את הממשלה החליטה מ∞≤ שנה¨ יותר של הפסקה לאחר ¨≤∞∞≥ב

Æהבדואים הפשרה עם בהסדרי ומחוסר התקדמות אלבק של עו¢ד המלצותיה נבע מאיקבלת זה חידוש

להכרעה הגיעו מהן חלק Æלגבי ∞∞∞¨∞±± דונם ∂∞∞≥ הגישה ממשלת ישראל ∞∑± תביעותנגד אמצע עד∏πÆהמדינה שם על אותן לרשום הורה אשר המשפט¨ בבית

רק אלא מלאה במקרקעין¨ יש בעלות פרטית שלבדואים אינה מכירה בכך מדינת ישראל הקמתה¨ מאז

Æמדינה אדמות הנגב הן קרקעות כל המדינה¨ מבחינת Æתובעים שהם האדמות בחלק מן ßהנאה ßחזקת

הנגב אדמות לפיה ¨±π¥∏ מלפני והבריטית העותßמאנית הקרקעות מדיניות על נשענת המדינה עמדת

העליוןπ∞Æ המדינה המשפט מבית גושפנקה משפטית השנים עם זו קיבלה עמדה Æßמאוותß אדמות הן

הבעלות להסדרת למשא ומתן לגשת רק כשהבדואים מוכנים הנגב אדמות בדואית על בבעלות מכירהπ±Æאלו אדמות על

כיום הנגב אדמות IV

Ʊπ∑±ב שהחל — תהליך הצפוני בנגב הקרקעות בהסדרת הצורך היא בנגב סוגיית הקרקעות תמצית

בתי המשפט¨ ידי על שאומצה הממשלה¨ על פי מדיניות אך הבדואים¨ תביעות בקיום המדינה מכירה

של כמחווה להם מעניקה שהממשלה ßמשמורתßל הזכות להם יש היותר ולכל קרקע¨ בעלי אינם בדואים

הבלתי ובכפרים המוכרים בכפרים המוכרים¨ ביישובים — הבדואים מאכלסים הנגב אזור בכל Æטוב רצון

הבלתי הכפרים תושבי מאכלסים מתוכם Æהכללי השטח מן ≤•כ שהם דונם¨ ≤∂∞¨∞∞∞כ — מוכרים

הבדואים ידי הנתבעות על הקרקעות של השטח הכולל Æהקרקע כÆ¥•± מן שהם דונם ±∏∞¨∞∞∞ מוכרים

כדלקמן∫ המחולקים דונם ∑∑µ¨∏∂≥ על הגישו ∞≥≥¨≤ תביעות משטח הנגבπ≤Æ הבדואים µÆ¥•ב מוערך

Æ∏ ßעמ ¨®≤∞∞∂© בנגב לדוקיום הפורום ∏π

Æ∂∑≠∂∂ ßעמ ¨®±π𵩠דוד ∏±ª בן ßעמ ¨®±πππ© מאיר π∞

Ʊ± ßעמ ¨®≤∞∞µ© וחסון סבירסקי π±

Æ®≤∞∞≥© הוזייל אל π≤

והתיישבות קרקעות

102העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

π≥שבטים לפי בנגב קרקעות על הבעלות תביעות ∫±± לוח

‰ËӉ˷˘‰˙ÂÚÈ·˙‰ ¯ÙÒÓÌÈÓ„· Ú·˙‰ Áˢ‰ ۘȉÍÒÓ ÊÂÁ‡˙ÂÚÈ·˙‰

‰ÁÏÙ‰Ú¯ÓÏΉ ÍÒ

‡‰‡È˙ χÏÈÈʉ χ±∏∞≥π¨∑∑¥µ¨±µ∂¥¥¨π≥∞µÆ∏

„Ò‡ χπ∞±≥¨¥µ∞µ¨∂∂∏±π¨±±∏≤Ƶ

Ô„·Ú ·‡≥∑∏¨±∏≤±¨∂π±π¨∏∑≥±Æ≥

ÔÈÚ˜ χ±≤≤¨∑∏π≤±≤¨∏±∞∞Æ¥

̈ڇ χ±π±≤∑¨≤≥∑±∑¨π∂¥¥µ¨≤∞±µÆ∏

¯‡ÓÚ Â·‡≥±≤¨∏∂π¥∏µ≥¨≥µ¥∞Æ¥

˜ÈȘ¯ ·‡∑≥∂∏¥¨∞∞¥¥∏¨π∏∂±≥≤¨ππ∞±∑Ʊ

Ú‡ˆ χ≤∞∞≥≥¨∞±µ∂¨±∂≥≥π¨±∑∏µÆ∞

‰ÚÈ·¯ ·‡µ∑≥∏∞¨≥µ¥∂±¨≤∂µ±¥±¨∂±π±∏Æ≤

˙‡È¯Â˜ ·‡≤∞µ≥≥¨±≤π¥∑¨≥¥±∏∞¨¥∑∞±∞Æ¥

„ÚÈÂÂß‚ ·‡≤∏∑≥¥¨≤≥≥¥¥¨∏∏∂∑𨱱π±∞Æ≤

‰¯ˆ‡ˆ χµ≤¥¨π∞¥±¨∂µ∑∂¨µ∂±∞Æ∏

‰˜¯‡·Ê χ≥±≥¨π∑±±¨∏µ∏µ¨∏≤π∞Æ∏

˘ÈÈÙ‡ χ∑∂±±¨∏¥µ±¨±π∏±≥¨∞¥≥±Æ∑

‰Â‡ËÚ Ï‡π≤±≥¨∂∑≤±¨∂∏𱵨≥∂±≤Æ∞

È·˜ÂÚ Ï‡±±∏±≥¨∂≥¥±¨∑∂¥±µ¨≥π∏≤Æ∞

‰Ó‡ÊÚ Ï‡‰Ó‡ÊÚ Ï‡±¥¥≥∑¨µ≤µ¥π¨∂≤µ∏∑¨±µ∞±±Æ≤

ÔÈ·‡¯˙ χԇÁ¯ÈÒ Â·‡¥∑π¨≥∞µ∑≤∞±∞¨∞≤µ±Æ≥

‰¯ÓÚ Â·‡¥∏¥¨∑≤∑¥≥¥¨∑∑∞∞Æ∂

Ô‡·È‰Ò ·‡¥∞∑¨≤π∑≤µ≥∑¨µµ∞±Æ∞

χϷ ·‡±¥¥¨∞∏∑∂¥≥¥¨∑≥∞∞Æ∂

ÌȯÁ‡±∂∂¨¥≥∂≥≤±∂¨∑µ∑∞Æπ

ÏΉ ÍÒ≥¨≤≤∞¥∑∂¨¥≥π≤ππ¨≥π∑∑∑µ¨∏≥∂±∞∞

Æ®≤∞∞∏© בנגב ההתיישבות הבדואית להסדרת להצעת מדיניות המקור∫ דו¢ח הוועדה π≥

103

עם להגיע להסדר הצליחה המדינה היום ועד הסדרת הקרקע תהליך מאז החל גולדברג¨ דו¢ח לפי

במסגרת ∞∏≤ הקרקע שבמחלוקת¨ זאת כ•∏± מכלל שהם בלבד¨ דונם ≤∞µ¨∂∑µ על בדואים תושבים

תכנית תחום בתוך פשרה הסדרי במסגרת הוסדרו נוספים כµ∞¨∞∞∞± דונם Æ®מהתביעות ±≤•כ© תביעות

Æנוגדות תביעות הוסדרו בפסקי דין בהליך של אחרים כµ∞¨∞∞∞ דונם Æ®של כפרי אבו בסמה ©שם המתאר

הגישו כבר שהבדואים לזכור חשוב תביעותπ¥Æ אך ≤∑¥πב דונם µπ≤¨∞∞∞ הוסדרו ∏∞∞≥ טרם ליולי נכון

כי שילמו המוכיחים מסמכים על תביעותיהם את ביססו הם Æהמדינה של הראשונות תביעות בשנותיה

נערך שלא מסמכים אלה בטענה לקבל סירבה הממשלה Æהמדינה קום זו עוד לפני קרקע על מסיםπµÆתובעים הקרקע שהם על לבדואים בעלות רשמית שלא יכולה להיות ומכאן קרקעות בנגב הסדר

והמלצותיה גולדברג ועדת V

על לממשלה ¢תמליץ אשר למנות ועדה הבינוי והשיכון שר על הממשלה ב∏≥ לאוקטובר ∑∞∞≥ הטילה

קיבלה הוועדה Æ¢חקיקה ותיקוני הצעות גיבוש זה ובכלל בנגב הבדואית ההתיישבות להסדרת מדיניות

חברים שמונה ועדה בת הבינוי והשיכון שר ב≤≥ בדצמבר ∑∞∞≥ מינה Æמופלגות וסמכויות נרחב מנדט

בדואים נציגים שני לוועדה מונו כן גולדברגÆ כמו ©בדימוס® אליעזר העליון המשפט בית שופט בראשות

חודשים חמישה הוועדהÆ במשך בפני ציבור להופיע נציגי ∏∞∞≥ זומנו בינואר Æבדרום העיירות תושבי

אנשי חוקרים¨ ארגונים¨ נציגי ציבור¨ אנשי מ∞≥± עדים¨ ישיבות ושמעה יותר ≤µ מעל הוועדה קיימה

הבינוי לשר דו¢ח הוועדה ±± בדצמבר ∏∞∞≥ הגישה ביום Æוזרועותיה השונות ונציגי הממשלה אקדמיה

Æבוים זאב והשיכון¨

הבדואים לתושבים המדינה שהתייחסות לכך הצדקה כל הוועדה∫ ¢אין קבעה המלצותיה בראש כבר

ברוב הכפרים להכיר המדינה¢π∂Æ הוועדה המליצה אזרחי לשאר מההתייחסות שונה תהיה אלה ביישובים

ביישום פוגעים שאינם תקפה¨ תכנית בתחום הקיימים חוקיים הבלתי המבנים כי ולקבוע מוכרים הבלתי

הדו¢חמפרטאתגובההפיצויים Æהגדרה אשרתסלולאתהדרך להכשרתם— ßאפוריםßכמבנים יוכרו התכנית¨

בתביעת הראשון מהדונם החל — יחושבו אלבק מהמלצות — בשונה אשר בקרקע¨ פיצוי כולל שיידרשו¨

הוועדהÆ הוועדה מסקנות לביצוע זמנים ולוחות חלופית קרקע להקצאת הסדרים נקבעו כן הבעלותÆ כמו

— שתיקרא הוולת¢ב הדרום¨ ובנייה במחוז לתכנון המחוזית הוועדה חדש ליד תכנוני גוף על הקמת המליצה

לאכיפת בכל הנוגע עיניים ¢שלא לעצום עוד המליצה הוועדה Æהבדואים בנגב להסדרת התיישבות הוועדה

פייסנית נכתב בלשון הדו¢ח Æהבדואים לבין המדינה בין הוגנת פשרה הן כי המלצותיה וקבעה החוק¢

על בעלות¢ ¢זכות לבדואים להקנות בעבר¨ הציעה בענייני הבדואים שעסקו מוועדות ובשונה וחיובית¨

הרבות שההסתייגויות יש לציין זאת¨ עם Æשלהם לקרקע זו ¢בזיקה היסטורית¢ התחשבות מתוך קרקע¨

Æואת מעמדו הדו¢ח של כוחו החלישו מעט את בוועדה¨ שהביעו חברים

Ʊ¥ ßעמ ¨®≤∞∞∏© גולדברג ועדת דו¢ח π¥

Æ¥µ∑ ßעמ פורת ©∞∞∞≥®¨ πµ

Æ®ההדגשה של המחבר© ± ßעמ ¨®≤∞∞∏© גולדברג ועדת דו¢ח π∂

והתיישבות קרקעות

104העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

שאם והודיעה הדו¢ח מן שעולה החדשה הנימה על בירכה מוכרים הבלתי לכפרים האזורית המועצה

בסיס להוות עשויות הן בכפרים הבלתי מוכרים¨ במיוחד בנושא ההכרה הוועדה¨ המלצות תתקבלנה

צודק פתרון בהצעת כשלה הוועדה כי המועצה קבעה גיסא מאידך Æהממשלה במדיניות לשינוי

מציעה ואינה הקהילה¢ של בני הצרכים מקצת על ול עונה ¢אינה שהיא הבדואית¨ מאחר לאוכלוסייה

ושירותים אשפה ומים¨ איסוף חשמל תשתיות אספקת כגון לתושבים¨ שירותים מידיים להיעדר פתרון

מנגנונים ומשמרת מוגדר לביצוע התכנית זמנים לוח מציעה כי הוועדה אינה טענה המועצה Æרפואיים

Æ¢הסכסוך לפתרון המעשי הפתרון נסלל ולא מאכזב ¢הדו¢ח כי גם קבעה המועצה Æבעבר שכשלו ושיטות

לו שנודעת דבר — הסכסוך לפתרון כדרך בכפרים ההכרה עקרון את אמנם אימצה גולדברג ועדתπ∑Æ¢לבדואים ¢לא הכירה בעוול ההיסטורי שנעשה אך היסטורית — חשיבות

עברה מפרסום ¢שנה וחצי כך ביקורתÆ לדבריו∫ על והשופט גולדברג מתח טרם בוצעו המלצות הדו¢ח

ליישום אחד צעד נעשה טרם ישראל¨ ממשלת ידי על הרשמי אימוצו ולמרות גולדברג ועדת דו¢ח

עד היו לא האלה המרכיבים כנראה ששני Æותקציב משילת מצריכות הבדואים של הבעיות ÆÆÆמסקנותיו

π∏Æ¢כה

ההתיישבות להסדרת ביצועית רשות הקמת על הממשלה החליטה גולדברג ועדת להקמת במקביל

חמש תוך הבדואית ההתיישבות את ולהסדיר ציבורי כתאגיד לפעול אמורה הרשות Æבנגב הבדואית

Æיהודה בכר בדימוס תתניצב מונה הרשות למנהל Æגולדברג המלצות בסיס שנים על

המחוזית המתאר לתכנית להתנגדויות החוקר המלצות קבלת היתה גולדברג דו¢ח מתוצאות אחת

ππÆיישובים של ∂± מעמדם את להסדיר יש כי קבעו החוקר המלצות Æשבע באר ¥Ø±¥Ø≤≥ למטרופולין

בנגב מוכרים הבלתי הכפרים Æב

רבים של משפחות בדואיות מקבצים הזמן עם יצרה ובעיותיהם הבדואים מן התעלמותה העקבית של המדינה

המדינה לקיום הראשונים העשורים בשני Æשירותים להן ויספק אותן שייצג מקומי שלטון וללא כתובת ללא

העיירות שבע הקמת גם Æבדואים רבבות אזרחים של הדרום מקיומם במחוז המחוזיות התכניות התעלמו

Æפתרון ללא מהם כמחצית השאירה

בסיסיים¨ וזאת שירותים להם ולחשמל ולספק למים הבדואים את כפרי לחבר המדינה סירבה לאורך השנים

שגב שלום¨ ערערה¨ כסייפה¨ רהט¨ שבע¨ ©תל המוכרים היישובים לשבעת לעקור תושביהם את מנת לאלץ על

Æ®וחורה לקיה

Æ®≤∞∞∏© מוכרים הבלתי לכפרים האזורית המועצה π∑

ראו∫ Ʊ∞∑ רמון¨ גיליון מצפה בכביש ∞¥¨ מקומון Æיעקב גולדברג ©בדימוס® השופט ריאיון עם Æ®≤∞±∞ ¨יולי© גולדברג π∏Æhttp://www.kvish40.co.il/2010/07/658

נמילה אום דאחיה¨ חשם זאנה¨ גארה¨ אל אל חיראן¨ באום המליץ להכיר המחוזית לתכנית המתאר ההתנגדויות חוקר ππהמליץ כן חלופיÆ כמו שטח להם ולהקצות שבע לבאר שמדרום ואסר נעם אל ואדי כמו אחדים לפנות כפרים ואחרים¨עויגßאן טויל אבו גßארואל¨ באל עראקיב¨ להכיר ולא המוכרים הכפרים בין ותלאע רשיד כפרים כמו אלגרין לכלול החוקר

Æ®≤∞±∞© דוכן Æמוקאימן ואל

105

כפרים ¥µב להכרה אלטרנטיבית מתאר תכנית מוכרים הבלתי לכפרים האזורית המועצה הכינה ±πππב

מציעה ובנייה¨ לתכנון המחוזית לוועדה הוגשה אשר זו¨ תכנית Æ®מהם תשעה הוכרו ©בינתיים מוכרים בלתי

הזכות להן את אזורית¨ לבנות תשתיות ולהעניק מועצה או שתיים במסגרת רשות מוניציפאלית אחת לפתח

Æמוניציפאלית מבחינה התושבים את לייצג

על בבעלותם הכרה תובעים הם Æבנגב הקרקעות סוגיית במרכז ניצבים מוכרים הבלתי הכפרים תושבי

מאות מאלץ זה שטח של מקומי תכנון היעדר Æדונם ±∏∞¨∞∞∞כ של בהיקף עליהן¨ יושבים שהם האדמות

הנאכפים הריסה רבים ולצווי שמוביל לקנסות דבר — בנייה ללא היתרי שנה בתיהם מדי את לבנות צעירים

Æבתדירות גבוהה בכפרים אלה

טענה כי אף קיימת Æגודלם היא מוכרים הבלתי בכפרים ההכרה נגד המדינה של המרכזיות אחת הטענות

ביחס למספרםÆ אך המועצה האזורית לכפרים שטח גיאוגרפי נרחב מדי התושבים הבדואים פזורים על פני

המונים בכפרים רק של התושבים¨ דורשת להכיר רשמי® הגוף הנבחר והייצוגי ©הבלתי שהיא מוכרים¨ הבלתי

האוכלוסייה פיזור בנושא Æבנגב היהודיים ביישובים המקובל הפיזור לרדיוס בהתאם וזאת מµ∞∞ תושבים¨ יותר

לגבי חוות גם נכון לאוכלוסייהÆ הדבר ביחס נרחב שטח ניתן הסביבה לקיבוצי ולמושבי כי טוענת המועצה

Æהמדינה ידי על לאחרונה הוכרו אשר הבודדים

Æכפרים ללא הכרה ≥∂כ נותרו בסמה¨ אבו האזורית המועצה במסגרת כפרים במספר ההכרה לאחר כיום¨

∞πµ± למקומות בשנת המדינה ידי הובאו על שהבדואים התהוו לאחר ואחרים קום המדינה לפני נוסדו חלקם

המדינה של במפות הרשמיות הופיעו לא אלה כפרים Æהסייג באזור ריכוזם במסגרת מבצע חדשים יישוב

הכבישים לרשת החשמל¨ לרשת מחוברים אינם היום הם בסיסייםÆ עד לשירותים זכו לא שנים עשרות ובמשך

כמו מקומי ייצוג אין להם מכול∫ לתושביהם באופן חלקי בלבד¨ והחשוב המים מסופקים Æאחרות ולתשתיות

Æישראל אזרחי לשאר

בנגב הבדואים ביישובי מבנים והריסות חוקית בלתי בנייה Æג

בπµ∂± הגיע Æאוהלים חוקיים¨ מתוכם ∂≤≥ בנגב ∞π≥ מבנים בלתי π¥µ± היו בשנת כי קבעה גולדברג ועדת

ומדי שנה חוקיים¨ בלתי כµ∞ אלף מבנים בנגב קיימים כיום ±∞∞Æπµµל בדרום חוקיים הבלתי המבנים מספר

±∞±Æכאלה מבנים ≤¨∞∞∞ עוד להם מיתווספים

שבעתיים מתחזקת זו דיור אמתיתÆ≥∞± מצוקה נובעת ממצוקת בארץ הערביים חוקית ביישובים הבנייה הבלתי

פתרונות של איזמינותם ולנוכח בערך µ± שנים כל מספרית מבחינה שמכפילה את עצמה אוכלוסייה בקרב

התושבים ואישיתוף בנגב הקרקעות מוכריםÆ≤∞± סכסוך הבלתי הכפרים לתושבי ובמיוחד לבדואים¨ תכנוניים

Æספק ללא לכך מוסיפים יישוביהם¨ בתכנון הבדואים

Æ≤∑ ßעמ ¨®≤∞∞∏© גולדברג ועדת דו¢ח ±∞∞

Æשם ±∞±

Æ®≤∞∞∞© במדינת ישראל חוקית הבלתי הבנייה לבדיקת הוועדה הבינמשרדית ±∞≤

Æ®≤∞∞¥© טביביאןמזרחי ±∞≥

והתיישבות קרקעות

106העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

Æבנגב חוקית הבלתי הבנייה עם להתמודד הממשלתיים שנועדו הכלים אחד היא הבתים הריסת מדיניות

לפי נתוני המועצה Æבנגב במספר ההריסות אף קיימת עלייה בשנים האחרונות Æמעולם לא פסקה מדיניות זו

מוכרים הבלתי בכפרים מ∞∞∏ בתים האחרונות יותר השנים בעשר נהרסו מוכרים¨ הבלתי האזורית לכפרים

∫®±≥ ©ראו להלן לוח

בשנים ±∞∞≥≠∞±∞≥¥∞± מוכרים בכפרים הבלתי בתים ≥±∫ הריסות לוח

˙ÂÒȯ‰‰ ¯ÙÒÓ ‰˘‰ ˙ÂÒȯ‰‰ ¯ÙÒÓ ‰˘‰

π∂ ≤∞∞∂ ∏ ≤∞∞±

≤≥≤ ≤∞∞∑ ≤≥ ≤∞∞≤

±≥π ≤∞∞∏ ∂≥ ≤∞∞≥

ππ ≤∞∞π ≤≥ ≤∞∞¥

ËÒ‚‡ ÛÂÒ „Ú ±≥≤ ≤∞±∞ ±µ ≤∞∞µ

התושבים שבוצעו בידי ההריסות ואת המוכרים ביישובים המתבצעות את ההריסות כולל ≤± אינו לוח כי יצוין

סיפק המשפטים¨ משרד Human Rights Watch אל ארגון של פנייה בעקבות Æמשפטי הליך בעקבות עצמם

∞∞≥ בתים ¨±∞≥ ¨≤≥≤ במספרים נוקב המשפטים משרד Æבנגב ההריסות כלל לגבי שונים מספרים המשרד

±∞µÆבהתאמה ≤∞∞∂ ¨≤∞∞µ ¨≤∞∞¥ שנהרסו בנגב בשנים

העיקריות אבל העילות Æ¢הציבורי הסדר על ¢השמירה היא הבתים להריסות של המדינה המשפטי הנימוק

נועדה שלא קרקע על בנייה וכן מתאר תכנית לגביו שאין מתוכנן לא באזור בנייה הן אלו להריסות

Æלמגורים

הבדואים חוקית של הבלתי הבנייה בזירת חדש היא שחקן — הלאום אדמות לשמירת התנועה רגבים — עמותת

לתכנון המקומית הוועדה יו¢ר קלעגßי¨ נגד עמרם שבע מנהליים בבאר לעניינים המשפט לבית בעתירה Æבנגב

של השיפוט בתחום לא חוקי באופן בתים שנבנו להרוס תבעה העמותה בסמה¨ האזורית אבו במועצה ובנייה

לא את העובדה וגם במסגרתם פועלת שהמועצה המיוחדים התנאים את המועצהÆ∂∞± השופטת לא קיבלה

רגבים עמותת של העתירה את קיבלה היא Æגולדברג ועדת המלצות בעקבות הוליסטי¢ לפתרון ¢שמחכים

Æשנה בתוך ההריסות את ולבצע החוק את לקיים בראשה העומד ואת האזורית המועצה את וחייבה

Æ®≤∞±∞© מוכרים הבלתי לכפרים האזורית המועצה נתוני המקור∫ ±∞¥

Human Rights Watch (2008), p.44. ±∞µ

Æ≤µ≥Ø∞π עת¢ם ±∞∂

107

סיכום

העיור Æביותר ומהירים דרמטיים ושינויים תמורות לאחרונה עוברת בנגב הערביתהבדואית האוכלוסייה

מאלצים שני¨ בנגב מצד הבדואית החברה על פסחה שלא והמודרניזציה אחד הבדואים מצד על שנכפה

את מחליף והבית הגמל את מחליף הרכב Æשנים מאות לו שהורגלו החיים אורח את לשנות הבדואים את

Æהאוהל

שהאזור העובדה Æועולמיים מקומיים גורמים מצד בהתעניינות לאחרונה זוכים בפרט והבדואים בכלל הנגב

המדינה¨ של הקרקעית העתודה הוא שהנגב והעובדה ישראל של הבינלאומיים לגבולותיה נושק הפריפריאלי

הרצינית התכנית היא הנגב לפיתוח הממשלתית האסטרטגית התכנית Æזה אזור של חשיבותו את מעצימות

דבר יודעי Æתושביו לטובת כלל ולפיתוחו האזור לחיזוק לתרום יכולה והיא שהיו בעבר התכניות מכל ביותר

זו תשולב שחברה פתרונן ועד על יבואו של החברה הבדואית שבעיותיה עד יפה לא יעלה זה קובעים שפיתוח

Æתכניות הפיתוח האזוריות בכל

לייחודם התייחסות בפיתוחו¨ תוך לשלבם הנגבÆ הם תובעים מנופי כחלק את עצמם רואים מצדם הבדואים

בדרך נגף אבן היא המדינה אזרחי של הסולם בתחתית הוא הסוציואקונומי שמצבם העובדה Æהתרבותי

מתקנת העדפה שייתנו ממשלתיות מותנה ברפורמות של הבדואים מצבם שיפור Æבאזור ולשילובם לקידומם

חברתיות תופעות למיגור לפעול נדרשים מנהיגי החברה הבדואית גם Æשנים עשרות והודרו שהופלו לאזרחים

והנהגתה התפתחותה על אחריות ולקחת ואבטלה¨ חוסרחינוך אלימות¨ כמו הבדואית¨ בחברה שפשו קשות

Æהמדינה עם רשויות פעולה תוך שיתוף זו¨ חברה של

של ניצוץ היום שקיים נראה בנגב¨ החברה הבדואית במצוקותיה של לטפל קריאה של שנים עשרות לאחר

החברה ולמנהיגי ישראל לממשלת נותנות גולדברג ועדת המלצות Æזו לקריאה הממשלה להיענות תקווה

בעוד להכרה הדרך את ולסלול הקרקע על הבעלות לסוגיית סוף לשים שעשוי לפתרון פז הזדמנות הבדואית

בחברה ושילובה הבדואית החברה פיתוחה של לקראת הראשון תהיה הצעד זו הכרה Æמוכרים בלתי כפרים

זה צו השעהÆ פתרון הוא והתכנון¨ הקרקע בעיות ובראשן הבדואית¨ האוכלוסייה הישראליתÆ פתרון בעיות

הבדואים שרכשו הניסיון Æהבדואית האוכלוסייה לבין השונות וזרועותיה הממשלה בין אמון בבניית מותנה

ואולי האפשרות¨ עתה עומדת המדינה בפני Æביותר קשה ניסיון הוא הממשלה¨ הבטחות לגבי השנים לאורך

Æהישראלית בחברה זכויות שווי כאזרחים הבדואים את לשלב האחרונה¨

סיכום

108העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

מקורות

Æותרבותם חייהם שהיא מקור מהאדמה ניתוק בנגב∫ לעיור הבדואים התכנית מטרת Æ®≤∞∞∞© Æא סעד¨ אבו

Ʊ∂π≠±µπ ßעמ ¨µ∞ גיליון קרקע¨ ושימושי קרקעית מדיניות לחקר המכון קרקע¨ כתב עת

øואבותינו חיים בנגב אנחנו שנים אלפי במשך אם כפולשים אותנו איך אפשר להגדיר Æ®≤∞∞¥© Æא סעד¨ אבו

Æ≥±≠≥∞ ßעמ ¨µ¥ גיליון קרקע¨ ושימושי קרקעית מדיניות לחקר המכון קרקע¨ כתב עת

המרכז בנגב¨ בןגוריון אוניברסיטת שבע∫ באר Æהווה ואתגרי העתיד עבר¨ ערביי הנגב∫ Æ®≤∞±∞© Æא סעד¨ אבו

Æלפיתוח אזורי

שבע∫ באר Æבנגב הבדואים היישובים לפיתוח תכנית דרך∫ פריצת Æ®≤∞∞∞© Æה ולטוויק¨ ¨Æא סעד¨ אבו

Æהבדואית והתפתחותה החברה לחקר המרכז בנגב¨ אוניברסיטת בןגוריון

Æבוקר שדה מדרשת ¨≥µ שילוב בני העדה הבדואית בצה¢ל¨ רשימות בנושא הבדואים Æ®≤∞∞≥© Æע אופיר¨

©תכנית בנגב הכפרים הבלתי מוכרים אזרחית בישראל לפתרון בעיית תכנית הסכמה Æ®≤∞∞≥© Æע הוזייל¨ אל

מוכרים¨ הבלתי לכפרים האזורית המועצה בסמה∫ אבו Æ®שרון של החומש לתכנית אלטרנטיבית

Æאסטרטגי לתכנון היחידה

בןגוריון¨ אוניברסיטת שבע∫ באר Æסיכום בוגרות במוסדות להשכלה גבוהה בנגב דו¢ח Æ®≤∞±∞© נוהוד אל

Æנוהוד אל עמותת

Æ≥¥≠∏ ßעמ מקדס¨ אל בית מטבעת המשפט בין הבדואיםÆ ירושלים∫ Æ®±π≥≥© Æע עארף¨ אל

הנפשי מצבן על השפעתם ומונוגאמיים∫ פוליגאמיים נישואין Æ®≤∞∞µ© Æו וסלוניםנבו¨ ¨Æע קרינאוי¨ אל

נפשך∫ שמרי Æ®עורכות© Æנ וברק ¨Æג צוויקל ¨Æר לבויזל בתוך∫ בדוויותערביות¨ נשים של והחברתי

Ʊµ∞ ßעמ בןגוריון¨ אוניברסיטת שבע∫ באר Æבדוויות בישראל נפשית בקרב נשים בריאות

Æאדם לזכויות רופאים תלאביב∫ Æמוכרים בנגב בריאות בכפרים הבלתי בשטח הפקר∫ Æ®≤∞∞≥© Æא אלמי¨

Æ≥µ גיליון אריאל¨ Æישראל בארץ הבדווים Æ®≤∞∞∞© Æט אשכנזי¨

חדשות בריאות ואינטרנט Æהבדואים ילדי של הירודה הבריאות חושף∫ דו¢ח Æ®≤∞∞π בפברואר ∏© Æמ ביתאור¨

ÆYnet.co.il/articles/0,7340,L-3668161,00.html ראו∫

המגזר הערבי בישראל Æ®עורך© Æי לנדאו בתוך∫ Æהנגב בדואי בקרב משתנים דפוסי הצבעה Æ®±π∏π© Æי דוד¨ בן

Ʊ±µ≠∏µ ßעמ ישראל¨ לחקר ירושלים מכון ירושלים∫ Æוהבחירות לכנסת

משפטיים היסטוריים¨ היבטים — המדינה לבין הנגב בדואי בין הקרקעי הקונפליקט Æ®±π𵩠Æי דוד¨ בן

Æπ±≠∂± ßעמ ¨¥∞ גיליון Æקרקע ושימושי קרקעית מדיניות לחקר המכון כתב עת קרקע¨ Æואקטואליים

הערבית החברה לחקר המרכז ברל∫ בית Æאדמות יהודים¨ בדואים¨ בנגב∫ מריבה Æ®±ππ∂© Æי דוד¨ בן

Æבישראל

לחקר המכון קק¢ל¨ ירושלים∫ Æוקרקעיים חברתיים היבטים — בישראל הבדואים Æßא ®≤∞∞¥© Æי דוד¨ בן

Æישראל לחקר ירושלים מכון קרקע¨ ושימושי קרקעית מדיניות

109

יהודים Æ®עורכים© Æח עסבה¨ ואבו ¨Æש חסון בתוך∫ Æוהווה עבר — בנגב ובדווים יהודים Æßב ®≤∞∞¥© Æי דוד¨ בן

Æמדיניות למחקרי פלורסהיימר מכון ירושלים∫ Æבמציאות משתנה וערבים בישראל

משרד ירושלים∫ Æהוועדה להצעת מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב דו¢ח Æ®≤∞∞∏© Æא גולדברג¨

Æהשיכון

באר שבע∫ Æהנגב תעשיות סקר ªמקום מבנה¨ תהליכים¨ התעשייה בנגב∫ Æ®≤∞∞π© Æר ונוריאל¨ ¨Æי גראדוס¨

Æאזורי לפיתוח המרכז בנגב¨ בןגוריון אוניברסיטת

יד ירושלים∫ Æמאניתßהעות בתקופה בארץ ישראל יישוב ובנותיו∫ תהליכי הערבי הכפר Æ®±π𥩠Æד גרוסמן¨

Æצבי בן

¨Æד גרוסמן בתוך∫ Æקיום ואסטרטגיות היחסים מערכת — המדבר בשולי והבדווי הפלאח Æ®±π𥩠Æד גרוסמן¨

בןגוריון¨ אוניברסיטת גן∫ רמת Æתהליכים גיאוגרפיים היישוב הערבי בישראל¨ Æ®עורכים© Æא ומאיר¨

Æ¥∏≠≥µ ßעמ

שבע¨ באר למטרופולין חלקית מחוזית מתאר תכנית — ≤≥ر¥Ø¥ לתמ¢מ חוקר דו¢ח Æ®≤∞±∞© Æת דוכן¨

Æהתכנית במסמכי התיקונים רשימת וריכוז העיקריות ההמלצות הליך לשמיעת ההתנגדויות¨ סיכום

Æובנייה לתכנון הארצית המועצה הפנים¨ משרד ירושלים∫

Æדרום מחוז הפנים∫ משרד Æבנגב בבדואים המדינה של הטיפול מדינית Æ®≤∞∞π© Æא הילר¨

מקומיות ©פרסום מועצות פרופיל בישראל¨ המקומיות הרשויות Æ®≤∞∞∏© לסטטיסטיקה המרכזית הלשכה

Æhttp://www.cbs.gov.il/publications10/1414/pdf/print.pdf ראו∫ Æ®±¥±¥ ßמס

Æhttp://abubasma.org.il ∫ראו Æ®≤∞±∞© אבו בסמה המועצה האזורית

Æהוועדה להסדרת התיישבות הבדואים לדו¢ח תגובה Æ®≤∞∞∏© מוכרים האזורית לכפרים הבלתי המועצה

והשיכון זאב הבינוי ולשר שטרית הפנים מאיר אולמרט¨ לשר אהוד הממשלה לראש מכתב שנשלח

Æבוים

חינוך במסגרות מתמיכתה נסיגת הממשלה Æ®≤∞±∞© בדואיות ערביות לנשים מבוגרים לחינוך הפורום

לנשים מבוגרים לחינוך הפורום Æהכנסת של החינוך לוועדת שהוגש עמדה לנשים ערביות בנגבÆ נייר

Æבדואיות ערביות

Æהארץ מחצי¨ ביותר ירד לצה¢ל המתגייסים הבדואים מספר Æ®≤∞∞± ביוני ±¥© Æע הראל¨

טיימס אפוק בנגב¨ בדואים ילדים שיפור בבריאות הבריאות∫ משרד דו¢ח Æ®≤∞∞π בפברואר ≤≤© Æד הרפז¨

Æישראל

מסמך Æבכמה היבטים מרכזיים המצב תמונת מערכת החינוך במגזר הבדואי — Æ®≤∞∞∑© Æא ולוטן¨ ¨Æי וורגן

Æהכנסת של והמידע המחקר ירושלים∫ מרכז Æהכנסת של התרבות והספורט החינוך¨ לוועדת שהוגש

של והמידע המחקר ירושלים∫ מרכז Æמסמך רקע בנושא בנייה בלתי חוקית Æ®≤∞∞¥© Æמ טביביאןמזרחי¨

Æהכנסת

Æהציוני הארכיון ירושלים∫ ¨≥≥ر ßמס LØ≤Ø∂≤∏π תיק Æהיישוב להכשרת החברה דו¢ח הנגב∫ Æ®±π≤∞© Æי טהון¨

מקורות

110העיור בעידן תמורות בנגב הבדואים הערבים

Æעמדה חלוקת המרחב בין יהודים וערבים בישראלÆ נייר תכנון ואישוויון∫ קרקעות¨ Æ®≤∞∞∞© Æא יפתחאל¨

Æאדוה מרכז תלאביב∫

Æ®פורסם ©טרם Æוזכויות כפרים קרקעות¨ Æבנגב היווצרות המרחב הבדווי Æ®≤∞±∞© Æא יפתחאל¨

באר ©מטרופולין חלקית מתאר מחוזית לתכנית תכנונית נוספת חלופה Æ®≤∞∞µ© Æר וחמאיסי¨ ¨Æא יפתחאל¨

Æמשרד הפנים Ʊ¥Ø¥Ø≤≥ תמ¢מ שבע®¨

¨±∂ תיאוריה וביקורת גיליון Æהישראלי ואדמה∫ משטר המקרקעין עוצמה על Æ®≤∞∞∞© Æס אƨ וקידר¨ יפתחאל¨

Ʊ∞±≠∂∑ ßעמ

Æהארץ ¨øמתים הם למה Æ®≤∞±∞ ביולי ≤© Æא לביא¨

לפיתוח הנגב מרכז בנגב¨ בןגוריון אוניברסיטת שבע∫ באר Æלנגב שנתון סטטיסטי ®≤∞∞¥© Æא לווינסון¨

Æאזורי

לקידום מעמד לוועדה פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראלÆ מסמך שהוגש Æ®≤∞∞∂© Æא לוטן¨

Æוהמידע המחקר מרכז הכנסת¨ ירושלים∫ Æהכנסת של האישה

מחקרים Æקבע של להתיישבות מנוודות במעבר הנגב בדוויי בקרב הטריטוריאליות התהוות Æ®±ππ∂© Æא מאיר¨

Æישראל י¢ד ארץ של בגיאוגרפיה

למחקרי פלורסהיימר מכון מדיניות ומציאותÆ ירושלים∫ למדינה∫ הנגב בדוויי בין המתח Æ®±πππ© Æא מאיר¨

Æמדיניות

Ʊ±∑ ßעמ רמון¨ מצפה מקומון בכביש ∞¥¨ Æ®≤∞±∞ ©יולי¨ Æי מוהר¨

Æעובד עם תלאביב∫ Æלידתה של בעיית הפליטים Æ®±π𱩠Æב מוריס¨

Æ≤∞∞∞ בנובמבר ≥∞ מיום ˛¥≥ Øערב¸ ≤µ∂± ßמס החלטה Æ®≤∞∞∞© ישראל ממשלת

Æ≤∞∞≥ בספטמבר ≤µ מיום ˛±µ Øערב¸ ∏∏± ßמס החלטה Æ®≤∞∞≥© ישראל ממשלת

של החברתיתכלכלית הרמה לפי וסיווגן מקומיות רשויות אפיון Æ®≤∞∞π© Æנ וציבל¨ ¨Æש מקסימוב¨

Æלסטטיסטיקה המרכזית הלשכה ירושלים∫ Æלקט עיתונים — ≤∞∞∂ בשנת האוכלוסייה

ההתנגשויות לבירור החקירה הממלכתית ועדת וחשבון דין — ועדת אור דו¢ח Æ®≤∞∞≥© המשפטים משרד

Æהמשפטים משרד ירושלים∫ Æ≤∞∞∞ בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים בחודש אוקטובר

Æהחינוך פרק הנגב¨ לפיתוח אסטרטגית לאומית תכנית Æ®≤∞∞µ© ראש הממשלה משרד

.www.pmo.gov.il ∫ראו

מרכז תלאביב∫ Æבנגב הבדואים כלפי הממשלה מדיניות שקופים¨ אזרחים Æ®≤∞∞µ© Æי חסון¨ ¨Æש סבירסקי¨

Æאדוה

Æעדאלה ארגון חיפה∫ Æבאר שבע עיריית לגבולות החקירה לוועדת מוגש מסמך עקרונות Æ®≤∞∞¥© עדאלה

ראו∫ Æבנגב היישובים הערביים גזענות∫ נגד הבינלאומי היום Æ®≤∞±∞© אזרחי לשוויון בנגב דוקיום פורום

Æhttp://www.dukium.org

111

Ʊπµ≥≠±π¥∏ המדינה הראשונות של בשנותיה בנגב הבדואים ושאלת מדיניות הפיתוח Æ®±ππ∑© Æח פורת¨

Æ¥≥∏≠≥∏π ßעמ ,∑ גיליון עיונים בתקומת ישראל¨

עיונים Ʊπ∂∞≠±πµ≥ בנגב הבדווים שאלת לפתרון השמאל וחלופות ישראל מדינת מהלכי Æ®≤∞∞∞© Æח פורת¨

Æ¥∑∂≠¥≤∞ ßעמ גיליון ∞±¨ בתקומת ישראל¨

בנגב¨ מרכז אוניברסיטת בןגוריון באר שבע∫ Ʊπ∑≥≠±π¥∏ לעיור¨ בנגב בין נוודות הבדווים Æ®≤∞∞π© Æח פורת¨

Æאזורי לפיתוח הנגב

Æהמורשת להחייאת המרכז טייבה∫ Ʊπ∏∂≠±π∞∂ ערביי הנגב הפלסטינים הנשכחים∫ Æ®±π∏π© Æג פלאח¨

Æ∏≥≠∂∏ ßעמ ¨±µ∏ גיליון מבנים¨ Æומרחב גßנדר פי על הבדואים ביישובי ופיתוח תכנון Æ®±π𵩠Æט פנסטר¨

ב¥≥ בינואר שהוגש רקע נייר Æוהמלצות קשיים מדיניות¨ בנגב¨ הבדואים Æ®≤∞∞∂© Æל וסרפוס¨ ¨Æא פראוור¨

Æהלאומי והביטחון החוסן על מאזן השישי הרצלייה לאומי לכנס לביטחון המועצה ידי ∂∞∞≥ על

Æ∏≥≠∑≤ ßעמ גיליון ≥≥¨ פנים¨ Æמחיר משלמות דרך¨ פורצות Æ®≤∞∞≤© Æא קאסם¨

Æאריאל ירושלים∫ Ʊπ¥∏ תולדות ההתיישבות החלוצית היהודית בנגב עד לשנת Æ®≤∞∞≤© Æקרק¨ ר

בדואים במרחב∫ מושעים ®±πππ© Æר שמיר¨ הארץ¨ בתוך∫ דיין¨ משה עם ריאיון ®±π∂≥ ביולי ≥±© Æרונן ש

ירושלים∫ והיסטוריה¨ משפט Æ®עורכים© Æמ ומאוטנר¨ ¨Æד גוטווין בתוך∫ Æבישראל המשפטי והמשטר

Æישראל לתולדות שזר זלמן מרכז

Æהארץ לצה¢ל¨ המתגייסים הבדואים במספר חדה ירידה Æ®≤∞∞∏ באפריל ±∑© Æי שטרן¨

Æמצגת Æהעבודה ושוק בנגב הבדואית האישה Æ®≤∞∞π© דרום מחוז התעסוקה הישראלי — שירות

Ʊµ∞≠±¥π ßעמ תלאביב∫ עם עובד¨ Æערביי ארץ ישראל Æ®±π¥∑© Æי שמעוני¨

כתב עת קרקע¨ Æחברתיים בפערים משמעתי ולצמצום תשתיות להקמת כמכשיר קרקע Æ®≤∞∞∞© Æא שרון¨

Ʊµ≠±¥ ßעמ ¨µ∞ קרקע¨ גיליון ושימושי קרקעית מדיניות לחקר המכון

ראו∫ Æז¢ל נצר יצחקי של לזכרו הבדואים בנושא העיון ליום פרסום Æיהודה במדבר הבדואים Æ®±π∑µ© Æמ שרון¨

Æhttp://www.snunit.k12.il/bedouin/art/0633.html

Abu-Rabia, A. (2006). A Century of Education: Bedouin Contestation with Formal

Education in Israel. In: D. Chatty (ed.), Nomadic Societies in the Middle East and North

Africa, Entering the 21st Century. London: Brill Publisher, pp. 865-882.

Bailey, C. (1980). The Negev in the 19th Century: Restructuring History from Bedouin

Oral Tradition. Asian and African Studies, Vol. 14, pp. 35-80.

Human Rights Watch (2008). 20/5 .(English) לא על המפה.

Nsasra, M. (2009). Bedouin Resistance to the Imperial State: Memories from The Naqab

during the British Mandate 1917-1948. ISA E-Bulletin Vol. 12, pp. 21-41.

Palestinian Central Bureau of Statistics (2009). Special Report on the 61st. Anniversary of

the Nakba.

מקורות

והתרשימים הלוחות רשימתבנגב הבדואים בעניין האחרון בעשור שהתקבלו עיקריות ממשלה החלטות ∫± לוח

בנגב הבדואיות המקומיות על האוכלוסייה ברשויות נבחרים דמוגרפיים מאפיינים ∫≤ לוח

®≤∞∞∂≠∞∑ ©תשס¢ז החינוך והרשות המקומית שלבי פי על במגזר הבדואי בנגב תלמידים ∫≥ לוח

®≤∞∞π≠≤∞∞∑© הבדואים ביישובי שנתונים לפי בגרות לתעודת הזכאים אחוז ∫¥ לוח

≤∞∞∞≠±ππµ הנגב בשנים תושבי הבדואים מספר המתגייסים ∫µ לוח

≤∞±∞≠±ππµ בשנים בנגב גבוהה להשכלה הבדואי במוסדות המגזר מן ובוגרות בוגרים ∫∂ לוח

בנגב הממשלה במשרדי המועסקים בדואים ∫∑ לוח

ומספר שיפוטן תחום סוגיהן¨ הקמתן¨ מועד בנגב¨ הבדואים של המקומיות הרשויות ∫∏ לוח

≤∞∞∑ב תושביהן

הבדואים שונים ביישובי שירותים ∫π לוח

®≤∞∞π© בסמה אבו האזורית המועצה יישובי ∫±∞ לוח

שבטים לפי בנגב קרקעות על הבעלות תביעות ∫±± לוח

≤∞±∞≠≤∞∞± בשנים הבלתי מוכרים בתים בכפרים הריסות ∫±≤ לוח

הבדואים יישובי של השיפוט בתחום הבעלות תביעות ∫± תרשים

רשימת המפותבנגב הבדואיות העיירות ושבע הסייג אזור ∫± מפה

בסמה האזורית אבו יישובי המועצה ∫≤ מפה

התמונות רשימתאסר קסר בכפר ≤∞∞∂ב שנבנה ßהואשלה אל ßחוסיין היסודי הספר בית ∫± תמונה

בסמה אבו האזורית במועצה קרינאת אבו בכפר וציבור חינוך מוסדות בניית ∫≤ תמונה

להבים בצומת ßהנגב ßעידן התעשייה פארק הקמת על המבשר השלט ∫≥ תמונה

בנגב112 הבדואים העיורהערבים בעידן תמורות

דמוגרפיים וכלכליים מאפיינים חברתיים¨רודניצקי אריק

·‚· ˙ȇ„·‰ ‰¯·Á‰

העיור בעידן תמורותאבו ראס ד¢ר תßאבת

VIM�« w� ÍËb³�« lL²−*«

≤∞±± ËÒ‚‡ ≤∞±± »¬

נעדרה ישראל מדינת של קיומה שנות מרבית לאורךכליל¨ כמעט הציבורי מהשיח בנגב הבדואית האוכלוסייהכעשרים על עולה הנגב אוכלוסיית מכלל ששיעורה אף זאתבכלכלה בפוליטיקה¨ לאחרונה¨ שינויים שחלו Æאחוזים וחמישההכפרים של מעמדם להסדרת התהליך גם כמו ובחברהב¢וועדת ובראשונה ©בראש בנגב מוכרים הבלתי הבדואיםהציבורית את המודעות וב¢וועדת פראוור¢®¨ הגבירו גולדברג¢

Æאוכלוסיית הבדואים מצבה של לגבי

הנוגע במידע הניכרים הליקויים את חשף זה מגמות שינויזה פרסום Æולמאפייניהם למספרם בנגב¨ לערביםהבדואיםעל מקיפה תמונה ולהציג החסר המידע את להשלים מבקש

Æזו אוכלוסיה

בו ומוצגים רודניצקי אריק מר בידי נכתב הראשון חלקוהחברה של והכלכליים הדמוגרפיים החברתיים¨ המאפיינים היהודית לאוכלוסייה השוואה תוך הנגב באזור הבדואית

Æבישראל הערבית ולאוכלוסייה

לצד דן ראס¨ אבו תßאבת ד¢ר של עטו פרי השני¨ החלק הממשלה במדיניות והדמוגרפיים החברתיים המאפייניםפוליטיקה¨ כלכלה¨ כגון בתחומים הבדואית האוכלוסייה כלפיבענייניה מכריעות בג¢צ בפסיקות והתיישבות¨ קרקעות

Æבה הפוליטית ההתעוררות ובתהליכי

שיוכל בסיסי כלי זה בפרסום רואה אברהם קרן יוזמות החברה עם ובעבודה הנגב בפיתוח העוסקים את לשמשלתרום זה קובץ של בכוחו כי מאמינים אנו Æהבדואיתהערביתולהאיר תושביו כל למען הנגב לפיתוח בנוגע המתעורר לשיחהקשבה תוך הבדואית האוכלוסייה שבקידום החשיבות אתÆושינוי פיתוח תקופת בפני עומד הנגב Æולרצונותיה לצרכיהגישה תינקט אלה תהליכים קידום בעת כי מקווים אנואלה לשלב בתהליכים אשר תשכיל אחראית ומכילה חברתית

Æהבדואים אוכלוסיית את

·‚·˙ȇ„·‰‰¯·Á‰

VIM�«w

�ÍËb³

�«lL²−

*«