Lesson 3

Musical Performance of Tehillim

InstrumentsAccording to Josephus (1st century A.D.), the kinnor used by the Temple musicians had ten strings; the nevel, twelve. The Bible also mentions the nevel `asor or `asor, probably a ten-stringed nevel; the nevel `al - `alamot or `alamot, apparently an alto-pitched or "maidenly" nevel; and the kinnor `al - hashsheminit or hashsheminit, a "lyre upon the eighth". According to Suzanne Haïk-Vantoura, this last instrument (like the Greek magadis) may have had ten pairs of strings tuned so that each pair of strings was an octave apart.

Psalteron (harp). Made of wood with ten strings. Heighth 90 cm. Gaza 6th century BCE. Reconstructed according to ancient mosaics.

The Lute. A - מניםbronze figurine, female, playing the lute, heighth 15.5 cm. Beat Shean, 15-13th century BCE. 

Woman - תףwith Timbrel. Pottery figurine, heighth 10.5 cm. Cyprus 6th century BCE.

What would the Psalms

have sounded like when sung?

Ugaritic Song Text found in modern SyriaDates to 1400BCE

System of scalesused in tuning text

lyrics

notation

Anne Kilmer’s reconstruction of the song

הקדמת רבי אברהם אבן עזרא לספר תהלים

נאם אברהם בר' מאיר נ"ע בן עזרא הספרדי:

וכחה קשור ברוך השם השם כח באזן הנטועה להבין כל שמועה בכח הנשמה העליונה. לא ככח העין, כי גם ביום ובלילה לא נעדר ולולי יחשכנה מסך או קיר. ולא והיא שומעת משש קצוות, כחה, כגופות והדברים שומע? מי כי שפתים, ניב נברא לא האזנים ינשא וכאשר וקול משומם, יש קול מענג והנה והטעמים כרוחות. הטעם במאמר, אז יגדיל לעשות עד שיכעיס האוהב וירצה האויב, אז בכלי, נגון עם שיר יתחבר ואם דרך שיר. על היה כי אם ואף יראה פלאים. כי הנה רוח רעה, שאין מחלה קשה ממנה, כנגן דוד איש הא-להים בכנור לפני שאול אז רוח לו. ועוד "והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים" (מלכים ב ג:טו). וכאלה רבות עם שירי חול,

אף כי שירי קדש והם שירי השם.

Introduction of Rabbi Abraham Ibn Ezra to Tehillim

Thus says Abraham, the son of R. Meir (his soul rest in Paradise) Ibn Ezra the Spaniard:Blessed be the Lord who gives power to the ear that is implanted to understand every sound, and whose power is connected with that of the higher soul – not like the power of the eye, for its virtue is lacking neither by day nor by night, and it hears from all six directions, and is not obstructed by veil or wall. Moreover, were it not for the ears, speech would not have been created, for who would hear it? The words are like bodies and the meanings like spirits. There are sounds that delight and sounds depress; when the meaning of the speech is lofty, it may do great things, even angering one’s friend or appeasing one’s enemy – all the more so if it is said poetically; and when instrumental music is joined with the poem, then will marvels be beheld. Consider an evil spirit (and no disease is worse than that): when David the man of God played on the lyre before Saul he found relief. Moreover: “As the musician played, the spirit of the Lord came upon him” (2 Kings 3:15). There are many such incidents with profane songs, and all the more so with sacred songs – the songs of God.

Music in the Bet Mikdashמשנה מסכת תמיד פרק ז

ואחד מימינו אחד ארזא בן אצל ועמדו באו ותקעו והריעו תקעו בצלצל ארזא בן והקיש בסודרין הסגן והניף לנסך שחה משמאלו פרק כל על העם והשתחוו תקעו לפרק הגיעו בשיר הלוים ודברו תקיעה ועל כל תקיעה השתחויה זה הוא סדר התמיד לעבודת בית

אלהינו.The deputy high priest stood on the horn of the altar with the flags in his hand, and two priests on the table of the fat with two trumpets in their hands. They blew a teki'ah, a teru'ah and a teki'ah, and then went and stood by Ben Arza, one on his right hand and one on his left. When he bent down to make the libation the deputy high priest waved the flags and Ben Arza struck the cymbals and the Levites chanted the psalm. When they came to a pause a teki'ah was blown, and the public prostrated themselves; at every pause there was a teki'ah and at every teki'ah a prostration. This was the order of the regular daily sacrifice for the service of the house of our god.

משנה מסכת תמיד פרק ז

היו הראשון ביום במקדש אומרים הלוים שהיו השיר היו בשני בה ויושבי תבל ומלואה הארץ לה' אומרים קדשו הר אלהינו בעיר מאד ומהולל ה' גדול אומרים בשלישי היו אומרים אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים נקמות אל ה' נקמות אל אומרים היו ברביעי ישפוט עזנו לאלהים הרנינו אומרים היו בחמישי וגו' הופיע הריעו לאלהי יעקב בששי היו אומרים ה' מלך גאות לבש מזמור השבת ליום שיר מזמור אומרים היו בשבת וגו' שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת מנוחה לחיי העולמים:

שיר של יום

Sunday - 24

Monday - 48

Tuesday - 82

Wednesday - 94

Thursday - 81

Friday - 93

Shabbat - 92

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים - (תהלים כד) לא.

אומרים היו מה בשני בעולמו. ושליט והקנה שקנה שם על ומלואה, הארץ לה' (תהלים מח) גדול ה' ומהלל מאד, על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן. בשלישי היו והכין בחכמתו ארץ שגילה שם על אל, בעדת נצב אלהים פב) (תהלים אומרים תבל לעדתו, ברביעי היו אומרים (תהלים צד) אל נקמות ה' - על שם שברא חמה ולבנה, ועתיד ליפרע מעובדיהן. בחמישי היו אומרים (תהלים פא) הרנינו לאלהים עוזנו - על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו. בששי היו אומרים (תהלים צג) ה' מלך גאות לבש - על שם שגמר מלאכתו, ומלך עליהן. בשביעי היו אומרים (תהלים צב) מזמור שיר ליום השבת - ליום שכולו שבת. אמר רבי נחמיה: מה ראו חכמים - בשני בעולמו. ושליט והקנה שקנה - בראשון אלא: הללו? הפרקים בין לחלק לעדתו, תבל והכין בחכמתו שגילה ארץ - בשלישי עליהם, ומלך שחילק מעשיו ברביעי - שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי - שברא עופות ודגים ששבת. שם על - בשביעי עליהם, ומלך מלאכתו שגמר - בששי לשמו, לשבח וחד חרוב, וקמיפלגי בדרב קטינא. דאמר רב קטינא: שיתא אלפי שני הוה עלמא שנאמר (ישעיהו ב) ונשגב ה' לבדו ביום ההוא. (אמר אביי)(מסורת הש"ס: ]אביי היו מה דשבתא במוספי מימים. יחיינו ו) (הושע שנאמר חרוב, תרי אמר[): אומרים? אמר רב ענן בר רבא אמר רב: הזי"ו ל"ך. ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: כדרך שחלוקים כאן - כך חלוקין בבית הכנסת. במנחתא דשבתא מה היו אומרים? אמר רבי יוחנן: אז ישיר ומי כמוך ואז ישיר. איבעיא להו: הני כולהו בחד שבתא אמרי להו. או דלמא כל שבתא ושבתא אמרי חד? תא שמע, דתניא , אמר כל מינה: שמע שתים, חוזרת שניה - אחת אומרת שהראשונה עד יוסי: רבי

שבתא ושבתא אמרי חד, שמע מינה.