The Nature of Psychology – 1פרק 1

– המחקר המדעי של התנהגות ותהליכים נפשיים. פסיכולוגיה

הפסיכולוגיה נוגעת לתחומים רבים בחיים ומשפיע אפילו על החוק ועל המדיניות הציבורית.

כדי להעריך טענות בנוגע לפסיכולוגיה צריך לדעת מהן העובדות הפסיכולוגיות שכבר הוכחו,וכן מהם הסטנדרטים להוכחה מדעית.

דוגמאות לתחומי פסיכולוגיה שונים:

חקר המוח – נמצא שלחלקים שונים במוח יש תפקיד מסוים והם אחראים על חלק.1 - נזק לצד ימין של המוח שגורםProsopagnosiaמסוים בהתנהגות שלנו. כך, למשל,

לחוסר יכולת לזהות פרצופים )האיש שחשב שאשתו היא כובע(

ייחוס תכונות אופי לאנשים – אנו נוטים לייחס התנהגות של אנשים לתכונות האופי.2 שלהם ולא למצבים שבהם אנו רואים את ההתנהגות, למרות שיכול להיות מאד

טעותשלמצב יש משמעות מכרעת, וכמעט כל אדם ינהג בהם באותה צורה. זאת היתר צידוק. בניגוד לכך, יש את (fundamental attribution errorהבסיסית ) הייחוס

(overjustificationשזה דבר הפוך – כשאנו שופטים את עצמנו, אנו מייחסים את ,)

ההתנהגות שלנו לגורמים חיצוניים יותר מאשר תכונות פנימיות.

( – כולל אירועים משמעותיים כמו לידה3שכחה של זיכרונות ילדות )בערך לפני גיל .3של אח קטן שאנשים פשוט לא יכולים לזכור.

4.Obesityהשמנת יתר - מה מוביל אנשים )ובארה"ב מעל לרבע מהילדים( לאכול כל –

כך הרבה? נראה שיש קשר להיסטוריה של חסכים. כמו כן, נחקרים בעניין זה הגורמים הביולוגים הגנטיים וכן גורמים סביבתיים, כמו גירויים מסוימים שגורמים

לאנשים לאכול יותר.

השפעה של אלימות בתקשורת על אלימות בקרב ילדים. טענה אחת הייתה.5 שלאלימות בטלוויזיה יש השפעה של קתרזיס, זיכוך, שכן היא מוציאה את האלימות

מהילד באמצעות הצפייה באלימות. אולם, הוכח שדווקא יש לצפייה בתוכניות אלימות בטלוויזיה השפעה הפוכה – ילדים שצפו בתוכניות אלימות הראו יותר התנהגויות של

אלימות מאוחר יותר.

ההיסטוריה של הפסיכולוגיה1.1

לפנה"ס(: סוקרטס, אפלטון ואריסטו4-5המקור – הפילוסופים של יוון העתיקה )במאות ה- עסקו באופי הנפש והתהליכים שבה )בסיס לפסיכולוגיה קוגניטיבית(. היפוקרטס חקר את

הפיזיולוגיה ואת התפקוד של המוח )בסיס לפסיכולוגיה פיזיולוגית(.

נייטיביזם מול אפיריציזם1.1.1

– האדם נולד עם מאגר ידע והבנה של המציאות. ניתן לגשת לידע זה בעזרתנייטיביזם תמך בדעה זו, וטען שיש מספר מושגים17חשיבה לוגית ואינטרוספקציה. דקארט במאה ה-

)אלוהים, העצמי, אינסופיות ושלמות לדוגמא( שאנו נולדים עמם. בנוסף – דקארט טען שניתןללמוד את גוף האדם כמו שלומדים מכונות – זה השורש לגישת עיבוד המידע.

– ידע נרכש דרך חוויות ואינטראקציות עם העולם. חלק מהפילוסופים היווניםאמפיריציזם ( – טבע את מושג17האמינו בזאת, אך המייצג של דעה זו הוא ג'ון לוק )אנגליה, המאה ה-

הטבולה רסה, הלוח החלק שכך נולד הילד לעולם, ללא ידע.

: אין ידע מולד, אנו רוכשים ידע דרךהפסיכולוגיה האסוציאטיביתפרספקטיבה זו הולידה את חוויות, באמצעות החושים, ומקשרים בין רעיונות לפי עקרונות, כמו דמיון והפכים. מחקרי

זיכרון ולמידה עכשוויים מקושרים לתורה זו.

". רוב הפסיכולוגיםnature-nurtureכיום מתייחסים לדיון שבין נייטיביזם לאמפיריציזם בשם "אימצו דעה משלבת בין תורשה לסביבה.

תחילתה של הפסיכולוגיה המדעית – וונדט ואינטרוספקציה1.1.2

תחילת הפסיכולוגיה המדעית – ייסוד המעבדה הפסיכולוגית הראשונה בגרמניה על יד , במטרה לחקור את הנפש וההתנהגות. וונדט התמקד בחושים )וונדט1879 ב-וונדטוילהלם

בעצמו בראיה, וחבריו בקשב, רגש וזיכרון(.

כשיטת מחקר: בחינה ותיעוד של חוויות, מחשבות ורגשותבאינטרוספקציה השתמש וונדט עצמיים. לדוגמא – בתגובה לגירוי פיזי מסוים. וונדט הוסיף לאינטרוספקציה גם ניסויים:

מניפולציה שיטתית של ממד מסוים בגירוי, ובדיקה דרך אינטרוספקציה של ההשפעה שיש לשינוי על החוויה. אינטרוספקציה הוכחה כלא יעילה, בעיקר לגבי תהליכים מנטאליים

מהירים: גם אחרי אימון רב אנשים לא הגיעו לתיאור דומה לחוויות חושיות פשוטות ביותר, כך שקשה היה להסיק מסקנות. לכן, אינטרוספקציה היא לא מרכיב מרכזי במחקר הפסיכולוגי

העכשווי.

סטרוקטורליזם ופונקציונליזם1.1.3

היה מחקר מדעי מצליח בתחום הכימיה והפיזיקה – בו הצליחו לנתח מבנים19במאה ה- מורכבים לרמת היסודות שלהם )מולקולות ואטומים(. פסיכולוגים התחילו לנסות לחקור את

ההתנהגות על פי המרכיבים היסודיים שלה. כך ניתן לנתח תחושה מורכבת )טעם של לימונדה( למרכיבים יסודיים יותר )תחושה של קור, חמיצות, ומתיקות(. מוביל גישה זו היה

)ניתוח שלסטרוקטורליזם, תלמיד של וונדט מקורנל שבארה"ב. הוא טבע את המונח טיצ'נרמבנים נפשיים – פירוק האישיות למבנים והבנתם(.

, פסיכולוג מהרווארד שם דגש יותר גדול על הבנתג'יימסהיו מתנגדים לשיטה אנליטית זו – – מחקר של כיצד התודעה עובדת כך שאורגניזם יוכלפונקציונליזם של התודעה – הטבע

להסתגל ולתפקד בסביבתו )נגזרת של תורתו של דארווין – הנפש התפתחה כי היה לזה יתרוןהתסגלותי(. על מנת ללמוד על ההסתגלות יש לצפות בהתנהגות.

שתי הגישות התחרו זו בזו, ושתיהן עדיין סברו שמוקד המחקר צריך להתרכז בחוויה המודעת,אך הוחלפו על ידי שלוש אסכולות: ביהוויוריזם, גשטלט ופסיכואנליזה.

ביהוויוריזם1.1.4

ג'וןהענף )מבין השלושה שנזכרו לעיל( בעל ההשפעה הגדולה ביותר בארה"ב. מייסד – . ווטסון

לפי ווטסון החוויה המודעת היא לא המוקד של פסיכולוגיה. כדי שפסיכולוגיה תהיה מדע אמיתי על הממצאים שלה להיות נגישים וציבוריים – החוויה המודעת אינה כזו, וההתנהגות היא כן, ולכן יש לחקור אותה )הוא חקר התנהגות של בע"ח וילדים(. גישה זו זכתה לתמיכה

מצד המתנגדים לאינטרוספקציה. )פבלוב היה עוד קודם, אבל ווטסון הוא זה שאחראילהפצתו והשפעתו של הזרם הביהוויוריסטי(.

לפי תורה זו ההתנהגות הינה תוצאה של התניות וחיזוקים מצד הסביבה. תגובה מותנית היא יחידת ההתנהגות הקטנה ביותר. כל התנהגות שלנו מורכבת מקשר של הרבה תגובות

(. משתמשיםStimulus-Responseמותנות. התיאור הוא במונחים של גירוי ותגובה )בטרמינולוגיה זו גם היום.

גשטלט1.1.5

בגרמניה. מובילי גישה זו היו1912גשטלט – תבנית או קונפיגורציה בגרמנית. תנועה שצצה ב- ורטהיימר, קופקא וקוהלר )כולם היגרו לארה"ב(. מוקד העניין כאן הוא התפיסה, הם האמינו כי

תפיסת חוויות תלויה בתבניות של גירויים וארגון החוויות. )מה שאנחנו תופסים תלוי ברקע ובדמות שאנו רואים ובמאפיינים נוספים של הגירוי(. כך – השלם שונה מסכום חלקיו, שכן הוא

תלוי ביחסים שבין רכיביו. מוקד המחקר הוא תנועה, תפיסת צורה, גודל, צבע בתאורות שונות, ועוד. מתנועה זו צמחה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של היום )זיכרון,למידה, פתרון

בעיות(. כמו כן, הגשטלט השפיע על הפסיכולוגיה החברתית שהסתמכה על עקרונות רבים שלו. כך, העיקרון שהאדם מפרש את הצורה שהוא רואה ונותן לה מבנה באופן סובייקטיבי

נלקח לאומץ במשמעות רחבה יותר – משמעות חברתית והאופן שבו אנשים מתפקדיםבחברה.

פסיכואנליזה1.1.6

. המוקד – התת מודע, שמכיל רגשות, דחפיםפרוידתורת אישיות ושיטת טיפול מבית ומחשבות לא מודעים. התת מודע בא לידי ביטוי דרך חלומות, פליטות פה, גינונים ועוד.

על מנת להציף את התת מודע ולהפכוfree associationבתרפיה פרויד השתמש בשיטת ה-למודע, וכן ניתח חלומות.

המוטיבציות העיקריות לכל התנהגות – מין ותוקפנות. דבר זה גרם לרבים לחלוק עליו. אולם כיום יש הסכמה רחבה בקרב פסיכולוגים שרעיונות, מטרות והנעות של אנשים מגיעים

לפעמים מהתת מודע.

התפתחות מודרנית1.1.7

עד מלחמת העולם השנייה, לפחות בארה"ב, הגישה השלטת הייתה ביהביוריזם. לאחריה העניין בפסיכולוגיה גבר, ציוד המחקר הפך למתוחכם הרבה יותר, והתברר כי הגישות

המחקריות הקודמות היו מגבילות מדי.

הייתה נקודת תפנית חשובה נוספת – מחשבים מסוגלים לעשות דבריםהמחשבהמצאת שעד כה רק אנשים יכלו לעשות, והמחשב סיפק מודל חשיבה לפסיכולוגים. בסוף שנות ה-

)שאח"כ זכה בפרס נובל( תאר כיצד ניתן לסמלץ תהליכים נפשיים במחשב,הרברט סימון 50 ונתן להבין שניתן להסתכל על המוח כאל מכונת עיבוד מידע. גישה זו הייתה יותר שימושית

שקדמה לה, סייעה בניסוח מדויק יותר של רעיונות הגשטלט, ושל רעיונותS-Rמתורת ה-נוספים )ניתן להשוות את הזיכרון האנושי לזיכרון של מחשב וכד'(.

, שעסק במבנים המנטאליים הדרושים להבנתהבלשנות התפתח מדע 50במקביל בשנות ה- . כך התפתחה לו התחום שלנועם חומסקיוהפקת שפה. חלוץ בתחום זה הוא

הפסיכולינגוויסטיקה.

ועוד במקביל, התפתח מדע הנוירופסיכולוגיה. רוג'ר ספרי עסק בקשר בין חלקים שונים במוחלבין תפקודים מנטאליים והתנהגותיים שונים.

האורינטציה שנובעת מכל מה שתיארנו עד כה היא מאד קוגניטיבית, אך הגישה הפסיכולוגיה הקוגניטיבית אינה מוגבלת רק למחשבה וידע, אלא גם למוטיבציה, תפישה, אישיות

ופסיכולוגיה חברתית.

פרספקטיבות מודרניות1.2

פרספקטיבה ביולוגית1.2.1

ביליון תאי עצב, בעלי מספר קישורים אינסופי ביניהם. הוא10המוח האנושי מכיל מעל המבנה המורכב ביקום וניתן לייחס לו כל אירוע פסיכולוגי.

פסיכולוגים ביולוגים מייחסת התנהגות לאירועים כימיים וחשמליים בתוך הגוף – התהליכיםהנוירו-ביולוגים שבשורש ההתנהגות והתהליכים המנטאליים.

כך, דיכאון הוא תופעה שנחקרת לפי השינוי הלא נורמאלי ברמת הנוירוטרנסמיטרים שקשוריםאליו וכד'.

על ידי מציאת האזור בהמיספרה הימנית במוח שאחראיProsopagnosiaכך ניתן לחקור את ה לזיהוי פרצופים. כך, יש תפקידים שונים לחלקים שונים של המוח: ההמיספרה השמאלית

)אצל ימניים( אחראית להבנת שפה, בעוד שההמיספרה הימנית אחראית על תפיסה מרחבית. ניתן להסביר שכחה של זיכרונות ילדות על ידי כך שמצביעים על ההיפוקמפוס כעל

חלק חשוב ביצירת זיכרונות, שאינו מפותח דיו בשנים הראשונות של החיים.

פרספקטיבה ביהוויוריסטית1.2.2

מתמקדת בגירויים ותגובות ניתנים לצפייה. כך, לדוגמא, ניתן להסביר השמנת יתר על ידי אכילה שתלויה בגירויים מסוימים )כמו צפייה בטלוויזיה למשל(, ועל ידי הסרת גירויים אלה או

הימנעות מהם לסייע בפתרון בעיית ההשמנה. ניתן לחקור את השפעת האלימות בתקשורת על ילדים – על ידי בדיקה של החיזוקים החיוביים והשליליים שהילדים מקבלים בתמורה

לתגובה אלימה.

באופן היסטורי – גישה זו אינה עוסקת בתהליכים מנטליים פנימיים, אבל יש פסיכולוגים שאינם ביהוויוריסטים טהורים, אשר יתייחסו גם לדיווח מילולי של אדם על חוויותיו. למרות

שיש מעט ביהוויוריסטים רדיקליים באמת, יש השפעה לשיטות שלהם גם היום.

פרספקטיבה קוגניטיבית1.2.3

, פסיכולוגיה קוגניטיבית עכשווית עוסקת בתהליכים19בדומה לקודמתה מהמאה ה- מנטאליים, כגון תפיסה, זיכרון, הסקת מסקנות, החלטות ופתרון בעיות. בניגוד לקודמתה –

אינה מבוססת על אינטרוספקציה. זאת, עקב הטענות החדשות שעלינו ללמוד על תהליכים מנטאליים על מנת להבין מדוע אורגניזם נוהג בצורה מסוימת, וזאת ניתן לעשות ע"י בחינת ההתנהגות ופירוש התהליכים הקוגניטיביים שעומדים מאחוריה. כחלק מכך, מסתכלים על התהליכים הקוגניטיביים כמו מחשב שמעבד מידע. מפרשים את ההתנהגות לפי תהליכים

מנטאליים ולא כמו ביהביוריסטים, וכן עושים זאת בצורה מדעית ע"י תצפית על ההתנהגות,שלא כמו הרטרוספקציה.

משתמשים הרבה באנלוגיות למחשב. כך ניתן להסביר שכחה של זיכרונות ילדות על ידי כך , בשל3שהיה שינוי משמעותי בצורה שבה אנו מעבדים ומאחסנים זיכרונות במוח לאחר גיל

התפתחות יכולות שפה, שמאפשרת ארגון חדש וטוב של המידע והזיכרון.

פרספקטיבה פסיכואנליטית1.2.4

שילוב של קוגניציה ופיזיולוגיה – מודעות, תפיסה, זיכרון, ואינסטינקטים ביולוגיים. הנחת היסוד – מרבית ההתנהגות מקורה בלא מודע. אנו נולדים עם אינסטינקטים, נאלצים להדחיק

אותם בשל החברה, והם מוצאים את ביטויים בבעיות נפשיות, מחלות נפשיות, או יצירתיותחיובית. אנו מונעים על ידי אינסטינקטים חייתים )מין ותוקפנות(.

לדוגמא – לפי פרויד ניתן לפרש התנהגות אלימה של ילדים על ידי אינסטינקט מולד שמניע אותם. פסיכולוגים רבים לא מסכימים לגישה זאת, אך פיזיולוגים רבים שחוקרים אגרסיביות

אצל בעלי חיים דווקא מסכימים עם זה.

סובייקטיבית )הומניסטית(פרספקטיבה 1.2.5

מקושרת לפסיכולוגיה חברתית – כיצד אנו תופסים, מפרשים ומבינים את העולמות החברתיים שלנו, וכך יוצרים מציאות סובייקטיבית, בהתאם לתרבות שלנו, להבדלים האישיים

בינינו ולמוטיבציה והרגשות שלנו.

גישה זאת סתרה את הביהביוריזם וחברה לפסיכולוגיה הקוגניטיבית, לפסיכולוגיה חברתיתולפסיכולוגיית האישיות.

גישה זאת, המדגישה את הרעיון שאנשים בצורה פעילה בונים את המציאות הסובייקטיבית שלהם, דומה מעט לאינטרוספקציה. אולם, היא שונה ממנה בכך שהיא מכירה בנאיביות

ריאליסטית, שאומרת שאנשים )בטעות( לוקחים את המציאות הסובייקטיבית שלהם כמשקפת באמת את המציאות האובייקטיבית. ולכן, גישה זאת לא מסתמכת רק על דיווחיהם

של אנשים על תפיסותיהם, כי אם גם על שיפוטים של אנשים וההתנהגות שלהם.

ההסבר של גישה זאת לכך שצפייה באלימות בטלוויזיה הופכת ילדים לאלימים יותר, הוא שהצפייה בתוכניות אלו יוצרת סכמות של אלימות בראש, דבר שגורם לילדים לפרש את

עולמם ולראותו כאלים יותר, דבר שמשפיע על יחסיהם עם אחרים.

הקשר בין הגישה הביולוגית לשאר:1.3

פרט לפסיולוגית-ביולוגית, ארבע הגישות האחרות מסתמכות על קונספטים פסיכולוגיים בלבד )חשיבה, תת מודע וכו'(. הביולוגית שונה – היא משתמשת גם במונחים של פיזיולוגיה

וענפים אחרים בביולוגיה על מנת להסביר תופעות פסיכולוגיות. מדובר בגישה רדוקציוניסטית( –reductionפירוק של )הפחתה והורדה של רעיונות פסיכולוגיים לרעיונות ביולוגיים –

התופעות הפסיכולוגיות למרכיביהן האטומיים ביותר. האם ניתן להגיד שזה רק עניין של זמן עד שאפשרי יהיה להסביר כל תופעה פסיכולוגית רק באמצעות מונחים פיסיולוגיים? לפי

הספר – לא:

רעיונות של מחקר פסיכולוגי מכווינים את המחקר הביולוגי: אם לדוגמא נגלה במחקר.1 פסיכולוגי שהיכולת שלנו להבחין בין מלים לבין צורות במרחב שונות זו מזו

במאפייניהן, ביולוגים יוכלו לחפש את האזורים השונים במוח שמאפשרים זאת )צד שמאל – מלים, צד ימין – צורות(. אם נלמד ממחקר פסיכולוגי שלמידה של מיומנות מוטורית היא תהליך ממושך ובלתי הפיך, הביולוגים יוכלו לחפש תהליך איטי שגורם

לשינוי בלתי הפיך של הסינפסות בין הנוירונים.

הביולוגיה שלנו היא תמיד מוזנת גם מנסיבות העבר וגם מהסביבה הנוכחית )תורשה.2 וסביבה(. את הסביבה הביולוגים לא יכולים לחקור. כך, רק הפסיכולוגיה יכולה לתת

הסבר לשני הגורמים הנוספים.

עם כל זאת – מגמת הרדוקציוניזם הולכת וגוברת )על אף שלא הושלמה(. ניתן להבין תופעותגם מהכיוון הביולוגי וגם מהכיוון הפסיכולוגי, ושניהם נחוצים.

תתי תחומים של הפסיכולוגיה:

פסיכולוגיה ביולוגית, העוסקת בקשר בין הפסיכולוגיה לביולוגיה ולמבנה המוח.--Experimental psychology,במסגרת פסיכולוגיה ביהביוריסטית או קוגניטיבית –

חוקרים את התגובות של אנשים לגירויים שונים, תפיסה של אנשים, למידה, רגשועוד.

-Developmental psychologyחקר ההתפתחות של בני האדם – הגורמים המשפיעים – ומשנים התנהגות של בני אדם. ניתן לחקור תקופה בהתפתחות, כמו הינקות, או

יכולת מתפתחת, כמו היכולת לרכוש שפה.-Social and personality psychologyשני הסוגים קשורים זה לזה. הפסיכולוגיה –

החברתית עוסקת בדרך שבה אנשים תופסים ומפרשים את עולמם החברתי, ואיך שאחרים משפיעים על תפיסותיהם של אנשים. כמו כן, עוסקים בהתנהגויות של

קבוצות וביחסים חברתיים בין אנשים. הפסיכולוגיה של האישיות עוסקת במחשבות, רגשות והתנהגויות שמגדירים את הסגנון האישי של האדם במגעו עם העולם. תחום זה עוסק בהבדלים אישיים בין אנשים, ובלכידות בתהליכים הפסיכולוגיים המרכיבים

אדם שלם.- cognitive neuroscience( משתמשים בכלים ביולוגיםneural imagingלמחקר )

תהליכים קוגניטיביים. פסיכולוגיה קלינית וייעוץ – מטפלים הם הקבוצה הגדולה ביותר של האנשים-

העוסקים בפסיכולוגיה. הם עוסקים באבחון וטיפול בבעיות רגשיות והתנהגותיות. פסיכולוגים מייעצים עוסקים באותם תחומים, בבעיות פחות רציניות: עובדים

בתיכונים ובאוניברסיטאות. פסיכולוגיה של בית ספר וחינוך: פסיכולוגים אלה עובדים עם ילדים בבתי ספר-

במטרה להעריך בעיות של למידה ובעיות רגשיות ומומחים בפסיכולוגיה התפתחותית ובחינוך. פסיכולוגים של חינוך מתעסקים בלמידה ובהוראה בבתי ספר, אך לרוב הם

עוסקים בחקר של התחום והכשרת מורים. פסיכולוגיה ארגונית והנדסית - פסיכולוגים ארגוניים עובדים בשביל חברות, שם הם-

עוסקים בבחירת מועמדים לעבודה ובהתאמת מבנים במקום העבודה שיעודדו שיתוףפעולה וכו'. פסיכולוגים הנדסיים עוסקים בהתאמת מכונות לצרכים של בני אדם.

יש מספר גישות חדשות אינטרדיסיפלינריות:

( למחקרneural imagingמשתמשים בכלים ביולוגיים )cognitive neuroscienceב- - תהליכים קוגניטיביים. יש פה שילוב של הנוירוביולוגיה )העוסקת בחקר הנוירונים

במוח( והפסיכולוגיה הקוגניטיבית. הדגש פה הוא על חקר המוח התקין, והתהליכים affectiveהקוגניטיביים כפי שהם מבוצעים ע"י הנוירונים במוח. בהמשך לכך,

neuroscienceעוסק בחקר הרגשות וההוצאה שלהם לפועל באזורים השונים של הוא תחום שעוסק בתהליכים חברתיים שונים,Social cognitive neuroscienceהמוח.

כמו עמדות, הערכה עצמית וכו' והוצאתם לפועל ע"י חלקי המוח השונים. יש מחקר של המקור הביולוגי להתנהגות קוגניטיבית.evolutionary psychologyב--

מערבת גם אנתרופולגיה ופסיכיאטרייה. יש טענה, שבדומה לביולוגיה, הייתה ברירה טבעית גם של מנגנונים פסיכולוגיים. יש כאן דגש על נושאים שקשורים להישרדות שלנו – נניח איך בוחרים בן זוג או מדוע אכילת יתר יכולה להיות מנגנון שהתפתח

אבולוציונית.

חוקרים כיצד התרבות משפיעה על התהליכים המנטאליים.cultural psychologyב- - מעורבים פסיכולוגים, אנתרופולוגים, סוציולוגים, ומדעני חברה אחרים. כך בתרבויות

המזרח יסבירו התנהגות יותר במונחים של הסביבה והמצב, ופחות לפי תכונות אישיות )כמו במערב(. כך למשל במצב של תלמיד שמתקשה בחומר – במערב סביר

שגם התלמיד וגם המורה יאשימו את התכונות של התלמיד, בעוד שבמזרח ינסולהסתכל על המצב ולפתור אותו.

-Positive psychologyחקר האישיות הבריאה שמביאה לשגשוג. בדומה לגישה – ההומניסטית, יש פה הבנה שהאדם שואף למימוש עצמי, אולם פה יש יותר הסתמכות על מחקר אמפירי. נעשה פה חקר של התנסויות חיוביות, כמו אושר, חקר של תכונות חיוביות, כמו חוכמה ואומץ וחקר של מוסדות חיוביים, כמו מבנים חברתיים שיוצרים אזרחות טובה אצל אנשים. כך חוקרים ורואים שתחושות טובות גורמות להתפתחות

פסיכולוגית ולשגשוג.

כיצד מבצעים מחקר פסיכולוגי?1.4

ישנם שני שלבים –

: היפותזה. חשוב שהשערה זו תהיה ניתנת לבחינה. מקור ניסוח השערה מדעית.1 ההשערות יכול להיות ספונטני, מניסיון החיים, או מהיכרות של הספרות המדעית

באותו התחום, אבל לרוב ינבע מתיאוריה מדעית כלשהי )דוגמא – אם יש תיאוריה לפיה נטייה מינית היא תורשתית, ניתן יהיה לנסח השערה לפיה נטייה מינית אצל

תאומים זהים תהיה יותר זהה מאשר אצל תאומים לא זהים או סתם אחים.( המונח "מדעית" מתייחס לכך ששיטות המחקר אינן מוטות, ומאוד אמינות )ניתן לחזור על

הניסויים ולקבל את אותן התוצאות(.

בחינת השערה זו: על ידי:.2

– שליטה על משתנה בלתי תלוי ובדיקת המשתנה התלוי. יש צורך ניסויא. בקבוצת ביקורת ובנטרול השפעת משתנים מתווכים. חשוב להקפיד על

חלוקה רנדומאלית לקבוצות הניסוי, כדי לבטל השפעה של גורמים שונים כמו אישיות הנבדקים. מרבית הניסויים מתקיימים במעבדות, בהן קל יותר לעקוב

ולתעד את הניסוי, וכן לשלוט במשתנים. ישנם גם ניסויים רב-משתניים, שבהם יש כמה משתנים בלתי תלויים. לעתים ניתן למדוד את המשתנים על

-1- חרד, 5ידי מכשירי מדידה, ואם לא – יש ליצור סקאלות מדידה מתאימות ) בכלל לא(. נשתמש בסטטיסטיקה על מנת לנתח ולהציג את התוצאות

)להסיק מידע ממדגם על האוכולוסיה(. יש צורך במובהקות סטטיסטית עלמנת להוכיח השערה מסוימת.

– כאשר יש מצב שבו לא ניתן לשלוט באופן מלא על המשתנים קורלאציהב.)וזה רוב המצבים בפסיכולוגיה( – נשתמש במתאם. מקדם המתאם מסומן ב-

r נחשב גבוה במחקר פסיכולוגי.0.6. מעל ל-1 ל-1 ומקבל ערכים שבין מינוס

עדיין שימושי לניבוי, ומתחת לזה כבר לא עוזר. 0.6 ל-0.2בין במחקרי קורלאציה משתמשים במבחנים שמודדים כישרון, הישגים ותכונות פסיכולוגיות שונות. כך, לוקחים קבוצה של אנשים שבה יש מגוון של עוצמות

בתכונה מסוימת )כמו ממדים שונים של פגיעת מוח(, ועושים לכולם את אותומבחן. ואז, ניתן לבדוק את המתאם בין התכונה לבין הדבר שבודקים במבחן.

יש להיזהר – לא בהכרח להפוך קורלאציה לסיבתיות.

זו נקודת פתיחה טובה למחקר פסיכולוגי )גם תצפית על חיות(. תצפית –ג. מדובר בתצפית של החוקרים על התופעה הנחקרת המתרחשת בטבעיות, בייחוד הדבר עוזר כשמדובר בתופעה חברתית )שעדיף לצפות בה בשטח, היכן שמתקיימת בטבעיות, מאשר במעבדה(. על החוקרים להימנע מהטיה

ומהשפעה על הסביבה הנצפית, שכן הם אלה שרושמים את הנתונים העולים מהתצפית. ניתן לעשות גם בתנאי מעבדה, אם מדובר בגורם פיזיולוגי )כמו

בדיקת ההשפעות הביולוגיות המיניות על אדם, דבר שניתן לצפות בובמעבדה(.

וראיונות אם אין אפשרות לצפות באופן ישיר. זו שיטהסקרים ניתן גם לעשות ד. יותר חשופה להטיה )שכן לאנשים יש נטייה של רצייה חברתית, לומר דברים

שמראים אותם באור חיובי יותר(. יש צורך בתהליך מסודר של עריכת סקר כדי שיהיה תקף. צריך לכתוב את השאלון בזהירות ולהציג אותו לקבוצה

מייצגת של אנשים מהאוכלוסיה.

. מדובר בראיון עם אדם ספציפי,case historiesניתן בנוסף גם ללמוד מ-ה.

שמספר על הביוגרפיה שלו, בתחומים הרלוונטיים למחקר. הבעייתיות שלהם – מסתמכים מאוד על הזיכרון של הנחקר, שיכול לעוות את מה שבאמת קרה.

ניתן לאמת מידע שהנבדק אומר ע"י ראיון קרובים שלו על אותם הדברים, או השגת תיעוד מתאים שיתמוך בדבריו, אך עדיין זאת שיטה פחות טובה מאשר

ניסוי.

– מדובר בכתיבת סיכום של ממצאים של מחקר אוLitrerature reviewsו. narrativeמחקרים קודמים שעוסקים בתחום מסוים. יש שני סוגים כאלה:

reviewכאשר חוקר כותב בעצמו סיכום של מחקרים שהיו בעבר ומסכם את – – לוקחיםmeta-analysisההוכחות המדעיות הקיימות שיש בתחום מסוים.

מספר מחקרים קודמים ומסכמים את התוצאות שלהם בצורה סטטיסטית. מתייחסים לכל מחקר כמו מקרה, ומסכמים את הנתונים הסטטיסטים

העולים מכל המקרים הללו.

אתיקה של מחקר פסיכולוגי1.5

)רצוי שלאמינימום סיכוןיש הנחיות אתיקה לחקר אנשים ובע"ח. הדרישות הבסיסיות הן יותר מאשר בחיי היומיום(. עד כמה מותר להפעיל לחץ פסיכולוגי על הנבדקים – זאת שאלה

, והזכות שלו לעזוב ללא עונש, ויידוע מראשהסכמה של הנבדקשנבחנת לגופה בכל מחקר. לגבי כל אספקט שעלול לגרום לרצון לא להסכים. )לא צריך לומר מראש על כל הפרטים של

הניסוי, כי זה עלול לפגוע בניסוי, אך במידת האפשר ליידע אותם על מהלך הניסוי(. בכל אופן,

יש לדבר עם הנבדקים מיד לאחר הניסוי ולהסביר את מטרותיו אם לא ניתן היה לחשוף אותן קודם לכן, כדי שאנשים יעזבו בצורה טובה את הניסוי ולא כועסים או פגועים. בנוסף, יש

של הנבדק. את זה אפשר לעשות ע"י מניעת הפצת המידע על אודותפרטיותלהקפיד על ביצועיו של הנבדק הספציפי, הפרדת שם הנבדק ונתונים מזהים שלו מתוצאות הניסוי עליו וכן

פרסום רק נתונים מסוכמים ולא נתונים ספציפיים. אפילו אם עומדים בכל הקריטריונים שלמעלה, צריך לראות בגדול – אם העלות של הפגיעה האנושית במחקר )כמו, למשל, הבכה של אנשים או העלבה שלהם לצורכי המחקר( שווה את הרווח העולה מהמחקר – הידע החדש

הנצבר.

לגבי בע"ח – הסיבה שעושים מחקרים פסיכולוגיים עליהם היא שהם מעניינים לחקר, וכן משום שניתן להפיק ממחקר עליהם מידע שממנו ניתן להסיק על בני אדם, במצבים שבהם זה

לא אפשרי ולא מוסרי לקיים ניסוי כזה על בני אדם. יש גם כללים ברורים – אין להכאיב לחיה אם אין הצדקה ברורה לכך מבחינת תוצאות המחקר המצופות. יש לנהוג בבעלי חיים

באנושיות ולהקטין את הכאב והסבל שלהם בניסויים. ישנם חוקים ברורים באשר לתנאיהמחייה של בעלי חיים במעבדה.

דרישה נוספת כדי לעמוד בקוד האתי של הניסויים היא שהמשתתפים בניסויים פסיכולוגיים)החוקרים( ייחשבו כשותפים מלאים ביוזמת המחקר.

– למידה והתניה 7פרק

למידה ממלאת את חיינו – למידה של מיומנות, נושא, רגשות, אינטראקציה חברתית,והתפתחות אישיותית.

– שינוי יחסית קבוע בהתנהגות כתוצאה התנסות. למידה

ישנם ארבעה סוגים בסיסיים של למידה:

אין פה קישור בין אירועים שונים.למידה לא אסוציאטיבית:

1.Habituationהרגלה( – למידה להתעלם )להפחית את התגובות שלך( מגירוי מוכר( )להיות רגישים יותר( – למידהsensitizationשאין לו משמעות רצינית. מקושר לזה –

שבה דווקא התגובות של האדם מוגברות ביחס לגירוי מוכר. כך, כאשר מוצג גירוי מפחיד או מגעיל, התגובה אליו תהיה חזקה יותר. לדוגמה, כאשר אתה שומע צופר ואתה בתוך סימטה חשוכה, התגובה שלך תהיה חזקה יותר מהתגובה הרגילה שלך

לצופר. הלמידה הלא אסוציאטיבית הזאת מחזיקה רק כמה דקות או כמה שעות. אולם, אם מציגים הרבה גירויים כאלה במרווחים של זמן, יכולה להתקיים למידה

שכזאת לטווח רחוק יותר.

למידה שבה עושים קישורים בין אירועים שונים.למידה אסוציאטיבית:

2.Classical conditioning– יצירת קישור בין אירוע מסוים לאירוע עוקב. תינוק רואה שד –

ומבין שהוא הולך לקבל חלב.

3.Operant (instrumental) conditioningלמידה שתגובה מסוימת תגרור תוצאה –

ספציפית. ילד יודע שאם הוא מכה את אחיו, הוא יקבל תגובה חריפה מצד הוריו.

4.complex learningמכילה משהו בנוסף ליצירת אסוציאציות, לדוגמא – ללמוד איך –

אני מגיע מהבית לקולנוע.

. Imprinting, modeling, imitation and vicarious learningסוגים נוספים –

רוב העבודה על התניה נעשתה בראשונה ע"י ביהביוריסטים: כיצד חיה לומדת לקשר בין גירויים או בין גירוי לתגובה. הפוקוס היה – גירוי חיצוני. חקרו בעיקר יונים וחולדות בתנאי

מעבדה. הנחות היסוד של הביהוויוריסטים:

למידה קלאסית ואופרנטית היא היסוד ללמידה כולה. )למידת שפה=למידה של הרבה.1אסוציאציות של התניות פשוטות(.

לא משנה מי לומד ומה הוא לומד – ניתן לתאר זאת עפ"י אותם חוקי למידה בסיסיים..2

אלא שעל מנת להבין את הלמידה לאשורה עלינו להתחשב במה שהאורגניזם כבר יודע על היחס בין הגירוי לתגובה, ז"א לערב גישה קוגניטיבית. במקרה של למידה מורכבת יש

להתחשב באסטרטגיות, חוקים ועוד – ושוב חוזרים לגישה הקוגניטיבית.

בנוסף – יש מכניזמים שונים של למידה במינים שונים של אורגניזמים – צריך את הגישההביולוגית.

לסיכום – יש צורך בשילוב הגישה הביולוגית, קוגניטיבית וביהביוריסטית.

התניה קלאסית

הגדרה – תהליך למידה שבו גירוי שהיה ניטראלי בעבר מקושר עם גירוי אחר דרך "זיווג"מתמשך שלהם.

)הכלבים המריירים עוד20התחלת המחקר על התניה קלאסית – פאבלוב בתחילת המאה ה- לבלוטת הרוק. הכלב מועמדfistulaלפני שמקבלים את האוכל(. בניסוי הבסיסי – מחברים

מול צלחת אוכל אליה מוזרם אוכל לפי הצורך, החוקר מפעיל גירוי )מדליק אור נניח( ואחריכמה שניות מספק אוכל. רוצים לראות אם הכלב יגביר ריור עם הופעת הגירוי.

במקרה זה –

. CR, והריור בתגובה לאור הוא CS, האור הוא US/UCS, האוכל הוא UR/UCRריור הוא

שונות: אפשר לראות שכאשר מציגים לכלב אור הוא ממש מתלהבUCS וה CRלעיתים ה ומקשקש בזנב, דבר שלא ראו כאשר פשוט הביאו לו את האוכל. זה מראה שהכלב לומד

שכאשר הוא רואה את האור, הוא יכול לצפות לקבלת בשר. הציפייה גורמת לתגובה המותניתלהיות שונה מהתגובה הבלתי מותנה.

. trial קוראים UCS ל-CSלכל הצמדה של

. אם נשמיט את ה-acquisition stageהשלב שבו חושפים את האורגניזם לצמדים אלה נקרא

UCS-בעקביות, תהיה הכחדה של הקישור ביניהם. זאת משום שאין חיזוק לקישור, ה CSכבר ", אלא הכלב לומד אתunlearning. זה לא אומר שיש "UCSלא מצליח לחזות את ה-

. כמה זמן אחרי ההכחדה, אם נחזורCR, ולכן לא מגיב יותר ב UCS – אין CSהאסוציאציה של .CR, הלמידה תתעורר מחדש באופן ספונטאני, והכלב יציג את ה trialעל

למידה קלאסית נפוצה בכל המינים, כולל בתולעים ובבני אדם.

, וקישרו אותו דרך התניה מסדר ראשון עםCS – משתמשים בגירוי שהיה התניה מסדר שני

UCS בתור ,UCSלגירוי נוסף )נניח – קישרנו אוכל עם אור, עכשיו נקשר אור עם צליל. עכשיו מעולם(. UCSהצליל בלבד יגרום לתגובה המותנית, מבלי שאפילו קושר ל

. ככל שיהיוCR יהפכו להיות מקושרים גם הם ויגררו את ה-CS – גירויים שדומים ל-הכללהדומים יותר – כך יקושרו חזק יותר.

ובעקבותUS – לומדים להבחין בין גירויים – אם באופן עקבי בעקבות גירוי אחד יש הבחנה . הגירוי השניUSהשני אין – הנבדק ילמד להבחין בין שני הגירויים ולהגיב רק לזה שמקושר ל-

. CRיעשה אינהיביציה ל-

ניתן לעשות התניה שתגרום דווקא להתנהגות מסוימת לא לקרות,התנייה אינהיביטורית: – התנהגות מסוימת. ניתן לעשות זאת ע"יCRבניגוד להתניות שעליהן דיברנו עכשיו שהן גרו

שהוא הוצמד אליו וכתוצאה מכך גררUCS לבד, בלי ה CSהכחדה, פשוט להציג את אותו נוסף, ולצמד אותם בלי להציג את הCS יחד עם CSהתנהגות כלשהי. בנוסף, ניתן להציג את ה

UCS ה .CS השני יהיה אינהיביטורי, שכן הוא מנבא את זה שה UCSלא יגיע. אפילו אם אחר כך שגורם לאותה תגובה, הרכישה של ההתניה הזאתUCS האינהיביטורי ל CSעושים צימוד ל

תהיה איטית.

גורם קוגניטיבי

צריךCS היא הקריטית. דעה אחרת – ה-CS לבין ה-USפבלוב האמין שסמיכות הזמנים בין ה- לא תהיהUS יופיע בצורה לא עקבית ביחד עם ה-UCS. אם ה UCSלהיות כלי חיזוי טוב ל-

, ולאUCS ל- CSהתניה. כלומר, מה שמשפיע על קיומה של ההתניה זה עצם החיזוי של ה הסמיכות בזמנים וכן החיזוי חשוב יותר ממספר ה צימודים של שניהם.

הופך להיות סימן מרגיע.CS מכאיב הוא יהווה סימן של סכנה, העדר ה-US מקושר ל-CSאם כאשר סימנים אלה אינם יציבים, ואין סימן סכנה שאפשר לסמוך עליו – המחיר הרגשי עצום –

האורגניזם פשוט יפחד כל הזמן.

הגבלות ביולוגיות

הגישה האתולוגית – דגש גדול על תורשה ואבולוציה. למידה מוגבלת ע"י גורמים אלה.

גילו שגירויים שונים מקושרים טוב יותר מאחרים אצל בעלי חיים, לפי הקישורים המולדים שלהם. ולכן, כללי ההתניה הקלאסית לא פועלים באופן שווה על כל בעלי החיים, כי אם באופן שונה על כל בעל חיים בהתאם לתכונות המולדות שלו. )נניח אצל חולדות קל יותר לקשר טעם של מזון מסוים עם תגובת דחייה של האוכל בגלל תחושה רעה, וקל יותר לקשר שוק עם צליל,

אצל ציפורים, שבוחרות את האוכל לפי המראה, זה הפוך(.

)אינסטרומנטאלית(התניה אופרנטית

כאשר רוצים ללמד אורגניזם תגובה חדשה, ולא כזו שקיימת אצלו באופן טבעי, משתמשים בלמידה אופרנטית. בלמידה זו – תגובות מסוימות נלמדות משום שהן גוררות תוצאות

בסביבה, שרצויות לאורגניזם. למידה אופרנטית מלמדת אותנו שתגובה מסוימת תוביללהשגת מטרה שלנו.

Law of effect,של ת'ורנדייק: תגובות שמביאות לתוצאות מיידיות טובות – מחוזקות. כך בהתניה אופרנטית חוק זה קיים, וקיימת בחירה של התגובה הטובה ביותר על מנת להשיג את

המטרה בדרך של ניסוי וטעייה. זה דומה לתהליך אבולוציוני – התגובות המועילות שורדות.

סקינר פיתח שיטה שבה בודקים רק תגובה אחת, ועוד דברים שמפשטים את המחקר על – חשופה פרט לדוושה שמתחתיה צלחת אוכל, ויש שםskinner boxהלמידה. הוא פיתח את

מנורה שהנסיין יכול להדליק. באופן טבעי, כאשר החולדה בקופסה, היא תלחץ על הדוושה . כעת – מפעילים מכשיר שמספק מזון כל פעם שהחולדהbaseline levelמדי פעם. זה נקרא –

לוחצת על הדוושה. המזון מחזק חיובית את התגובה של החולדה – ללחוץ על הדוושה. קצבהלחיצות ילך ויעלה. אם המזון יפסיק להגיע – קצב הלחיצות ילך ויקטן.

Positive reinforcement– חיזוק חיובי

גירוי נעים שמגיע אחריתגובה רצויה

יגרום לעליה בסיכוי שלתגובה זו לקרות

הסרה של גירוי לא נעיםחיזוק שליליאחרי תגובה רצויה

יגרום לעליה בסיכוי שלתגובה זו לקרות

גירוי לא נעים אחרי תגובהעונש חיובילא רצויה

יגרום לירידה בסיכוי שלתגובה זו לקרות

עונש שלילי )נקרא – אימוןבהשמטה, של גירוי טוב(

הסרה של גירוי נעים אחריתגובה לא רצויה

יגרום לירידה בסיכוי שלתגובה זו לקרות

חיזוקים ועונשים מידיים חזקים יותר מאלה שמגיעים לאחר זמן מה.

Shaping– אם רוצים ללמד משהו ממש חדש – נניח ללמד כלב ללחוץ עם האף על לחצן - את ההתנהגות באופן הדרגתי – לתת לו חיזוק כשהוא מתקרב ללחצן, עדshapeצריך לעצב

שילחץ עליו במקרה ואז ניתן יהיה לחזק את התגובה הספציפית. כך לימדו, לדוגמא, יונים –לאתר אנשים שאבדו בים, לפי הצבע הכתום של חגורות ההצלה.

יש לציין, שגם בהתניה אופרנטית יש הגבלה ביולוגית. אם יש חיה שלא יכולה לבצע משהו מסוים בגלל הרגלים שטבועים בה ביולוגית, היא לא תוכל ללמוד את זה, גם אם ישתמשו בכל

הטכניקות של התניה אופרנטית.

Conditioned reinforces,חיזוקים שקושרו עם חיזוקים ראשונים )כמו אוכל(. דוגמא – כסף – שבחים. הקישור מתבצע באמצעות התניה קלאסית, שמקשרת בין החיזוק הראשון לחיזוק

המותנה )השני, כמו הכסף(. ואז יש פה התניה אופרנטית באמצעות החיזוק השני.

גם בלמידה אופרנטית ניתן להכליל ולהבחין בין גירויים. הבחנה תהיה אפקטיבית אם באמת ניתן להשתמש בקריטריונים פשוטים כדי להבחין בין המצבים שבהם התגובה רצויה לבין אלה

שלא. פשוט צריך שהחיזוק יועבר כך שיבהיר שהוא מחזק התנהגות ספציפית, והתנהגותאחרת )אפילו שהיא דומה( לא תחוזק.

Partial reinforcement– כאשר תגובה מבוססת כבר, ניתן לשמר אותה על ידי חיזוק חלקי – לא כל פעם שהיא מתרחשת. הכחדה של תגובה כזו תיקח זמן רב יותר מאשר הכחדה של

(. partial reinforcement effectתגובה שזוכה לחיזוק עקבי ומתמשך )דבר זה נקרא

יש סוגים שונים של לוחות זמנים לחיזוק:

1.Ratio schedule החיזוק הוא ביחס למספר התגובות שהאורגניזם מבצע. ככל שהיחס –

התנהגויות מתקבל חיזוק חיובי אחד, נגיד(, כך ההתנהגויות100גבוה יותר )לכל . מה שרואים – ישFRחוזרות על עצמן יותר. יכול להיות יחס קבוע או משתנה. קבוע-

, סביב מספר ממוצע כלשהו.VRהפסקה בתגובה מיד לאחר קבלת החיזוק. משתנה-

כאן אין הפסקה בתגובה – שכן האורגניזם לא יודע כמה הוא רחוק מחיזוק נוסף. גורר קצב גבוה מאוד של תגובות. slot machines. VRדוגמא –

2.Interval schedule חיזוק מתקבל לאחר זמן מסוים. יכול להיות זמן קבוע – FIאו . ישFR תהיה הפסקה בתגובה, לעתים ארוכה יותר מאשר אחרי FI. אחרי VIמשתנה

איןVIעליה בתגובה לקראת הגעת החיזוק הבא )דוגמא – בדיקת דואר בתיבה(. אחרי

הפסקה, והתגובות לחיזוק שכזה הן קבועות.

Aversive conditioningהתניה שמקשרת תגובה לגירוי לא נעים. הגירוי הלא נעים יכול – להפחית או להגביר את התרחשות התגובה בעתיד.

עונש – יפחית את התגובה. לעונש יש מספר תופעות לוואי לא רצויות:

הוא פחות אינפורמטיבי – לומדים מה לא לעשות, אבל לא מה כן לעשות במקום. .1

מוביל לפחד או שנאה כלפי הגורם המעניש וכלפי הסיטואציה. .2

עלול לעורר תוקפנות שהיא תגובה גרועה יותר מזו שניסינו להכחיד..3

עם זאת, עונש יכול להיות יעיל אם הוא מוצג באופן עקבי וישר אחרי ההתנהגות הלא רצויה, תוך חיזוק של התנהגות שכן רצויה במקום. בנוסף, עונש יכול ללמד דווקא מה כן לעשות - אם

ילד קיבל שוק חשמלי משקע חשמל, הוא ילמד במה לגעת ובמה לא.

Escape learning או avoidance learningקשורים גם הם לגירוי לא נעים – אבל מלמדים כיצד לברוח או להימנע מגירוי זה. לרוב קודם נלמד לברוח, ורק אחר כך להימנע מהגירוי לחלוטין.

הימנעות היא בעצם תגובה ובריחה מפחד שרכשנו בשלב מוקדם יותר.

גורם קוגניטיבי

גם בהתניה אופרנטית יש חשיבות לגורמים קוגניטיביים: לא רק סמיכות זמנים חשובה, אלא גם תחושת השליטה – תגובה מסוימת תחוזק אם לנבדק יש הרגשה שהיא שולטת בחיזוק או

בעונש. דוגמא – כלבים שלימדו אותם שאין להם שליטה על שוק חשמלי לא ילמדו דרכים להימנע ממנו, בעוד שכלבים שהורגלו שיש להם שליטה – ימנעו ממנו בכל דרך אפשרית וילמדו דרכים חדשות. ניתן לדבר גם במונחים של תלות בין התגובה לחיזוק. כלומר, מה

שנלמד בהתניה אופרנטית זה שיש תלות בין ההתנהגות שלך לבין הגירוי העתידי.

בנוסף ראו שהחיזוק עצמו מקבל משמעות אחרת אם יש לנו שליטה עליו – תינוקות שתנועת הראש שלהם הפעילה מובייל למדו להפעיל אותו, ונהנו ממנו יותר מאשר תינוקות שלא שלטו

בו.

הגבלות ביולוגיות

קל יותר לגרום לקישור בין תגובה לחיזוק כאשר החיזוק רלבנטי לתגובה עבור אורגניזם זה – נניח אצל יונים – תגובה של נפנוף כנפיים קל לחזק על ידי חיזוק שקשור בסכנה, וקל לחזק

תגובה של ניקור על ידי חיזוק שקשור באוכל, אבל לא להפך.

למידה מורכבת

ולפעול עליהן, במקום עלmental representationsהיכולת ללמידה נובעת מהיכולת ליצור העולם האמיתי. יש מקרים רבים בהם מה שמיוצג הוא קישור בין גירויים או אירועים כמו

בלמידה קלאסית או אופרנטית. אבל יש מקרים שמיוצגים דברים יותר מסובכים, כמואסטרטגיות.

Cognitive maps and abstract concepts

Tolmanחוקר קוגניטיבי של למידה. לפי המחקרים שלו חולדה במבוך לומדת ליצור מפה – קוגניטיבית של המבוך, ולא רצף של פניות. כך חולדה במבוך זרועות לא תלך בהכרח לפי סדר

מסוים )נניח עם כיוון השעון( אלא תפנה באופן מקרי, אבל בלי לחזור לאותה זרוע.

מחקרים מתקדמים בקרב קופי אדם מראים שיש להם יכולת להבין וללמוד מושגיםאבסטרקטים כמו סיבה, שונה או דומה, וכן מושגים קונקרטיים כמו תפוח או נייר.

Insight learning

. הוא נתן להם לפתור בעיות שהיה בהן מקום20וולפגנג קוהלר חקר שימפנזים בשנות ה- – כי כל חלקי הבעיה היו גלויים בפניהם: נניח למצוא דרך להגיע בעזרת כלinsightלתובנה

מיני אבזרים לאוכל שלא היה נגיש. רואים שיש שלב שבו הם עוצרים, חושבים, ואז מתנהגיםלפי איזו תוכנית שגיבשו.

הבדלים בין ניסויים אלה לחתול של ת'ורנדייק או ליונים והחולדות של סקינר:

השימפנזים מגיעים לפתרון פתאומי, ולא עקב סדרות של ניסוי וטעייה. .1

ברגע שיש פתרון – השימפנזים יבצעו אותו בלי תנועות מיותרות, כרצף, בפעמים.2הבאות.

השימפנזים יכולים להעביר את מה שלמדו למצבים חדשים ששונים בתנאים שלהם. .3

הבדלים אלה מראים שיש תהליך מנטלי של ניסוי וטעייה.

ישנם שני שלבים בלמידה מורכבת – בשלב הראשון מפעילים טכניקה של פתרון בעיות. בשלב השני הפתרון מאוחסן בזיכרון ומאוחזר כאשר יש מצב דומה – קשור בזיכרון ובחשיבה. משתמשים בעיקרון זה גם באינטליגנציה מלאכותית, שמנסה לחקות את התהליך הזה בבני

אדם ובחיות מתקדמות שדומות לו.

Prior beliefs

נראה שיש לידע ואמונות קודמות השפעה רבה על תהליך הלמידה. גם כאשר אין אסוציאציה spuriousאמיתית, נבדקים יוצרים אסוציאציות וקשרים על סמך ידע ואמונות קודמות )מכונה

associations .)

דוגמאות לניסויים –

אנשים קישרו דברים מסוימים בציורים להפרעות נפשיות של מי שצייר את הציורים,.1על סמך ידע קודם.

אנשים מאמינים שאדם ישר יהיה ישר תמיד ולכן העריכו שיש קרבה יותר גדולה בין.2מידת היושר בסיטואציות שונות מאשר הייתה באמת.

נראה שכאשר יש קונפליקט בין מטרת הלמידה והנתונים האובייקטיבים המוצגים לנבדק לבין אמונה קודמת, האמונה הקודמת גוברת, עד לגבול מסוים, ואז אנו הופכים את האמונה

)כאשר הידע האובייקטיבי חזק ממש ומתגבר על האמונות הקודמות הסותרות שלנו(. מדובר – הלומד משלב אמונה קודמת עם המידעtop-down processing in learningבתהליך של

האובייקטיבי כדי להגיע למסקנה. שווה להתייחס לכך בחינוך, שבו מה שנלמד מושפע מהמידע הקודם של התלמיד, ולכן שווה להציף את האמונות הקודמות של התלמיד ולהתעמת

איתן. ניתן לחשוב על זה כעל משהו ביולוגי שמניע אותנו ללמוד בהתאם לאמונות העבר, כדילא להיות מוצפים באפשרויות למידה ובמידע בלי יכולת להתמודד אתו.

בסיס נוירולוגי של למידה

מקור הלמידה – שינויים מבניים בסינפסות, שגורמים להגברת היעילות של הסינפסה. הוכחותלכך – גירוי חשמלי של נוירונים מסוימים יביא להגברת היעילות שלהם בגירוי דומה בעתיד.

השינוי יכול להיות בכמות הנוירוטרנסמיטר שמשתחרר )מהתא הפרה סינפטי, באמצעות הגדלת מספר הטרמינלים המשחררים נוירוטרנסמיטרים(, בכמות שהתא הפוסט-סינפטי קולט )הגדלת מספר רצפטורים( שינוי גודל של סינפסה או יצירת סינפסה חדשה. כמו כן,

בתהליך הלמידה יכולים לגדול נוירונים חדשים שיעשו סינפסות.

הודגמו על ידי מחקר מערכת העצבים של חלזונות,sensitization או habituationתגובות של , ועליה בכמותhabituationאשר הראו ירידה בכמות הנוירוטרנסמיטר בתהליך

sensitization. ניתן לקשר בין התניה קלאסית לבין sensitizationהנוירוטרנסמיטר בתהליך באופן דומה, מתבצעים גם בהתניה קלאסית שינויים בסינפסות.

נמצא, שהתניה קלאסית במצב של למידה קלאסית של מצמוצים )ובכלל בהתנייה שקשורה ללמידה מוטורית( עקב גירוי מותנה, מתבצעת באמצעות שינוי בהולכה של נוירונים ב

cerebellar cortexבד"כ הנוירונים באזור זה עושים אינהיביציה לתגובות מותנות, ולכן כאשר . יש התניה קלאסית מופחתת ההולכה הסינפטית באזור זה, מה שמונע את אותה אינהיביציה,

long termולכן יוצר את התגובה המותנית שנלמדת בהתניה קלאסית. דבר זה נקרא depression.

בנוסף, האמיגדלה קשורה בלימוד ובביטוי פחד. האמיגדלה מקבלת מידע על גירוי מהקורטקס ומהטלמוס, עושה אסוציאציה לאותו גירוי, ומעבירה אותו לתגובה של פחד.

ההולכה אל האמיגדלה גדלה כאשר מתבצעת למידה של משהו מפחיד, וכך גם הפעילות של . שנפגע באמיגדלה ולא למדS.M. דוגמא – long term potentiationהאמיגדלה. דבר זה נקרא

ליצור התניה של פחד. הוא זכר את העובדות עצמן. חולה אחר, שהאמיגדלה שלו הייתה שלמה אבל נפגע בחלק שאחראי ללמידת עובדות הגיב בפחד, אבל לא ידע לתאר את

העובדות.

LTPקורה כאשר יש עלייה בהולכה הסינפטית. בהתניה קלאסית מה שקורה זה שנוירון חוברים ביחד ומעבירים ביחדUCS ונוירון שמעביר את הסיגנל מה CSשמעביר את הסיגנל מה

)נפתחNMDA, באמצעות רצפטור שנקרא LTPסיגנלים לאותו נוירון. בעקבות זאת, מתרחש כאשר הוא מקבל גלוטמט וכאשר יש דפולריזציה בתא הפוסט סינפטי(, שגורם לכניסה של יוני

סידן דבר שגורם לתא הפוסט סינפטי להיות רגיש יותר ומגיב יותר לסיגנלים. ואז, באמצעות , שגורם אחר כך לתגובה שלLTP, מתרחש NMDA מופעל הרצפטור UCS וה CSהחיבור בין ה

.CSהתא הפוסט סינפטי אך רק ו-

GSR – Galvanic Skin Response .שינוי בפעילות חשמלית של העור כתוצאה ממצוקה רגשית –

נראה שיש לפחד גם מרכיב תורשתי – נלמד לפחד יותר מדברים מסוימים בגלל נטייה פחד קיים. אנו מפחדים מהאויביםsensitizationתורשתית. ההתניה מחזקת באמצעות

הטבעיים שלנו, גם בחשיפה הראשונה אליהם, שכן אין לנו יכולת להפעיל "ניסוי וטעייה" אנחנו צריכים להגיב בצורה טובה ומהר )נניח – עכבר קופא במקום למראה חתול, מה שמציל אותו

כי החתול לא ירדוף אחרי משהו שלא נע(. יהיה קשה לנו ללמוד תגובות הפוכות לתגובותטבעיות אלה.

– זיכרון 8פרק 2

הזיכרון נותן לנו תחושה של המשכיות, בה תלוי מושג העצמי.

הבחנות חשובות3הקדמה - 2.1

שלבי הזיכרון: קידוד, אחסון ואחזור.1

סוגי זיכרון שונים לטווח קצר וארוך.2

סוגי זיכרון שונים לסוגים שונים של מידע )עובדות, מיומנויות(.3

שלוש האבחנות האלו מסתייעות גם באבחנה של מבנים שונים במוח שאחראים לחלקיםשונים של הזיכרון.

שלושת שלבי הזיכרון2.1.1

קידוד – הפיכה של מידע פיזיקלי וחושי לקוד או ייצוג שהזיכרון מקבל, ומשם הכנסה שלהקידוד הזה לזיכרון.

אחסון – אחזקה של המידע שנלמד בזיכרון

אחזור – שליפה ממאגר האחסון את המידע שקודד בזיכרון.

הזיכרון יכול להיכשל בכל אחד מהשלבים. הרבה מחקר מתמקד בהבנה של כשל בזיכרון בכלאחד מהשלבים.

וPETלפי מחקרים עכשוויים שלבי הזיכרון השונים מבוצעים באזורים שונים של המוח, לפי

FMRI

שאז מוקלטות פעולות המוח במהלך ביצוע של משימות שונות ע"י האדם. בשלב הקידודפעילה ההמיספרה השמאלית, ובעת האחזור רוב הפעילות בימנית.

2.1.2Working Memory Vs. Long Term Memory

המודל של אתקינסון ושפירין:

. זיכרון שנשמר1קובע שיש שלושה סוגים של זיכרון, לפי טווחי הזמן שבהם נשמר הזיכרון: . טווחי זמן ארוכים יותר, דקות עד שנים.3. זיכרון שנשמר לכמה שניות. 2לפחות משנייה,

- כולל את כל המידע שמגיע מהסביבה שנתפס ע"י איבריsensory storeזיכרון חישה: .1 החישה. זהו זיכרון ארעי, מידע שמגיע אליו חולף תוך עשיריות של שנייה )מידע

ויזואלי( עד כמה שניות )מידע אודיטורי(. מידע ששמים אליו לב עובר לזיכרון לטווחקצר.

. אפשר לזהות אותו כמודעות, זהו מידע שאתהWorking memoryאגירה לזמן קצר: .2 מודע אליו. זהו זיכרון נגיש, אפשר להשתמש בו כדי לקבל החלטות, למשל. הוא חולף

שניות. מידע בזיכרון זה יכול להחזיק יותר זמן אם הוא מתורגל – אם חוזרים20תוך כ- (, כמוelaborationעליו שוב ושוב. כמו כן, זיכרון זה יכול להיות מעובד ולהיות משוכלל )

למשל להיות מועבר לתמונה ויזואלית, ואז המידע בזיכרון זה מועבר לזיכרון לטווחארוך.

זיכרון לטווח ארוך. שם שומרים את כל המידע שבאופן כללי נגיש אלינו. מידע מגיע.3 אליו ע"י תהליכי שכלול שונים מהזיכרון לטווח קצר. ככל שידוע, הגודל של זיכרון זה הוא אין סופי. מידע מהזיכרון לטווח ארוך יכול להיות נגיש ע"י אחזור, שמעביר את

המידע לזיכרון לטווח קצר, שם אפשר להשתמש בו לביצוע מטלות שונות.

סוגי זיכרון שונים לסוגי מידע שונים2.1.3

יש לנו סוגי זיכרון שונים לאחסון מידע ועובדות ולאחסון מיומנויות.

Explicit memoryזיכרון ברור, מפורש( – כאשר אדם נזכר באירוע מן העבר, שמקושר לזמן( ומקום. זה המוקד של הפרק הזה.

Implicit memory .זיכרון מרומז( – זיכרון של מיומנויות. זהו זיכרון לא מודע(

(declarative, non-declarative)נקראים גם

זיכרון חישה:

אוגר בתוכו כמות גדולה של מידע, שמגיע מהחושים. מאמינים שיש מערכת זיכרון חישה לכל , ובמערכת שלIconic memoryחוש בנפרד, אך המחקר מתרכז במערכת של חוש הראייה -

. נמצא שכשמראים לאנשים מידע ויזואלי מורכב לטווח זמןechoic memoryחוש השמיעה – קצר, הם יכולים לדווח אחרי זה רק על חלק קטן ממנו. מספר הפריטים שניתן לזכור באופן

. עם זאת, נמצא שאנשים שזכרו את המספר המצומצםspan of apprehensionמיידי נקרא: הזה של פריטים דיווחו שהם היו יכולים לראות יותר דברים ממה שהם יכלו לדווח, אך הם

שכחו את שאר הדברים במהירות. כמו כן, אותם אנשים דיווחו שהתמונה הויזואלית שהם ראו ארכה יותר זמן ממשך הזמן שבו הראו להם אותה. בניסוי שנעשה מאוחר יותר, הוכח כי באמת אנשים רואים יותר ממה שהם יכולים לדווח, יש להם יותר פריטים זמינים מאשר

מחזיק כשלישiconic memoryפריטים שהם יכולים לדווח עליהם. בניסוי אחר, הוכח שה- שנייה.

(partial report procedure,הניסוי הראשון: הראו לאנשים לרגע תמונה של מילים בשורות - מקבוצה אחת ביקשו לדווח על כמה שיותר מילים. לקבוצה שנייה הציגו צליל שהעיד להם על

השורה שממנה יצטרכו לדווח על המילים – צליל גבוה לשורה הראשונה, נמוך יותר לשנייה וכך הלאה. נמצא שככל שהוסיפו מילים שמראים לנבדקים, כך בקבוצה השנייה דיווחו על יותר

מילים, בעוד שבקבוצה הראשונה מספר המילים שדווחו היה די קבוע. דבר זה הראה שבהתאם לשינוי התנאים, אנשים מדווחים על יותר מילים בקבוצה השנייה, כלומר באמת

אנשים רואים יותר פריטים מאשר שהם יכולים לדווח עליהם. הניסוי השני היה ששינו את טווח הזמן שבו השמיעו את הצליל לקבוצה השנייה מהרגע שבו הראו את התמונה. נמצא שמספר

המילים שדווחו היה קטן בצורה רצינית אם הרחיקו את הצליל מהתמונה מטווח מסוים, מהשהראה שזיכרון החישה תופס כשליש שנייה(.

Temporal integration paradigm.הראו לנבדקים שתי תמונות בחטף,של טבלה ובה נקודות – משבצות בטבלה(.25 נקודות )כשיש 24שתי התמונות השלימו לתמונה של טבלה ובה

הנבדק היה צריך לומר איפה נמצאת המשבצת הריקה. נמצא שככל שהרחיקו את התמונות זו מזו מבחינת זמן, כך הנבדקים פחות יכלו לומר איפה נמצאת המשבצת הריקה. כלומר, החל

מילישניות הם פחות יכלו לזכור את התמונה הראשונה כדי לחבר אותה עם השנייה.150מ

משני הניסויים עולים הדברים הבאים:

גירוי ויזואלי גורם תגובה סנסורית במערכת העצבים. הפעילות העצבית עולה, נמשכת.1לזמן קצר לאחר הצגת הגירוי הוויזואלי, ואז פוחתת עד אפס.

כמות המידע שאפשר לדווח עליו מהמידע הוויזואלי תלויה באזור של פעולת התגובה.2 הסנסורית. )כלומר, באזור מסוים, מתוך בשורה מסוימת בגירוי הוויזואלי, אפשר

להוציא ולדווח על יותר מידע(. הראות של הגירוי הוויזואלי, כמה שאפשר לראות ממנו, תלויה בשיעור שבו שצופה.3

מוציא מידע )יכול לדווח עליו( מהגירוי. כך, בעצם באים לומר שרכישת המידע )acquisition.היא בעצם להיות מסוגלים לראות מידע )

2.2Working memory

– יש להפנות קשב למידע, ז"א שרוב מה שאנו נחשפים אליו לא נכנס כללשלב הקידוד לזיכרון לטווח קצר. הרבה בעיות זיכרון הן למעשה בעיות קשב.

זיכרון לטווח קצר יכול להיות ויזואלי – ניתן לראות את ספרות הטלפון שאנו מנסים לזכור, הוא יכול להיות סמנטי – האסוציאציות שיש לנו לספרות השונות, והוא יכול להיות פונולוגי –

שמיעתי. לרוב הקידוד הוא פונולוגי. זיכרון שמיעתי נפוץ כאשר אנו חוזרים על מידע על מנת לשמור בזיכרון )כמו מספר טלפון(. טעויות נפוצות הן טעויות זיכרון פונטיות – )זוכרים טית

(. קל יותר לזכור שש אותיות ששמן נשמע שונה מאשר כאלה ששמןB במקום Tבמקום בית, דומה.

זיכרון ויזואלי לטווח קצר – בעיקר כאשר צריכים לזכור מידע לא מילולי/מספרי )שכן הקידוד הוויזואלי מתפוגג מהר מאוד(. בד"כ מדובר בתמונה כללית כלשהי שניתן לזכור. יש אנשים

5%. מאוד נדיר, בערך ל-eidetic imageryשיש להם זיכרון מפורט יותר – זיכרון תמונתי. נקרא מהילדים יש, וככל שמקשים על המשימה יש פחות אנשים שיש להם את זה )נניח לקרוא דף

מלמטה למעלה ולהפך(.

ו-phonological bufferישנה השערה שיש שתי מערכות נפרדות לקידוד ויזואלי ופונולוגי -

visual-spatial buffer נראה שלכל אחד מבנה מוח שונה: סריקות .PETמראות שהשמיעתי בהמיספרה השמאלית והויזואלי בהמיספרה הימנית.

(.2 פריטים )פלוס מינוס 7 – זיכרון לטווח קצר הוא מוגבל בגודל – בד"כ סביב שלב האחסון זה כמעט נכון לכל האנשים – הבדלי הזיכרון תלויים בעיקר בזיכרון לטווח ארוך. מי שגילה זאת

", וכעת ידוע שזה חוצה תרבויות. 7היה הרמן אבינגהאוס. מילר כינה זאת "מספר הקסם

Memory span( 5-9 – מספר הפרטים המקסימאלי שאדם זוכר בזיכרון לטווח קצר .)

:chunkingניתן להשתמש בזיכרון לטווח ארוך כדי לסייע לזיכרון לטווח קצר – בתהליך שנקרא מאגדים יחד פריטים ומסתמכים על ידע קודם כדי לזכור אותם תחת משמעות מסוימת.)

כבר קל(. 1492-1776-1996 קשה לזכור, אבל 149217761996

– אנו שוכחים פריטים בזיכרון לטווח קצר תוך מספר שניות – הם או דועכים וחולפיםשכחה פלוס מינוס שתיים פריטים, מה שאומר7או מוחלפים על ידי פריטים חדשים )יש מקום ל

פריטים, ורוצים להכניס עוד אחד, הוא יתפוס את מקומו של אחד7שאם אנו "מפעילים" הפריטים שכבר בזיכרון לטווח קצר(. קשה לנו יותר לזכור מלים שמשך ההגייה שלהם ארוך –

ההתחלה שלהם נעלמת לנו, מאשר מילים שמשך ההגייה שלהן קצר יותר ואז בפחות זמןאפשר לומר אותן והזיכרון לטווח קצר יצליח להחזיק את כולן.

– ככל שיש יותר פריטים בזיכרון לטווח קצר, כך משך האחזור ארוך יותר.שלב האחזור ( על רשימות מלים. זהוSternberg memory scanning taskהוכחות לכך בניסוי של סטרנברג )

שנייה לאחזור. האחזור הוא מעבר על כל הפריטים1/25קשר ליניארי – כל פריט מוסיף בערך שנייה. אפשרות אחרת להסתכל היא1/25אחד אחד, כך שמעבר על כל אחד מהם אורך כ

שכל הפריטים שנמצאים בזיכרון לטווח קצר הם "מופעלים" נמצאים מעל רמה קריטית של אקטיבציה. יש כמות אקטיבציה מוגבלת, ככל שיש יותר פריטים, כל אחד מהם פעיל פחות,

ולכן לוקח יותר זמן לגשת אליו.

זיכרון לטווח קצר וחשיבה2.2.1

אנו משתמשים בזיכרון לטווח קצר בעת חשיבה ופתרון בעיות. הדימוי – לוח שעליו אנו כותבים את נתוני השאלה, מבצעים את החישוב ומאחסנים את תוצאות הביניים. כך,

הביצועים שלנו פוחתים בעת ביצוע בעיה מתמטית )שמצריכה זיכרון של המספרים, פעולת הכפל למשל וכו'( כאשר אנו צריכים לזכור תוך כדי מספרים או אותיות. זה נכון לא רק לגבי

חישובים, אלא גם לאנלוגיות גיאומטריות. זה נכון גם לגבי מחשבים.

זיכרון לטווח קצר הכרחי גם לשיחה וקריאה )שכן לעיתים צריך לקשר בין מה שאתה קורא הרגע למה שקראת לפני כמה שניות באותו הטקסט(. ככל שזיכרון לטווח קצר טוב יותר, כך

הבנת הנקרא טובה יותר.

העברה מזיכרון לטווח קצר לזיכרון לטווח ארוך2.2.2

עד כה ראינו שזיכרון לטווח קצר משמש לאחסון מידע לתקופות קצרות וכשולחן עבודהלתהליכים קוגניטיביים שונים. בנוסף – הוא תחנת מעבר לזיכרון לטווח ארוך.

. rehearsalדרך חשובה למעבר זה היא חזרה

Maintenance rehearsalחזרה לצורך שמירת מידע בזיכרון לטווח קצר –

Elaborative rehearsal .המאמץ לקודד את המידע בזיכרון לטווח ארוך באמצעות חזרה –

: הסיכוי לזכור נכון מילה מושפע ממיקום המילה ברשימה. זוכריםfree recallהוכחות – ניסויי הכי טוב את המילים האחרונות )הן עדיין בזיכרון לטווח קצר(, וגם את המילים הראשונות –

אשר נכנסו לזיכרון לטווח קצר "ריק" ושוננו עד לכניסת הבאות אחריהן. ככל שעבר הזמןהאפשרות לשנן קטנה וכך פחות נכנס לזיכרון לטווח ארוך.

ההיפוקמפוס הכרחי לזיכרון לטווח ארוך אבל לא לטווח קצר. נראה שאזור הקורטקס הפרונטלי אחראי לזיכרון לטווח קצר. )דבר זה עלה מניסויים על חיות שפגעו להם בחלקים

medial temporalאלה של המוח, אנשים שנפגעו במוח(. לאנשים שנפגעים בהיפוקמפוס יש lobe amnesiaנכות בזיכרון לטווח ארוך אבל זיכרון לטווח קצר נורמלי. אנשים שסובלים –

מבעיה בזיכרון לטווח קצר נפגעים באזורים אחרים – לא באונה הטמפורלית-מדיאלית.

מחקרים מראים שנוירונים הממוקמים מאחורי המצח, באונה הפרונטלית, מחזיקים מידע . תאים אלה יכולים גם לשלוף מידע מאזורים אחריםRAMלטווח קצר. הם משמשים כ-

בקורטקס ולהחזיק אותו לצורך משימה מסוימת.

זיכרון לטווח ארוך2.3

Autobiographical memory .זיכרון לטווח של שנים של חוויות אישיות –

– לפריטים מילוליים מהזיכרון לטווח קצר הקידוד מתבצע לפי משמעות – אנושלב הקידוד זוכרים את משמעות המשפט, ולא את המילים הספציפיות בו. אנו משתמשים גם באספקטים

אחרים – ניתן לשנן, לדוגמא, שירים שלמים )ואז זוכרים את המילים עצמן ולא רק את המשמעות(. בנוסף – אנו מזהים קולות, ריחות, תמונות ועוד, שאגורים אצלנו בזיכרון. אולם,

קידוד של חומרים ורבאליים, באמצעות המשמעות שלהם היא הדרך המועדפת והנפוצה.

יש הרבה פעמים שבהן אין קשר ממשי בין פריטים שעלינו לזכור. במקרה כזה עדיף ליצור קשרים, אפילו מלאכותיים בין הפריטים שרוצים לזכור, מה שמאפשר באמצעות פריט אחד

לזכור את השני. דרך טובה ליצור קשרים היא לפרט ולהרחיב על המשמעות. ככל שההתעמקות גדולה יותר במשמעות, כך הזיכרון יהיה טוב יותר. כאשר מוסיפים את הסיבה

להתרחשותה של עובדה מסוימת, קל לנו יותר לזכור את עובדה, כי יש קישור ביניהן, כך שאפילו אם שכחנו את העובדה, זכירת הסיבה תקושר אצלנו לעובדה, מה שיאפשר לנו לאחזר

אותה בכל זאת. בקיצור – ככל שמבינים טוב יותר את החומר קל יותר לזכור אותו, כי קל לנולראות יותר קשרים.

– הרבה פעמים אנו שוכחים לא כי המידע נעלם מהאחסון אלא כי אנו לאשלב האחזור מצליחים לגשת אליו ויש בעיה באחזור. )זאת, בשונה לזיכרון לטווח קצר, שבו אין בעיות

אחזור, והבעיות בו יהיו באחסון עצמו(. תופעת "על קצה הלשון" – כשאנו לא מצליחים לזכור משהו ומרגישים שהוא על קצה הלשון ממש, בעוד שאחרי זה אפשר להיזכר בו, עליה של

זיכרונות בפסיכותרפיה, וכד'. אלה דוגמאות לכך שהזיכרון קיים, אך יש לנו בעיה לשלוף אותו. נמצא שהזיכרון טוב יותר כאשר יש לנו סימני אחזור טובים יותר. זה מסביר מדוע אנו מצליחים

– יש לנו יותר רמזים וקל לנו לגשת אל המידע. recallיותר במבחני זיהוי מאשר מבחני

Interferenceהתערבות, הפרעה( – אם אנו מקשרים פריט מידע מסוים לפריט אחר שהוא( בעצם סימן אחזור, שלו יש עוד פריטים מקושרים. כאשר ננסה להיזכר בפריט המסוים, יצוצו גם הפריטים האחרים ויבלבלו אותנו. )נניח – לזכור את המספר הישן של חבר, כאשר יש אנו

זוכרים כבר את המספר החדש – סימן האחזור הוא "מספר הטלפון של דן", שגורם לנו להיזכרבמספר החדש, אבל לא בישן(.

Retroactive interference.כאשר מידע חדש מפריע לאחזור של מידע ישן –

Proactive interferenceכאשר מידע ישן מפריע לאחזור של מידע חדש. היה לי מקום חנייה – ישן, ועכשיו החלפתי אותו, אז סימן האחזור "מקום החנייה שלי" מצליח לאחזר את המקום

הישן, אך לא את המקום החדש.

בשני המקרים אנו מסתמכים על אותו "רמז" כדי לגשת למידע הישן והחדש, ולכן יש הפרעה. ככל שרמז יהיה עמוס פריטים – כך הוא יהיה שימושי פחות – מהירות האחזור תקטן, ואף יהיו

ממש כשלים באחזור. זה יכול להיות הסבר לירידה באיכות הזיכרון עם הזמן – כל מילה ורמזהופכים להיות עמוסים יותר עם הזמן.

בניסוי של אבינגהאוס הוא מצא שבשעות הראשונות אחרי שאתה מנסה לזכור רשימה של מילים אתה שוכח הכי הרבה, וככל שעובר הזמן, אתה שוכח פחות ופחות )אך ממשיך

לשכוח(. בכל התהליך הזה התערבות / הפרעה לוקחים חלק.

: חלק בנויים על תהליכי חיפוש, שבו אנו מחפשים את המידע לפי סימן אחזורמודלי אחזור כלשהו, שעוזר לנו ואומר לנו איפה בזיכרון לטווח ארוך עלינו לבצע את החיפוש שלנו. ככל שיש יותר פרטים שמקושרים לאותו סימן אחזור, כך ייקח יותר זמן לחיפוש שלנו. דרך אחזור נוספת

היא באמצעות אקטיבציה. כאשר חושבים על סימן האחזור, בעצם עושים לו אקטיבציה בזיכרון, שמתפשטת באמצעות הקישורים שיש לאותו סימן, עד שהיא מגיעה לאותו פריט שאנו

רוצים לזהות וקשור לסימן האחזור. ככל שיותר פריטים מקושרים לסימן האחזור, כך יש פחות

אקטיבציה שעוברת מהסימן לפריטים השונים, דבר שמאט את מציאת הפריט הנכון. כך, ניתןלראות שהפרעה גורמת להאטה בזמן האחזור.

ECT – נראה שיש מידע שהולך לאיבוד גם מהאחסון. הוכחות – טיפול ב- שלב האחסון(elctroconvulsive therapy)של חולי דיכאון גורם לחוסר זיכרון של אירועים מסוימים. השוק

שניתן לא מפריע לתהליכי האחזור – כי אז הפגיעה הייתה כללית יותר, אלא יותר הגיוני שפגעבתהליכים שמגבשים זיכרונות חדשים למשך של חודשים, ומה שלא מתגבש – נשכח.

מבנה במוח שקשור בגיבוש זיכרונות הוא ההיפוקמפוס והקורטקס שסביבו. זו מעין מערכתcross referencingמערכת שמקשרת בין חלקי זיכרון שונים שפזורים במוח. פגיעה -

בהיפוקמפוס תביא לפגיעה חמורה בזיכרון, ופגיעה גם בהיפוקמפוס וגם בקורטקס שסביבותביא לאיבוד כולל של הזיכרון.

מחקר על קופים מראה שההיפוקמפוס מגבש זיכרונות טריים יחסית. ככל הנראה הוא מעבד אותם, עד שהם נהיים קבועים יותר ומתגבשים. זיכרונות קבועים וקדומים יותר מאשר כמה

שבועות נמצאים בקורטקס עצמו, באזורי פירוש המידע החושי.

קשר בין קידוד לאחזור2.3.1

תהליכי קידוד שמקלים על אחזור – הרחבת המשמעות, ארגון לקטגוריות בעת הקידוד, וקידוד בקונטקסט שצפוי להיות זה שבו נאחזר את המידע )שכן הקונטקסט הוא רמז שליפה מעולה.

אם נהיה במקום שבו קרה לנו משהו, המקום, שהוא ההקשר, יעזור לנו הכי טוב לזכור את מה-stateשהיה באותו מקום(. הקונטקסט יכול להיות גם פנימי ולא רק חיצוני, ואז זה מכונה

dependant learningהמצב שלנו מהווה רמז לאחזור המידע. )אנשים שקודדו מידע כשהיו – תחת השפעת מריחואנה זכרו אותו טוב יותר כשהיו תחת השפעת מריחואנה. כלומר המצב

הפנימי שלך מהווה גם הוא רמז אחזור(.

השפעות רגשיות על שכחה2.3.2

אירועים בעלי ערך רגשיחזרה – אנו חושבים וחוזרים, וכן מארגנים במחשבה, .1, ולכן נזכור טוב יותר אותם ואת מה שקרה במסגרתם. גבוה

2.Flashbulb memoriesנורת הבזק, פלש( – זיכרון חי וקבוע של הנסיבות שבו אדם למד(

על אירוע טעון רגשית במיוחד )איפה היית כשקנדי מת(. הזיכרון הוא אמנם חד, אבל ישלאו דווקא נכון. ייתכן שדברים יישכחו ויעוותו בזיכרונות כאלה, כמו בכל זיכרון.

השערה שאירועים מיוחדים מפעילים מכניזם זיכרון אחר, ש"מצלם" את הרגע. לא ברור אם זה נכון - יתכן שמדובר בזיכרון רגיל, אבל בגלל שמדברים על הדברים,

וחוזרים עליהם כל כך הרבה )בעיקר בטרגדיות לאומיות( אנחנו משמרים זיכרון חישלהם.

בכל אופן – זיכרון שיש לו מאפיין רגשי משתמש בנוירוטרנסמיטר אדרנלין ונוראדנלין, וזיכרון רגיל לא. לכן נראה שיש אמת בכך שיש תהליך זיכרון אחר לזיכרונות טעונים

רגשית. גם האמיגדלה מעורבת.

הפרעה באחזור בשל חרדה – חרזה מעוררת רגשות ומחשבות שליליים, שחוסמים.3 – הפרעה לאחזור. כך הזיכרון מושפע ע"י חרדה.Interferenceאת האחזור ב-

השפעות קונטקסט – מצב רגשי הוא חלק מהקונטקסט. נזכור יותר טוב אירועים.4שהקונטקסט שבו נחקקו בזיכרון מתאים למצבנו הרגשי בזמן השליפה של המידע.

הדחקה – של פרויד. היא שונה מהקודמות שכן יש חסימה של ממש בדרך לזיכרון. יש.5 הפרעה לאחזור במצב שבו יש אירוע טראומטי בעבר שעבר לתת מודע. רק הפגה של

הרגשות הקשורים לאותו זיכרון יאפשרו אחזור של אותו מידע.

2.4Implicit Memory

, זיכרון של העבר באופן מודע. יש סוג נוסף של זיכרון –explicit memoryעד כה דיברנו על שיפור של מיומנויות מוטוריות, תפיסתיות, או קוגניטיביות, ללא זיכרון מודע של החוויות

– משתמע. implicit memoryשמובילות לשיפור זה. לכן זה נקרא

: סימפטוםמאמנזיההרבה ממה שיודעים על זיכרון זה הוא תוצאה של מחקר על סובלים עיקרי הוא חוסר יכולת לזכור אירועים יומיומיים, ולפיכך חוסר יכולת ללמוד מידע חדש )נקרא

-anterograde amnesia .)HMהמקרה המפורסם ביותר, עבר ניתוח למניעת התקפי – אפילפסיה בו הסירו לו חלקים מהאונה הטמפורלית ומהמערכת לימבית. הוביל לסימפטום

יםmnemonic יכול היה לזכור פריט מידע כל עוד התרכז בו והפעיל HMכמו בסרט ממנטו. שונים. )נמוניקה – טכניקה לשיפור הזיכרון(. כשדעתו הוסחה, הוא שכח את האסטרטגיה

לשמו על הזיכרון וכן את הזיכרון עצמו. אולם, אירועים לפני הניתוח שלו הוא כן הצליח לזכור. - שכחה של אירועים לפני המחלה או הפגיעה. כל חולי האמנזיהretrograde amnesiaיש גם

יכולים לתפקד רגיל, להשתמש בשפה ולהיות בעלי ידע על העולם )ידע שנרכז לפני המחלה(.

)הזיכרון המרומז, של מיומנויותImplicitלא כל סוגי הזיכרון נפגעים באמנזיה – כל הזיכרון ה- תפיסתיות ומוטוריות( נשאר שלם. מהווה הוכחה לכך שזו מערכת נפרדת. הם לא יזכרו את

)מילולית:primingחווית הלמידה, אבל הם ילמדו את המיומנות החדשה. גם בניסוי של התחלה, הפעלה( – כאשר גירוי מוצג מהווה סיוע לתגובה לגירוי שבא אחריו, חולים באמנזיה

מגיבים בדיוק המו אנשים בריאים )לדוגמא – מראים רשימת מילים, אחר כך מראים מילים שהן חלקים של המילים ברשימה ומבקשים להשלים, וגם מראים מילים שלא היו ברשימה, וכמובן שקל יותר להשלים את אלה שנחשפנו אליהן רק עכשיו. אבל אם ביקשו מהם לזהות

אילו מילים היו ברשימה המקורית – הפעילו את הזיכרון בצורה גלויה – החולים נכשלו(. זאתאומרת – בכל משימה תלוי אם דורשים הפעלה מודעת של הזיכרון.

לערך, כולל אירועים מאוד חשובים. פרויד דן3 – חוויות עד גיל משכחת ילדותכולנו סובלים . גם מי שזוכר משהו קדום יותר – יכול להיות שבפועלchildhood amnesiaבזה ראשון וקרא לזה

הוא זוכר שסיפרו לו על זה או תמונות. הסבר: קידוד המידע בשלב הילדות המוקדמת שונה ככל הנראה הילד מתחיל לעשות קישורים בין אירועים3מאוד, אין קטגוריות וסכמות. רק בגיל

ולחלק אותם לקטגוריות. כל המידע לפני שלב זה פשוט הולך לאיבוד.

? התפתחות השפה וצורת5 / 3מה גורם לקידוד המידע בצורה של "מבוגרים" פתאום בגיל החשיבה שנלמדת בבי"ס מספקות דרכים שונות לארגן את המידע, ולכן המידע יתחיל

להתארגן והילד יוכל לשלוף אותו החל מגיל זה. הפן הביולוגי - זה נובע מכך שההיפוקמפוסמתפתח בערך באותו זמן ,ורק בגיל שנתיים הוא בשל לגבש זיכרונות.

גם מחקרים אצל אנשים נורמלים מראים על סוגי זיכרון שונים לסוגי מידע שונים: כאשר שמערבת אחזור – מעורבים ההיפוקמפוס והאזוריםexplicit memoryנותנים משימה של

יש ירידה בפעילות implicit memory במשימה של הקדמיים של ההמיספרה הימנית. הנוירונים, כאילו שהם "משומנים".

מודלים של מקומות אחסון מידע שונים2.4.1

)יש חולי אלצהיימרpriming יש אבחנה בין מיומנויות מוטוריות תפיסתיות לבין implicitתחת ה- ופועלים לפיו פחות מהאופןprimingשיש להם זיכרון למיומנויות אבל לא מושפעים מ-

הנורמלי, ויש חולי הנטינגטון שהן בדיוק ההפך(. בנוסף יש התניה ולמידה לא אסוציאטיבית.

)אירועים אישיים, קשורים בד"כ לזמן ומקום ולעצמך(אפיזודי יש זיכרון explicitתחת ה- )משמעויות כלליות של עובדות ואמיתויות כלליות, קשור לדברים אחרים, לא לעצמךוסמנטי

לזמן ולמקום(. כך, לחולי אמנזיה יש בעיה בזיכרון האפיזודי, אבל אין להם בעיה בזיכרוןהסמנטי.

מופעל ע"י ההיפוקמפוס והאזורים הפרונטאליים שלexplicitמניסויים עולה שאכן הזיכרון ה implicitההמיספרה הימנית )שהיא, כאמור מבצעת את האחזור(. לעומת זאת, הזיכרון ה

הראה שעושה את הפעולה ההפוכה – פעילות המוח דווקא יורדת ולא עולה כמו ממקודם.דבר זה מראה על ההבדל הביולוגי בין שני סוגי הזיכרון.

שיטות לשיפור הזיכרון2.5

, ובעיקר על הטווח הארוך. explicit memoryבעיקר מדובר על

, יש לו המון סגולות, ביניהן גם טיפול באובדןGinkgoיש גם תרופות טבעיות – דיברו על עץ ה- זיכרון. מה שהוא עושה זה לדלל את הדם ולשוט על אלסטיות של כלי דם. לכן התרופה הזאת

יעילה רק כאשר חוסר הזיכרון נגרם מחוסר זרימה סדירה של דם למוח.

Chunking and memory span-אנו לא יכולים לשנות את מספר ה"מנות" ב - working memory , סטודנט שרץ ריצות ארוכות, זכרSFאבל אנחנו יכולים לשנות את גודל כל מנה. דוגמא –

מספרים28רביעיות של מספרים בתור תוצאות ריצה, וכך הצליח להגביר את הזיכרון שלו ל- רנדומאליים. אח"כ בנה את המספרים האלה בצורה היררכית: כל מנה ייצגה שלושה מספרים.

מספרים רנדומאליים. 80כך הצליח להגיע לזיכרון של

הדמיה מנטאלית יכולה להיות כלי חזק ליצור קשר בין דברים לא קשורים ועשויה לעזור לנולשפר את הזיכרון. לכן זו טכניקה מרכזית בקרב נמוניקות.

)מקום( – אתה יוצר בראש רשימה של מקומות שקל לך לזכור לפי הסדר –lociשיטה אחת – נניח כל המקומות שאתה עובר בדרך מחדר השינה בתוך הבית שלך. ברגע שיש לך כזה

mental walkצריך לקשר לכל מקום פריט מהרשימה שאתה רוצה לזכור. יוצרים תמונה של הפריט במקום, גם אם זה לא המקום הטבעי עבורו. ברגע שעשינו זאת, יהיה לנו קל לזכור כי

נלך במסלול שלנו והפריטים פשוט יהיו שם.

– טובה במיוחד ללימוד שפה זרה. בשלב ראשון מוצאים חלקמילת מפתחשיטה אחרת – במילה הזרה שדומה למילה בשפת האם, אח"כ יוצרים תמונה מנטאלית של משמעות המילה

בשפה הזרה יחד עם המילה המוכרת, וזה ייצור קשר בין המילים בשתי השפות.

– כבר הוזכר. בעיקר קשרים של סיבה ותוצאה עוזרים. elaborationשיטה שלישית –

– לשחזר את הקונטקסט שבו ביצענו את הלמידה.קונטקסטשיטה רביעית –

- לתוך סיפור, עץ היררכי, חשוב שמי שמארגן יהיה מי שצריך לזכור. ארגוןשיטה חמישית –

– לשאול שאלות על מה שלומדים ולאמן את אחזור המידע. אימון באחזורשיטה שישית –

. implicit memory – mental practiceשיטה שרלבנטית ל-

. מסתמכת על ארגון של החומר,PQRST - Preview, Question, Read, Self-recitation, Test שיטת הרחבה של המשמעות, ואימון של אחזור.

זיכרון קונסטרוקטיבי2.6

– מתחיל מהקלטBottom upתהליך

– מתחיל מהידע המוקדם והציפיות של האדםtop-downתהליך

– זיכרונות שבנוייםזיכרונות קונסטרוקטיביים של יצירת top-downכעת מדברים על תהליך בנוסף למידע עצמו. אנו מערבים את הידע הקודם שלנו כדי להשלים סיפורים. זהממסקנות

תוצר לוואי של הצורך שלנו להבין את העולם.

יש מסקנות פשוטות שאנחנו מסיקים תוך כדי קליטת מידע – בעיקר בקריאת טקסט, כי לפעמים מצפים ממנו להשלים מידע ולא תמיד הכל כתוב במפורש. לרוב יהיה לנו קשה לזכור

מה היה כתוב במפורש ומה הפרשנות שלנו.

של זיכרונות )כאשרsuggestibilityמסקנות יכולות להשפיע גם על זיכרון ויזואלי. זה מוכיח גם שאלו אנשים כמה מהר שתי מכוניות נסעו לפני שהתרסקו אחת לתוך השנייה, אמרו שיותר

מהר מאלה ששאלו אותם כמה מהר המוכניות נסעו לפני שפגעו אחת בשנייה, למרות שכולם ראו אותה תאונה. שבוע אחר כך אלה שנשאלו על ההתרסקות גם זכרו שברי זכוכית, שלא היו

בסרט המקורי(.

זה משמעותי כאשר עורכי דין שואלים עדים, או כאשר דנים אם זיכרונות טראומטיים שחוזריםלתודעה אחרי שנים הם אמיתיים או בנויים מחדש.

. הזיכרון שלו בנוי בחלקו מהמידע הספציפיסטריאוטיפיםשיטה נוספת לבנות זיכרונות היא שנחשפנו אליו, ובחלקו מהסטריאוטיפ שהדבקנו לזיכרון. לפעמים זה ממש מעוות את הזיכרון

שלנו.

– ייצוג מנטלי של קבוצת אנשים, אובייקטים, אירועים או מצבים. סטריאוטיפים הםסכמות סוג של סכמה. סכמות מאפשרות לנו לעבד כמות מידע גדולה במהירות. גם כאן יש סכנה של

עיוות הזיכרון אם הסכמה שלנו לא מספיק מתאימה.

– פסיכולוגיה אבנורמלית 15פרק 3

היא לא פשוטה, וניתן להגדיר אותה לפי מספר קריטריונים:ההגדרה של התנהגות אבנורמלית

- כל דבר שסטטיסטית סוטה מהנורמות הנורמאליותסוטה מהנורמה הסטטיסטית .1 הבעיה היא שזה כולל גם אנשים שמחים מדיי ודברים נוספים לא כל כך ברורים, ולכן

זאת הגדרה חלקית.

– ישנם הבדלים בין חברות לגבי הנורמות ולפיכך גם לגביסוטה מנורמה חברתית.2 הגדרת סטייה מהנורמות. גם בתוך חברה הנורמות משתנות לאורך זמן. מה שהיה

פעם אבנורמלי הוא היום דרך חיים מקובלת.

, מעידה על אי-הסתגלות – ומפריעה לרווחת האדםmaladaptiveהתנהגות שהיא .3

והקבוצה.

– רגשות מצוקה סובייקטיביים של האדם, ולא ההתנהגות שלו )לאמצוקה אישית .4 ישן, לא אוכל, מדוכא, חרד, עצבני, סובל מכאבים(. לפעמים זה הסימן היחיד

לאבנורמליות, שכן האדם כן מתפקד טוב.

לרוב יש לחפש את כל הארבעה על מנת להגדיר התנהגות כאבנורמלית.

היא אפילו יותר מורכבת, אבל לרוב היא כוללת הגדרה של האדםההגדרה של נורמליותכבריא רגשית. יש לה את המאפיינים הבאים:

תפיסת מציאות הולמת – של האני והיכולות שלי, ושל העולם. .1

יכולת לשלוט על התנהגות באופן רצוני )מין ותוקפנות(. .2

הערכה וקבלה עצמית – רגשות של חוסר ערך, ניכור, חוסר קבלה חברתית, מאפיינים.3אנשים אבנורמליים.

יכולת ליצור יחסים אוהבים – לרוב אנשים מופרעים נפשית כה עסוקים בעצמם שאין.4 הם יכולים ליצור קשרים אוהבים עם אחרים – הם דורשים אהבה אבל לא מסוגלים

להחזיר. לפעמים יחששו מאינטימיות כי היו להם מערכות יחסים הרסניות בעבר.

יצרנות – מתלהבים מהחיים, עובדים, לא עייפים באופן כרוני. .5

סיווג של התנהגות אבנורמלית3.1

יש התנהגות אבנורמלית ממוקדת וחולפת הנובעות ממתח נקודתי, ויש התנהגות כרונית וממושכת. אין שני אנשים שמתנהגים בדיוק אותו דבר, אבל יש מספיק דמיון כדי ליצור סיווגים: למערכת סיווג טובה יש הרבה יתרונות: קל יותר לקבוע את הסיבה לפי חלוקה

לאנשים הסובלים מאותם גורמים, שיטת הטיפול וכן להחליף מידע בין מטפלים כאשר יש סיווג לבעיות. עלינו להימנע מלתת משקל יתר לסיווג – לפעמים מסתמכים יותר מדי עליו ולא נותנים דגש מספיק להבדלים האישיים ולצורך בפתרון מיוחד לכל אדם. הסיווג גם לא מסביר

מה גורם להתנהגות האבנורמאלית.

.IV גרסא Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM)כיום משתמשים ב- הוא מחולק לקטגוריות עיקריות ותת קטגוריות של הפרעות, ומתאר את הסימפטומים

העיקריים שחייבים להיות בכל הפרעה.

הקטגוריות העיקריות:

,attention deficit disorder: פיגור, אוטיזם, הפרעות שמאפיינות ילדות וגיל התבגרות.1

היפראקטיביות, חרדת נטישה, בעיות דיבור. סטיות מההתפתחות הנורמאלית.

כמו דליריום )טירוף(, דמנטיה )שיטיון, ליקוי עקב זקנה או מחלה( הפרעות קוגניטיביות.2 – פגיעה ביכולות קוגניטיביות ותפקוד של המוח כתוצאה מפגיעה מוחית, צריכת

סמים או הזדקנות.

3.Psychoactive substance use )...צריכת אלכוהול, סמים )כולל מריחואנה וטבק –

– חוסר קשר עם המציאות, הפרעות חשיבה ותפיסה, התנהגות מוזרה, סכיזופרניה.4הזיות. צריכות להיות גם דלוזיות והלוצינציות.

– מניה, דפרסיה, ומעברים ביניהם. הפרעות מצב רוח.5

– חרדה כללית או התקפי פאניקה, פוביות, חרדה שמורגשת אם הפרעות חרדה.6 OCD, post-traumatic stressהאדם נמנע מריטואלים שונים מחשבות מסוימות -

disorders.

– סימפטומים פיזיים אבל אין גורם אורגני: שיתוקים, somatoform הפרעות .7

שלהן יש בסיס אורגני. לא כולל הפרעות פסיכוסומטיותהיפוכונדריה,

8.Dissociative.של ניתוק( – שינויים זמניים בהכרה, זיכרון או זהות עקב בעיות רגשיות(

כולל אמנזיה כתוצאה מאירוע טראומטי, פיצול אישיות.

הפרעות מיניות – זהות מינית, ביצועים מיניים )אימפוטנציה, פרידג'יות(, ומושא מיני.9לא נורמלי )ילדים, סדיסטיות ומזוכיסטיות(.

הפרעות אכילה – אנורקסיה, בולמיה..10

הפרעות שינה – אינסומניה, הפסקת נשימה בשינה )אפניאה(, הליכה בשינה.11ונרקולפסיה )התקפי שינה בלתי נשלטים(.

12.Factitiousהפרעות מלאכותיות( – סימפטומים נפשיים וגופניים שנגרמים בכוונה(

ומזוייפים, ללא מטרה ספציפית )סינדרום מינכהאוזן(

הפרעות של שליטה בדחפים – קלפטומניה, הימורים, פירומניה..13

הפרעות אישיות – התנהגות משמשכת שאינה אדפטיבית ומתבטאת בדרכים לא.14 ראויות להתמודד עם לחץ ועם פתרון בעיות. כולל נרקסיזם, והפרעת אישיות לא

חברתית.

מצבים נוספים שיכולים להיות במוקד תשומת הלב הקלינית: מצבי חיים – נישואין,.15יחסי הורים-ילדים, בעיות אקדמיות ומקצועיות.

בעבר היה שימוש במונחים נוירוזות ופסיכוזות – נוירוזות הן קבוצה של הפרעות שכוללות , שלא דרשו אשפוז. פסיכוזות היו הפרעות חמורותmaladaptive behaviorחרדה, חוסר שמחה,

יותר של אנשים שממש מנותקים מהמציאות ולא יכולים לעמוד בדרישות של המציאות ולתפקד, ולכן דורשים אשפוז. האבחנה הזו אינה מספיק מדויקת וכוללת בכל אחד מאלה

מוודא שיש תיאור שלDSMמאפיינים סותרים, ולכן )יחד עם עוד כמה סיבות( היא נזנחה. ה- הסימפטומים בצורה מדויקת וקלה לתקשור, מבלי לתאר את הסיבות לסימפטומים או את

כן מכיר בכך שיש הפרעות, כמו סכיזופרניה והפרעות מצב רוח שבהן ישDSMדרכי הטיפול. ה- – הזיות )חוויותhallucinationsתקופות פסיכוטיות: תפיסת המציאות מתעוותת, יש להם

– מחשבות שווא )אמונות לא ריאליסטיות(.delusionsחושיות שלא קיימות במציאות( ו-

להלן סטטיסטיקה לגבי מספר הפרעות והשכיחות של הופעתן לפחות פעם אחת במהלך יש יותר הפרעות מנטאליות. סה"כ אין הבדל בשיעור45החיים )ארה"ב(: מתחת לגיל

ההפרעות בין גברים לנשים, אולם יש הפרעות שיותר אופייניות למין זה או אחר: גברים נוטים יותר להיות מכורים לאלכוהול או סמים וכך גם הפרעות של אישיות אנטי חברתית. אולם,

נשים סובלות יותר מהפרעות במצב רוח ומחרדה.

אחוז נפגעים במהלך החייםהפרעה

24.9חרדה

19.3מצב רוח

0.7סכיזופרניה

3.5אישיות אנטי-חברתית

26.6התמכרות

– או בגלל שיש סימפטומים אחריםDSMיש תרבויות שבהן יש הפרעות שלא מופיעות ב- DSMלאותה הפרעה שנגרמת מאותן סיבות או שבאמת יש הפרעות מיוחדות לתרבות. ולכן ה

תקף בגדול רק לחברה האמריקאית המיינסטירמית.

גישות להפרעות נפשיות3.2

: ביולוגית )יחפשו את הגורם במשהו ביולוגי או1הגישות תואמות לארבע הגישות של פרק גנטי ויטפלו בתרופות(, קוגניטיבית )יחפשו את הסיבה בבעיה קוגניטיבית, תהליכים מנטליים מודעים, ינסו לטפל בבעיה ע"י שינוי הקוגניציות הלא טובות(, פסיכואנליטית )יחפשו מניעים

לא מודעים מהילדות ויטפלו בפסיכואנליזה(, התנהגותית )יחפשו את ההתניות ויטפלו דרכן –אבנואמליות לפיהם נלמדת(.

גישות סוציולוגיות או תרבותיות סוברות שהמקור להפרעות נפשיות נמצא בהקשר התרבותי. בודקים כיצד ההקשר התרבותי )כמו עוני למשל( משפיעים על התפקוד של האדם. כמו כן,

התרבות קובעת לאילו הפרעות האדם רגיש וכיצד הן באות לידי ביטוי.

יש צורך לשלב בין הגישות כי אף אחת מהן לא נותנת הסבר מלא: דרך אחת לשלב היאvulnerability stress model.אינטראקציה בין נטייה של האדם לבין נסיבות חיים מלחיצות –

נטייה יכולה להיות ביולוגית או פסיכולוגית.

הפרעות חרדה3.3

חרדה נחשבת אבנורמלית רק אם היא נוכחת במצבים שאין לה הצדקה רציונלית. בקבוצה זו והתקפי פאניקה(generalized anxietyכלולות הפרעות שבהן החרדה היא הסימפטום המרכזי )

.OCDאו שחווים אותה כאשר אדם מנסה לשלוט בהתנהגות לא אדפטיבית כמו בפוביות או ב-. Post traumatic disorderגם כולל

הסימפטומים:

פיזיים – פעילות של המערכת הסימפטטית: דופק מואץ וכו'..1

קוגניטיביים – חשיבה שיש לך התקף לב, לדוגמא.2

התנהגותיים – קפיאה במקום.3

רגשיים – פחד גדול.4

כולם סימפטומים הולמים אם היה תוקף אותנו נמר...הם לא נורמליים כאשר אין איום אוכאשר הם לא בפרופורציה לאיום וממשיכים אחריו.

Generalized anxiety disorder,תחושת חרדה ומתח תמידית. חוסר יכולת להירגע ולישון – עייפות, כאבי ראש, סחרחורות, קצב לב גבוה. חשש תמידי מבעיות, חוסר ריכוז וחוסר יכולת

לקבל החלטות.

התקפי פאניקה3.3.1

אפיזודה של חשש ופחד עצומים וממוקדים. הרגשה שיקרה משהו נורא, אקסיטציה שלהמערכת הסימפטטית.

מהצעירים יש התקפי פאניקה מזדמנים, בייחוד בזמני לחץ. כאשר התקפים40%בערך ל- . ללא טיפול-Panic disorderאלה הופכים לתדירים ומפריעים לתפקוד השוטף, אז מאבחנים

בעיה זו תהפוך לכרונית וזה עלול לגרום לדיכאון. לרוב היא מופיעה לראשונה בין גיל אחוזים.1.5-3.5. יש בערך 30ההתבגרות לגיל

Ataque de nervios,בדרום אמריקה זאת ההופעה של התקפי חרדה. מאופיין באיבוד שליטה – בכי, צעקות, אגרסיות ועוד. נובע מלחץ בחיים או מסיבות רוחניות.

בערך לשליש עד חצי מהאנשים שסובלים מהתקפי פאניקה יש גם אגורפוביה - פחד מכל מקום שבו לא יוכלו לקבל עזרה, ממקומות צפופים, מקומות סגורים או פתוחים )לבד(. כל

המקומות האלו מפחידים כי אם יקבלו התקף פאניקה לא יהיה מי שיעזור להם, והם יובכו. הם יימנעו מכל המקומות שמהם הם פוחדים. הם בד"כ נשארים באזור של הבית שלהם, ויצאו למקום לא בטוח במקרים נדירים, בלווי אדם קרוב. אגורפוביה יכולה להתפחת גם בלי התקפי

פאניקה, אבל זה נדיר יחסית. לרוב היא תתפתח תוך שנה מהופעת התקפי הפאניקה. מובןשהסימפטומים שלה מפריעים מאוד לניהול חיים תקינים.

fightנראה שיש נטייה גנטית או ביולוגית לפאניקה )מחקרי תאומים(. יתכן שזה קשור בתגובת or flightמוגברת )ניתן לעורר התקפי פאניקה על ידי עירור קטן ביותר של המערכת

הסימפטטית(, כתוצאה מבעיות במערכת הלימבית. יש מחקרים שמראים שיש מחסור בסרוטונין במערכת הלימבית לאנשים שסובלים מפאניקה. חוסר בסרוטונין עושה היפר

אקטיבציה לאזורים אלה ומשאיר את המערכת על סף התקף פניקה כל הזמן.

בנוסף יש שורש קוגניטיבי-התנהגותי: אנשים שסובלים מפאניקה נוטים לייחס המון חשיבות למתרחש בגופם, לחשוב בצורה קטסטרופלית ושלילית. נטייה זו גורמת לכך שבעת ההתקף

המחשבות מדרבנות את החרדה והסימפטומים הפיסיולוגיים עוד יותר.

אנשים עם התקפי חרדה זוכרים היטב את המקומות שבהם חוו התקפים, ומנסים להימנע מהם ככל האפשר. הם מכלילים את המקומות, ונמנעים מכל מקום דומה. בכך הם מורידים

את רמת החרדה ומחזקים את ההימנעות. הם עלולים לגלות שיש מקומות שבהם הם לא חווים התקפים, כמו בבית, וזה יחזק אצלם את הרצון להישאר במקומות אלה. כך, באמצעות

התניה קלאסית ואופרנטית הם מפתחים אגורפוביה.

לפי ניסויים – נראה שיש מידה גדולה של השפעה לתפיסה של מידת השליטה שיש לאדם על הסיכויים להתקף – אלה שחשבו שיש להם שליטה )בפועל לא הייתה להם( חוו הרבה פחות

התקפים מאלה שחשבו שאין להם. כמו כן, בניסויים ראו שאם אדם קרוב נמצא ליד אדם שסובל מהתקפי פאניקה, הוא סבור פחות לקבל התקף שכזה. דבר זה שפעילויות "בטוחות"

כמו להיות ליד אנשים קרובים מחוזקות באמצעות חוסר בהתקפים.

להתקפי פאניקה נראה כך: יש נטייה ביולוגית או תורשתיתvulnerability stressעם כך מודל להפעלה קלה של המערכת הסימפטטית, ובנוסף נטייה קוגניטיבית-התנהגותית לחשיבה

קטסטרופלית. כאשר המערכת הסימפטטית מופעלת, החשיבה השלילית מפחידה את האדם וגורמת להפעלה גדולה עוד יותר ולהתקף פאניקה. עם הזמן אנשים מתחילים להימנע מכל

המקומות שבהם חוו התקפים ולפתח אגורפוביה.

פוביות3.3.2

פחד גדול ממצב או גירוי שרוב האנשים מחשיבים לא מסוכן. לרוב האדם יודע שהפחד לא רציונלי אבל בכל זאת חרד. ניתן להתגבר על החרדה רק על ידי הימנעות מהגורם המפחיד.

פחד לא מוגדר כפוביה אם הוא לא משפיע באופן משמעותי על חיי היום-יום.

ניתן לחלק את הפוביות לשלוש: פוביות פשוטות, פוביות חברתיות ואגורפוביה.

פוביה פשוטה – פחד מחיה, אובייקט או מצב ספציפי, כמו מקום סגור. יש מצבים שבהם. OCDלאדם יש שילוב של פוביות פשוטות, וכן של

פוביה חברתית – מרגישים חוסר ביטחון עצום בחברה וחשש תמידי מהבכה עצמית. פוחדים גם שסימני הפחד יהיו גלויים. צורות נפוצות – פחד מדיבור לפני קהל, מאכילה בציבור. אנשים

בעלי פוביה חברתית ינסו להימנע מחברה – יעבדו לבד מהבית, יחוו התקף פאניקה כשהם ( ומתחילה לרוב בגיל8%בחברה במצב שהם מפחדים ממנו. זו פוביה נפוצה יחסית )

ההתבגרות. נוטה להיות כרונית אם לא מטופלת.

ההסבר לפוביות:

יש מחלוקת גדולה בין הגישה הפסיכו-דינמית לגישה ההתנהגותית לגבי מקור הפוביה: לפי פרויד המקור הוא ברגש מודחק שמתבטא בפחד מאובייקט שמסמל את הרגש. פרויד ביסס השערה זו על מקרה של ילד בן חמש שפחד מסוסים, ופרש זאת כהשלכה של הפחד מאביו בשל תסביך אדיפוס. הוא טען שדיבור על הפחד מאביו הקל על הפוביה. ישנה ביקורת רבה

על הנושא.

לפי הגישה ההתנהגותית – פוביות הן תוצר של התניה קלאסית ואופרנטית, כתוצאה מחוויה טראומטית: הגירוי הנייטרלי בעבר מקושר לחוויה טראומטית ולכן הופך למפחיד בפני עצמו

)התניה קלאסית(. הימנעות מהגירוי מורידה את רמת החרדה, ומחוזקת בלמידה אופרנטית.

יש גם פוביות שנרכשות כתוצאה מצפייה במישהו אחר )הורים מעבירים פחדים לילדיהם(. ממחקר על תאומים עולה שזה חלקית תוצאה של גנים. מה שמועבר גנטית זה מזג פחדני ולא

פוביה ממשהו ספציפי.

הגישה התנהגותית הובילה לטיפול טוב במיוחד בפוביות, מה שמחזקת את תוקפה. הגישה הפסיכואנליטית פחות יעילה בטיפול, וכך גם תרופות שמטפלות בסימפטומים רק לטווח קצר.

3.3.3OCD

הפרעה שבה החיים מופרעים על ידי חזרה על פעולות או מחשבות. אובססיות הן התפרצויות עיקשות של מחשבות, תמונות או דחפים לא רצויים שגורמים לחרדה. קומפולסיביות הם

דחפים בלתי נשלטים לבצע פעולות או טקסים שמפחיתים חרדה. יש גם קשר בין השניים – מחשבות טורדניות על חיידקים מביאות לשטיפה חוזרת של הידיים וכד'. בכל מקרה יש

תופעה זו מפריעה לחיים, הם יודעיםOCDתחושה של אובדן שליטה. אצל אנשים שסובלים מ-שהמחשבות והפעולות לא הגיוניות אבל לא יכולים להימנע מהן.

לרוב המחשבות סובבות סביב נזק גופני, פחד הידבקות במחלה או אי ביצוע משימה כמו שצריך. הנושאים הם "אופנתיים" – בעבר סבבו יותר סביב מין ודת, היום יותר איידס, לדוגמא.

יש חולים שיש להם רק מחשבות טורדניות, ללא פעולה חוזרת, אבל הם המיעוט. הפעולות מתחלקות לאלה ששוטפים ואלה שבודקים. הבודקים חושבים שהפעולות החוזרות שלהם

ימנעו אסון או עונש. לא תמיד הפעולה שחוזרים אליה קשורה ממש לנושא של המחשבות.

הנושא העיקרי שמאחד תופעות אלה הוא הספק – הם לא סומכים על השיפוט שלהםוהחושים שלהם.

OCDקשור לפוביות, שתי ההפרעות קשורות לחרדה רצינית, אך בפוביות אנשים לא מהרהרים על הפחדים שלהם בד"כ ולא מראים התנהגות קומפולסיבית. גם הדברים המטרידים

שגורמים לחרדה שונים בשני המקרים בד"כ.

OCD מפתחים 1.0-3 מתחילה לרוב בגיל צעיר, ותהיה כרונית ללא טיפול. בין % - OCD במהלך החיים.

: OCD הבנת הגורמים ל

: מחסור בסרוטונין במעגלים מסוימים במוח ששולטים עלOCDנראה שיש גורם ביולוגי ל- ,prefrontal cortexדחפים פרימיטיביים הקשורים למין, אלימות וניקיון. המעגל מתחיל ב-

, ומשם לתלמוס. יש הקלה מסוימתbasal ganglia של ה-caudete nucleusמגיעה ל-בסימפטומים אם לוקחים תרופות שמגבירות את כמות הסרוטונין.

המרכיב הקוגניטיבי-התנהגותי קשור בחוסר יכולת "לכבות" מחשבות טורדניות. הם מרגישים אשמה וחרדה לגבי מחשבות אלה. חשיבתם קשיחה. הם לא מקבלים את העובדה שלכל

אחד יש מחשבות טורדניות ומרגישים שהם לא בסדר אם הם חווים אותן. הם מקבילים ביןהמחשבה לפעולה, מה שגורם להם להיות עוד יותר חרדים.

קומפלסיות מתפתחות אם האדם מגלה שפעולה מסוימת מספקת הקלה למחשבותהטורדניות.

. לפי הגישה הקוגניטיבית,OCDשוב – גישות קוגניטיבות-התנהגותיות אפקטיביות בטיפול ב- נוטים לחשוב על דברים בצורה מוסרית ונוקשה, ולכן כשיש להם מחשבותOCDאנשים בעלי

טורדניות, הם חווים יותר חרדה, ומתקשים להימנע מהן יותר. הם מתקשים לקבל את זה

שלכולם יש מחשבות שליליות לפעמים. כמו כן, הם חושבים שעצם המחשבה שווה בערכה לביצוע של אותו דבר רע שהם חושבים עליו. לפי הגישה ההתנהגותית, הפעולות

הקומפולסיביות מפחיתות את החרדה, וכך הן מחוזקות.

תורות פסיכודינמיות נכשלו בטיפול – לפיהן אובססיות הן דחפים מודחקים שמופיעים בתחפושת. קומפלסיות יכולות להיות קשורות ישירות או פשוט הסחת דעת מהדחף המוסתר.

כמו כן, האדם נוקט בפעילויות שיהפכו או יבטלו את הדחפים הללו שלו, כמו אם שבודקת הרבה בלילה את התינוק שלה כי יש לה מחשבות על לרצוח אותו. כביכול הבאה של הדחף

המודחק למודעות אמורה לפתור את המצב, אבל לא הוכח שזה באמת כך.

הפרעות מצב רוח3.4

– תקופות שלbipolar disordersמחולקות לדיכאון – רק תקופות של דיכאון, בלי מאניה, ול-מאניה ושל דיפרסיה. תקופות של מניה בלי דפרסיה הן מאוד נדירות.

דיכאון3.4.1

לכל אחד יש תקופות של תחושת דיכאון, ודיכאון הוא תגובה נורמאלית לחוויות מסוימות. דיכאון הופך להפרעה כאשר הסימפטומים כה חמורים עד שהם מפריעים לחיי היום-יום,

מהאנשים חווים דיכאון בשלב כלשהו. נשים17%ונמשכים לאורך שבועות כל פעם. בערך סובלות מזה פי שניים מגברים.

זה כולל השפעות רחבות ולא רק רגשיות – השפעה על המחשבה, ההתנהגות וכו'. יש כאלהשממש לא יכולים לחוות אושר – נקרא אנהדוניה – לא יכולים ליהנות מכלום.

בנוסף להפרעה במצב הרוח: תחושת עצבות וחוסר הנאה )אדם יכול גם להגיע למחשבות אובדנות(, יש גם מרכיב קוגניטיבי )מחשבות שליליות, הערכה עצמית שלילית, חוסר תקווה,

ריכוז נמוך, בעיות זיכרון ובלבול( יש מרכיב מוטיבציוני )פסיביות, חוזר יוזמה או התמדה בפעילות( ופיזי )הפרעות אכילה ושינה, עייפות, כאבים(. מכיוון שהאדם שסובל מדיכאון מרוכז

בעצמו, לעיתים הוא יקצין כאב.

דיכאון הוא הפרעה שממשיכה לאורך זמן, אבל ניתנת לטיפול בתרופות ופסיכותרפיה.

בי-פולאר3.4.2

מתוך מאה, חווים גם תקופות של מניה בנוסף לדיכאון: עליצות והתרוממות רוח1-2בערך קיצונית. זה נדיר יחסית, והשכיחות של זה בקרב נשים וגברים די זהה. לפעמים המעבר הוא

מהיר, עם עצירה קלה בלבד במצב נורמאלי. בהתקפי מניה קלים האדם בסה"כ יותר אנרגטי, מתלהב ומלא ביטחון, מדבר ללא הפסקה, ישן מעט ומתכנן תוכניות כבירות. יש פה פחות

שמחה, ויותר עוינות בסוג ההתרוממות הזו כאשר מנסים להפריע לאנשים אלה לפעול ולעשות את מה שהם רוצים לעשות בהתלהבות כל כך. בהתקפות קיצוניות יותר של מניה אנשים פעילים כל הזמן, נרגשים, נוחים להתכעס, לא דוחים סיפוקים, מבולבלים, ועלולים

לסבול מדלוזיות של עושר גדול, כוח או הישג.

מניה דפרסיה נוטה לעבור במשפחה, מתחילה בגיל מוקדם יחסית וחוזרת אם לא מטפליםבה.

ההסבר להפרעות מצב רוח:

ההסבר להפרעות מצב רוח משלב חלק ביולוגי וקוגניטיבי. נראה שיש נטייה תורשתית להפרעות אלה, לפחות לגבי הפרעות בי-פולאריות, נטייה שמשולבת עם החוויות של האדם

בחיים והנטייה לחשוב מחשבות שליליות.

נראה שיש נטייה ביולוגית להפרעות אלה לעבור במשפחה ולהיות נפוצות אצל התאום השני אם יש את זה לתאום הראשון. נראה שאין קשר בין המרכיב התורשתי של הפרעת דיכאון

והפרעה דו קוטבית – משום שאין נטייה גדולה יותר למניה-דיפרסיה בקרב בני משפחה שלסובלים מדיכאון.

הנוירוטרנסמיטרים סרוטונין ונוראפינפרין משחקים תפקיד חשוב בשליטה על רגשות. לאנשים עם הפרעות מצב רוח יש אבנורמליה בכמות ורגישות הרצפטורים לנוירוטרנסמיטרים אלה,

בעיקר בהיפותלמוס. במקרה של דיכאון – יש פחות רצפטורים או שהם פחות רגישים. במקרה של בי-פולאר זה קצת פחות ברור, אבל יתכן שיש שינוי ברמת הרגישות של הרצפטורים

שמשפיע על השינויים במצבי הרוח. כמו כן, נמצא שיש שינוי במבנה עצמו של המוח. יש התדרדרות במצב של הפרהפרונטל קורטקס, שאחראי על פעילות קוגניטיבית ורגולציה של

הרגשות. נמצא שיש פעילות אב נורמלית באזורים של הקורטקס והאזורים שהוא קשור אליהם ובהם התלמוס, ההיפותלמוס, האמיגדלה וההיפוקמפוס שאחראים על לחץ, שינה, יצר המין,

מוטיבציה וזיכרון.

לפי הגישה הקוגניטיבית אנשים נוטים להיות דכאוניים בגלל נטייה לפרש הכל בצורה שלילית ופסימיסטית. חוקר ידוע בשם אהרון בק סיווג את המחשבות השליליות לשלושה סוגים:

מחשבות שליליות על העצמי, על חוויות בהווה ועל העתיד. לפי בק – החשיבה השלילית על העצמי )חוסר הערכת עצמית( מתגבשת בילדות, בעת חוויות של אובדן או ביקורת גדולה.

אמונות שליליות אלה חוזרות במצבים שמזכירים את המצב בו הן נוצרו, וכך נוצר דיכאון. אנשים דיכאוניים עושים טעויות בתפיסה באופן עקבי, כך שמתגבשת אצלם תמונת עולם

שלילית: העיוותים הם:

הכללת יתר – מאירוע רע אחד מכלילים לתמיד )כישלון במבחן – אני טיפש ותמיד.1אכשל(

הפשטה סלקטיבית – זוכרים רק פרט אחד מתוך שיחות שלמות, ותמיד רק את הרע.2)שיחה עם הבוס – יזכרו רק את ההערה האחת ולא את כל השבחים(

מגניפיקציה של אירועים רעים ומינימיזציה של אירועים טובים. .3

פרסונליזציה – לקיחת אחריות על דברים רעים בעולם, גם אם אין קשר אליהם.4

הסקת מסקנות שרירותית – אם הבעל נראה עצוב – זה בגלל שהוא מאוכזב ממני. .5

גישה קוגניטיבית אחרת מדגישה את הייחוס הפסימיסטי: ההסברים הסיבתיים שאנשים דכאוניים נותנים לאירועים – לאירועים שליליים יש סיבה פנימית, יציבה לאורך זמן שמשפיעה

על שטחי חיים רבים.

יש ביקרות שאומרת שהחשיבה השלילית היא סימפטום ולא גורם לדיכאון. יש גם עדות שאנשים בדיכאון פשוט רואים את העולם בצורה יותר ריאלית, ולא שלילית בהכרח )במצבים

שבהם אין שליטה לאדם, הם שופטים נכון שאין להם שליטה, בעוד שאנשים אופטימיסטים אומרים שיש להם יותר שליטה משבאמת יש להם(. אבל יש מחקרים שמוכיחים שחשיבה

שלילית היא סימן מקדים לדיכאון.

הגישה הפסיכואנליטית מפרשת דיכאון כתגובה לאובדן – אשר מציפה רגשות שחווינו בילדות בעת אובדן של חיבת ההורים. לפיכך – ההתנהגות הדיכאונית היא קריאה לאהבה ולביטחון.

אנשים שסובלים מדיכאון מפנים את הכעס שלהם כלפי מי שנטש - פנימה ומאשימים את עצמם. ההערכה העצמית הנמוכה מקורה בצורך ילדותי באישור מהחברה – האדם הדיכאוני

תלוי באישור זה, וכאשר לא מקבל אותו, הוא לא יכול לעמוד ברשות עצמו ולהסתמך עלהישגיו שליו, אלא שוקע בדיכאון.

סכיזופרניה3.5

קבוצה של הפרעות שמאופיינות בהפרעה בתפיסת המציאות, במעקב אחרי המחשבות שלך וחוסר יכולת לתפקד ביום-יום. נראה שהיא מתרחשת בכל התרבויות כבר מאות שנים.

מהאוכולוסיה, באופן שווה אצל נשים וגברים, ומופיעה בסוף גיל1%שכיחות של בערך ההתבגרות או הבגרות המוקדמת.

סכיזופרנים לרוב יאושפזו, לעתים לתקופות ארוכות. לפעמים ההפרעה מתפתחת בהדרגה, ולפעמים היא פורצת במפתיע, אצל אנשים שהיו תחת מתח, נטו להתבודד היו חסרי ביטחון

והתרכזו בעצמם.

מאפיינים של סכיזופרניה:

– התבטאות שבה לכל מילה יש משמעות אבל אין קשרהפרעות למחשבה ולקשב.1 (. יש בלבול באסוציאציות של האדם. מסלול החשיבה מושפעסלט מליםלוגי ביניהן )

(. נראה שהבעיהclang associationsמהצליל של המלים ולא מהמשמעות שלהן )

נובעת מקושי להתרכז ולסנן מידע לא רלבנטי – הם כמו "מקלט" שמכוון להמוןתדרים בבת אחת.

יש גם הפרעה בתוכן של המחשבות – אין להם תובנה לגבי מצבם, הם חשופים delusions of )הנפוצות שבהן הן שכוח חיצוני מנסה לשלוט על המחשבה – לדלוזיות

influence – ושמישהו זומם נגדו, פרנואידי ,delusions of persecutionזה סוג של( . הדלוזיותdelusions of grandeurסכיזופרניה פרנואידית(, ופחות מזה דלוזיות גדלות –

משתנות בהתאם לתרבות. בד"כ היא מופנית כלפי מקור הסמכות שבאותו מדינה)הרשויות עוקבות אחריי, וכו'(.

– העולם נתפס אחרת – צלילים חזקים יותר, צבעים חדים יותר.הפרעה בתפיסה .2 הידיים והרגליים נראות גדולות, העיניים לא במקום הנכון וכד'. חולים לא מזהים

עצמם בראי. הפרעה קשה היא הלוסינציה – חוויה חושית שאין לה מקור חיצוני – שומעים קולות )בעיקר(, רואים יצורים שמימיים, מריחים, טועמים וחשים גירויים לא קיימים. יש השערה לפיה יש מכניזם שמונע חלומות בעת העירות, ואצל סכיזופרנים הוא לא עובד. ההפרעה להבחין בין המציאות למה שהולך בתוך הראש היה מרכזית

בסכיזופרניה.

– לא מצליחים להראות תגובה רגשית נורמאלית. לא מגיביםהפרעה בביטוי רגשות.3 במצבים שהיו אמורים לשמח או להעציב אותם. חוסר הבעת הרגשות עלול לכסות על

מערבולת פנימית ולהתפרץ בהתקפי זעם. לפעמים יבטאו רגשות לא מתאימים לאירוע – לחייך כשמדברים על אירוע טראגי. הבלגאן הקוגניטיבי משפיע על ביטוי

הרגשות.

– פעילות מוטורית מוזרה – החלסימפטומים מוטוריים ונסיגה מהמציאות .4 מפעילות שנראית כמעט מנית, ועד קטטוניה. אדם קטטוני כזה שפרש מהמציאות

מגיב לתחושות פנימיות ופנטזיות.

– נכות בביצוע פעילות יומיומית. ירידה בהיגיינה ובטיפוח. יכולת תפקוד יורדת.5

הסימפטומים מרובים, ויש בעיה למצוא הגיון בכולם כי חלקם יכולים לאפיין דווקא שהות בביתחולים או תרופות, ולא את המחלה עצמה.

החברה והתקדמות המחלה:

מדובר במחלה כרונית, כמעט כל מי שיאושפז בגלל סכיזופרניה בשלב מסוים, יחזור לבית שנה20 עד 10 אחוזים מחלימים מהמחלה תוך 30 ל 20החולים שוב. אולם, בין

מההתפרצות שלה.

נמצא שבמדינות מתפתחות חולים במחלה פחות נשארים שלולי יכולת בחברה שלהם מאשר בתרבויות מערביות. ייתכן שהסיבה לכך היא ההבדלים הגנטיים בין תרבויות שונות. כמו כן,

ייתכן שההבדל הוא בטיפול בכל תרבות. במדינות מתפתחות אנשים חולים בסכיזופרניה מטופלים בד"כ ע"י המשפחות שלהם. בניגוד לכך, במדינות מפותחות יש משפחות קטנות יותר, שפחות מסוגלות לתת טיפול טוב לבן המשפחה החולה. הדבר עלול לגרום לבעיות

במשפחה שלא ייטיבו עם המחלה.

הבנת המחלה:

יש נטייה תורשתית לסכיזופרניה, יש התאמה בין תאומים זהים והכל, אבל בקרב תאומים זהים שבהם לאח אחד יש את המחלה, רק פחות מחצי מהאחים גם יסבלו ממנה, מה שאומר

שגם גורמים אחרים משפיעים פה. מבחינה פיזיולוגית יש קורטקס פרה-פרונטלי קטן יותר ופעיל פחות. הקורטקס הפרה-פרונטלי מעורב בשליטה על רגשות, תנועה, שפה, תכנון

ואסטרטגיה וכישורים חברתיים, ונראה הגיוני שפגיעה זו תביא לסכיזופרניה. בנוסף – ישחדרים מוגדלים – שמראים על דילול או ריקבון של חלקים במוח.

הנוירוטרנסמיטר שקשור לסכיזופרניה הוא דופמין – בתחילה חשבו שמדובר בעודף דופמין אבל נראה שזה מסובך יותר ויש הפרעה באיזור מסוים ובכמות הדופמין בו: במערכת

המזולימבית יש עודף דופמין – מה שמביא להזיות וחשיבה לא מאורגנת. יש כמות נמוכה של דופמין בקורטקס הפרה-פרונטלי – שמובילים לחוסר מוטיבציה, קשב, היכולת לדאוג לעצמך

וביטוי רגשות לא מתאים. ייתכן שדברים אלה נגרמים מהגנטיקה של האדם, או מפגיעותבמוח של האדם כשהוא היה ילד או עובר.

לגורמים סביבתיים השפעה על עוצמת המחלה ועל תזמון ההתקפים שלה. יש דגש מחקרי על מתח שקשור במשפחה – מדובר במשפחות עם רמה גבוהה של ביטוי רגשות, שבהן

מתפתחות יותר פסיכוזות אצל חולי סכיזופרניה. ביקורת על גישה זו אומרת שהרגשות השליליים החזקים שמבוטאים במשפחות יכולים להיות תוצאה של המחלה וההתמודדות

אתה. כמו כן, נמצא שבמשפחות שבהן מבטאים יותר רגשות, יש יותר נטייה לבני המשפחה להיות בעלי פסיכופתולוגיה, ולכן ייתכן שדווקא הנטייה המשפחתית הזאת היא זאת שמשפיעה

על הסכיזופרניה, ולא היחס של בני המשפחה. נראה שיש בכל זאת משמעות לעניין כי טיפולים שמפחיתים את רמת הרגש המבוטאת מצליחים למנוע ולהוריד את הקצב שבו

מופיעה המחלה שוב.

הפרעות אישיות3.6

כאשר תכונות אופי הופכות להיות מאוד לא סתגלניות ופוגעות ביכולת של אדם לתפקד – הןתחשבנה להפרעות אישיות. החוויות מתחילות בילדות או בגיל ההתבגרות.

בבעיות אישית יש חוסר בגרות ודרכים לא מתאימות להתמודדות עם מתח או פתרון בעיות. בניגוד להפרעות של מצב רוח – לרוב אנשים עם הפרעות אישיות כלל לא ירגישו שעליהם

לשנות את המצב הקיים ולא מאבדים קשר עם המציאות.

–antisocial יש מספר הפרעות אישיות, שיש ביניהן קצת חפיפה. הנחקרות ביותר הן DSMב- – הפרעת אישיות שנויה במחלוקתborderlineשכונתה בעבר גם פסיכופתי וסוציופתי, ו-

שקיבלה תשומת לב רבה בשנים האחרונות.

3.6.1Anti-social personality

לאנשים שסובלים מהפרעה זו יש חוש אחריות, מוסר ודאגה לא מפותחים. אין להם מצפוןוהם מוכתבים לפי טובתם בלבד. הם לא יכולים לדחות סיפוקים או לסבול תסכול.

הגורמים להפרעה זו הם רבים – השתייכות לכנופיית פשע, צורך בתשומת לב וסטטוס, חוסר מגע עם המציאות וחוסר יכולת לשלוט בדחפים. )עדיין רוב האנשים ששייכים לקהילת הפשע

הם לא כאלה...(

לאנשים אנטי-חברתיים אין תחושת אשמה או חרטה – לא משנה מה הם עשו. הם יכולים לשקר בקלות, זקוקים לריגוש, לא דואגים מפציעה, ולא משנים התנהגות לאחר עונש. לרוב

יהיו אנשים מקסימים ואטרקטיביים שיודעים להפעיל מניפולציות על אחרים. הם יכולים להגיע לעבודות טובות, אבל לא יוכלו להתמיד שם. הם יצברו חובות, יפגעו במשפחות שלהם, ויבצעו

פשעים. כשהם נתפסים הם כה משכנעים שלעתים הם מתחמקים מעונש – אבל לרוב איןשום כוונה לממש את הדברים שהבטיחו. מרמה מאפיינת אותם בצורה חזקה.

מהגברים ואחוז אחד מהנשים שחוו זאת בשלב מסוים3%הפרעה זאת נמצאת בקרב ג בחיים.

הבנת ההפרעה:

שני המאפיינים החזקים ביותר של הפרעה זו הם חוסר אמפתיה וחוסר תחושת אשמה.

ישנו גורם ביולוגי גנטי מולד להפרעה זו. נמצא שהאימפולסיביות שמאפיינת אנשים בעלי הפרעה זאת קשורה לכמות מופחתת של סרוטונין במוח, אך לא ידוע אם זה באמת מה שגורם

להפרעה זאת.

נמצא שמאפיין את האנשים שיש להם את ההפרעה הזאת זה חוסר יכולת לשמור על ריכוז, לחשוב בצורה מופשטת, ליצור מחשבות, ליצור וליישם מטרות, לעקוב אחרי העצמי, להיות

בעלי מודעות עצמית, ולעבור מהתנהגות לא אדפטיבית להתנהגות יותר אדפטיבית. מדובר ביכולות ביצועיות שנמצאות בעיקר באונות הטמפורלית והפרונטלית. אכן נמצא כי התפקוד

והמבנה של אזורים אלה של המוח שונים בקרב הלוקים בהפרעה זאת. דבר זה יכול להיגרם כתוצאה מהגנטיקה או היחשפות לרעלים בינקות ובילדות. בכל אופן, הבעיות הללו בתפקוד משפיע על הפעולות הביצועיות מה שיכול לגרום לשליטה חלשה על הדחפים ולקושי לצפות

את התוצאות של המעשים שלך.

יש מחקרים שטוענים שלאנשים אלה יש רמה נמוכה של יכולת התעוררות – ולכן הם מחפשים ריגושים דרך מעשים מסוכנים. חוסר רגישות זה יכול גם לתרום להבנה של חוסר היכולת

שלהם לשנות התנהגות כתוצאה מעונש – הוא לא מזיז להם.

רק אם הסביבה בה יגדלו תעודד את הופעת האישיות האנטי-חברתית – היא באמת תתפתח: ההורים הם מזניחים ועוינים, לא מעורבים. לפעמים הגורם הביולוגי קשור גם הוא להתנהגות

ההורים – שימוש בסמים, תזונה לקויה, ניצול מיני של הילד, משקל נמוך הלידה וסיבוכים בלידה – דברים שגורמים לביולוגיה של המוח של הילד להשתנות ולו להיות חשוף יותר

להפרעה הזאת. ילדים שיוולדו להורים בנסיבות כאלה יהיו יותר עצבניים, אימפולסיביים, אקטיביים וחסרי קשב, והם לומדים לאט יותר מבני גילם. הם יהיו קשים יותר לגידול, ואז יהיה

יותר סיכוי שלא יטפלו בהם כמו שצריך. הוריהם יכולים להיות מתוסבכים בעצמם.

בנוסף – ילדים שיש להם אישיות אנטי-חברתית תופסים את המציאות בדרך שמעודדת את האגרסיביות שלהם – כולם אגרסיביים נגדם, פעולה שלילית נגדה היא תמיד מכוונת,

התגובות שישקלו תמיד יכללו אגרסיביות ולא הרבה יותר מזה, ואם מכריחים אותם לא להגיב באגרסיביות הם חשים שזה היה לא מספק. התנהגות כזו שלהם כמובן מכעיסה את הסביבה,

מה שמאמת את ההשערות שלהם ומכניס אותם למעגל משוב שלילי.

3.6.2Borderline personality disorder

. כבר קודם השתמשו במונח זה להגדיר אנשים שמתנדנדים1980 ב-DSMהפרעה זו נכנסה ל-בין תכונות נוירוטיות חמורות, לבין התקפים פסיכוטיים.

חוסר יציבת הוא אלמנט מרכזי בהפרעה זו. זה מתבטא ברגשות – מעבר בין דיכאון, חרדה, וכעס, בהערכה עצמית שנעה בין חוסר ביטחון וחשיבות עצמית מופרזת, ביחסים בין-אישיים

לא יציבים, ועוד.

אנשים עם הפרעה זו מרגישים ריקנות, וייצמדו למטפל בתקווה שזה ימלא את החללשבקרבם. הם מפרשים התנהגויות רגילות כסימני נטישה ודחייה.

יחד עם כל חוסר היציבות זו יש נטייה גם לפגיעה עצמית, כולל חבלות עצמיות והתאבדות. בנוסף- יש להם תקופות מעבר שבהם הם לא זוכרים מי הם, מה הזמן ולא מרגישים אמיתיים.

אפילו הם יכולים לשכוח מי הם.

לעתים קרובות יש אבחנה שגויה של אנשים אלה כסובלים מהתמכרות, דיכאון, חרדה כללית, ופאניקה. Post traumatic stress disorderפוביות ואגורפוביה,

מנסים להתאבד בקרבם. מאובחנת יותר75% מהם מתים בהתאבדות ויותר מ 10%בערך אצל נשים מאשר גברים. סה"כ כאחוז או שניים מהאוכלוסייה.

הבנת המחלה:

פסיכואנליטיקאים מציעים הסבר להפרעה זו – אלה אנשים עם אחיזה במציאות, אבל מסתמכים על מנגנוני הגנה פרימיטיביים כמו הכחשה נגד הקונפליקטים שלהם. יש להם דימוי עצמי נמוך ודימוי נמוך של הסביבה כתוצאה מיחסים לא טובים עם המטפלים שלהם בילדות

)הורים(. אלה מרגישים טוב כאשר הילד תלוי בהם ולא מעודדים אותו לפתח עצמאות ועצמיות. הילדים לא ילמדו להבחין בין העצמי לאחרים, ויהיו רגישים מאוד לדעות של אחרים עליהם ולנטישה של אחרים. כאשר הם רואים אירוע נטישה כזה )שיכול להיות פרשנות שלהם

בלבד( הם יענישו את עצמם ויפגעו בעצמם. אנשים כאלה לא הצליחו לגבש עמדה לגבי מה טוב ומה רע בהם ובסביבה, כי הוריהם עודדו אותם להיות תלויים והענישו אותם על רצון

להיפרד מהם. ולכן הם רואים הכל כטוב או כרע, ומתנדנדים בין שני הקצוות.

מחקר אחר מציע שיש לאנשים אלה היסטוריה של התעללות בילדות, שמובילים לבעיות במושג העצמי, שהן שורש ההפרעה הזו. בנוסף – התנודה של הורה בין היותו אוהב למתעלל

גורמת לחוסר יכולת לבטוח באחרים ולחוסר אבחנה בין טוב לרע, ושוב חזרה לשני קטביםבלבד.

3.7Dissociative Identity Disorder

קיום של יותר מאישיות אחת באותו אדם, שמתחלפות ביניהן בשליטה על ההתנהגות. בד"כ לכל אישיות יש שם משלה, גיל משלה, זיכרונות ומאפיינים משלה. ברוב המקרים יש זהות

עיקרית אחת פסיבית יותר, תלויה ומודחקת, ולה יש את השם האמיתי של האדם. לרוב לזהות השניה יש מאפיינים הפוכים לראשונה. יש לפעמים גם ממש כשרונות ומיומנויות שונות

בספורט, שפה וכד'. לזהות העיקרית בד"כ אין ידע לגבי האחרות, מבחינתה יש תקופות שהיאפשוט לא זוכרת.

זה לא מסווג כהפרעת אישיות, כי אם הפרעה דיסוציאטיבית, שבה העיקר הוא הפיצול בין סוגיהאישיות השונים באדם.

שהתאשפז בשל כאבי17מקרים מפורסמים – כריס סיזמור )שלוש פנים לחווה(, יונה – ילד בן זהויות נוספות: 3ראש ותקופות של אמנזיה, והתגלו אצלו

יונה – הזהות הראשית – חנון מופנם. לא מכיר את השאר.

כאשר אימא של יונה דקרה את אביו החורג וסמי שכנע6סמי – הוא ה"מתווך", נולד בגיל אותם לא לריב יותר. יכול להתקיים לצד יונה או לדחוק את יונה.

, ואימא שלו הלבישה אותו שמלות, הוא המאהב – בא6-7קינג יאנג – נולד כשיונה היה בן לפתור את בעיית הזהות המינית.

9-10אוסופה עבדאללה – אישיות לוחמנית וקרירה. מגן על יונה ונלחם עבורו, נולד בגיל כאשר יונה הוכה על ידי חבורה של ילדים. מודע באופן כללי לקיום זהויות אחרות.

כמו שניתן לראות – הפרעה זו נובעת מחוסר יכולת לשלב פנים שונים באישיות, זיכרון והכרה. כל אישיות מתפקדת באופן עצמאי, מדברת אחרת ואפילו לחץ הדם שלה שונה. במבחני

אינטליגנציה האישיויות השונות מגיעות לאותו ציון, אך הם שונות במבחנים שונים הקשוריםלרגש.

רבים מהסובלים מהפרעה זו עברו ניצול מיני בילדות. לא בטוח עד כמה זה אמין- כי זיכרונות , אבל נראה שהתגוננות כנגדsuggestibleילדות הם רחוקים ואנשים עם הפרעה זו נוטים להיות

טראומת ילדות היא הסבר טוב להופעת ההפרעה. האישיות החדשה באה להתמודד עםהבעיות בילדות.

הילד לומד להדחיק את ההתעללות, ואם זו תמשך לאורך זמן הוא ידחיק אותה בצורה מושלמת כל כך עד שייצור זהות נפרדת שהיא מודעת להתעללות אבל הזהות הראשית שלו

לא מכירה אותה כלל.

בנוסף – יש רגישות להיפנוזה עצמית – נכנסים לטראנס באופן מהיר ויעיל, כבר מילדות.

ברגע שנוצרת אישיות נוספת אחת כדי להתמודד עם כאב, לומדים שהמכניזם הזה יעילויוצרים עוד.

בשנים האחרונות יש עליה חדה במספר המקרים המדווחים )עדיין זו תופעה מאוד נדירה(. יש כאלה שאומרים שזו תוצאה של רגישות של מטפלים לנושא, ויש כאלה שאומרים שזו אבחנה

שגויה.

חוסר שפיות כהגנה משפטית3.8

חלק חשוב מהחוק המערבי הוא שאין להעניש אדם שאינו מסוגל לשלוט על התנהגותו, ברמה כזו שבזמן ביצוע המעשה הוא לא ידע מה הוא עושה, או לא ידע שזה לא טוב, או פשוט לא

יכול היה לשלוט במעשיו בזמן שביצע אותם. לא מדובר על חוסר יכולת כללית או חוסר יכולת כלשהי לשלוט במעשיך, אלא חוסר יכולת חשובה ורלוונטית. כמו כן, לא מדובר בכך שהאדם בכלליות לא ידע שהדבר הזה הוא טוב או לא, אלא על כך שהאדם צריך להבין את התוצאות

החוקיות והמוסריות של הדברים שלהם כדי שייחשב אשם.

יש לפעמים הרגשה שזה חור בחוק שנותן ליותר מדי אנשים אשמים להתחמק מעונש. לכן בארה"ב שינו מעט את החוק, כך שצריך שהבעיה של החשוד תהיה חמורה. ולכן, הוציא מכך

הפרעות לא פסיכוטיות כמו אישיות אנטי חברתית. בעיקר העבירו את נטל ההוכחה של אי השפיות להגנה. בנוסף יש מדינות שאימצו את פסק הדין "אשם אבל חולה נפש" – כך ניתן

לוודא שיוענש אבל גם יטופל.

מזוכים בגלל סיבה זו. 1%בסופו של דבר פחות מ-

– שיטות טיפול 16ק 4

טיפולפסיכודינמי

אסוציאציות חופשיות, ניתוח חלומות, ניסיוןפסיכואנליזה קלאסית לגלות את הבסיס הלא מודע של הבעיות כדי

להתמודד איתן בצורה יותר רציונלית

טיפול פסיכודינמי עכשווי(interpersonal therapy)

יותר מובנה וקצר טווח, מדגישה את הדרךשבה המטופל מתייחס לאחרים כיום

טיפול בחרדה – מבקשים להירגע ולדמיין כלדה-סנסיטיזציה שיטתית טיפול התנהגותי פעם סיטואציה ברמה גבוהה יותר של חרדה

ולהישאר רגועים

In vivo exposureכמו הקודם – רק חושפים לחוויה

"טיפול בשוק" – חשיפה של אדם עם פוביותהצפה למצב או לאובייקט המפחידים ביותר לאורך

זמן וללא אפשרות להתחמק

Token economyחיזוק סלקטיבי

המטופל לומד התנהגויות על ידי צפייהמודלינג באחרים וחיקוי שלהם, תוך משחקי תפקידים

)נניח – כיצד להיות יותר אסרטיבי(

טיפולקוגניטיבי-התנהג

ותי

משתמשים בטכניקות לשינוי התנהגות אבל. maladaptiveגם לשינוי אמונות

טיפול הומניסטי(client-centered

therapy )

אווירה של חמימות, אמפתיה, וכנות – המטפל מנסה לעזור למטופל לחשוב לבד על

דרכים לשפר את מצבו

תרופות פסיכיאטריותטיפול ביולוגי

electroטיפול בחשמל )convulsive Therapy)

שימוש בתרופות לשנות מצב רוח והתנהגות

.seizureזרם חשמלי מתון למוח – יוצר

רקע היסטורי4.1

בעבר הרחוק – מי שמתנהג בצורה לא נורמלית הוא אחוז-דיבוק, רוחות רעות השתלטו עליו. ניתן לגרש את הרוחות הרעות. אם לא הולך בטוב דרך כל מיני שיטות – פוגעים בגוף כדי

הרוח לא תרצה להיות בו.

בעולם המערבי הראשון שעשה צעד בכיוון הבנה אמיתית של מחלות נפש היה היפוקרטס – לפיו המחלה נובעת מחוסר איזון נוזלי גוף. הרופאים היוונים והרומאים שאחריו הדגישו את

חשיבות הטיפול באווירה נעימה, התעמלות, אכילה נכונה, מסאג' ואמבטיות, וכן חוקןומתקנים מרסנים כשיש צורך. אנשים טופלו במקדשים של אל הבריאות.

בימי הביניים התעוררו מחדש האמונות הטפלות, והייתה רדיפה של חולי נפש כבני בריתו שלהשטן.

בסוף ימי הביניים יצרו "בתי משוגעים" שהיו למעשה בתי כלא ירודים, בו התייחסו לחולים בתור חיות. פיליפ פינל עשה שינוי – הוא הוריד את השלשלאות מעל החולים, שם אותם

בחדרים נקיים ומוארים, וטיפל בהם באדיבות – ואז חלקם באמת הצליחו להבריא.

, גילו שהמקורgeneral paresis גילו מקור ביולוגי למחלת נפש נפוצה – 20בתחילת המאה ה- הוא בעגבת )כיום המחלה לא נפוצה בגלל טיפול טוב בעגבת(. תגלית זו עודדה את אלה

שהאמינו שיש בסיס ביולוגי למחלות נפש.

שהיה מאושפזBeersעדיין דעת הקהל הייתה מאוד שלילית לגבי מתקני אשפוז. אדם בשם ויצר מהפיכה1908 ב-a mind that found itselfבשל הפרעה בי-פולארית, פרסם ספר בשם

שפעלה למען הקמת מרכזיnational committee for mental hygieneבדעות, ארגן את ה-טיפול לילד וקהילתיים.

מתקני אשפוז מודרניים – עדיין יש מקום לשיפור. המתקנים הטובים נוחים, מלאי פעילויותוקורסים, הרעים הם סתם מתקנים שבהם האדם נמצא, ומטופל רק בתרופות.

התעוררה תנועה נגד אשפוז ובעד טיפול בקהילה – גם אם מתקן האשפוז מעולה60בשנות ה- – עדיין יש לאשפוז השלכות שליליות – אין שם סביבה חברתית תומכת, זה יוצר תלות בקרב

החולים וכן זה מאוד יקר.

ניתן היה לתת לאנשים את התרופות60 התגלו תרופות פסיכיאטריות, ומשנות ה-50בשנות ה- –Deinstitutionalizationולשחרר לבתיהם. הוקמו מרכזי יום וטיפול קהילתיים למיניהם.

התנועה לשחרור המאושפזים ולמעבר לטיפול יום בקהילות השונות. לחלק זה היה תהליך טוב ובונה, ולחלק זה היה תהליך לא טוב, כי מרכזי הטיפול הקהילתיים לא תמיד טובים. יש עדיין אנשים שלא מקבלים מספיק עזרה בחוץ וכמו בדלת מסתובבת נכנסים ויוצאים מבתי חולים

כי הם לא מצליחים להסתדר בחוץ. לפחות שליש מדרי הרחוב סובלים מהפרעה נפשית, הרבה מהם הם כאלה שלא הצליחו להסתדר כתוצאה מהתהליך של קבלת טיפול מחוץ

למוסד.

אשפוז כפוי מעורר הרבה מחלוקת בשל הזכות לחופש. הדעה הרווחת היא שיש לאשפז אנשים באופן כפוי, אם הם צפויים לעשות נזק לעצמם או לאחרים – אבל אין הסכמה שכן

קשה להחליט מתי זה נכון.

סוגי מטפלים4.2

ושלוש שנים התמחות במוסד טיפול. יכול לרשום תרופות ולאשפז.MDפסיכיאטר – יש לו

פסיכואנליסט – אנשים שקיבלו הכשרה במוסד הפסיכואנליטי, לפי שיטת פרויד )מספר שנים(. אנשים אלה עוברים במהלך ההכשרה פסיכואנליזה של עצמם וכן מטפלים באחרים

תוך כדי השגחה.

פסיכולוגים הם כאלה שלמדו תואר ראשון פסיכולוגיה, ובד"כ יש להם תואר שני או שלישי שנים לאחר התואר הראשון ובהתמחות.4-5)מחקרי או לא(. בכל מקרה יש צורך ב-

פסיכולוגים קליניים עובדים עם כל סוגי ההפרעות, פסיכולוגים מייעצים מתמקדים בנושאים כמו בעיות זוגיות, משפחה וכד'. פסיכולוגים של בית ספר מתעסקים עם צעירים שיש להם

בעיות בלימודים.

עובדים סוציאליים קליניים הם בעל תואר שני שכולל הכשרה בראיון, תרפיה, ותהליכי טיפולבבית ובקהילה. לחלקם דוקטורט בעבודה סוציאלית.

לפעמים יש צוות של עובדים מהסוגים השונים: הפסיכיאטר רושם תרופות ועוקב אחרי המינון, הפסיכולוג עושה פסיכותרפיה והעובד הסוציאלי מוודא שהאדם נקלט היטב בסביבתו. בבתי

חולים יש גם אחות פסיכיאטרית, שמתמחה בטיפול בהפרעות נפשיות.

שיטות של פסיכותרפיה4.3

פסיכותרפיה – טיפול בבעיות נפשיות בצורה פסיכולוגית )ולא ביולוגית- פיזית( כדי להביאלהפחתת בעיות נפשיות ופעילות אפקטיבית בחברה.

ישנם שיטות שונות וגישות שונות, אך בכולן יש קשר מסייע בין מטפל למטופל. המטופל מספרעל בעיותיו, והמטפל מפעיל טכניקות שונות כדי לעזור לו מתוך אמפתיה והבנה.

טיפול פסיכודינמי4.3.1

כדי לטפל בבעיות העכשוויות יש צורך להבין את היחסים המוקדמים עם ההורים והאחים, והבסיס הלא מודע שאלה יצרו. המטרה – להעלות קונפליקטים לא מודעים למודעות, כדי

לטפל בהם בצורה רציונאלית.

שיטות:

אסוציאציות חופשיות – קשה להגיע למצב כזה, ובכל מקרה פרויד האמין שהמקומות.1 )שנובע משליטה על אזורים רגישיםresistanceשבהם אנו נתקעים הם תוצאה של

בתת מודע( ובהם בדיוק יש לטפל.

–manifest contentניתוח חלומות – חלום הוא דרך להגיע ללא מודע. לחלומות יש .2 – התוכן הסמוי, שאפשר להגיע אליוlatent contentתוכן גלוי, אך המעניין יותר הוא ה-

באמצעות אסוציאציות חופשיות על נושאי החלום.

– המטופל הופך את המטפלtransferenceבמהלך טיפול כזה לעתים קרובות יש תופעה של לאובייקט שיש אליו רגשות, משליך עליו רגשות שלמעשה הוא חש כלפי אחרים. על ידי

הצבעה על הדרך שבה המטופל מתייחס למטפל, המטפל עוזר למטופל להבין כיצד הואמתייחס וחש כלפי אחרים.

זה תהליך ארוך ויקר )הפגישות לא מובנות ומתקיימות כמה פעמים כל שבוע לאורך תקופה ארוכה(. יש אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם מבחינת הכסף, ויש שסובלים מבעיות

אקוטיות שלא יכולים לחכות זמן רב וצריכים טיפול מובנה וקצר מועד יותר.

בתגובה לכך יש שיטות פסיכודינמיות מודרניות יותר מובנות וקצרות מועד, לדוגמאinterpersonal therapyיש פגישה פעם בשבוע, פחות דגש על חוויות הילדות ויותר על הבעיות :

ביחסים בהווה, מחליפים את האסוציאציות החופשיות בדיון ממוקד בבעיות, המטפל מעלה נושאים ולא מחכה שהמטופל יעשה זאת. פה המטפל מנסה לצמצם את האינטנסיביות של

ההעברה. טיפול זה אפקטיבי בדיכאון, חרדה, התמכרות, והפרעות אכילה.

כדי לפתורInsightבכל מקרה – הנחת היסוד היא ששורש הבעיות הוא בתת מודע, ויש צורך ב-אותן.

טיפול התנהגותי4.3.2

מבוסס על עקרונות למידה והתניה. לפי שיטה זו – התנהגויות לא רצויות הן דרכי התמודדות שהאדם למד כדי לעמוד מול לחצים שונים, וניתן להחליף אותן בהתנהגויות אחרות, רצויות

יותר, של התמודדות. פה מתמקדים בהתנהגות עצמה.

היא מטרה חשובה, אבל לא בהכרח תוביל לשינויinsightלפי מטפלים אלה – הגעה ל-בהתנהגות. לא תמיד אם מבינים את שורש הבעיה נדע מה לעשות כדי לנהוג אחרת.

טיפול התנהגותי לא מנסה לשנות את האישיות אלא את ההתנהגות הספציפית. בשלב ראשון מגדירים היטב את הבעיה. אח"כ מפרקים אותה למטרות משנה של הטיפול – אילו התנהגויות

יש לשנות. אח"כ יוצרים תוכנית טיפולים, ובוחרים את שיטת הטיפול:

אוcounter-conditioning / הצפה: כולן שיטות של in-vivo exposureדה סנסיטיזציה /.1deconditioningבדה סינסטיזציה המטפל מרגיע את המטופל ואומר לו לדמיין מצבים .

זה אותו דבר, פשוטVIVOיותר ויותר מלחיצים, וכך מקשר לו אותם לתחושה רגועה. ב

המטופל ממש חווה את החוויות המלחיצות תוך כדי רגיעה. יעילים בטיפול בחרדות ופוביות. פה יש הכחדה של התחושה המאיימת שמקושרת אצל האדם לאותו דבר

– היא שיטה לחשוף את האדם לאירוע המפחיד לכמה שיותר זמןFloodingמפחיד.

מבלי שיש לו יכולת לברוח. כך, יש הכחדה והפחד עובר. הצפה יעילה במיוחד בטיפול.OCDבאגורפוביה ו

חיזוק סלקטיבי: מבוססת על התניה אופרנטית )בניגוד לקודמים שמבוססים על.2 קלאסית(. טובה במיוחד לטיפול בילדים. מחזקים באופן סלקטיבי פעילויות רצויות עד

להגברתן והבאה לפתרון הבעיה. שיטת האסימונים – על כל פעילות טובה נותנים אסימון, שאח"כ אפשר להחליף אותם תמורת טובות הנאה. על פעילויות לא רצויות

פשוט אין תגובה, וכך יש הכחדה שלהן. ניתן להשתמש בשיטה זו גם בבתי חולים אצלחולים שמאוד לא רוצים להיות פעילים.

מודלינג – למידה מחיקוי של אנשים אחרים. טוב במיוחד להפחתת פחדים ולמידת.3מיומנות )כשרואים מישהו אחר עושה משהו ולא נפגע, לומדים פחות לפחד מזה(.

. דוגמא – אימוןbehavioral rehearsalמשתמשים פה גם במשחקי תפקידים .4

לאסרטיביות – גם מפחית את הפחד והחשש מהתנהגות מסוימת, וגם מאפשרלתרגל מיומנויות.

לעזור למטופל בין פגישות.self-regulation בטיפול התנהגותי יש צורך בטכניקות של .5

המטופל עוקב אחרי ההתנהגות של עצמו ומפעיל את הטכניקות כדי לשלוט בהתנהגות הלא רצויה. המטופל יכול לתת לעצמו תגמול אם הוא מצליח לעשות פעולה מסוימת, או להעניש את עצמו אם הוא לא מצליח. כמו כן, המטופל יכול

לשלוט בגירויים ובתגובות שלו: לדאוג לאכול בשעות קבועות וכך לאכול פחות ולא לאכול מול הטלוויזיה )כך הוא שולט בגירוי(. המטופל יכול ליצור תגובות מנוגדות אצלו, כמו כאשר הוא רעב לשמוע מוסיקה או לעשות משהו מרגיע אחר )שליטה

בתגובה שלו(.

, דיכאון ועוד.OCDהטיפול ההתנהגותי הראה אפקטיביות בטיפול בהתקפי פאניקה, פוביות,

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי4.3.3

ביום הרבה מטפלים התנהגותיים משלבים גם אלמנט קוגניטיבי – טיפול באמונות, מחשבות, ציפיות ופרשנות של אירועים. לדוגמא – יעזרו למטופל דכאוני להתגבר על עיוותי התפיסה

שהזכרנו – חשיבה שלילית, וכד'. הפן ההתנהגותי הוא לעקוב אחרי התנהגויות שונות ולראות מי מעוררת חשיבה שלילית, כדי להימנע ממנה בעתיד, כך המטופל יראה וייווכח במה שגורם

לו להרגיש רע, כדי שיוכל באמת לשנות את החשיבה ובהמשך את ההתנהגות שלו. ניתן כדי לשנותVIVOלשלב כל אחד מהטכניקות של הטיפול ההתנהגותי. אפשר גם להשתמש ב

את התפיסות של המטופל שהוא יכול להתמודד במצבים שונים, וכך שינוי התפיסה ישנה אתההתנהגות הלא טובה שלו.

והדרך הכיmasteryבאופן עקרוני – מטרת הטיפול היא להחזיר תחושה של חוללות עצמית ו- טובה לעשות זאת היא להתנסות בצורה חיובית – זה יותר טוב מאשר לראות אחרים מצליחים

במשהו או להשתכנע שאני יכול לעשות משהו.

שיטת טיפול זו אפקטיבית בטיפול בדיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ובעיות בתפקוד מיני.הטיפול הוכיח שהמטופלים לא חוזרים לסורם, והטיפול הוא אפקטיבי לאורך זמן.

טיפול הומניסטי4.3.4

מבוסס על תורת אישיות הומניסטית – האדם שואף לצמיחה אישית והגשמה עצמית. הפרעות פסיכולוגיות צצות כאשר משהו חוסם את הדרך הזו, ואנשים מתחילים להכחיש את הרצונות

האמיתיים שלהם והפוטנציאל שלהם לצמוח יורד. גישת טיפול הומניסטית תוביל לכך שאנשים מתקשרים עם ה"אני" האמיתי, ומקבלים החלטות על סמך הרצון שלהם ולא נסיבות

חיצוניות.

המטפל ההומניסט מנסה לעזור למטופל להיות מודע לרגשותיו ומניעיו הבסיסיים, אבל בניגוד לפסיכואנליטיקאי מתמקד בהווה. הוא לא מפרש את ההתנהגות ולא מנסה לשנות אותה,

אלא מסייע למטופל להגיע לפתרונות בעצמו.

על ידי קרל רוג'רס: אנשים הם40 – פותחה בשנות ה-client centered therapyדוגמא – המומחים הכי טובים לגבי עצמם ויכולים להגיע לפתרונות לבעיות שלהם. המטופל נקרא

facilitatorהמטופלים הם "לקוחות" ולא מטופלים, כי הקשיים הרגשיים שלהם לא נתפסים . כמחלות. המטפל צריך להיות אמפתי, חם ואמיתי וכן. הוא עוזר למטופל על ידי חזרה על מה שהמטופל אומר שהוא רוצה ומרגיש. המטפל צריך לראות את העולם כפי שלקוח רואה אותו, להאמין שהלקוח יכול לפתור את בעיותיו בעצמו ולקבל אותו כמו שהוא, צריך להיות כן ופתוח

)אנשים לא נפתחים בפני אנשים צבועים(. רוג'רס הקליט טיפולים לצורכי לימוד.

יש הגבלות לשיטה זו – היא מתאימה לאנשים עם יכולת ורבלית גבוהה, מוטיבציה לדון בבעיותיהם, ולא מתחשבת בהתנהגות מחוץ לפגישות – רק מסתמכת על מה שהאדם אומר

בטיפול עצמו.

טיפול קבוצתי ומשפחתי4.3.5

טיפול קבוצתי מאפשר לאנשים לעבוד על הבעיות שלהם בנוכחות של אחרים, ללמוד מתגובות של אחרים ולשפר את האינטראקציות שלהם. לרוב משלבים גם טיפול אישי. יש שיטות שנגזרות משיטות פסיכואנליזה, הומניסטיות וקוגניטיביות-התנהגותיות. משתמשים

אנשים6-8בטיפול קבוצתי בבתי חולים, מרפאות יום, מוסדות לנוער ועוד. בד"כ בקבוצה יש עם בעיות דומות. המטפל נשאר ברקע, או לוקח חלק פעיל )בהתאם לסוג הבעיה(.

יתרונות – ניצול זמן של המטפל באופן מיטבי יותר, המטופלים שואבים עידוד מהאנשיםשלידם, לומדים מהם, באינטראקציה אתם, מודלינג ולמידה וניסיון בכישורים חברתיים.

. AA – ללא מטפל מקצועי, מעין קבוצות תמיכה כאלה כמו self-help groupsיש גם

טיפול משפחתי וזוגי הוא סוג מיוחד של טיפול קבוצתי. טיפול משותף מביא לתוצאות יותר טובות מאשר טיפול בנפרד לאחד מבני הזוג. גם כאשר לאחד מהצדדים יש בעיות

פסיכולוגיות שמקשות על הנישואין זה אפקטיבי. המוקד הוא לעזור לבני הזוג לתקשר את הרגשות שלהם, לפתח הבנה ורגישות, ולעבוד על דרכים ליישוב קונפליקטים. ניתן לתאם

ציפיות, להגיע לפשרות, להבטיח שינויים בהתנהגות וכד'.

טיפול משפחתי נוצר כאשר גילו שיש הרבה חולים שמראים שיפור בטיפול אישי, אבל נסוגים ברגע שהם חוזרים למשפחה. בעיקר חושב לגבי ילדים – יש לשנות את הסביבה המשפחתית

כדי לאפשר ריפוי. לפעמים הסיבה לבעיה בילד מסוים דווקא נמצאת בקשרים המשפחתיים שלו. ניתן לצלם את המפגשים כדי להראות למשפחה כיצד הם מגיבים זה לזה. המטפל יכול

להגיע לבית שלהם ולראות כיצד הם מתפקדים זה עם זה. יש חשיבות מיוחדת לטיפול משפחתי כאשר אחד מבני המשפחה חולה בסכיזופרניה – יש צורך ללמד את המשפחה

להגיב בחיוב ובבהירות, ולא להתערב יותר מדי בחיים, דברים שהוכחו כיעילים בטיפולבמחלה.

תוכניות המבוססות על הקהילה:

יש מגורים שניתנים לחולי נפש משוחררים מהמוסד, נוער עברייני וכו'. יש מרכזים בהם הנוער יכול לדבר על הבעיות שלו עם בני נוער אחרים ויועצים. יש מרכזים קהילתיים שמספקים ייעוץ

שעות ביממה ומאפשרים24לעבודה, חינוך להורות ועוד. ישנם מרכזי חירום שפתוחים פגישות( ומטרתו5-6לאנשים שחווים משברים מיידיים לקבל עזרה. מדובר בטיפול קצר טווח )

רק לאפשר לאדם להתמודד עם המשבר הנוכחי שלו.

סוג נוסף של עזרה הוא "קו חם" – מאפשר לאנשים שיקשיבו לבעיות שלהם, יתמכו בהם ויתנולהם מידע על מקורות עזרה בהמשך.

כל השירותים הללו דורשים מתנדבים מכל הגילאים ושכבות הגיל.

טיפול תלוי תרבות:

בתרבויות שונות אופי הטיפול שונה. בתרבות של הילידים האינדיאנים בארה"ב שמים דגש על שיטות רוחניות, בריאות נפשית ופיסית. מדגישים שם את המעורבות של האדם בחברה,

שמסייעת לו לחזור לתפקד בה כראוי.

גישה אקלקטית4.3.6

יש עוד שיטות טיפול רבות )גשטלט, טיפול מציאות, היפנותרפיה ועוד(. רוב המטפלים משלבים מספר גישות, בהתאם לצורך. בנוסף – יש שילוב של עבודה עם פסיכיאטרים

ותרופות.

יש מטפלים שמתמחים בסוגי בעיות מסוימים ומבינים את הבעיה הספציפית מכל הכיווניםהאפשריים )לדוגמא – טיפול בבעיות בתפקוד מיני(, או בוחרים טווח גילאים מאוד ספציפי.

טיפול בילדים4.3.7

יש להתאים את שיטת הטיפול לשלב ההתפתחותי של הילד, לטפל במקביל גם במשפחה ברוב המקרים, ולהתגבר על חוסר המוטיבציה – לרוב ילדים ומתבגרים מגיעים לטיפול בגלל

ש"לקחו" אותם לטיפול ולא מרצון, מה שיכול להפחית את המוטיבציה שלהם בטיפול.

ילדים רבים לא זוכים לטיפול כי אין מספיק מתקנים – ויקבלו טיפול מרופא המשפחה בלבד. הרבה ילדים מגיעים למשפחות אומנות אבל לא מקבלים עזרה פסיכולוגית. במוסדות נוער

לרוב אין פסיכותרפיה מסודרת ועוד.

אפקטיביות של פסיכותרפיה4.4

קשה להעריך אפקטיביות של טיפול פסיכותרפיה:

– לרוב בעזרתspontaneous remissionיש הרבה אנשים שמשתפרים בלי טיפול – .1

אדם אחר או שינוי במצב הכללי שלהם, אבל לפעמים גם בגלל שעובר זמן. אחרים 30-60מקבלים עזרה לא מקצועית, מאיש דת, חבר ועוד. האחוזים הם גבוהים:

בהתאם לסוג ההפרעה. כדי למדוד את מידת האפקטיביות יש להשוות בין קבוצה שמקבלת טיפול לקבוצה שלא מקבלת טיפול – לרוב ייקחו קבוצה שנמצאת ברשימת

המתנה.

קשה למדוד את התוצאה – מה נחשב שיפור? האם אפשר לסמוך על מה שהמטופל.2 אומר כאינדיקציה למצבו האמיתי? אי אפשר לסמוך על מה שהמטופל מדווח וגם לא

על צורת ההתנהגות בטיפול – שכן יתכן שאין שום שיפור במציאות. לכן יש לשקללאת הערכת המטופל, המטפל וגורם שלישי כמו חבר משפחה או מטפל שלא קשור.

הנס אייזנק טען שתרפיה לא עוזרת כלל. מאז היו מחקרים שהראו שהיא כן –50בשנות ה-בעזרת מטה-אנאליסיס.

השוואה בין שיטות פסיכותרפיה4.5

נראה שאין הבדל גדול ביעילות, למרות שההבדלים בין השיטות גדולים.

הסברים אפשריים לתופעה זו:

כל שיטה אפקטיבית יותר בסוגים מסוימים של הפרעות – אם משתמשים בשיטה.1 לכל הסוגים, נראה רמה ממוצעת של יעילות. אין איזון ברמת המחקר של

האפקטיביות – השיטה ההומניסטית והפסיכודינמית זכו לפחות מחקרים.

לכל השיטות יש גורמים משותפים ויתכן שאלה הם החשובים בהשגת תוצאות: .2

יחסים בין-אישיים של חום ואמון – מגבירים את תחושת היכולת והביטחוןא.העצמי של המטופל.

תמיכה והרגעה – מקבלים עזרה לבעיות ונרגעים כי המטפל יודע מה לעשות,ב.מה שנוסך בהם תקווה שמצבם ישתפר.

דה-סנסיטיזציה – כל עיסוק בבעיה עצמה לא משנה באיזו שיטה גורםג. לדה-סנסיטיזציה שלה, ראיה שלה בפרופורציות נכונות יותר, הכחדה של

ההתניה המאיימת ועוד.

חיזוק של תגובות אדפטיביות – כל מטפל שזוכה באמון המטופל משמשד.כגורם מחזק של תגובות טובות ורצויות.

הבנה או תובנה – הגעה להסבר של התופעה ודרך לפתרונה – נותן תקווה. ה.

טיפול ביולוגי4.6

תרופות4.6.1

תרופות לסכיזופרניה חוללו מהפכה. מחלקות פסיכיאטריות נהיו יותר נשלטות50בשנות ה- ואנשים שוחררו לבתיהם מהר יותר. מספר שנים מאוחר יותר גילו תרופות לדיכאון ולחרדה.

ככלל – התרופות מועילות, מפחיתות צורך באשפוז, אבל מצד שני יש להן הרבה תופעות לוואי, הן לא זמינות לכולם )יש אנשים שמכל מיני סיבות לא יכולים לקחת אותן( וכן הן

מספקות פתרון לסימפטומים ולא בהכרח לבעיה עצמה.

. וליום, ליבריום וקסאנקס. גורמיםbenzodiazepines – ממשפחת ה-תרופות מפחיתות חרדה להפחתת מתח ונמנום. משתמשים בהם לעבור תקופות קשות, לטפל בהפרעות חרדה,

בתופעות של מתח ועוד. הם מועילים בטווח קצר אבל משתמשים בהם יותר מדי ולא תמיד למטרות הנכונות. התלות בתרופה מפחיתה את הצורך ללכת לטיפול ולגלות את שורש

אם מפסיקים את נטילתwithdrawal וגם toleranceהבעיה, וכן מובילה להתמכרות פיזית. יש התרופה. בנוסף – יש פגיעה בריכוז, זיכרון ויכול להיות גם מוות במקרה של שילוב עם

אלכוהול. של סרוטונין( יש השפעהreuptakeבשנים האחרונות גילו שגם תרופות נוגדות דיכאון )חוסמות

רפואית על חרדה.

- הסוג הראשון של תרופות נגד סכיזופרניה הוא ממשפחת ה-תרופות אנטי-פסיכוטיותphenothiazinesביניהם טורזין )כלורפרומזין( ופרוליקסין )פלופנאזין(. הם לא עובדים כמו ,

תרופות מפחיתות חרדה, אלא חוסמים רצפטורים של דופמין. תרופות אלה יעילות בהקלה על הזיות ובלבול, והחזרה של תהליך מחשבה הגיוני. חלק

מהמאפיינים של סכיזופרניה נשארים – התבודדות, בעיות קשב, קהות רגשית. חייבים לקחת את התרופה באופן מתמשך. התרופה מונעת התקף חוזר ומאריכה את משך הזמן בין

אשפוזים. התרופות לא עוזרות לכל החולים, ויש להן תופעות לוואי קשות. תופעת לוואי קשה במיוחד

– תנועות לא רצוניות של הלשון, פנים, פה או לסת. זו תופעה שלרובtardive dyskinesiaהיא אחוזים מהמטופלים בתרופות אנטי-פסיכוטיות. 20אינה הפיכה וקורית ל-

, שמפחיתות סכיזופרניה עםatypical antipsychoticsבשנים האחרונות יש תרופות שנקראות פחות תופעות לוואי. כולל קלוזאפין וריספרידון. הם משפיעים על רצפטורים אחרים של דופמין

וגם על נוירוטרנסמיטרים אחרים כמו סרוטונין.

. ישenergizing – הגדלה של כמות סרוטונין ונוראפינפרין, אפקט של תרופות אנטי-דכאוניות tricyclic שמפרק את הסרו והנוראו, כך שהכמות שלהם במוח עולה,וכן MAOחוסמים של

antidepressants שחוסמים reuptake .של הסרו הנוראו יש להם תופעות לוואי לא רצויות. ובנוסף יכולים להיות קטלניים )בעייתי עם חולים דכאוניים(.

פועלים על סוגי מזון כמו גבינה, שוקולד ויין ויוצרים בעיות לב. MAOחוסמי

OCD כמו פרוזק, פקסיל, וזולופט. הם יעילים גם בטיפול reuptakeיש תרופות שחוסמות ופאניקה. יש להן פחות תופעות לוואי.

בנוסף – משתמשים בליתיום בעיקר לחולים עם הפרעה בי-פולארית. הוא אפקטיבי כדי לייצבאת מצב הרוח, אבל עם הרבה תופעות לוואי.

משתמשים היום בתרופות נגד עוויתות לטיפול בהפרעה בי-פולארית, הם מפחיתים מניה,אבל פחות אפקטיביים מליתיום – אבל עם פחות תופעות לוואי.

לאנשים שסובלים ממאניה חמורה, ניתן לתת תרופות אנטיפסיכוטיות.

– תרופה ממריצה בשימוש אצל ילדים שסובלים מהפרעת קשב היפראקטיביתרתאליןAttention Deficit Hyperactivity Disorder/ADHDלמרות שנראה מוזר לתת סם ממריץ לילד :

היפראקטיבי – זה עובד – מגביר את כמות הדופמין במוח. ילדים מגבירים קשב ומפחיתיםפעילות לא רצויה.

יש מחלוקת סביב הנושא כי יש מקומות שרשמו רתאלין מהר מדי עקב אבחון זריז מדי שלADHD .בגלל שיש הרבה תופעות לוואי יש להיזהר באבחנה .

4.6.2ECT

דומה לשל אפילפסיה. היה פופולריseizureבטיפול בשוק זרם חשמלי מתון מועבר במוח ויוצר , אבל כיום משתמשים בו רק במקרים חמורים של דיכאון כשלא1940-1960מאד בשנים

מגיבים לתרופות.

בעבר החוויה של טיפול בשוק הייתה מאוד מפחידה – המטופל היה בהכרה עד לקבלת השוק עצמו, סבל מבלבול ואובדן זיכרון, ולעיתים גם מנזק פיזי. כיום המטופל מורדם, השרירים

טיפולים בחודש. ניתן לשמור את בעיית אובדן4-6מורגעים ע"י זריקה, והזרם חלש מאוד. יש הזיכרון למינימום בכך שנותנים זרם חלש ביותר לצד הלא דומיננטי של המוח.

אף אחד לא יודע איך התהליך הזה מפחית דיכאון. אבל זה עובד על חלק מהאנשים ששרוייםבדיכאון עמוק. זה פשוט גורם לשחרור כמות רצינית של נוראו וסרו.

שילוב טיפול פסיכולוגי וביולוגי4.6.3

כיום מקובל לשלב טיפול פסיכולוגי וביולוגי, אפילו עבור הפרעות כמו סכיזופרניה שהטיפול התרופתי בהן יעיל. נראה שבכל מקרה התערבות מכיוון אחד משפיעה גם על הכיוונים

האחרים )טיפול פסיכותרפי יכול לגרום לשינויים ביוכימיים, לדוגמא(.

השפעות של תרבות ומגדר על טיפול4.7

בארה"ב שחורים ואינדיאנים מאושפזים יותר מאשר לבנים והכי פחות מאושפזים אסיאתיים. הסיבה לכך אינה פער חברתי או כלכלי וגם לא שכיחות שונה של הפרעות נפשיות: יש מחקר

שמראה שאבחון לא נכון של סכיזופרניה אצל שחורים נפוץ יותר. ספרדים ואסיאתיים יטפלובבן המשפחה במסגרת המשפחה ולא יפנו לאשפוז, בעוד ששחורים יפנו מהר יותר לטיפול.

יש טענה שיש סוגי טיפול שונים שמתאימים לקבוצות אתניות שונות )נניח לאסיאתיים עדיפהשיטת טיפול ממוקדת ומבנית(.

גברים מאושפזים יותר בגלל התמכרות, ונשים יותר בגלל הפרעות מצב רוח.

נשים נוטות יותר לחפש עזרה מרופא המשפחה וממומחי בריאות נפש מאשר גברים.

יש טענה שנשים מעדיפות שיטת טיפול שבה יש דגש על הבעת רגשות ויחסים בין אישייםאבל אין הוכחה לכך.

בכל אופן – נראה שהאלמנט החשוב הוא לא שיטת הטיפול אלא רגישות לקבוצה האתנית והמגדר – בני מיעוטים עלולים להרגיש שהעצות של המטפל הלבן לא מתאימות ולא נכונות.

לא בהכרח שיוך לאותה קבוצה אתנית מבטיח שהטיפול יצליח – יכול להיות פער בין דורחמישי לדור ראשון בארה"ב. יש לקוחות שיתעקשו על מטפל מאותה קבוצה אתנית.

לקוחות שמתעקשים על מטפלים מאותו הגזע או המין – זה חשוב להתאים את המטפללרצונות שלהם, כדי שיווצר באמת מצב של אמון בטיפול.

שיפור בריאות נפשית4.8

קידום עצמי של בריאות נפשית4.8.1

להיות מודעים לרגשות, למחשבות, למוטיבציות, ליכולות ולחולשות שלנו, לקבל אותן, ולפתח את מה שמעניין אותנו ועושה לנו טוב. להיות מעורבים עם אנשים אחרים, ולהיות רגישים

למצבנו מספיק כדי לדעת מתי לפנות לעזרה.

5– social cognition and affect

פסיכולוגיה חברתית – חוקרת כיצד אנשים חושבים ומרגישים כלפי העולם החברתי שלהם,ואיך הם באים ביחסים ומשפיעים אחד על השני.

התנהגות אנושית היא פונקציה של אישיות ושל מצב. נראה שלמצב יש השפעה גדולה מאשראנו מעריכים באופן אינטואיטיבי. יש להתחשב בפרשנות האישית של המצב גם כן.

תיאוריות אינטואיטיביות של התנהגות חברתית5.1

אנו מפעילים חשיבה "מדעית" באופן אינטואיטיבי בחוקרנו את הסביבה: אנו אוספים נתונים, מנסים לעשות קורלציות, ואז מנסים למצוא את הסיבה והתוצאה. שלבים אלה תקפים גם

לגבי מחקרנו את עצמנו.

צורת חשיבה זו היא אפקטיבית, אבל עלולה גם להוביל אותנו לטעויות תפיסה ופרשנות.

סכמות5.1.1

אנו מבססים את דעותינו על העולם החברתי על סמך האנשים שאנו מכירים באופן אישי – וזו לא קבוצה מייצגת. גם התקשורת מהווה מקור מידע, אבל גם היא מוטה. גם המידע הזה נאגר

אצלנו בזיכרון ואנו שולפים אותו באופן סלקטיבי.

(, גם אםvividnessאחד הפקטורים שמשפיעים על המידע שאנו מבחינים וזוכרים הוא חיות )המידע הזה פחות אמין. זה רלבנטי גם ליום-יום וגם לתקשורת.

כאשר אנו אוגרים מידע חדש אנו משווים אותו עם המידע הקיים, עם הסכמות שלנו.Schematic processingעוזרת לנו לעבד כמות גדולה של מידע ולזכור אותו, היא מהירה

ואוטומטית. בנוסף אנו חושבים בצורה סכמתית גם על עצמנו, וקל לנו יותר לזכור מידע שנוגעלסכמה העצמית שלנו מאשר מידע כללי.

סוג אחד של סכמות )שנדבר עליו בהמשך( הוא סטריאוטיפ.

בזיכרונות ובתפיסה.biasאנו משלמים מחיר על היעילות הזו של עיבוד סכמתי – מתקבל primacyהמידע הראשון שאנו מקבלים משפיע יותר על הרושם הכללי שאנו יוצרים. ידוע בשם

effectהסיבה היא שאנו נוטים להתעלם ממידע שלא מתאים לסכמה הראשונית שלנו. אנו . מפעילים רציונליזציה כדי להתאים מידע סותר.

גם הזיכרון שלנו מושפע מהעיבוד הסכמתי – בניסוי הראו לאנשים אישה, לחציים סיפרו שהיא ספרנית ולחציים שהיא מלצרית, ואנשים נטו לזכור התנהגויות שהתאימו לסטריאוטיפ של כל

מקצוע, למרות שהיה מספר שווה שלהם. אם אנשים לא זוכרים כלל – הם ישתמשו בסטריאוטיפ כדי לעשות "ניחוש מושכל". בנוסף – הסכמות הן כמו תיקיות, ואנו מצפים

למצוא בהן מידע ספציפי.

אם יש התנהגות מאוד קיצונית, שסותרת את הסכמה, אנו נזכור אותה היטב.

אם אנו נחשפים למידע שמאשש ולמידע שסותר את הדעה שלנו, אנו ניטה לחשוב שהמידע שמחזק אמין יותר, ולחזק את הדעה שלנו. זה מראה שאם מעוררים דיון ציבורי, זה יוביל

להתבצרות בעמדות ולא לפתיחות.

גם לגבי תפיסה עצמית העיקרון הזה עובד – אנו נוטים להאמין שאנו יודעים לבצע משימה )או Perseveranceלא יודעים לבצע אותה( על סמך הרושם הראשוני שאנו מקבלים – זה נקרא

effectבניסוי הראו לאנשים פתקי התאבות וביקשו שיגידו מי אמיתי ומי לא, לחלק נאמר . שהצליחו מאוד וחלק נאמר שלא הצליחו. גם אחרי שהסבירו להם שזו מניפולציה, לרוב מי

שנאמר לו שהצליח הרגיש שהצליח יותר מאלה שלא. הסבר אפשרי – כאשר אמרו לנבדקים את מידת הצלחתם הם הסבירו את מידת ההצלחה על סמך הסכמה העצמית שלהם, ושכנעו

את עצמם שיש סיבה לכך.

סטריאוטיפים5.1.2

- איזו תכונות מתאימותcovariationסכמות של קבוצות של אנשים. מהוות מיני-תיאוריות של לכל אדם, על סמך השתייכותו לקבוצה מסוימת.

כאשר יש לנו סכמה שמעודדת אותנו לראות קשר בין תכונות, אנחנו נעריך יתר על המידה אתהקשר ביניהן, גם כאשר עובדתית אין קשר ביניהן ולהפך.

במציאות אנו משמרים את הסטריאוטיפים גם לאור עובדות שסותרות זאת. אם, לדוגמא, הומוסקסואליות היא תכונת מיעוט, וגם גבר שעושה מחוות נשיות היא תכונת מיעוט, שילוב של השניים הוא אירוע ייחודי, ולכן נזכור אותו טוב יותר. לרוב גם אין לנו אפשרות לדעת את

המידע האמיתי הכולל, ואולי אף נעוות ונחליט שמי שעושה תנועות נשיות הוא הומו ומי שהואהומו נוטה לעשות יותר תנועות נשיות.

ולא נשים לב אליו. non-eventמבחינתנו מי שהוא לא הומו ולא עושה תנועות נשיות נחשב ל-

. Non-eventsגם בתקשורת משמרים סטריאוטיפים, שכן השאר הם

הסטריאוטיפ משפיע גם על ההתנהגות שלנו עם אנשים, ויכול לגרום לכך שנתנהג בצורה שתגרום להם להתנהג בצורה שתואמת לסטריאוטיפ שלנו. גם לגבי עצמנו זה עובד – אם אנו

מחשיבים את עצמנו לחלק מקבוצה שבאופן סטריאוטיפי מוצלחת פחות ביכולת מסוימת, אנחנו לא נצליח במשימה אם תוגדר שהיא בוחנת יכולת זו וכן נצליח בה אם אותה משימה

תוגדר כמבחן ליכולת אחרת.

attributionsייחוסים 5.1.3

באופן טבעי אנו נוטים לחפש סיבה להתנהגות מסוימת )שלנו או של אחרים( ולייחס אתההתנהגות למשהו.

טעות הייחוס הבסיסית5.1.3.1

לעתים קרובות אנו נדרשים להגיד אם הסיבה להתנהגות היא אישיות האדם או המצב. אם , ואם נטען שזה המצב נבצעinternal/dispositional attributionנגיד שזו האישיות אנו מבצעים

external/situational attribution .

היידר, מייסד תורת הייחוס, טוען שאנו נוטים לבצע ייחוס מהסוג הראשון יותר. הסכמה שלנומובילה אותנו לעשות זאת. זוהי טעות הייחוס הבסיסית.

לדוגמא – אנו ניטה לחשוב שמי שקובע את נושא השיחה הוא יותר אינטליגנטי מהשאר, למרות שהוא "משחק" תפקיד. נראה שיש כאן השפעה גם על תפיסת מגדר – גברים נוטים

לדבר יותר בסביבות מעורבות מאשר נשים, ולכן גם נשים ושם גברים יחושו שהגברים יותראינטליגנטים.

אנו מבצעים טעות ייחוס זו גם כלפי עצמנו )אני כוססת ציפורניים – כנראה שיש משהו שמטריד אותי(. הוכחה פורמלית לכך יש בניסוי שנועד להוכיח את תיאורית הדיסוננס

1$הקוגניטיבי – הניסוי שבו נתנו לסטודנטים לעשות מטלה משעממת, ואח"כ לחלק נתנו שכנעו את עצמם1$ כדי לשכנע אחרים לעשות את המטלה. אלה שקיבלו רק 20$ולחלק

דיווחו שהיא הייתה20שהמטלה באמת לא הייתה נוראה כל כך, בעוד שאלה שקיבלו משעממת באותה מידה של קבוצת הביקורת. הסיבה – אלה ששכנעו אחרים עבור הרבה כסף ידעו שזו הסיבה ולכן יכלו לדווח את תחושותיהם המקוריות לגבי המטלה. אלה ששיקרו בשביל

דולר אחד לא יכלו לראות בכסף סיבה מספקת והיו צריכים להתאים את התחושה שלהם כךשהיא תהווה את הסיבה.

.psychologist-self ו-subject-selfתיאורית התפיסה העצמית מגדירה שני חלקים בעצמי – הראשון מתנהג והשני מפרש. מנקודת מבט פיזיולוגית – ניתן להגיד שיש בצד שמאל של

ניתן לראות זאת –split-brain operationהמוח, במרכז השפה, "פרשן" של חוויות. במקרים של צד שמאל המילולי מפרש את ההתנהגות בצורה עצמאית, למרות שיש סיבה אמיתית לפעולה

של צד ימין, שהוא פשוט לא מודע אליה )אז הוא ממציא משהו(. אנו נוטים לפרש התנהגות,גם שלנו, לפי הסברים סבירים, לאו דווקא האמיתיים.

הבדלים בין-תרבותיים בתהליכי ייחוס5.1.3.2

השערה – נטייה לבצע טעות ייחוס בסיסית )או תהליכי ייחוס בכלל( קשורה לתרבות שלנו, ולכן שתרבות המערב שמדגישה אינדיבידואליות נראה יותר דגש על תכונות אופי. ישנן

הוכחות שיפנים, הודים אכן שמים יותר דגש על המצב והחברה.

יתכן שבתרבויות אלה יש באמת משקל גדול יותר לחברה ולסביבה, ולא רק שהם נוטיםלעשות טעות ייחוס בסיסית פחות.

attitudesעמדות 5.2

עמדות – הערכות ותגובות לטובה ולשלילה לגבי אנשים, מצבים, אובייקטים ואספקטיםאחרים של העולם.

עמדות מבטאות הן רגשות, הן התנהגויות והן קוגניציות. לפיכך – לעמדה יש מרכיב רגשי, קוגניטיבי והתנהגותי. )לדוגמא – יש סטריאוטיפים שליליים שהם קוגניציות, לבין אפליה שהיא

התנהגותית, לבין דעות קדומות שהן רגשיות(.

נראה שישנם סטים של עמדות שהולכים בד"כ ביחד )נניח שמאלני וימני...(. הקישור בין – אנו ניטהcognitive consistencyהתכונות הוא פנימי ולאו דווקא לוגי. התיאוריה הזו נקראת

ליצור אסופה של עמדות, אמונות והתנהגויות שהן קונסיסטנטיות. יתכן שזה נכון רק לגבי מי שעוסק בתחום – ובאופן כללי פחות מטריד אנשים: יש אי-קונסיסטנטיות מדהימה בחלק

מהנושאים...יש להיזהר לא להאשים מישהו בחוסר קונסיסטנטיות, ולוודא שהוא לא פשוט לאקונסיסטנטי עם הדעות שלנו...

– כל אחת מורכבת מאמונה, עמדהopinion moleculesיש השערה שהעמדות שלנו ארוזות ב- ותפיסה של תמיכה חברתית בדעה. כל מולקולה כזו עוזרת לנו להביע דעה מוצקה, להסכים

עם אחרים ולזהות עצמנו עם קבוצות.

תפקידי העמדות:5.2.1

פונקציה אינסטרומנטלית – עמדות שאנו מחזיקים מתוך תועלת או סיבה פרקטית. .1

פונקציה של ידע – עמדות שעוזרות לנו לארגן את הידע על העולם )סכמות(. .2

פונקציה של הבעת ערכים – עמדות שמביעות ערכים פנימיים שלנו. עמדות אלה לא.3משתנות בקלות.

פונקצית הגנה על האגו – עמדות שמגנות מפני איומים על האגו וההערכה העצמית..4 )דוגמא – הומופוביה של מישהו שמרגיש נטיותprojectionמנגנון אחד –

הומוסקסואליות(. – מאשימים את המיעוט בכלscapegoat theoryעמדות נגד מיעוטים מהוות הוכחה ל-

מיני בעיות אישיות וחברתיות שלא בהכרח קשורות אליו. בקרב משפחות שבהן יש דגש רב על האבא, היררכיה משפחתית ודאגה לגבי מצב

סוציו-אקונומי, מתפתחת אישיות "אוטורטיבית" – כנועה למי שמעליה ואגרסיבית כלפי מי שמתחתיה. הם יטו לתמוך בדעות פשיסטיות. לא ברור אם רכישה של אופי

זה היא תוצר למידה פשוט או תהליך פסיכואנליטי מורכב. יש גם תלות תרבותיתבעמדות שיבטאו אנשים עם אישיות אוטורטיבית.

פונקצית התאמה לחברה – עמדות שעוזרות לנו להרגיש חלק מקבוצה. עמדות אלה.5 ישתנו בהתאם לנורמות של הקבוצה. דוגמא – אמריקאים דרומיים ששנאו כושים

, עמדה שהשתנתה עם הנורמה החברתית. עמדות שנובעות מסיבה זו50בשנות ה-יהיה קל לשנות באופן יחסי על ידי חקיקה ואכיפה של שינוי התנהגותי.

עמדות והתנהגות:5.2.2

חקר עמדות מסייע לנו לחזות התנהגות של אדם בעתיד. הקשר בין עמדה להתנהגות הוא מורכב – לפעמים נאלצים להתנהג בניגוד לעמדות, בשל סיטואציה, מטרה, או לחץ חברתי.

ככלל עמדות עוזרות לנבא התנהגות תחת ארבעת התנאים הבאים:

– מי שעמדותיו לא חזקות ועקביות עלול לחוות העמדות הן חזקות ועקביות.1 אמביוולנטיות וקונפליקט. מצב זה יכול לקרות בשל גורמים חיצוניים )השתייכות לשתי קבוצות עם עמדות מנוגדות( או פנימיים )אנו אוהבים משהו שאנו יודעים שאינו בריא(.

העמדות קשורות להתנהגות באופן ספציפי.2

העמדות מבוססות על חוויות אישיות.3

מודעות לעמדות.4

דיסוננס קוגניטיבי:5.2.3

תיאוריה של ליאון פסטינגר. לפיה יש התנהגויות שמובילות לעמדות. דיסוננס קוגניטיבי הוא המצב בו יש אי נוחות כתוצאה מקוגניציות לא עקביות. אם נעסוק בהתנהגות שלא תואמת את

העמדה שלנו, יהיה עלינו לחץ לשנות את העמדה. הדיסוננס גדול ביותר כאשר אין קונסוננס דולר(. ככל20– משהו שיגרום להתנהגות שלנו להיות הגיונית )כמו בסיפור של הדולר וה-

שנגיב לדרישה קטנה יותר, כך הדיסוננס יהיה גדול יותר: אם ילד מגיב לעונש קל ומפסיק

לשחק במשחק הוא ישכנע את עצמו שהוא לא באמת רצה את המשחק. אם הוא מגיב לעונשחמור – הוא ירגיש ששללו ממנו משהו שהוא רוצה.

משיכה בין אישית5.3

חיבה5.3.1

חיבה מבוססת על משיכה פיזית, קרבה, היכרות, ודמיון.

אטרקטיביות פיזית של בן אדם נחשבת לתכונה שלא ראוי לשפוט לפיה כי אין לו שום שליטה עליה, אבל בפועל היא משמשת קריטריון חזק מאוד, בעיקר בתחילת הקשר. אחת הסיבות

לכך היא שאנו זוכים להערכה חברתית גדולה יותר אם בני הזוג שלנו יפים.

קרבה מעודדת חיבה, פרט למקרים שבהם יש אנטגוניזם ואז סביר שתתפתח איבה.

ניסוי שמדגים יפה חיבה כתוצאה מהיכרות – הראו לנשים תמונת ראי של עצמן ותמונהרגילה, וכן לחבריהן. הנשים בעצמן העדיפו את תמונת הראי, והחברים את התמונה הרגילה.

הסיבה שדמיון מעורר חיבה – היא שאנחנו נוטים להעריך את עמדותינו ונשמח להיות בקרבתמישהו שמעריך אותן גם כן. מובן שדמיון גם קשור לקרבה והיכרות.

משיכה מינית ורומנטית, ואהבה5.3.2

, האמון, הדאגה. attachmentאהבה נפרדת מחיבה בעיקר במידת ה-

כיום בחברה המערבית יש קשר חזק בין אהבה לנישואין.

אהבה. בסוג השני עוצמת הרגשות נמוכה יותר,companionate לבין passionateיש הפרדה בין יש יותר דגש על אמון, דאגה, סובלנות וחיבה.

במחקר שבוצע על זוגות שנישאו מוך אהבה לעומת זוגות שנישאו מתוך שיקולים תועלתיים –בשנים הראשונות יש הבדל גדול, אך בבאות אין כמעט.

יש חלוקה אחרת שמחלקת אהבה לאינטימיות )רגשי(, תשוקה )מוטיבציה( ומחויבות)קוגניטיבי(. בעזרת קריטריונים אלה ניתן לסווג סוגים שונים של אהבה.

אסטרטגיות "זיווג"5.3.3

גישה אבולוציונית. סוציוביולוגיה.

גברים ונשים מזדווגים כדי להוליד צאצאים. יש צורך לגבור על תחרות, לבחור שותפים פוריים,להרות, למנוע בגידה ולהבטיח את הגידול התקין של הצאצאים.

ניתן לצפות לאסטרטגיות שונות אצל גברים ונשים – גברים יטו לעבר כמה שיותר נשים, ונשיםיטו לחפש שותף נאמן. זאת אומרת – גברים הם פחות בררנים.

בנוסף – גבר יעדיף לבחור אישה צעירה ופורייה, אישה תעדיף לבחור גבר אמיד שיוכל לתמוךבילדים. לפיכך – גברים יעדיפו צעירות ונשים יעדיפו מבוגרים.

ישנה ביקורת – גם אם התנהגות היא נפוצה זה לא אומר בהכרח שזה גנטי.

ישנה תיאוריה לפיה ניתן ליצור משיכה בין אישית בעזרת עוררות חיצונית בלתי קשורה. ישהסבר ייחוס, הסבר של אקסיטציה בשרשרת, פסיליטציה של רגשות.

social interaction and influence – 18פרק 6

השפעה חברתית – ניסיון מכוון וישיר לשנות אמונות, עמדות או התנהגויות.

Complianceקבלה של ההשפעה החברתית, לא בהכרח מלווה בהסכמה אתה )נניח – ילד – יאכל תרד, אבל ימשיך לא לאהוב אותו(. נבצע את הפעולה אבל לא נשנה עמדות.

Internalization .קבלה מתוך שכנוע בצדק של המשפיע. נשנה עמדות כתוצאה מכך –

Resistance .עמידה נגד ההשפעה, לפעמים אפילו מרידה נגדה –

ישנם סוגים רבים של השפעות חברתיות לא ישירות או לא מכוונות: נורמות חברתית, קרבהשל אחרים.

אינטראקציה חברתית והשפעה חברתית מרכזיות בחיי הקהילה: שת"פ, אלטרואיזם, אהבה.לרוב חוקרים יתמקדו באספקטים השליליים של השפעה חברתית.

נוכחות של אחרים6.1

6.1.1Facilitation

לפי נורמן טריפלט, פעמים רבות אנו מתפקדים טוב יותר בנוכחות אחרים מאשר לבד )רכיבה. co-actionמהירה על אופניים וכד'(. מאז הוכחו האפקטים הפסילטטיביים של

גם נוכחות של צופה מגבירה את הביצועים.

ושל נוכחות קהל. coaction מוגדר כאפקט של facilitationלפיכך

לא רק הביצועים הטובים מוגברים, אלא גם הביצועים הרעים )יעשו יותר טעויות בנוכחות תגובותZajoncקהל(. לפעמים זה אומר שהאיכות הכוללת יורדת, ולפעמים שהיא עולה. לפי

פשוטות, אוטומטיות או אינסטינקטיביות, עוברות פסיליטציה, ותגובות מורכבות יותר או שנלמדו לא מזמן נפגעות. נוכחות אדם אחר מגבירה את העוררות ולכן תגביר את הפעילות,

אם הפעילות מוכרת ואוטומטית היא תבוצע יותר טוב, ואם לא – פחות טוב, כי התגובה היותרצפויה היא הלא נכונה.

יש סברה שמדובר לא רק בנוכחות האחרים, אלא בתחושה קוגניטיבית של תחרות ורצון לזכות בהערכה. לפיכך יש תלות בעד כמה המצב תחרותי, עד כמה דעת הצופים מוערכת, וכד'. בכל מקרה – בכל המחקרים – גם אלה שישבו לבד ידעו שהנסיין עוקב אחריהם, כך שיש פה מידה

של קהל. יש מחקרים שמוכיחים שגם נוכחות בלבד היא פסיליטטורית.

טוענת שנוכחות של אחרים מסיחה את דעת הנבדקdistraction-conflictתיאוריה נוספת, ודורשת חלוקת קשב. קונפליקט קשב זה הוא שמעורר את תגובות הפסיליטציה.

טוענת שאדם מנסה להרשים ולהציג עצמו בצורה חיובית –Self-presentationתיאורית במשימות פשוטות זה יגביר ריכוז, ובמסובכות יגביר תסכול מקושי המשימה.

נראה שכל ארבעת ההשערות תורמות למנגנון הפסיליטציה )נוכחות, הערכה, הסחת דעהוהצגה עצמית(.

6.1.2Deindividuation

טען שניתן לראות אגרסיביות והתנהגות בלתי מוסרית ופרימיטיבית אצלLeBonחוקר בשם המונים, התנהגות שמתפשטת בקרב ההמון כמגיפה, ולא קיימת כאשר כל אדם בנפרד. הוא

היה חוקר עם כל מיני דעות קדומות נגד נשים ובעלי המעמד נמוך, אבל מחקרים מודרניים של פסטינגר, פפיטון, ניוקומב וזימברדו )בין השאר( מאוששים את טענתו תחת השם

Deindividuationהרגשה של אובדן זהות אישית והתמזגות אנונימית לתוך הקבוצה. תנאים – סביבתיים דרושים: אנונימיות, רמת עוררות גבוהה, פוקוס על אירועים חיצוניים, אחדות

, שסממניה הם ירידהDeindividuationבקבוצה. תנאים אלה מובילים למודעות עצמית נמוכה ו- בעכבות נגד פעילות אימפולסיבית, רגישות לאותות מידיים ומצבים רגשיים עכשיויים, חוסר

יכולת לשלוט בהתנהגות וחוסר רציונליות.

תלבושת אחידה, כיסוי פנים, התייחסות קבוצתית מובילים אדם למצב זה. )בניסוי של זימברדו נשים שהיו בתנאים אלה חשמלו נבדקות יותר מאלה שהיו אינדיבידואליות. ילדים שנשאלו

לשמם לקחו פחות ממתקים בלי רשות וכד'(. יש טענה שניסויים אלה הגבירו את היצר הרע בגלל שאנשים היו מחופשים לדמויות שליליות. כאשר חיפשו אישה לאחות, היא נתנה פחות

יכולה להוביל גם לנדיבות יתרה. Deindividuationשוקים. מכאן ש-

6.1.3Bystander intervention

אישה בשם קיטי ג'נובז הותקפה ברחוב. היא נלחמה במשך חצי שעה, שמעו אותה64בשנת שכנים, אבל אף אחד לא בא לעזור ולא קרא למשטרה. הופגנה פה כביכול אפטיות של38

של נוכחות במשפט,overheadהעומדים מהצד, אבל במחקר עלה שהם פחדו מהסכנה, מה- לא ידעו איך להגיב כי המצב לא היה צפוי, וחששו להשתטות ולפעול כאילו שמדובר במקרה

חירום אם לא באמת היה כך. לפי המחקר – מפתיע שיש פעמים שאנשים כן מתערבים...

לפעמים נוכחות של אחרים מפחיתה עוד יותר את מידת ההתערבות - או שחושבים שהמצבלא כזה רציני או שמישהו אחר כבר ידאג לזה...

לא תמיד קל להגדיר את המצב כמצב חירום. לרוב נדחה את התגובה ונראה איך אחרים , וכולם חושבים שלא מדבור במצב חירום כי אין אףPluralistic ignoranceמגיבים. יש מצב של

אחד שמגיב.

בנוסף – אם יש כמה אנשים שלא רואים אחד את השני אבל יודעים על קיום האחרים, לא ברור על מי האחריות להגיב. יש כמעט קורלאציה מושלמת )יחס ליניארי הפוך( בין מספר

האנשים שעומדים מהצד לבין מידת התגובה.

כאשר יותר ברור שמדובר במצב סכנה, והאחרים רואים אחד את השני, יש מידה גדולה יותרשל סיוע.

כאשר אחד בא לעזור, רבים אחרים יבואו אחריו )כי הוא הגדיר את המצב כמצב חירום(. אנו מאמצים מודלי עזרה של אחרים. גם דמויות טלביזיונית יכולות לשמש מודל לחיקוי בנושא

עזרה. )יש תקווה לטלביזיה החינוכית(.

גם מודעות לכל הנושא עוזרת – מי שמודע לכך שבד"כ אנשים מתנהגים כמו שתיארנו יהיהרגיש יותר ויעזור יותר.

אלטרואיזם6.1.4

נטייה לעזור לאחרים גם כאשר אין "פרס". יש מספר נקודות מבט על הנושא:

1.Social exchange theoryאין ממש אלטרואיזם – כל עזרה לזולת היא לא נטולת -

תועלתניות – האדם ירגיש טוב יותר, יזכה להכרה מחבריו.

אמפתיה – אנשים חשים במצוקה כאשר אחרים חשים במצוקה ועוזרים להם כדי.2להקל על מצוקתם האישית. רלבנטי כאשר האדם בצרה צפוי לקבל את העזרה.

נורמות חברתיות. .3

סיטואציות שבהן אדם יפגין יותר אלטרואיזם: כאשר הוא חש אשמה, במצב רוח טוב, כשראינומישהו אחר עוזר לפני זמן מה, ואם יש לנו אמונה דתית עמוקה.

יש הוכחות ביולוגיות לכך ששת"פ, עזרה, וחלוקה טבועות בגנים שלנו – עזרה לשרידה שלהמין. יש כמובן השפעות חברתיות, תרבותית ומשפחתיות על מימוש הנטייה הגנטית הזו.

6.2Compliance & Resistance

אנו מושפעים מדעת הרוב וניטה לשנות את דעתנו אם יש רוב מוחלט לדעה הפוכה )גם אם אנשים זה כבר הספיק כדי3-4היא לא נכונה(. החוקר סולומון אש בדק השערה זו. מעל

לשנות את הדעה.

לפי דעה אחת – דווקא בגלל שבניסויים של אש היה כל כך ברור מה התשובה, ההפתעה הייתה כה גדולה שהאדם החליט שלא יכול להיות שהוא צודק אם שלושה-ארבעה אנשים

בטוחים בהפך. בחיים המצבים הם לא שחור-לבן ואנו צופים יותר חוסר הסכמה. בנוסף – אדם לא רוצה להיות בדעת מיעוט גם אם הוא צודק – לא לגרור תחושות כעס של הקבוצה

עליו. הקונפורמיות הרבה יותר קטנה אם יש לפחות אחד ששובר את המעגל, אפילו אם דעתולא כדעת הנבדק, ואפילו אם הם לא מעריכים אותו כלל )פיזית או אחרת(.

השפעת מיעוטים6.2.1

חוקרים אירופאיים ביקרו את החוקרים האמריקאים שכן בדקו את השפעת הרוב על המיעוט, בעוד שפעמים רבות מיעוט הוא זה שמכתיב את דעת הרוב. בניסוי דומה לשל אש הם הראו

שמיעוט יכול להוביל לשינוי של דעת הנבדקים גם כן, אם היה עקבי. בניסויים אחרים מודגשת חשיבות העקביות, ללא שחצנות, קביעות או דוגמטיות. מיעוט כזה נתפס כיותר מוכשר

מהרוב. יש השפעה בעיקר אם דעת המיעוט היא דעה מתפתחת בחברה )כמו פמיניזם(. בניסויים אלה אנשים ממש השתכנעו – לא רק התנהגו חיצונית בקונפורמיות. למיעוט יש

אפשרות לגרום לשינוי ולמהפכות.

ציות לסמכות6.2.2

מלחמת העולם השניה העלתה את הנושא הזה למודעות. חנה ארנדט, פילוסופית, טענה שאייכמן לא היה מפלצת, אלא אדם צייתן, בירוקרט במכונה ענקית. היתה לו פילגש יהודיה,

דודן יהודי שהבריח מגרמניה והאמין באופן אישי שהיה צריך לתת ליהודים להגר למדינהמשלהם. לפי ארנדט רוב הנאצים היו כאלה, מה שאומר שהיכולת הזו טמונה ברובנו.

בעיית הצייתנות עלתה שוב בוייטנאם, ובמקרים נוספים.

מהנבדקים המשיכו עד65% חקר את הנושאים האלה: ניסוי החשמול של הנבדקים. מילגרם וולט. לפי מילגרם הצייתנות טבועה בגנים300 וולט(, אף אחד לא הפסיק לפני 450הסוף )

שלנו שכן היא צורך חברתי חשוב. יש ארבעה פקטורים שגורמים לתופעה זו:

נורמות חברתית – אנשים קיבלו על עצמם משימה בתשלום, ובמסגרתה התחייבו.1 להשלים את הניסוי. ההסכם הזה היה מבחינתם קשה לשבירה. אם יפסיקו )ואין

נקודה טבעית להפסקה( הם ירגישו שבזבזו את זמנם וטעו בכך שהסכימו להשתתף. העובדה שהתהליך הולך ומדרדר מגבירה את הצורך להמשיך. הוא לא רוצה להאשים

את הנסיין במשהו לא מוסרי.

השגחה – כאשר הנסיין היה נוכח הציות היה גבוה הרבה יותר מאשר כאשר לא היה.2נוכח בחדר.

3.buffersיש כמה חוצצים בין האדם לבין המשמעות של המעשים שלו – הוא לא –

רואה את הנבדק אותו הוא מחשמל, הוא לא גורם נזק בעצמו אלא דרך מכשיר, הוא לא רואה את הנבדק מחזיק את האלקטרודה, וכד'. גם במלחמה זה כך הרבה פעמים.

קל ללחוץ על כפתור ולהשמיד אלפי אנשים.

הצדקה אידיאולוגית – בין אם זה אמונה באומה גרמנית מאוחדת, בדמוקרטיה נגד.4 הקומוניזם, או בכוחו של המדע. אכן – כאשר אנשים לא ראו את הסמל אל

אוניברסיטת ייל – הם הגיבו פחות, כי מבחינתם זה היה פחות "מדעי".

יש גם אינספור דוגמאות לצייתנות מחיי היום יום )אחיות שנותנות תרופות במינון גבוה מדילפי הוראות טלפוניות של רופאים וכד'(.

הכוח של סיטואציות6.2.3

כאשר שואלים אנשים על מידת הציות הצפויה בניסוי כמו של מילגרם או של האחיות )כולל אחיות( יש הערכת חסר של הציות. אנחנו לא מעריכים נכון עד כמה המצב גורם לנו לשנות

את ההתנהגות שלנו.

– יצרו כלא באוניברסיטתזימברדומחקר שמדגים היטב נושא זה הוא מחקר הכלא של נבדקים יציבים רגשית ובוגרים, נורמלים,24סטנפורד, והזמינו נבדקים. הם בחרו

אינטליגנטים ולבנים מהמעמד הבינוני. חצי מהם הפכו לאסירים וחצי לשומרים. את האסירים עצרו במפתיע, הובילו לכלא, וכלאו אחרי כמה תהליכים רגילים של מעצר. את השומרים

6הזהירו שזה יכול להיות מצב מסוכן. כולם הסכימו להשתתף בתשלום למשך שבועיים. אחרי ימים נאלצו להפסיק את הניסוי כי המצב הדרדר מדי: אנשים לא הבחינו בין התפקיד ששיחקו לבין המציאות, שומרים התייחסו לאסירים כאל חיות בזויות, האסירים הפכו לאוטומטים שרק

רצו לברוח ושנאו את השומרים, כל הרע שבהם יצא החוצה.

מרד6.2.4

מרד בסמכות בניסוי של מילגרם היה או כאשר הסמכות עורערה )היו שני חוקרים שהתווכחוביניהם אם להמשיך או לא( או כאשר היו "נבדקים" נוספים שמרדו.

בניסוי אחר, הציגו בפני קבוצות של אנשים מקרה משפטי, וביקשו מהם לדון בפומבי במקרה, ואח"כ ביקשו מהם להביע דעות "מוזמנות" ובסופו של דבר ביקשו שיסכימו שישתמשו בדעות

לאחר עריכה. אנשים לא הסכימוMHRCשלהם בתור ראיות במשפט על ידי גוף מומצא בשם ומרדו נגד הסמכות. נראה שההבדל העיקרי כאן הוא שמדובר בקבוצה. ככל שהדעה המקורית

של הקבוצה הייתה שונה יותר מהדעה שהתבקשו להביע כך הייתה מרידה גדולה יותר.

לא כדאי להיות מעודדים מדי – הבחירה של האנשים בניסוי השני הייתה בין צייתנות לבין קונפורמיות, לא למוסריות אוטונומית. אבל נראה שזה סביר, ושחוסר ציות מתוך מניעים

מוסריים הוא אקט קולקטיבי מטבעו.

internalizationהפנמה 6.3

המטרה של רבים )מורים, מפרסמים, הורים, פוליטיקאים( היא לגרום לנו להפנים עמדות ולשנות את העמדות שלנו, ולא רק לציית או לפעול כמו הכלל. ניתן להשיג זאת על ידי הצגה

של דעה מוצקה ומשכנעת, או על ידי הצגה של דעה מאוד אמינה.

תקשורת משכנעת6.3.1

מחקר התעמולה התחיל גם הוא בעקבות תעמולה מלחמתית. בתחילת המחקר הממצאים גישות של עיבוד מידע וקוגניציה "סדרו" את70היו מאוד לא חד משמעיים, אבל משנות ה-

תחום המחקר הזה: ישנו שכנוע עצמי על סמך העובדות והעדויות המוצגות.

במחקרים שבדקו זאת הראו שנבדקים שקראו דעה בנושא מסוים ונדרשו להגיב אליה במשפט ( זכרו שבוע אחר כך את תגובותיהם, והייתה התאמה בין מידתcognitive responseאחד )

השינוי בעמדותיהם לבין מידת התגובה שלהם, אבל הם לא זכרו כל כך את הנימוקים עצמם.

אם הנבדקים עודדו להעלות טיעוני נגד, הם השתכנעו פחות. זו טכניקה חינוכית שמשתמשיםבה כדי ללמד אנשים לעמוד על שלהם ולא להיכנע לדברים שאינם רוצים בהם.

(, אלא גם לדברים אחרים כמו מספרcentral route of persuasionאדם מגיב לא רק לתכנים ) (. אדם יבחר בדרך השניה כאשר אינו רוצהperipheral routesהטיעונים, אמינות הדובר וכד' )

או אינו יכול לשפוט את התוכן עצמו – אם אינו מעורב מספיק, לדוגמא.

אנו משתמשים בהיוריסטיקות )כללי אצבע(: הרבה טיעונים = קייס טוב, פוליטיקאים משקרים the heuristic theory ofתמיד, פרופסורים יודעים על מה הם מדברים וכד'. מכנים תיאוריה זו "

persuasionבניסוי שבא להוכיח זאת ראו שבקבוצה שהייתה בעלת מעורבות גבוהה, הייתה ." ביקורת אמיתית על הנימוקים, ואם הנימוקים היו משכנעים אנשים השתכנעו, ואם היו יותר

נימוקים משכנעים השתכנעו יותר, ולהפך לגבי נימוקים לא משכנעים )כמות הנימוקים הייתה משנית לרמת השכנוע שלהם(. לעומתם – בקבוצת המעורבות הנמוכה – הסתכלו בעיקר על

3 נימוקים טובים, ויותר טובים מ-9 נימוקים גרועים היו כמעט שקולים ל-9כמות הנימוקים ו- נימוקים )טובים או גרועים(. גם כאשר שלטו לא על כמות הנימוקים אלא על אמינות המשכנע,

ראו תוצאות דומות.

קבוצות ייחוס והזדהות6.3.2

קבוצות ייחוס הן קבוצות שעמן אנו מזדהים, ומתייחסים לדעתן כדי להעריך את דעתנו. הן מספקות אידיאולוגיה וכן עמדות ספציפיות. תהליך ההזדהות הוא שלב ביניים בין ציות לבין

הפנמה של ערכים.

לא בהכרח צריך להשתייך לקבוצה כדי להשתמש בה כקבוצת ייחוס. לפעמים זו תהיה קבוצהשאנו שואפים להיות בה.

מכיוון שאנו מסתמכים על יותר מקבוצת ייחוס אחת – יהיו קונפליקטים )לדוגמא – בין משפחה לחברים(. במחקר של ניוקומב הוא גילה שתלמידי קולג' מתרחקים מהדעות של

הוריהם ומתקרבים לדעה הרווחת בקולג'.

קבוצת ייחוס חדשה יכולה לספק לנו נתונים שלא ידענו עליהם קודם, ולהוביל לשינוי עמדותשלנו. התהליך הוא מעגלי שכן לרוב נבחר קבוצות שדומות לנו.

קבלת החלטות קולקטיבית6.4

קיטוב בקבוצה6.4.1

היה מקובל לחשוב שהחלטות שמתקבלות בקבוצה הן יותר מתונות. חוקר בשם50בשנות ה-Stonerהחליט לבחון זאת וגילה שהמצב הפוך. אחרי דיון קבוצתי אנשים שוכנעו לדעות יותר

קיצוניות. מחקרים מאוחרים יותר שכפלו את המסקנות. בתחילה חשבו שהקבוצה גוררת לדעות מסוכנות יותר, אבל גילו שהנטייה היא להקצין, לעיתים גם לקוטב השני. לכן התופעה

נקראת קיטוב בקבוצה. תופעות אלה נמצאות בהרבה מקומות, כולל בחבר מושבעיםבמשפט, בייחוד כאשר יש להגיע להחלטה פה אחד.

הסברים:

1.Informational influenceחשיפה למידע ונימוקים חדשים שיזיזו אדם לכיוון דעה –

מוצקה יותר. יש ביקרות על הסבר זה כי יש מעבר בדעות גם אם לא נחשפיםלנימוקים חדשים ומצוידים מראש בנימוקים רבים.

2.Normative influenceאנשים משווים עצמם לנורמה של הקבוצה, וירצו לייצג נורמה –

זאת באופן המיטבי, כולל להקצין אותה. דינמיקת הקבוצה מספקת גם הזדמנויותלהקצין דעות )אתה חושב שזה מסוכן? אני אראה לך מה זה מסוכן...(

ככלל – שני ההסברים קיימים במקביל, ויש עדיפות קלה לראשון.

6.4.2Groupthink

בתהליך זה חברי הקבוצה מדכאים את הדעות שלהם כדי לחשוב בקונצנזוס. מובן שיש בעיות עם תהליך זה – ההחלטות מתקבלות ללא מתן דעת מספקת למהלכים אפשריים שונים, לא בוחנים את הסיכונים של דרך הפעולה הנבחרת, לא מחפשים מידע רלבנטי, מעבדים מידע

מצוי בצורה משוחדת, לא מייצרים תוכניות מגירה ועוד. המחקר המרכזי בנושא הונהג על ידיJanisהוא בחן גם תהליכים בעייתיים כמו החלטת קנדי על הפלישה לקובה, וגם החלטות .

טובות כמו של טרומן על תוכנית מרשל.

ניתן לתאר את התהליך בצורה הסכמתית הבאה:

כדי להימנע ממצבים כאלהJanisהמלצות – על המנהיג להימנע מהבעת דעה מוצקה

, לשתף מומחים חיצוניים, ולעשות מפגש שני שבוdevil advocatesבתחילת הדיון, יש למנות לכולם מותר להתחרט.

במעבדה וליצור תיאוריהJanisישנם מחקרים מודרניים שמנסים לתקף את התיאוריה של מלאה יותר של קבלת החלטות בקבוצה.

תנאים מקדימים:

oקבוצה מלוכדת

oבידוד מהשפעות חיצוניות

oחוסר תהליכים מסודרים לחשיבה על "בעד" ו"נגד" של דרכי פעולה שונות

oמנהיג שמעדיף דרך פעולה מסוימת

oלחץ גבוה

Groupthink

סימפטומים:

o,אשליה של אלמוות, חוסר פגיעות אחידות

oלחץ על מתנגדים

oצנזורה עצמית של מתנגדים

oרציונליזציה קולקטיבית

o" מינויMindguardsחברים שימנעו – "

– תפיסה 5 מבוא לפסיכולוגיה – פרק

– הדרך שבה אנו ממזגים תחושות לכלל פרצפטים )מוצגים( שלperception– תפיסה חושית – התוצאה של תהליך התפיסהפרצפטאובייקטים בעולמנו.

מערכת התפיסה )של הראייה( באה לפתור שתי בעיות עיקריות:

מהו האובייקט? )חתול, כלב וכו'(.1איפה נמצא האובייקט? )שני מטר משמאל, קילומטר קדימה וכו'(.2

גם מערכת התפיסה של השמיעה באה לפתור בעיות דומות:

מהו הקול הזה? )סירנה, צלצול וכו'(.1מאיפה מגיע הקול? )מלפנים, מאחור וכו'(.2

מטרות המערכת התפיסתית6.5

– תהליך קביעת משמעותו של אובייקט באמצעותobject recognitionזיהוי תבניות, זיהוי – .1 ראייה. זהו תהליך חיוני להישרדות האורגניזם כי ברגע שהוא מזהה את האובייקט הוא יודע

עליו הרבה דברים חשובים. – תהליך קביעת מיקומו של האובייקט החזותי.spatial localizationאיתור במרחב, איתור – .2

בעזרת איתור האורגניזם מנווט בסביבתו. גם זה תהליך חיוני להישרדות כי בלעדיו היההאורגניזם נתקל בחפצים, פוסע לעבר עצמים מסוכנים וכו'.

– שמירה על קביעות הופעתם של האובייקטיםperceptual constancyקביעות תפיסתית – .3אף על פי שההשפעה שלהם על הרשתית בעין משתנה כל הזמן.

חקר התפיסה אצל בני אדם מתבצע בעיקר באמצעות טכניקות מודרניות של צילומי מוח:

ERP – event related potentials

PET – positron emission tomography

MRI – functional magnetic resonance imaging

The primaryהאזור במוח שקשור לתפיסה החזותית הוא הקורטקס החזותי הראשוני )?( – visual cortex או – V1הוא מקושר לנוירונים שקולטים שדרים בעין. תהליכי הזיהוי והאיתור .

מתבצעים בחלקים שונים של המוח, ופגיעה בחלק אחד אינה משפיעה על ביצוע האחר.

)) תיאור של מערכת הראיה התפיסתית((

תהליך האיתור6.5.1

. הפרדה בין אובייקטים 1

התפיסה החושית שלנו מארגנת את מה שאנו רואים למערך אובייקטים נבדלים. ארגון מסוגזה העסיק מאוד את פסיכולוגי הגשטלט שהציעו כמה עקרונות בנוגע לארגון אובייקטים:

דמות ורקע –גירוי שמכיל שני אזורים בולטים או יותר, רואים בדר"כ חלק ממנו כדמות ואת השאר כרקע. האזור שמופיע כדמות הוא זה שיש בו עניין, הוא נראה דחוס יותר

ומופיע בחזית. ארגון דמות-רקע יכול להיות הפיך. ניתן לתפוס יחסי דמות-רקע גם בחושיםאחרים כמו שמיעה למשל – לשמוע ציפור על רקע כביש סואן.

:הקבצת אובייקטים – פסיכולוגי הגשטלט הציעו כמה קובעי הקבצה )אובייקטים קרובים זה לזה נוטים להתקבץ יחד(קירבה

)אובייקטים דומים נוטים להתקבץ יחד(דמיון

)נטייה לקבץ יחד אובייקטים היוצרים מתאר רציף ולאהמשכיות טובה קטוע(

)נטייה לקבץ אובייקטים שמשלימים צורות מקוטעות( סגירה

קובעי הקבצה אלה באים לידי ביטוי גם בתפיסה שמיעתית, בעיקר קירבה, דמיון והמשכיותטובה.

. תפיסת מרחק2

רמזי עומק – תמונת הרשתית היא דו ממדית, שטוחה ונעדרת על עומק. רמזי העומק אוהמרחק הם היבטים דו ממדיים מהם ניתן להסיק על המרחק בעולם תלת ממדי.

רמזים מונוקולריים )עין אחת( – גודל יחסי – בין אובייקטים דומים, הקטן יותר נתפס כרחוקיותר

חפיפה – אובייקט שמוסתר על ידי אחר נתפס כרחוק יותר

גובה יחסי – בין אובייקטים דומים, הגבוה יותר נתפס כרחוקיותר

תפיסה קווית – כשקווים מקבילים נראים שהם עומדים להיפגשהם נתפסים כנעלמים במרחב

צל וצלליות – מסייע למיקום האובייקט

*היסט )פאראלאקס( תנועה – כשאנחנו נמצאים בתנועה אז נראה לנו שאובייקטים מסוימים זזים מהר ואחרים לא זזים

בכלל )למשל הירח( וזה נותן אינדיקציה על המיקום שלהאובייקט

רמזים בינוקולריים )שתי עיניים( – פער בינוקולרי- הבדל בין תמונות הרשתית בשתי העיניים. רמז זה חזק במיוחד לאובייקטים קרובים, ככל שהאובייקט

רחוק יותר כך הפער קטן יותר

. תפיסת תנועה3

.תנועה סטרובוסקופית – זו תפיסת תנועה בהיעדר תנועה בפועל על הרשתית שלנו הבזק אור בחשכה ואחרי כמה אלפיות שניה הבזק אור נוסף סמוך למיקום האור הראשון.

האור נראה כנע ממקום למקום כמו תנועה אמיתית. התנועה בסרטי קולנוע היא סטרובוסקופית. הסרט מורכב מסדרה של תמונות שמוקרנות ברצף מהיר כשרווחי חשכה

בינהן. – תנועה מושריתinduced motion,גם זו תפיסת תנועה בהיעדר תנועה על הרשתית –

כאשר אובייקט גדול התוחם אובייקט קטן ממנו מתנועע, העצם הקטן נראה כאילו הואהנע גם אם הוא סטטי.

תנועה אמיתית – תנועה שמקורה בתזוזה בפועל על פני הרשתית. גילוי התנועה הוא מוצלח הרבה יותר כאשר ניתן לראות את האובייקט על רקע מובנה – תנועה יחסית – מאשר על רקע כהה או נייטרלי כשרק האובייקט הנע נראה לעין – תנועה אבסולוטית.

– ירידה ברגישות לתנועהselective adaptationמונח חשוב נוסף הוא הסתגלות בררנית – המתרחשת בשעה שאנו צופים בתנועה. ההסתגלות היא בררנית כיון שאנו מאבדים

רגישות לתנועה הנצפית ולתנועות דומות אבל לא לתנועות השונות בכיוון או במהירות. בדר"כ אנו לא מבחינים בירידה ברגישות אלא מרגישים בהשפעתה של ההסתגלות. רוב

התנועות גורמות לתוצא גרר של תנועה בכיוון הנגדי. )הדוגמא עם מפל המים והצוק( היבטים של תנועה אמיתית מוצפנים בקורטקס החזותי באמצעות תאים ספציפיים. כל תא

מגיב בצורה הטובה יותר לכיוון מסוים ולמהירות מסוימת של תנועה.

תהליך הזיהוי6.5.1.1

– שימוש במידע על הרשתית על מנת לתאר אתשלבי הזיהוי המוקדמים7האובייקט על פי מאפייניו הפרימיטיביים.

מחקרים רבים בדקו את רגישותם של נוירונים ספציפיים בקורטקס החזותי כאשר גירויים שדהשונים מוצגים לאזורי הרשתית הקשורים לנוירונים הללו. אזור רשתי כזה נקרא

. קליטה

קיימים שלושה טיפוסי תאי עצב בקורטקס שמבדילים בינהם באמצעות המאפיינים להם (: feature detectors )גלאי מאפייניםהם מגיבים ולכן הם נקראים

תאים פשוטים – מגיבים לגירוי קווי בכיוון ובתנוחה מסוימים בתחומי שדה הקליטה.1שלהם, התגובה פוחתת ככל שהגירוי שונה מהכיוון האופטימלי.

תאים מורכבים – מגיבים גם לגירוי קווי בכיוון מסוים אך אינם דורשים שהגירוי יימצא.2במקום מסוים בתחומי שדה הקליטה שלהם.

תאים היפר מורכבים – מגיבים רק לגירוי בכיוון מסוים ובאורך מסוים, אם גירוי.3מתמשך מעבר לאורך האופטימלי התגובה תפחת ועלולה להיפסק.

כמו כן יש תאים שמגיבים לצורות נוספות, לאו דווקא קוויות.

יש לעמוד גם על היחסים בין המאפיינים כדי לזהות את האובייקט ועל כך אמרו אנשיהגשטלט – השלם גדול יותר מסכום חלקיו.

– מערכת התפיסה משווה בין תיאור האובייקט לתיאורים של סוגישלבי הזיהוי המאוחריםאובייקטים שונים המאוחסנים בזיכרון ובוחרת את ההתאמה הטובה ביותר.

– הרעיון הוא שההתאמה בשלב זה מתבצעת באמצעות רשתות שלרשתות פשוטות קשרים - מודלים קישריים. דוגמא לכך היא אחסון תיאורי צורה של אותיות. האותיות עצמן

מתוארות במונחים של מאפיינים מסוימים )קו ישר, אלכסון, קשת וכו'( והידע לגבי המאפיינים של האותיות השונות כלול ברשת של קשרים. אלו הם קשרים מעוררים - אם המאפיין מופעל אז ההפעלה מתפשטת אל האות, וקשרים מעכבים. האות חייבת להיות מאופיינת גם לפי המאפיינים שיש לה וגם לפי המאפיינים שאין לה על מנת למנוע זיהוי מוטעה. מחקרים הוכיחו כי קל יותר לזהות אות כאשר היא חלק ממילה מאשר כשהיא

מופיעה לבד. ניתן להסביר זאת על ידי מודלים של רשתות עם הפעלה מלמעלה-למטה. רשתות אלו מכילות קשרים מעוררים ומעכבים בין אותיות למילים יחד עם קשרים בין

אותיות למאפיינים.

זיהוי אובייקטים טבעיים7.1.1.1.1.1

מאפייני הצורה שלהם הרבה יותר מורכבים מאשר רק קווים וקשתות. בידרמן טען כי תבניות גיאומטריות שהן המאפיינים של כל אובייקט שאדם יכול לזהות36קיימים כ-

)גלילים, קוביות, חרוטים וכו'(. כמו תמיד תיאור אובייקט כולל לא רק את מרכיביו אלא גם את היחסים בינהם. ברגע שמורכב תיאור של צורת אובייקט הוא מושווה למערך של תיאורי

צורות המאוחסן בזיכרון כדי למצוא את הזיהוי הטוב ביותר.

( – מושפע אך ורק על ידי הגירויbottom up processתהליך תפיסה מלמטה-למעלה )

( – מושפע גם מהידע ומהציפיות שלtop down processתהליך תפיסה מלמעלה-למטה )האדם

היכולת לתפוס אובייקט נקבעת גם לפי ההקשר שלו. אם ההקשר מנבא את האובייקט אזהוא משפר את הזיהוי. ההשפעה של ההקשר חזקה במיוחד כאשר הגירוי הוא דו משמעי.

אגנוזיה הפרעות בזיהוי כתוצאה מפגיעה מוחית –

אגנוזיה אסוציאטיבית – לא ניתן לזהות אובייקטים כאשר הם מוצגים חזותית אלא רק.1 באמצעות מישוש, טעימה וכו'. ישנם מצבים בהם לא ניתן לזהות רק קטגוריות

מסוימות של אובייקטים: - חוסר יכולת לזהות פרצופיםprosopagnosiaפרוסופגנוזיה .2 - חוסר יכולת לזהות מיליםpure alexiaאלקסיה טהורה .3

תיאוריה שבאה להסביר את זה טוענת כי מערכת הזיהוי הנורמלית מסודרת לפי קטגוריות המאוחסנות באזורים שונים במוח ואם נגרם נזק חלקי למוח אז רק מה שהיה מאוחסן שם

נפגע.

קשב1.1.1.1.2

התהליך בו אנו מחליטים מה לזהות ולמה להקדיש תשומת לב נקרא קשב בררני)סלקטיבי(.

– הפנית קולטני החושים שלנו )עיניים למשל( כך שיעדיפו אתהסתכלות בררנית האובייקטים המעניינים אותנו. נבדק שמסתכל בתמונה, העיניים שלו לא קבועות במקום

אחד. הן סורקות את התמונה – הן נחות לרגע קט, סורקות, נחות וחוזר חלילה. פרקי הזמן בהם העיניים נחות נקראים פיקסציות ואילו התנועות המהירות בינהן נקראות קפצוצים.

העיניים לא ננעצות באקראי אלא במקומות המוסרים את מירב המידע על התמונה. בשמיעה הדבר הכי קרוב לכך הוא הזזת הראש כך שהאוזניים יהיו מכוונות לכיוון הקול

המעניין אבל זה מנגנון שמוגבל באופן יחסי, לדוגמא במסיבה רועשת. אנחנו זוכרים מעט מאוד מהמסרים שאנחנו לא קשובים להם. הדעה הרווחת היום היא שמערכת התפיסה לא מסננת את המסרים האלה לחלוטין אלא מעבדת אותם במידה מסוימת אם כי הם כמעט

ולא מגיעים לתודעה.

((174-175))לקרוא את החלק על הבסיס העצבי של קשב עמוד

קביעות תפיסתית1.1.1.1.3

הנטייה שלנו לתפוס אובייקטים בדרך קבועה יחסית בלי קשר לשינויים בתאורה, לעמדהממנה אנו מסתכלים עליהם או למרחק שלהם מאיתנו.

– הבהירות הנתפסת של אובייקט מסוים כמעט א משתנה אפילוקביעות הבהירות והצבע כשכמות האור המוחזר ממנו משתנה מאוד. קביעותה של הבהירות תלויה ביחסים בן

עוצמות האור המוחזר מאובייקטים שונים. השיעור היחסי של אור מוחזר הוא הקובע את הבהירות. שינוי קיצוני בסביבה יכול לערער עיקרון זה. גם קביעות צבע ניתנת לביטול אם

מסלקים את האובייקט מהרקע שלו. נחוץ רקע הטרוגני במידה מסוימת כדי שמערכתחזותית תקיים קביעות צבע.

– לשם כך יש צורך שמערכת התפיסה שלנו תביא בחשבון גם אתקביעות צורה ומיקוםהתנועות שלנו וגם את תמונות הרשתית המשתנות.

הקביעות התפיסתית הנ"ל מסייעת מאוד לתהליכי הזיהוי והאיתור, ובלעדיה הם היו כמעטבלתי אפשריים.

– גודלו של אובייקט נשאר יציב יחסית גם כאשר הוא מתרחק מהעין. בשנתקביעות הגודל ערך אמרט ניסוי של הערכת גודלן של בבואות גרר שמצא כי מה שמשפיע על1881

תפיסת גודלו של אובייקט זה המרחק הנתפס של האובייקט. בעקבות ניסויו הוא הסיק את הגודל הנתפס של אובייקט גדל הן עם גודל תמונת הרשתית שלעיקרון יציבות גודל-מרחק:

האובייקט והן עם המרחק הנתפס של האובייקט. הכוונה היא שאם המרחק אל האובייקט גדל אז תמונת הרשתית שלו נהיית קטנה יותר אבל המרחק הנתפס שלו גדל. שני השינויים

מבטלים זה את זה ולכן נשמרת קביעות הגודל.

השליות – תפיסות כוזבות או מעוותות. עיקרון גודל-מרחק מסביר היטב איך הן מתרחשות. חדר איימס- חדר הנראה כמו חדר מלבני רגיל לצופה הרואה אותו מבעד לחור הצצה אך

למעשה הוא מעוצב כך שהפינה השמאלית מרוחקת מהצופה כמעט כפליים מהפינה הימנית. ההנחה שזהו חדר רגיל חוסמת את השימוש בעיקרון גודל-מרחק ולכן קביעות

רמזי המרחק מתבטלים. קביעות הגודל נפגמת כאשרהגודל לא נשמרת.

התפתחות התפיסה 1.1.1.1.4

התפיסה מושפעת הן מהתורשה והן מהסביבה. המחקרים ביכולות תפיסה מולדות עוקבים אחר התפתחות התפיסה מהדקה הראשונה לחיים ולאורך שנות הילדות המוקדמות. שיטות

לחקר ההבחנה של תינוקות:

– מתבססת על ההנחה שתינוק נוטה להסתכל באובייקטים שיטת ההסתכלות המועדפת.1 מסוימים יותר מאשר באחרים. מציגים בפני התינוק שני גירויים ובודקים על מה הוא

מסתכל וכמה זמן בדיוק, מזיזים את הגירויים כל הזמן. אם התינוק עוקב בעקביות אחראותו גירוי אז יודעים שהוא מבחין בין שני הגירויים.

– נותנים לתינוק להסתכל על גירוי עד שנמאס לו והוא מפסיק להסתכל. שיטת ההרגלה.2 מציגים בפניו גירוי נוסף, אם הגירוי הזה נתפס כדומה בעיני התינוק לגירוי הקודם אז הוא

יסתכל עליו זמן מועט יחסית ולהפך. כך יודעים שהתינוק מבחין בין הגירויים. חדות ראיה – כושר של אדם להבחין בין חלק לחלק באובייקט מסוים. חדותתפיסת צורות -

הראיה כוללת רגישות לניגודים )הבחנה בין כהה לבהיר וכו'(. מחקרים שעשו עם תינוקות בשיטת ההסתכלות המועדפת גילו כי חדות הראיה עולה במהירות במהלך ששת חודשי

החיים הראשונים, אחר כך היא גדלה לאט יותר ומגיעה לרמות בוגרות בגילאים שנה-שנתיים. יכולת התפיסה של התינוק בן חודש מוגבלת בהתחלה והוא מבחין רק באובייקטים גדולים

חודשים3יחסית, הוא אינו יכול להבחין בפרטים קטנים. זה משתפר כאמור עם הזמן ובגיל יכול התינוק כבר לזהות הבעות פנים.

חודשים ומגיעה לשיאה בסביבות גיל3 – מתחילה להתפתח אצל התינוק בגיל תפיסת עומק חודשים. הוכחה להתפתחות של תפיסת העומק המונוקולרית נמצאת במחקרים שעשו6

שימוש ב"צוק החזותי" והראו כי כשהתינוק גדול מספיק בשביל לזחול תפיסת העומק שלומפותחת היטב.

– מתפתחות ברובן גם בחודשי החיים הראשונים. קביעויות תפיסתיות

כיצד משפיעות התנסויות כל יכולות תפיסתיות? כדי לבדוק שאלה זאת חוקרים שינו בשיטתיות את סוגי ההתנסויות שאורגניזם צעיר )בע"ח( מתנסה בהם ובדקו את השפעות

ההתנסות הזאת על יכולות התפיסה.

היעדר גירוי – גידלו בעלי חיים כמה חודשים בחושך בלי לחשוף אותם לאור ואחר כך.1 כשכן חשפו אותם לאור הם לא היו מסוגלים לתפוס. הסתבר שמידה מסוימת של גירוי

אור חיונית לקיומה של מערכת הראייה ובלעדיה תאים במוח מתנוונים ונהרסים. קיימת תקופה מכרעת של התפתחות חזותית בראשית החיים והיעדר גירוי במהלך תקופה זאת

פוגם לצמיתות במערכת הראייה. גירוי מוגבל – גידלו בעלי חיים כך שהם נחשפו כל הזמן רק לגירוי מסוים )למשל פסים.2

אנכיים( ונוצר אצלם עיוורון לפסים מהסוג שלא התנסו בו כתוצאה מהתנוונות של תאיםבקורטקס החזותי.

בדיקות של אנשים וילדים חולי עיניים הוכיחו כי גם לאדם יש תקופה מוקדמת מכרעת בהתפתחות מערכת הראיה ואם מגבילים בה את הגירוי אז היא לא מתפתחת כמו

8שצריך. תקופה זו ארוכה הרבה יותר אצל בני אדם מאשר אצל בע"ח, עלולה להגיע עד שנים אבל הפגיעות הגדולה קיימת בשנתיים הראשונות. מסקנה חשובה היא

שגירויים אלה חיוניים להתפתחות יכולות תפיסה שהפרט

ניחן בהן מלידה. בכל זאת יש השפעה גם של למידה – אנו מזהים מהר יותר אובייקטיםמוכרים.

למידה נחוצה לתיאום מוטורי תפיסתי והיא חייבת לכלול תנועות עצמיות בתגובה לגירוי.

( 388-408 – רגשות )עמ' 11 פרק רגשות לעומת מניעים: רגשות נובעות מנסיבות חיצוניות שמעוררות אותן ובד"כ

מכוונות כלפי הנסיבות שעוררו אותן ומניעים נובעים מדחפים פנימיים ומכוונים כלפיאובייקטים ספציפיים )יש יוצאי דופן להגדרה כמו מראה של אוכל שמעורר רעב(.

רכיבי הרגשות רכיבים:6רגש הוא אפיזודה מורכבת הגורמת למוכנות לפעול. לרוב יש בה

( הערכה קוגניטיביתCognitive Appraisalהאדם מעריך המשמעות של – ) נסיבותיו.

:תגובות רגשיותo.חוויה סובייקטיבית של הרגשo.)נטייה למחשבה ופעולה )משהו מעניין גורם לך לרצות ללמוד עליוo-תגובות גופניות פנימיות – בד"כ של הANS.דופק ושרירים רכים אחרים :o.הבעת פנים

.תגובה לרגש מרכיבים אלו עוזרים להבדיל בין רגשות לבין מצבים אחרים כגון מצבי רוח שאין להם

גורם ברור, נמשכים לאורך זמן, עשויים להסתיים בחוויה הסובייקטיבית. כמו-כן,מצבי רוח אינם ניתנים לחלוקה לקטגוריות ברורות )פחד, כעס וכו'( כמו הרגשות.

Cognitive appraisal הערכה קוגניטיבית – בעולם יש נסיבות חיצוניות רבות, ולא כולן מעוררות בנו רגשות. הבחירה

הסלקטיבית של הנסיבות שמעוררות בנו את הרגשות ושל סוג/איכות הרגשות שהן מעוררות היא הערכה קוגניטיבית. ביום מסוים השקיעה לא תעורר אף רגש, ביום

אחר תגרום לנו להרגיש שמחים וביום נוסף, בו אנו מטיילים ללא תאורה, תגרום לנולפחד.

גילוי ההערכה הקוגניטיבית

Two-factor theoryשכטר וזינגר טענו שרגשות הן שילוב של העוררות וההערכה : הקוגניטיבית ואם אנשים יושמו במצב של עוררות בלתי תלויה )שנוצרת באופן

מלאכותי( איכות רגשותיהם תהיה תלויה אך ורק בהערכה הקוגניטיבית של המצב. הם נתנו לנבדקים אפינפרין שגורם לעוררות, לחלק סיפרו על השפעותיו ולחלק לא. אח"כ הנבדקים הושמו בסיטואציות שמחות ומכעיסות וראו שהנבדקים שלא

ידעו על השפעות הסם חשו תחושות חזקות יותר בעוצמתן, שכן הנבדקים להם היה הסבר לתחושות הפיזיות שחשו, הושפעו פחות מהסיטואציה. על אף שהניסוי עורר גלים רבים, יש בו בעייתיות: התוצאות לא היו מספיק חד משמעיות, וההשפעה של האפינפרין היא שונה מאדם לאדם ולרוב גם מעודדת רגשות שליליים יותר מאשר

חיוביים. יש צורך בעוררות ניטראלית לחלוטין. בניסוי אחר יצרו עוררות ניטראלית לגמרי על ידי פעילות פיזית מאומצת. אנשים שזה

עתה עסקו בה נטו להגיב בצורה קיצונית יותר לגירויים חיצוניים – כגון התגרות. Misattribution ofאפקט זה תומך אך מגביל את תיאורית שני המשתנים ומכונה

arousal – העוררות הגופנית יוחסה בטעות לאירוע הרגשי )ההתגרות( והשפיעה על .ההערכה הקוגניטיבית

ניסויים אלו מדגימים לראשונה את תפקידה החשוב של ההערכה הקוגניטיבית, וכיום מתייחסים אליה כאל הגורם המכריע יותר מבין השניים, ולרוב היא נמצאת לפני

העוררות בתהליך הרגשות. ( ומימדים של הערכה קוגניטיבית Themes נושאים )

יש תיאוריות שונות על התהליך של ההערכה הקוגניטיבית ומורכבותו. הן נחלקות ל-2:

שמפחיתות את המימדים כמה שיותר, לרוב בהתבסס עלתיאוריות מינימליסטיות נושאים פונדמנטליסטיים: על פי אחת התיאוריות המינימליסטיות, יש מספר נושאים

(Themes.שגורמים לרגשות מסוימים. הנושאים הם תולדה של הערכת הנסיבות ) כלומר, אמנם הערכת הנסיבות יכולה להשתנות מתרבות לתרבות, אך ברגע

שהנושא נחווה, אותו הרגש יתעורר )לדוג' – פחד יתעורר כתוצאה מנושא של סכנהמיידית לביטחון האישי, הקלה תתרחש כשמצב מסוים השתנה לטובה וכו'(.

שונים האחראים על טווח גדול של רגשות: לדוג'תיאוריות המזהות מימדים רבים רגש יכול לנבוע משני מימדים שונים של ההערכה – מידת הרצון שלנו שמשהו יקרה

והאם הוא קרה באמת:קרהלא קרה

רצוישמחהצערלא רצוימתחהקלה

תיאוריה זו היא פשטנית למדי, אך יש תיאוריות אחרות עם מספר רב של מימדים רגשות:15 מימדים שמסבירים 6שמסבירות יותר רגשות. לדוג'

האם האירוע רצוי או לא..1מידת המאמץ שהושקע באירוע..2וודאות האירוע..3מידת תשומת הלב שהאדם רוצה להשקיע בו..4מידת השליטה שהאדם מרגיש שיש לו על האירוע..5מידת השליטה שהאדם מרגיש שיש לגורמים חיצוניים על האירוע..6

לדוג', אם נפספס סרט שרצינו לראות, נרגיש כעס אם פספסנו אותו בגלל החבר )( וצער אם הוא בוטל.5(, אשמה אם בגללנו )6

היתרון של התיאוריות רבות המימדים הוא שהן יכולות להסביר בפירוט מגוון רחב שלרגשות.

ניסוי עדכני סיפק חיזוק מדעי לתיאוריות, שהתבססו עד כה על הערכות עצמיות של הנבדקים: שתי קבוצות של אנשים מילאו שאלונים – הראשונה על פעולות שהם

עושים בעצמם )אני בודק את הדואר, אני מחכה לאוטובוס וכו'( והשנייה על פעולות

שאחרים עושים. אח"כ הורו להם לעבור לחדר אחר וכשפתחו את הדלת אדם צעק עליהם לצאת החוצה כי הם מפריעים לניסוי וכיצד לא קראו את השלט על הדלת.

הקבוצה הראשונה נטתה יותר לחוש רגשות אשם )כי חשו אחראים יותר למעשיהם(והשנייה חשה יותר כעס )כי ייחסו את הפעולות לאחרים(.

הערכות מודעות ולא מודעות קיים ויכוח לגבי האם ההערכה נעשית ברמה מודעת או לא מודעת. בניסוי הראו

לאנשים עם פוביות מנחשים ועכבישים ולאנשים ללא פוביות תמונות של נחשים – פעם באופן גלוי ופעם לזמן קצר )מתחת לרף ההכרה( ומייד אחריו הראו תמונה

( – התגובות הפיזיולוגיות היו זהותBackward maskingניטראלית )תהליך זה נקרא בעוצמתן גם במקרים בהם התמונה הוסוותה, כלומר ההערכה של איום היא בלתי

מודעת. בנוגע למידה של ההערכה הבלתי-מודעת, נראה כי רק הערכה גסה בנוגע לאיכות

הנסיבות )האם הן טובות או לא טובות( ובנוגע לדחיפות שלהן נעשות ברמה בלתי-מודעת ואילו השאר ברמה מודעת )לדוג' אדם חושב שרואה נחש בזווית העיןעשוי לקפוץ מבהלה )לא מודע( או להבין שמדובר בחבל ולכן לא לפעול )מודע((.

נקודת מבט ביולוגית: הערכה במוח המחקר הביולוגי מחזק את ההשערה שחלק מההערכה נעשה באופן בלתי מודע. האיבר המעורב בתפיסת הרגשות במוח הוא האמיגדלה. נראה כי מעבר לקבלת

מידע חושי מקליפת המוח, הוא גם מקבל מידע ישירות מהחושים ומגיב לפני Backward maskingשהקליפה מגיבה, כלומר התגובה היא בלתי מודעת. ניסוי ה-

הראה פעילות באמיגדלה. באופן מעניין, פושעים עם הפרעת אישיות אנטי-חברתית הראו פחות פעילות

באמיגדלה מה שמחזק את התיאוריות בנוגע לחסך רגשי שלהם.

Subjective experience חוויה סובייקטיבית – החוויה הסובייקטיבית היא תוצאה של ההערכה והיא תמיד מודעת. התפקיד שלה

הוא לפרש את הנסיבות החיצוניות ולהנחות את ההתנהגות, קבלת ההחלטות ועיבודהמידע.

Thought and action tendencies נטיות למחשבה ופעולה – זוהי דרך אחת בה החוויה הסובייקטיבית משפיעה על ההתנהגות ועיבוד המידע: היא

יוצרת בנו נטייה למחשבות והתנהגות מסוימים. רגשות שליליים יגרמו לפעולות ממוקדות ומוגבלות יותר בגיוונן ואילו רגשות חיוביים פותחים בפנינו מספר דרכי

תגובה )לדוג'- כעס-<תקיפה, שמחה-<צורות שונות של משחק(. נראה כי הקישור בין התגובה לנטייה לפעולה נעשה במהלך השנים בתהליך

אבולוציוני – אלו הן התגובות שעבדו באופן הכי טוב לאבותינו. יש לזכור שאלו רק נטיות לפעולה ולא פעולות של ממש. מה שקובע האם הפעולה

אכן תתרחש הם גורמים רבים כגון נורמות תרבותיות, יכולת לשלוט בדחפים וכו'.

מאמר מוסגר: היתרונות של חשיבה חיובית 10מחקר בנזירות הראה שאלו שנטו לחשוב מחשבות חיוביות יותר חיו בממוצע

שנים יותר מהאחרות )לא נמצא מתאם בין מחשבות שליליות למוות(. האופן שבו זה שטוענת שרגשות חיובייםBroaden-and-build theoryעובד מודגם על ידי תיאוריית ה-

נותנים לנו אפשרויות תגובה רבות ויצירתיות הרבה יותר- רצון לחקור, לעזור וכו'. בניסוי הראו לשלוש קבוצות סרטים שליליים, חיוביים וניטראליים וביקשו מהם לכתוב

אחר כך מה היו רוצים לעשות כעת. הקבוצה החיובית רשמה הכי הרבה פעולותוהשלילית – הכי מעט )פעולות שתאמו את התיאוריות- כעס הוביל לתוקפנות וכו'(.

מגוון זה של פעולות נותר הרבה לאחר שהרגש נעלם ומגדיל את מגוון הפעולות בהןאנו יכולים להשתמש בעת צרה וכך עוזר לנו להתמודד בזמנים קשים.

השפעת הרגשות על למידה ותשומת הלב אנו נוטים לשים יותר לב לאירועים אשר תואמים את רגשותינו באותו הרגע. בניסוי

בו נבדקים הופנטו למצב חיובי או שלילי ואח"כ הקריאו להם סיפור עם שתי דמויות- שלילית וחיובית, הנבדקים טענו שהדמות המרכזית הייתה זו שתאמה את רגשותיהם בעת ההקראה, נראה כי זה נעשה באופן אוטומטי על ידי מתן תגובות מהירות יותר

לאירועים תואמים. נראה כי הנבדקים גם למדו יותר על הדמות הזו- מספר ימים אח"כ הם נתבקשו להיזכר בפרטים על הדמויות וזכרו הרבה יותר על הדמות

שתאמה את רגשותיהם. איך זה קורה? ידוע שקל יותר לזכור אירועים אם מקשרים אותם לאירועים רלבנטיים שכבר קיימים בזיכרון. הרגשות שלנו גורמים להעלאת

זיכרונות תואמים מהזיכרון לטווח ארוך שמקלים על זיכרון של אירועים חדשיםמאותו הסוג.

( ושיפוט Evaluation השפעת הרגשות על הערכה ) רגשות משפיעים על ההערכה שלנו לגבי רכוש ואנשים אחרים )הרגל מגונה של

אדם אחר יעצבן אותנו יותר כשאנו ברגשות שליליים(. בניסוי אנשים נתבקשו להעריך את רכושם הפרטי. אלו שקיבלו מתנה קטנה קודם העריכו את רכושם

באופן יותר חיובי. הרגשות גם משפיעים על השיפוט שלנו לגבי הסיכון באירועים עתידיים: רגש של

פחד יגרום לנו להעריך אירועים אחרים כלא תחת שליטתנו וכך להאמין בסיכון גבוה. כעס ושמחה, למרות שהם מנוגדים בערכם, גורמים לתחושה של שליטה, ולכן

לתחושת סיכון נמוכה. אנשים כועסים נטו יותר לייחס אירועים שליליים לאשמתם של אחרים בעוד אנשים

עצובים הסכימו להודות שאולי להם יש חלק בכך גם. רגשות מסוג מסוים, גורמים לנו לתפיסת עולם מסוימת ובכך מעלים את יכולות

הלימוד שלנו לתפיסה זו. כלומר, הרגשות משמשים להנצחת המצבים הרגשיים שלנוונוצרת מעין ספיראלה כלפי מעלה או מטה, כתלות ברגשות.

Bodily changes שינויים גופניים תחושות עוצמתיות גורמות לנו לשינויים ותחושות גופניים. שינויים אלו מקורם ב-

Sympathetic Nervous System-שהיא חלק מה ANSותפקידה להכין את הגוף לפעולות חרום. היא אחראית על הפעולות הבאות:

.עליה בדופק ולחץ הדם.קצב נשימה גבוה.התרחבות האישונים.עלייה בזעה וירידה בהפרשת רוק וריר.רמת הסוכר בדם עולה כדי לספק אנרגיה.הקרשות מהירה יותר של הדם בעת פציעה.דם מוסט מהקיבה והמעיים לאזור המוח.שיער סומר, עור ברווז.יובש בפה ובגרון.צורך להשתין לעתים תכופות

משתלטת והמצב חוזרParasympathetic Nervous Systemכשהרגש שוכך, ה- Nucleiלקדמותו. ההיפותלמוס והאמיגדלה )שראינו שמעורבת בהערכה( באמצעות

אשר מייצרת חלק מהתגובות הנ"ל בעצמה וחלקANSבגזע המוח שולטים ב-באמצעות שליטה בבלוטות האדרנליות.

מצד שני, רגשות חיוביים גורמים למעט שינויים גופניים שכן הם משויכים למספר Undoing effect ofרחב של פעולות. יתרה מזאת, יש להם אפקט של ביטול )

positive emotionsהמצב הגופני שנוצר מרגשות שליליים: אנשים שהוכנסו למצב ) של לחץ שגרר שינויים גופניים "יצאו" ממנו מהר יותר כשראו סרטים חיוביים לעומת

אלו שראו סרטים שליליים או ניטראליים.

עוצמת הרגשות כדי לבדוק את הקשר בין עוצמת השינויים הגופניים לבין עוצמת הרגשות )או באופן יותר מדויק, הקשר בין היכולת שלנו להעריך את השינויים הגופניים שמתרחשים בנו

(Visceral Perception )לבין עוצמת הרגשות(, בדקו פגועי חוט שידרה. בפגיעות כאלו כל החלק שמתחת לפגיעה משותק, כלומר ככל שהפגיעה גבוהה יותר יש

ולשינויים גופניים. המחקר הראה שככל שהפגיעה הייתה יותרANSפחות השפעה ל- גבוהה, עוצמת הרגשות )לעומת רגשות שנחוו לפני הפגיעה( הייתה נמוכה יותר, והן

נחוו כרגשות "קרים". מחקר נוסף, שאינו מתבסס על שחזור בדיעבד, הוא מקרים בהם הקרינו סרטים

טובה )במקרה הזהVisceral Perceptionטעוני רגשות שונים והראו שאנשים בעלי יכולת טובה לאמוד את דופק הלב( חשו רגשות בעוצמות גבוהות יותר.

תפקיד חשוב בעצמת הרגשות.Visceral Perceptionלסיכום, נראה כי ל-

הבחנה בין רגשות לכל רגש?Autonomic Arousalהאם יש תבניות שונות של

James-Lange Theory-טוענת כי מאחר וה Autonomic Arousalמהווה את חווית הרגש, חייבת להיות תבנית שונה לכל רגש.

טענות שסותרות את התיאוריה:3תיאוריה זו ספגה ביקורת רבה. קאנון העלה כדי להיות המקור הראשימהיריםהאיברים הפנימיים אינם מספיק רגישים ו

לתחושת הרגשות.)יצירת התנאים הפיזיים של רגש מסוים באופן מלאכותי )לדוג' באמצעות סמים

אינה יוצרת חוויה מלאה של הרגש, אלא של "כאילו" במקרה הטוב..קשה למצוא הבדלים משמעותיים בין השינויים הגופניים של שני רגשות שונים

במשך השנים ניסו לסתור את הטענה השלישית באמצעות אמצעי מדידה משוכללים יותר ללא הצלחה. אך ניסוי שנערך סיפק עדות להבדלים כאלו: נבדקים שנתבקשו

שניות הראו תבניות שונות10לעשות פרצוף המסמל רגשות מסוימים למשך יותר מ- לכל רגש )נמדדו דופק לב, טמפרטורת העור ועוד(. רגשות שליליים לוו בדופק גבוה

יותר מחיוביים וגם בין הרגשות השליליים ניתן היה להבדיל: כעס לווה בחום בעורופחד בקור וכו'.

ניסוי זה שוחזר בהצלחה גם בתרבויות אחרות )לדוג' שבט נידח בסומאטרה( אךבעוצמות שונות. עובדה זו מראה שיתכן שתבניות אלו הן אוניברסליות.

באופן מלא שכן זה הוכח רקJames-Lange Theoryעם זאת, זה עדיין לא מוכיח את לגבי חלק מהתכונות ולא לגבי כולן – יתכן שברגשות שאינם מאד שונים לא נוכללמצוא הבדלים. בנוסף, שתי הטענות הביקורתיות הראשונות עדיין לא הופרכו.

לכן, יש שטוענים שלא רק התבניות הפיזיות משפיעות על הרגש אלא משהו אחר-ההערכה הקוגניטיבית.

הבעת פנים הבעות פנים הן כלי חשוב בהעברת הרגש שלנו )הבעת פחד תתריע מפני סכנה(ותורמות גם לתחושה של הרגש, לעתים הבעת פנים אפילו תגרום לרגש בעצמה.

העברת הרגש באמצעות הבעת פנים

נראה כי לרוב הבעות הפנים תכונות אוניברסליות. אנשים מכל העולם זיהו באופן פחות או יותר דומה את רגשות האדם על פי תמונות שהוראו להם. עובדה זו תומכת

בתיאוריה של דארווין שהבעות הפנים שקיימות כיום הן תוצאה אבולוציונית של פעולות שהיו חשובות עבור אבותינו. לדוג' הבעת גועל )ממזון( דומה לניסיון לדחות

מעלינו רעל או להקיאו. יריקה מסמלת רצון להיפטר ממשהו בפה. ניתן להדגים את האופן בו הבעות פנים משפיעות על פעולת האחר בו תינוקות עמדו

לפני חצייה של בור קטן. לפני החצייה הם הביטו באמהותיהם. אם הן חייכו – רובהתינוקות חצו את הבור, אם הן הראו בהלה, אף תינוק לא חצה.

למרות שחלק מהבעות הפנים הן מולדות, חלקן הן תלויות תרבות – יש תרבויות בהן מקובל להביע אבל בבכי ומקומות בהן זה אסור וכו'. ניסוי המדגים זאת הוא

שקבוצה של נבדקים מיפן וארה"ב ראו סרט דוחה. אם היפנים היו לבדם – הראו הבעות פנים כמו של האמריקאים. אך בנוכחות דמות סמכותית לא הראו הבעות

פנים כלל.

Facial Feedback Hypothesis היפותזת פידבק הפנים - ההיפותזה טוענת שהבעת פנים משפיעה ומעצימה את עוצמת הרגשות, באופן דומה

בנוגע לתבניות פיזיות.James-Langeלתיאורית ניסוי שמדגים זאת הוא הקרנה של סרט מצויר לאנשים שמחזיקים עט בפה

באמצעות השיניים או באמצעות השפתיים. קבוצת השיניים הוכרחה לחייך ואכןדירגה את הסרט כמצחיק יותר מקבוצת השפתיים.

מחקרים אחרים הראו שהשפעה של הבעת הפנים יכולה להיות גם עקיפה על ידיהשפעה על תבניות העוררות.

למרות שתבניות העוררות והבעות הפנים יכולות לגרום לרגשות בעצמן, עדיין רוב המקרים בהן רגשות מתעוררים הם על ידי נסיבות חיצוניות והערכה קוגניטיבית. עם זאת, באמצעות ידע על גורמים אלו ניתן לחייך כשמשהו רע קורה וכך לסייע לרגש

לעבור מהר יותר.

( 194-207 – תודעה )עמ' 6 פרק

ונקטו בשיטת האינטרוספקציהMindמהי המודעות? בעבר השוו בין מודעות לבין 20לחקירתם. חקירת המודעות והאינטרוספקציה כשיטת מחקר דעכו במאה ה-

כאשר הביהביוריזם עלה. ג'ון ווטסון ועמיתיו טענו שעל מנת שהפסיכולוגיה תהיה למדע עליה לעסוק בטענות שניתן למדוד אותן. לעומת זאת, חוויותיו האישיות של

אדם ניתנות לגילוי על ידי אינטרוספקציה אך לא ניתן למדוד אותן באופן ציבורי ואובייקטיבי. לפיכך, על הפסיכו' לעסוק באירועים ציבוריים ולא בחוויות אישיות. בפועל הביהביוריסטים כן עסקו בחוויות אישיות אך רק באלו שניתן לדווח עליהן

באופן מילולי וכך פספסו חוויות אחרות שאינן כאלו כדוגמת היפנוזה, חלומות וכו'.

' הבינו שלא ניתן להתעלם מחוויות אלו. והפסיכו' הוסיפה לעצמה גם60בשנות ה- את המידע הזה. אם ניתן להעלות השערות בנוגע לאופי המודעות ניתן יהיה להרוויח

מחקר המודעות.

אחר עצמנו וסביבתנו ושליטה )( Monitoring מודעות מערבת מעקב )מודעות:Controlling.בעצמנו וסביבתנו על מנת שנוכל לעסוק בפעילויות )

1.Monitoringתפקידם העיקרי של אברי החישה הוא עיבוד מידע הנקלט : מהסביבה. אך אין ביכולתנו לחוש בכול כל הזמן. לפיכך, תשומת הלב שלנו היא

סלקטיבית וחלק מהאירועים מקבלים עדיפות גבוהה יותר. פעילויות הקשורותבהישרדות )לדוג' רעב וכאב( מקבלות בד"כ עדיפות גבוהה יותר.

2.Controlling,תפקיד נוסף של המודעות הוא יוזמה ותכנון של פעילויות עתידיות : מסובכות יותר או פחות. עלינו לדמיין אפשרויות מספר, לבצע בחירות וליזום

פעילויות. כמובן שישנן גם פעולות שמתרחשות ללא מודעות לדוג' פתרון בעיות מיידי אשר אין

אנו יודעים לשחזר את המחשבה שמאחוריו. נראה כי המודעות יודעת גם לשלוטולנתב את הפעילות הזו.

Non-conscious monitoringלעתים אנו עוקבים באופן לא מודע אחר התרחשות : ומסיטים את המודעות אליה אך ורק בהינתן סימן מסוים. לדוג' כשאנו עסוקים

בשיחה משלנו ושומעים לפתע את שמנו עולה בשיחה אחרת ואז מאזינים לה. לא היינו יכולים לזהות את שמנו אם לא היינו עוקבים בצורה בלתי מודעת אחר השיחה

הזו.

Preconscious Memoriesזיכרונות אשר נגישים למודעות בעת הצורך. עם השנים : צברנו חוויות וידע רב. ידע זה אגור במוחנו ובעת הצורך נגיש לתודעה, כגון המידע הדרוש לתפעול מכונית וכו'. לאחר שנשלוט בפעולות אלו, הן ייעשו מחוץ לתודעה

אך נוכל לתארן אם יהיה הצורך.

(: אחת מהתיאוריות הראשונות והשנויות ביותרUnconsciousnessלא-מודע ) במחלוקת, אשר הועלתה על ידי פרויד, היא קיומו של הלא-מודע אשר כולל

תשוקות, זיכרונות ודחפים אשר נגישים על ידי המודעות. זיכרונות ודחפים בלתי רצויים מודחקים אל תת-המודע ואינם נגישים לו אך הם משפיעים על התנהגותנו המודעת על ידי פעולות לא מוסברות, חלומות וכו'. מעידה פרוידיאנית – הערות

בלתי מכוונות החושפות חלק מהלא-מודע.

פרויד טען שהלא-מודע הוא הגורם העיקרי לבעיות נפש ולכן פיתח את הפסיכואנליזה שמטרתה חשיפת הלא-מודע על מנת לפתור את הבעיות. פסיכולוגים רבים מסכימים אך מבקרים את הדגש הרב על הפן הרגשי הלא-מודע. לגבם, חלק גדול מהלא-מודע הוא החלק הבלתי מודע של הפעולות בהן אנו עוסקים ביום יום –

כגון ראייה. אין אנו מודעים לחישובים שנעשו טרם מיקום העצמים במרחב אך אנונהנים מתוצאות החישובים הללו.

מחקר שנעשה בזקנים מדגים כיצד רמזים מהסביבה משפיעים על התנהגות אנשים: לחלק מהזקנים שהשתתפו בניסוי פענוח משפטים הושתלו מילים התואמות את

סטריאוטיפ הזקנים: שיכחה, בינגו, פלורידה וכו'. זקנים אלו עזבו את חדר הניסויבצורה איטית יותר מאשר אלו אשר לא הושתלו להם מסרים מסוג זה.

: אוטומציה ודיסוציאציה

אוטומציה: הפיכה של פעולות שבעבר דרשו מודעות לאוטומטיות. לדוג' נהיגה – בתחילה מצריכה ריכוז רב ואח"כ פחות, אלא במקרים מסוימים כמו מפגע שקופץ

לכביש. עשוי להיות לכך תוצאות שליליות- הנהג עשוי לשכוח ציוני דרך שראה בדרך. בשל המיומנות הרבה, פעולות שכיחות עוברות תהליך של הפרדה מהמודעות

ומתרחשות מחוץ לה.

דיסוציאציה: הפרדה של מחשבות ורגשות בתנאים מסוימים )בניגוד להדחקה פרוידיאנית, האדם יכול להחזיר את רגשות המופרדים חזרה למודעות מרצונו(.

לדוג', הפרדה של מחשבות שליליות על מנת לתפקד באופן יעיל, חלומות בהקיץובמקרים חמורים יותר – הפרעות דיסוצאציה )פיצול אישיות וכו'(.

שינה וחלומות

על אף שנראה כי שינה אינה קשורה למודעות – יש הרבה קווי דימיון בין השניים. חלומות מעידים על מחשבותינו במהלך השינה, אך מחשבות אלו שונות בהרבה

ממחשבות במצב של ערות. שינה אינה שלווה לגמרי – יש אנשים שהולכים בשנתם. אנשים ישנים אינם בלתי-מודעים כלל לסביבתם – יש הורים הקמים מבכי תינוק ויש

אנשים שיכולים להחליט לקום בשעה מסוימת.

שלבי השינה

, המודד זרמים חשמליים על הקרקפת: הואEEG' פותח כלי ה-30החל משנות ה- מודד את הממוצע המשתנה של הפוטנציאל של מיליוני תאי עצב על קליפת המוח. זהו אמצעי די גס אך הוא יעיל מאד במחקר שינה. מניתוח מדידות כאלו עולה כי יש

( השינה והחמישי –Non-REM, NERM השונים זה מזה בעומק )מצבי 4 מצבי שינה: 5.REMשנת

8-12בעת עצימת העיניים, לפני השינה יש תבנית רגילה של גלים באורך hertz . )גלי אלפא(

גלי האלפא תכופים פחות והאמפליטודה שלהם קטנה.1מצב : 2מצב( הופעת צירים :spindles - ) הרץ ומדי פעם עלייה12-16גלים באורך

(.K-Complex כולו )מכונים EEGונפילה חדים באמפליטודה של ה- (. שינה חזקה, קשה להעיר.גלי דלתא הרץ )1-2: גלים איטיים באורך 3-4מצב

: מעל4 מצב 50%-20%: 3נבדלים אחד מהשני באחוז גלי הדלתא. מצב 50%.

REM לאחר כשעה של שינה כניסה למצב :REM-ה .EEGהופך פעיל אף יותר מאשר במצב ערות. ניתן לראות ולמדוד תנועה של האישונים בתוך העיניים.

NREMREM

זמן בעיקר בחצי3-4מצבי

הראשון של השינה. בעיקר בחצי השני של

השינה.

מתמעט עם הגיל.גיל

מתמעט עם הגיל. אצל תינוקות – חצי.זקנים – פחות מ-

18%.

מדדיםפיזיולוגיי

ם

מטבוליזם נמוך, כמעט ואין תנועת עיניים, קצב נשימות נמוך ושרירים

באטוניה.

מטבוליזם גבוה, תנועת עיניים, קצב נשימות

שריריםאךגבוה באטוניה.

פעילותמוחית

פעילות נמוכה.

פעיל מאד. נוירונים בגזע המוח מדמים מצב ערות ללא

תנועה.

חלומות . אינם רגשיים50%כ-

וויזואליים וקשורים יותרליום-יום.

כמעט תמיד. מלאי חיים, טעונים רגשית

ובלתי הגיוניים.

ומורכבת ממספר מחזורי שינה המכילים ערבוב שלNREMהשינה מתחילה במצבי נחווים3-4. על פי איור שנתו של בוגר צעיר ניתן לראות כי מצבי NREM ו-REMמצבי

– בחצי השני. בשינה שלREM שעות( ומצבי 4בעיקר בחצי הראשון של השינה )עד מכללREM. ככל שגדלים אחוז קטעי ה-REM קטעי 4-5 שעות קיימים בד"כ 8

או פחות אצל זקנים אשר גם חווים פחות18%השינה קטן מחצי אצל תינוקות עד ולוקים בנדודי שינה טבעיים.3-4מצבי

הוא מצב שלישי של קיום.REM שונים מאד ויש הטוענים כי NREM ו-REMמצבי כמעט ואין תנועת עיניים, קצת הנשימות נמוך, השרירים רגועיםNREMבשנת

קיימת תנועת עינייםREM מזה של מצב ערות. בשנת 25-30%והמטבוליזם נמוך ב- שניות, קצב הנשימות גבוה והמטבוליזם גבוה כמעט כמו במצב10-20בפרצים של

ערות. יתרה מזאת, שרירי הגוף משותקים למעט לב, שרירים רכים וכו'.

המוח מנותק כמעט לגמרי מערוצי החישה והתנועה אך יחד עםREMבמהלך שנת זאת, המוח פעיל מאד מאחר ותאי עצב ענקיים הממוקמים בגזע המוח מפעילים

את תאי העצב במוח האחראים על תנועה וחישה על אף שאין תנועה אמיתית.

50% הוא כמעט תמיד ידווח על חלום )לעומת REMכאשר מעירים אדם משנת ( והחלומות יותר מלאי חיים, טעונים רגשית ובעלי מאפייניםNREMבשנת

ארוך יותר – כך יהיה החלום ארוך ומפורט יותר.REMבלתי-הגיוניים. ככל שקטע ה- מדווח על חלומות שאינם רגשיים או ויזואליים והינםNREMלעומת זאת, בשנת

קשורים יותר לחיי החולם )במצב ערות( – כלומר הפעילות המוחית בשני המצביםהינה שונה.

תיאורית השינה

'( ישנם92מדוע לעתים אנו ערים ולעתים ישנים? ע"פ התיאוריה של אדגר ודמנט )שני תהליכים מנוגדים הקובעים זאת והחזק מביניהם קובע:

Homeostatic sleep driveמנגנון החותר להשגת שינה במידה המספקת – לתפקוד שוטף. פעיל בעיקר בלילה אך גם ביום. ככל שערים יותר – פעיל יותר

וכאשר לא ישנו מספיק בלילה תהיה נטייה גדולה יותר להרדם.Clock dependant alerting processמנגנון השואף לשמור אותנו ערים. נשלט ע"י -

"השעון הביולוגי": המורכב משני מבנים עצביים במרכז המוח. שעון זה שולט מאחר circadian rhythmsבמספר שינויים פיזיולוגים ופסיכולוגים אשר נקראים

שעות בקירוב. המנגנון מושפע לדוג' מאור – אור יום24והם מתרחשים כל – הורמון הגורם לשינה.מלטונין מונע ממנו להפריש

הפרעות שינה

שעות שינה על מנת לא לסבול מהפרעות שינה.8-9רוב המבוגרים זקוקים ל- היא מצב בו חוסר יכולת לישון היטב פוגע בתפקוד היומיומי. להלןהפרעת שינה

מספר הפרעות כאלו:

( חסך שינהdeprivation( רוב האנשים -)56%)אנשים מדווחים על עייפות סובלים מכך באופן זמני או כרוני. לדוג' הרדמות על ההגה, בשיעור וכו'. סימן

נפוץ לכך הוא חוסר היכולת לעבור את היום מבלי לחוות נפילת אנרגיה זמנית, לרוב באמצע הצהריים. רוב האנשים מייחסים זאת לתנאים סביבתיים כגון

ארוחה גדולה, הרצאה משעממת וכו' אך זה לא נכון מאחר ואדם בעל תנאי שינה נאותים יכול לעבור את היום מבלי להירדם גם ללא פעולות "מפתות".

שעות ישפרו את ביצועיהם עם8-9מחקרים הראו שגם אנשים שישנים בד"כ שעת שינה נוספת. בנוסף, חסרה להם "רשת בטחון" למקרים בהם הם אינם

מקבלים מספיק שעות שינה. מספר הצעות לשיפור איכות השינה:oשעות שינה קבועות, גם בסופ"ש. לא לנמנם במהלך היום באופן לא

סדיר – תמיד או אף פעם לא.oלא לשתות אלכוהול או קפאין לפני השינה. אם צריכים לשתות – עדיף

חלב חם.o.לא לאכול לפני השינה. אם חייבים – לאכול חטיףo.פעילות גופנית עוזרת לשינה, אך לא בשעות שלפני השינהoלא להשתמש לחינם בכדורי שינה שכן הם מפריעים למחזור השינה

ועשויים לגרום לנדודי שינה בטווח הארוך.oלהירגע בשעות הקרובות לזמן השינה. אם לא נרדמים – לא לצאת

מהמיטה אלא לנסות להירגע במיטה או לעסוק בפעילות מרגיעה.( נדודי שינהInsomnia :)חוסר שביעות רצון עם כמות או איכות השינה. דיווח או

אי-דיווח על נדודי שינה אינו מעיד בהכרח על קיומם/אי-קיומם. עובדה מעניינת בנוגע לנדודי שינה היא שאנשים נוטים להגזים בהערכתם בנוגע לשעות השינה

שאבדו. רוב האנשים לא היו ערים יותר מחצי שעה. זה עשוי לנבוע מכך שאנשיםזוכרים את זמן הערות אך לא את השינה.

Narcolepsy :( השכיחות של מקרים קלים יותר1000 ל-1הפרעת שינה נדירה , עשויה להיות גבוהה יותר( המאופיינת התקפים חוזרים ונשנים ובלתי נשלטים של עייפות והרדמות אפילו באמצע פעולות כמו נהיגה. התופעה היא למעשה חדירה

לחיים היומיום בצורה כה חזק שהלוקים בה עשויים להתרסקREMשל קטעי לפני שיספיקו לשבת. זוהי תופעה שעוברת במשפחה ויש עדויות לכך שגן אחד

או יותר גורמים לאדם להיות חשוף להשפעתה.Apnea:הפסקת הנשימה במהלך השינה. עשויה לנבוע משתי סיבות: כשל של

המוח לשלוח שדר "לנשום" לאברי הנשימה או ששרירי הצוואר העליונים הופכים רגועים מדי וסוגרים חלקית את קנה הנשימה. שרירי הנשימה שואפים חזק יותר

וכך מערכת הנשימה קורסת ונשלח אות חירום שמעיר את האדם כדי שיוכל לנשום. רוב האנשים חווים מספר התקפים כאלו בלילה אך אנשים הלוקים בתופעה בצורה חמורה עשויים לחוות זאת מאות פעמים. ההתעוררות היא קצרה כך שהאדם לא חש בה אך זה פוגע באיכות השינה ולפעמים נותרים

שעות שינה. התופעה נפוצה בקרב זקנים. כדורי שינה12עייפים גם לאחר פוגעים בכושר ההתעוררות ולכן עשויים להיות קטלניים. תופעה זו היא הגורם

העיקרי למוות בשינה.

חלומות

הם מצב של תודעה בו דמויות וזיכרונות מבולבלים באופן זמני עם מצב שלחלומות מציאות חיצונית. עדיין לא ידוע מדוע חולמים כלל או מדוע חולמים דברים שכבר

עשינו. נענה על מספר שאלות:

oהאם כולם חולמים? כן, למרות שלא כולם זוכרים זאת. אנשים שחשבו שלא חלמו מעולם הראו תוצאות זהות במעבדות שינה. מדוע חלק מהאנשים לא

זוכר? מספר השערות:o.יש להם זיכרון פחות טובo הם ישנים חזק יותר ולכן לא מתעוררים בד"כ משנתREM.oההשערה המקובלת ביותר- זה תלוי באופן ההתעוררות. זיכרון החלום

יתגבש רק אם התרחשה התעוררות נקייה מהסחות. אם לאחר ההתעוררות נתאמץ לזכור את החלום – הוא ייזכר. אחרת, יישכח על

אף שאולי נזכור שחלמנו משהו.

o'מה אורך החלומות? לפעמים נראה כאילו החלומות הם מיידים – לדוג שמתעוררים משעון מעורר ונזכרים בחלום על שריפה ומכבי אש אך כנראה שהשעון המעורר רק הזכיר לנו חלומות מוקדמים יותר או זיכרונות אחרים.

וביקשו מהם לבצע פנטומימה של החלום שלהם –REMהעירו אנשים משעת ומכך הסיקו שאורך החלום הוא באורך שהיה לוקח להתרחשות לקרות בחיים

האמיתיים.oהאם אנשים יודעים כשהם חולמים? לפעמים כן ולפעמים לא. ניתן להכשיר

אנשים לזהות את החלום, ואף ללחוץ על כפתור. חלק מהאנשים חווים " בהם הם מרגישים מודעים לחלוטין וחיים באופן רגיל לגמריחלומות צלולים"

ואף מנסים לבדוק האם הם חולמים תוך כדי חלום. חלק אף חווים התעוררות שקרית – מרגישים בתוך חלום ומעירים את עצמם לתוך חלום נוסף ורק לאחר

התעוררות נוספת מתעוררים באמת.oהאם ניתן לשלוט בתוכן החלום? כנראה שכן במידה מסוימת. אנשים שחבשו

משקפיים אדומים דיווחו על חלום צבוע באדום ואנשים שהוצע להם לחלום על תכונה שהיו רוצים שיהיו להם אכן חלמו עליה. למרות זאת, יש מעט מידע מוצק

על כך.

תיאוריות שנת חלום

oפרויד היה מהראשונים שהציעו תיאוריה על פשר החלומות כשטען שבחלומות באים לידי מימוש רצונות ופנטזיות שהודחקו אל תת-המודע מאחר ונתפסו על ידי החולם כבלתי אפשריים. לדידו, זהו למעשה מנגנון הגנה המאפשר לחולם לתת

ביטוי לרצונותיו החבויים מבלי לחוש את החרדה ורגשות האשם המלווים בכך.

וקידודו לחלום ) (latent contentהיא בחירת התוכן המתאים )עבודת החלום manifest contentלעתים כשזו לא נעשית טוב, האדם מתעורר בשל תחושת .)

החרדה או האשם הנוצרת בעקבות החלום. מחקרים שנערכו אח"כ מטילים ספק בתיאוריה זו. מחקרי חלומות של פישר ושל

'( הראו שאכן לחלומות יש משמעות פסיכולוגית ומבטאים96', 77גריניבר )חששות רגשיים אך אין הוכחה לקיום התוכן החבוי והגלוי ועבודת החלום.

o( שטוען כי שנת 84תיאוריה נוספת היא זו של אוונס )'REMהיא הזמן בו המוח עובר על המידע החדש אשר התקבל במהלך היום ומשלב אותו בזיכרון הקיים.

רוב הזמן אין אנו נגישים לתהליך זה למעט מקרים מסוימים של חלומות בהם התהליך צף על פני המודעות. המוח מנסה לפרש זאת כפי שהיה מפרש מידע

המגיע מבחוץ ובכך יוצר את תחושת החלום. אוונס טוען, אם כן, שחלומות אך יש לזכור שזהוREMעשויים לסייע בהסקת מסקנות בנוגע למתרחש בשנת

רק חלק קטן מאד ממנה*.o( ( טוענת שהחלום דומה להזיות )97גישתו של הובסון'Deliriumשכן יש לו )

מאפיינים של הלוצינציה )ויזואליות(, חוסר התמצאות )חוסר זמן ומקום( ושכחה.oנטען גם )קרטרייט( שלחלום יש תפקיד של פתרון בעיות אך תיאוריה זו בוקרה

על בסיס מתודולוגי. החלומות עשויים לשקף בעיות אישיות, אך לאו דווקאבניסיון לפתור אותם.

o( תיאורית ההמשכיותContinuity של )Domhoffהחלום הוא המשך ישיר : למחשבות היום והנו פעילות קוגניטיבית המבטאת את השקפת האדם ודאגותיו.

זהו תהליך קוגניטיבי שכן ניתן למצוא תבנית בנושאי החלום אותם אנשים חולמים לאורך השנים ויש דמיון בתכנים בחתך גילאים, מין ותרבות. כדאי לזכור שרק חצי מהחלומות כללו מקרים מהיום הקודם ושתכני אלימים תכופים יותר

מהדמויות בחלום נרצחו – הרבה יותר מהמציאות, כך שלא ניתן2%מחברות. כ-לטעון שחלומות משקפים רק את המציאות של היום קודם.

מסייע להתגבשות מידע מסובך במחקרREM* מידע על התגבשות הזיכרון: הוכח ש- על קבוצה אשר למדה פעילות אשר השיפור בה ניכר רק ביום למחרת )זיהוי זווית

והחצי השני רק ב-REMשל קו הבזקי(. חצי מהקבוצה הוערה בכל פעם שנכנסה ל-NREMהקבוצה השנייה השתפרה באופן משמעותי בעוד הראשונה לא השתפרה . כלל.

Psychological Development – 3פרק

וסיימוself-sufficientמכל היונקים – לבני אדם דרושה התקופה הארוכה ביותר לפני שהם להתבגר. ככל שמערכת העצבים מורכבת יותר – הזמן הנדרש להגעה לבגרות ארוך יותר.

פסיכולוגים התפתחותיים עוסקים בשאלות כיצד ולמה אספקטים שונים של פעילות אנושית מתפתחים ומשתנים לאורך החיים. מתמקדים בשינויים פיזיים, התפתחות קוגניטיבית

)מחשבה, זיכרון, שפה(, התפתחות חברתית והתפתחות של האישיות.

השאלות המרכזיות בפרק:

מה היחס בין תורשה-סביבה בהתפתחות הפסיכולוגית?.1

האם ההתפתחות היא תהליך רציף והדרגתי או בנוי משלבים שונים איכותית?.2

תורשה סביבה

, טען שהתינוק נולד "טבולה רסה" ודחה את ההנחה לפיה תינוקות הם17ג'ון לוק, במאה ה- מבוגרים מיניאטוריים שנולדים עם כל היכולות והידע, ורק צריכים לגדול ולתת להם לבוא לידי

ביטוי. מה שנכתב על ה"לוח" הזה נגזר מהחוויות של הילד. כל הידע מגיע דרך החושים, ואיןידע "בילט אין" בילד.

התורה של דארווין גרמה לכך ששמו דגש מחודש על תורשה ואספקטים ביולוגיים.

הביהוויוריסטים החזירו את הדגש לסביבה – ווטסון וסקינר טענו שטבע האדם ניתן לעיצוב מוחלט. ווטסון טען שאם יקבל ילדים בריאים הוא יוכל להפוך כל אחד מהם למה שיתכנן,

באופן מדויק.

כיום ההסכמה היא שיש השפעה לשני הגורמים, ושהם באינטראקציה אחד עם השני. גם התפתחות שנראית כאילו היא תוצר ביולוגי בלבד, יכולה להיות מושפעת מהסביבה. המוח

מתפתח בהשפעת הגנים המולדים וכן בהשפעת הסביבה. העובר האנושי מתפתח לפי "תוכנית" מוגדרת, שנקבעה באופן גנטי, וכוללת דברים כמו מין, צבע עור, עיניים ושיער, מידות

, שהוא רצף של גדילה ושינויים שנקבעו מראש והם יחסיתmaturationגוף וכד'. בתהליך ה- בלתי תלויים בסביבה, אלה יבואו לידי ביטוי. אם סביבת הרחם היא אבנורמלית – תהליך ההתפתחות יפגע )לדוגמא – אם האמא מקבלת אדמת בחודשים הראשונים – הילד יוולד

עיוור/חרש או משהו דומה, בתלות במערכת האברים שהיתה בשלב הקריטי של ההתפתחות בזמן האדמת(. כלומר, גם הגנים ותהליך ההתפתחות המוגדר מראש, וגם הסביבה משפיעים

על ההתפתחות.

התפתחות מוטורית לאחר הלידה מדגימה את הקשר בין תורשה לסביבה – כמעט כל הילדים עוברים דרך אותם שלבים מוטוריים, אבל בקצב שונה. מחקרים מוקדמים שללו זאת, אבל כיום נראה שאימון או גירוי מוגבר יגרמו להקדמה של ההתפתחות. לדוגמא – לתינוקות ישרפלקס הליכה. אם מאמנים תינוקות בתקופה זו – הם יתחילו ללכת מוקדם יותר מהשאר.

התפתחות הדיבור היא עוד דוגמא – כל התינוקות לומדים לדבר מרגע שהגיעו לבשלותנוירולוגית מסוימת, אם הסביבה מעודדת דיבור – הם יתחילו לדבר קודם.

יש לשים לב – מה שמושפע ע"י הסביבה הוא הקצב – לא רמת השליטה במיומנות בסופו שלדבר.

שלבי התפתחות

מספר חוקרים הציעו שיש שלבים מופרדים ומובחנים של התפתחות:

התנהגות בשלב מסוים מאורגנת סביב נושא דומיננטי או מאפיינים קוהרנטיים. .1

התנהגות בשלב אחד שונה איכותית מהתנהגות בשלב אחר..2

כל הילדים עוברים דרך אותם שלבים ובאותו סדר )לא בהכרח באותו קצב(..3

עם זאת, יש חוקרים שחולקים על כך.

רעיון דומה – יש תקופות קריטיות בהתפתחות האנושית – יש צורך באירועים ספציפיים בזמן הקריטי כדי שההתפתחות התקינה תמשך. זיהו תקופות קריטיות בהתפתחות הפיזית של

שבועות, לפי נוכחות הורמונים גבריים.6-7העובר. לדוגמא – התפתחות אברי המין נקבעת ב חוסר נוכחות – יגרום להתפתחות אברים נשיים, והזרקת הורמון גברי מאוחר יותר לא תהפוך

יראו טוב,7זאת. גם בילדות זיהו תקופות כאלה – ילדים עם קטרקט שעוברים ניתוח לפני גיל אחרת לא.

פחות מבוססת ההנחה שיש שלבים קריטיים בהתפתחות פסיכולוגית. יותר נכון להגיד שיש תקופות רגישות – אופטימאליות לסוג התפתחות מסוים. לדוגמא – בשנה הראשונה: יצירת

קשרים בין-אישיים, בשנים שלפני בי"ס: התפתחות שכלית ורכישת שפה, וכד'. אם לא התרחשה ההתפתחות הפסיכולוגית הספציפית הזאת בתקופה הרגישה, היא לא תתפתח

בהמשך, או שיהיה קשה ליצור התפתחות בריאה כזאת בהמשך. כלומר, ההתפתחות הבריאהבתקופה הרגישה משפיעה על מהלך ההתפתחות בעתיד.

יכולות התינוק

ג'יימס טען שהתינוק נולד לעולם וחווה אותו בצורה מבולבלת )בצורה19בסוף המאה ה- מזמזמת וזוהרת(. כיום יודעים שהתינוק נולד עם מערכות חושים מתפקדות ומוכנות ללמידה

של הסביבה.

כדי ללמוד על מה יכולות התינוק – יש לשנות את סביבתו ולצפות בתגובות של התינוק לכך.

8ראיה – תינוקות נולדים עם חדות ראיה נמוכה, קוצר ראיה ויכולת פוקוס מוגבלת. רק בגיל חודשים לערך הם רואים כמעט כמו מבוגרים, ומערכת הראייה מתפתחת לגמרי עד גיל

שנתיים, שאז הם יכולים לראות טוב כמו מבוגרים. בכל זאת – הם מתבוננים כל הזמן. הם נמשכים לאזורים של קונטרסט גבוה, תבניות מורכבות, קוים עגולים ותנועה. לפנים יש את כל

התכונות האלה – לכן נראה שלתינוק יכולת ללמוד פנים היטב. יילודים מסתכלים בעיקר על חודשים3הפינות החיצוניות של הראש, בני חודשיים מתרכזים בעיקר על מרכז הפנים. בגיל

חודשים, הם כבר יכולים לזהות5תינוקות יכולים לזהות תמונות של האימהות שלהם, ובגיל פרצופים של זרים.

שמיעה – תינוקות נבהלים לשמע רעש חזק, ומסובבים את הראש לכיוון הרעש. תגובה זו חודשים – כתוצאה מהבשלה של תגובה רפלקסיבית לתגובה3 שבועות ל-6נפסקת בין גיל

חודשים – תינוקות4רצונית שנשלטת על ידי הקורטקס, במטרה לזהות את מקור הרעש. בגיל ייגשו אפילו בחושך למקור הרעש ומגיל שישה חודשים יכולים לזהות מקור של רעש בדיוק רב.

הם יכולים להבחין בין צלילים דומים, בין קול אנושי לקולות אחרים, בין הברות ספציפיות )לפעמים אפילו יותר ממבוגרים – שהשמיעה שלהם מוכתבת על ידי השפה – נגיד רה ולה –

אצל יפנים אין הבדל בין הצלילים הללו בשפה, ולכן מבוגרים יפנים לא יבדילו בין שני אלה, בעוד שתינוקות יפנים ישימו לב להבדל בין שני אלה(. נראה שיכולות השמיעה המולדות

בנויות כך שהן מאפשרות לתינוק להיות מוכן ללימוד שפה.

טעם וריח – הפרדה בין טעמים היא מיידית – מעדיפים מתוק ומביעים התנהגויות לא נעימות כשהם טועמים משהו חמוץ או מר. הם גם מבחינים בריחות – יידחו על ידי ריחות רעים )קצת

הנשימה והדופק עולים, דבר שמראה לחץ( וימשכו על ידי ריח מתוק )קצת הנשימה והדופק יפחתו, דבר שמראה על תשומת לב(. תינוק מבחין בריח של חלב אמו לחלב אחר, ויש העדפה

טבעית לחלב אם ולא לתחליפים. חוש הריח המולד של התינוק הוא התגלותי, שכן הואמאפשר לו להימנע מחומרים לא טובים וכך לשרוד.

למידה וזיכרון – נראה שיש למידה וזיכרון גם בשלבים מאד מוקדמים: לומדים להזיז את הראש בהתאם לצליל, ולדעת להפנות את הראש ימינה כדי לקבל אוכל אם נשמע צליל אחד,

חודשים – יש3ושמאלה אם נשמע צליל אחר )ואח"כ יכולים ללמוד את ההפך בקלות(. בגיל זיכרונות טובים. אם קושרים גף מסוים של הילד למובייל, הם קולטים זאת מהר, ואחרי כמה

ימים יזכרו איזה גף הזיז את המובייל. הם זוכרים אפילו דברים מהרחם – נמצא שכאשר נותנים לתינוקות בני כמה ימים פטמה ומשמיעים להם קולות, הם מוצצים באינטנסיביות יותר

כאשר הם שומעים קול אדם מאשר קול של מוסיקה )ולכן ניתן להסיק שהם מעדיפים קולות של בני אדם(, כמו כן, נמצא שהם מעדיפים קולות של נשים מאשר גברים, ומעדיפים את

קולה של אימם מאשר קולותיהן של אימהות אחרות. לא נמצא הבדל בהעדפתם את קולו של אביהם או קולם של גברים אחרים. דבר זה כנראה מראה שהתינוק זוכר קולות שלפני הלידה.

בנוסף, נמצא שעוברים יכולים להבדיל ממש בין מילים בטרם לידתם. נעשה ניסוי שבו בשבועות האחרונים של ההיריון האם הקריאה סיפור מסוים שוב ושוב. לאחר הלידה, ע"י

מדידת מספר המציצות של הילד, נמצא שתינוקות מעדיפים את הסיפורים שהושמעו להם טרם לידתם. מגניב, לא? בסופו של דבר, תינוקות יכולים ללמוד מהרגע שבו הם נולדים,

חודשים.3ולהראות זיכרון טוב החל מגיל

התפתחות קוגניטיבית בילדות

המשפיע העיקרי – ז'אן פיאז'ה. הוא התמקד באינטראקציה בין ההתבגרות הטבעית לבין האינטראקציות עם הסביבה. לפניו, רווחו שתי גישות: הגישה של ההתבגרות הביולוגית,

שהדגישה את הטבע המולד, וגישת הלמידה הסביבתית שהדגישה את הסביבה והשפעותיהעל ההתפחות. פיאז'ה שילב בני שתי גישות אלו.

תיאורית השלבים של פיאז'ה:

פיאז'ה חשב שילדים הם חוקרים שעורכים ניסויים ופעילים בתהליך ההתבגרות שלהם. תוצאות הניסויים שהילדים עורכים מאורגנות בסכמות – תיאוריות לגבי איך העולם עובד.

כשיש מצב חדש – הילד מנסה להכליל אותו בתוך סכמה קיימת )לעשות הטמעה –assimilation ואם לא ניתן – משנה את הסכמה, בתהליך המכונה – )accommodation-

התאמה.

, והוא התחיל לחשוב על הסיבה שילדיםBinet אצל IQתחילת עבודתו הייתה בתור בודק עושים את הטעויות שהם עושים. כתוצאה מתצפיות שערך )בעיקר על הילדים שלו( הגיע

למסקנה שההתפתחות הקוגניטיבית מתחלקת לארבעה שלבים עיקריים:

השלב הסנסורי-מוטורי: שנתיים ראשונות לחיים

הילדים עסוקים בגילוי היחסים בין פעולות שלהם והתוצאות של הפעולות. בשלב זה הםמתחילים לפתח הבנה שהם נפרדים מהעולם ושיש להם השפעה עליו.

)קביעות האובייקט( – חפץ לא מפסיקobject permanenceתגלית חשובה בשלב זה – חודשים כן.10 חודשים לא יחפש צעצוע מתחת לבד, ובן 8להתקיים אם הוא חבוי. תינוק בן

אלא שהחיפוש מוגבל – אם תינוק מגלה חפץ מוחבא מספר פעמים באותו מקום הוא ימשיך לחפש שם, גם אם יראה את החוקר מחביא את החפץ במקום אחר. רק בגיל שנה הוא יחפש

אותו במקום האחרון שבו ראה אותו.

7השלב הפרה-אופרציונלי: שנתיים-

משתמשים בסמלים – מילים, חפצים, אבל הארגון של המילים והתמונות אינו הגיוני. הילד עדיין לא מבין חלק מהחוקים והאופרציות )אופרציה = רוטינה מנטלית להפרדה, שילוב

וטרנספורמציות אחרות של מידע בצורה לוגית(. לדוגמא – שפיכה של מים מכוס גבוהה לנמוכה – יראה כאילו יש יותר בגבוהה. אין הבנה של הפיכות, ולא של שימור. דוגמא נוספת –

לישה של חמר לנקניקיה, סידור בשורה מרווחת לעומת קיבוץ של הפריטים וכד'. לפי פיאז'ה בשלב זה הילד מונחה בעיקר ממידע ויזואלי. הוא יטעה במבחני השימור משום

– הערך7שהוא מונחה ע"י המראה של הדברים בלי לשים לב לתוכנות אחרות שלהם. בגיל המספרי והכמותי גובר על הערך הוויזואלי ששלט קודם לכן. הילדים בגיל זה יניחו שאם היה

אותו מספר קודם, יהיה כך גם אח"כ. מאפיין נוסף של שלב זה – אגוצנטריות – לא יכולים לראות דבר מנקודת מבט של מישהו

אחר. לדעתו זה הסבר לקשיחות של המחשבה בשלב זה ואי היכולת להשתמש באופרציותולשנות סכמות בהתאם לשינויים בסביבה.

כמו כן – ימיינו ויסווגו פרטים בעיקר לפי מאפיין אחד שלהם, לא יביאו בחשבון מאפייניםנוספים.

(7-11השלב האופרציונלי הקונקרטי )

הילדים לומדים את מושגי השימור )מספר, מסה ומשקל( ומבצעים מניפולציות נוספות, כולל תמונה מנטאלית של שרשרת פעולות – כמו לדוגמא לצייר מפה של דרך. כמו כן, הם יכולים לסווג חפצים לפי מספר ממדים, כמו צבע וצורה גם יחד. כמו כן, מסוגלים לסדר חפצים לפי

מאפיין כלשהו, כמו גובה או משקל. השם קונקרטי נבחר משום שהילדים משתמשים במונחים מופשטים, אבל רק בהקשרים

קונקרטיים – רק כלפי דברים שיש להם גישה חושית אליהם.

והלאה(11השלב האופרציונלי הפורמלי )

הילד מגיע לרמת חשיבה של מבוגר, ויכול לחשוב בצורה סימבולית לחלוטין, וכן יפעל בצורה סיסטמתית כדי לגלות משהו. ילדים בשלב זה שוקלים את האפשרויות, מסיקים את

ההשפעות של כל אפשרות, ומאששים או מפריכים את השערותיהם. הם חושבים על דבריםתיאורטיים, אידיאולוגיים ועל העתיד.

ביקורת על פיאז'ה:

שיטות חדשות ומתוחכמות יותר לבדיקת הפעילות האינטלקטואלית של תינוקות וילדים מגלות שפיאז'ה העריך אותן שלא כראוי)הפחית מערכן של יכולותיהם של ילדים( – מסתבר שהבדיקות של פיאז'ה דורשות מיומנויות שלא בהכרח יש לילד בזמן זה – יתכן שדווקא את

התכונה הנבדקת יש לו – אבל אין לו מספיק קשב, זיכרון או ידע, או יכולת לחפש אתהאובייקט שנעלם )אם בודקים את קביעות האובייקט(.

דוגמא – גם לתינוקות רכים יותר )שלשוה וחצי חודשים( יש תובנה בנוגע לקביעות אובייקט – כפי שהראו בניסויים שבהם התינוק הופתע ובהה יותר זמן אם חפץ "נעלם" – מסך שלא

"נתקל" בספר אלא "עבר דרכו".

גם ניסויים שבדקו את הבנת השימור מראים תוצאות דומות, שילדים תופסים זאת מוקדם מכפי שפיאז'ה תיאר – כאשר ילדים נשאלו במקום על "חיילים" על "צבא", הם הצליחו להגיד שגם כששינינו את פריסת חיילי הצעצוע – הכמות שלהם נשתמרה. כך, גורמים להם לראות

ילדים5את זה כמכלול, והם פחות מושפעים מהטיות תפיסתיות לא רלוונטיות. כך, כבר בגיל הראו שהם עונים נכון במטרות של שימור.

מחקר אחר הראה שיש גורמים תרבותיים רבים שמשפיעים על חשיבה אופרציונלית קונקרטית – נראה שעצם ההליכה לבי"ס גורמת לילדים להתמקצע במשימות כאלה, ולפיכך קשה לטעון שהשלבים אוניברסאליים, אלא הם בעצם מושפעים מגורמים של חינוך, תרבות,

הדרך שבה שואלים את השאלה ועוד.

אלטרנטיבות לפיאז'ה:

גישות עיבוד-מידע

חלק מהביקורת על פיאז'ה היא של חוקרים שרואים בהתפתחות קוגניטיבית רכישה של מיומנויות עיבוד מידע נפרדות. לפיכך, המשימות של פיאז'ה לא מצליחות להפריד בין

המיומנות שאותה רוצים לבחון לבין מיומנויות עיבוד המידע. הם לא מסכימים ביניהם לגבי האלטרנטיבה: יש כאלה שחושבים שצריך לנטוש את כל התפיסה של שלבים – ההתפתחות

במיומנויות עיבוד המידע היא הדרגתית והמשכית. אחרים חושבים שיש שלבי התפתחות . יש מביניהם שמאמינים שיש שלבים – אבלneo-Piagenistsיכולות עיבוד המידע. אלה מכונים

לכל סוג של כישורים בנפרד – שפה, הבנה מתמטית, וכד' – כל אחד מהם עובר שלבים אבלבקצב נפרד מהשאר.

גישות רכישת ידע

יש פסיכולוגים התפתחותיים שמאמינים שלאחר הינקות למבוגרים וילדים יש בערך אותה רמה קוגניטיבית וההבדלים נובעים מרכישת ידע: עובדות והבנה ארגונית של עובדות אלה.

פה הכוונה היא לא רק לעובדות נפרדות, אלא הכוונה לארגונים של פיסות מידע. ניסוי ששיחקו שח באופן "מקצועי" נגד חבורה של תלמידי10שמדגים זאת – חבורה של ילדים בני

קולג' שהם שחקני שח חובבים. כשהתבקשו לזכור רשימות של מספרים רנדומאליים – ניצחו תלמידי הקולג', אבל כאשר התבקשו לזכור מצבים בשחמט – הילדים ניצחו. מכאן שההבדל

– הידע של הילדים היה עמוק יותר – וכללdomain-based knowledgeבין שתי הקבוצות הוא את הארגון של פיסות המידע, של התנועות השונות במסגרת של מהלכים הגיוניים – מבנים

מאורגנים של מידע. לרוב, הידע אצל מבוגרים הוא עמוק יותר ומאורגן יותר.

גישה זו גם נותנת הסבר ליכולת ההולכת וגוברת של ילדים לפתור את בעיות השימור של פיאז'ה ככל שהם בוגרים: ילד גדול יותר פשוט מבין יותר טוב את משמעות המילה "יותר".

ניסוי שמדגים זאת – הראו לילדי גן תמונות וסיפרו להם שהפכו סוס לזברה )ולזה הם האמינו – הסוס אכן הפך לזברה( וכן שהפכו קיפוד לקקטוס )ולזה כבר לא...(. הסיבה לכך היא ככל

הנראה שהילדים פשוט למדו שיש משהו בלתי נראה שנשאר קבוע בקיפוד, והוא לא יכוללהפוך לקקטוס. רכישת ידע זאת, מאפשרת לילדים אלה לקחת חלק בשימור.

גישות חברתיות-תרבותיות

לפי מי שמאמין בגישה זו – הילד הוא לא "מדען" אלה "עולה חדש" – ומנסה לסגל לעצמו את כל מה שהחברה והתרבות מסביבו משדרות לו. פיאז'ה התעלם לגמרי מההשפעות

התרבותיות והחברתיות על ההתפתחות.

ילדים לומדים מהתרבות שלהם בכמה דרכים:

התרבות חושפת את הילד לפעילויות ולחוויות מסוימות, שהוא יכול ללמוד מהן..1 במקום שבו אין מים בכלל, סביר להניח שילדים לא ילמדו על שימור החומר במים, כי

הם לא נחשפים למים. התרבות קובעת את התכיפות של פעולות מסוימות. למשל, בתרבות מסוימת מקובל.2

לרקוד, אז ילדים רוקדים יותר ומושפעים מכך יותר. תרבויות שונות מתייחסות באופן שונה לדברים ופעילויות שונות. יחס זה מועבר.3

לילדים. בתרבות שבה מקובל לעשות כלים מגבס, ילדים לא יראו זאת רק כמשחקבבית הספר, כי אם פעולה שעושים עם ההורים ואולי גם בשביל הפרנסה.

תרבויות שונות קובעות את התפקיד שיש לילד בפעילויות מסוימות. ישנן תרבויות.4 שבהן מקובל שהילד לוקח חלק בציד של חיות בשביל בשר. בתרבויות אחרות לילדים

אין חלק בפעולות אלו.

ניתן לראות גישה זו בעבודתו של לב ויגוצקי – הוא האמין שאנו מפתחים הבנה ומומחיות באמצעות התלמדות אצל בעלי ידע רחב יותר. בנוסף – יש לדעתו שתי רמות של התפתחות

actual level ofקוגניטיבית – מצד אחד יש את היכולת לפתור בעיות באופן עצמאי )developmentאבל יש גם את היכולת להתמודד עם בעיות בעזרה של מבוגר או בן הגיל ,) (. יש להבין את שתי הרמות הללו כדי להבין את רמתpotential developmentשיודע יותר )

ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד וכדי לדעת אילו הוראות והנחיות יש לספר לילד.

ויגוצקי ראה בהתפתחות ורכישת שפה חשיבות רבה ביותר בהתפתחות הקוגניטיבית, שכן התקשורת בין המדריך לילד מתבצעת באמצעות שפה, שמנחה את חשיבתו של הילד. לפי

ויגוצקי, מה שפיאז'ה תאר כדיבור אגוצנטרי יכול להיות מרכיב קריטי בהתפתחות קוגניטיבית(. private speech– הילד חוזר על הוראות ששמע בעבר ומדריך את עצמו )

Theory of mind,התפיסה שיש לילדים על כך שלאחרים יש תודעה, שאחרים חושבים : מרגישים, טועים וכו'. רוב היחסים החברתיים מושתתים על ההבנה הזאת שלאחרים יש

– חשיבה על חשיבה. כחלק מהתיאוריהmetacognitionתודעה. כחלק מכך, יד דבר שנקרא על התודעה של אחרים, יש לנו תיאוריה על התודעה שלנו. אנו יכולים לחשוב על החשיבה

שלנו, להעריך אותה, לראות אם אנו טועים או לא וכו'. מטא קוגניציה היא בעצם החשיבה על חשיבה עצמית וגם של הזולת. הידיעה שלי יש תודעה וגם לאחרים. לפני גיל בית הספר,

לילדים אין תיאוריה על התודעה – הם לא מסוגלים להבין שלאחרים יש תודעה ודעות בערך(5עצמאיות ושונות משלהם. הם חושבים שכולם חושבים כמוהם. רק בגיל בית הספר )

מתפתחת התיאוריה על התודעה.

ישנם שלושה שלבים להתפתחות התיאוריה על התודעה:

לילדים בני שנתיים יש תפיסה מסוימת על תשוקות, תחושות ותפיסה של אירועים..1 הם מבינים שאנשים יכולים לפחד ולרצות דברים למשל, אך לא תופסים שלאנשים יש

אמונות לגבי דברים שונים וייצוגים מנטאליים של עצמים מסוימים שייחודיים להם. בגיל שלוש ילדים מתחילים להבין שישנן אמונות ומחשבות לאנשים שיכולות להיות.2

נכונות ושגויות ושונות בין אנשים שונים. עם זאת, ילדים אלה עדיים מסבירים את התנהגויותיהם וההתנהגויות של אחרים באמצעות רצונות ולא באמצעות אמונות

ומחשבות.

, ילדים מבינים שמעשיהם שלהם ושל אחרים מושפעים ממחשבות ואמונות,4בגיל .3וכן שמחשבות ואמונות יכולות להיות פשוט שגויות.

חוקרים טוענים שלאוטיסטים אין תיאוריה על המודעות, שכן הם לא מצליחים להבין אתמחשבותיהם, תחושותיהם ואמונותיהם של אחרים.

התפתחות השיפוט המוסרי

– ההתפתחות המוסרית מקבילה לשלבי ההתפתחות הקוגניטיבית. השלבים הם:פיאז'הלפי

בתחילת השלב הפרה-אופרציונלי: "משחק מקביל" – לכל ילד יש חוקים משלו..1 החוקים משתנים לעתים קרובות ולא משתמשים בהם כדי לשתף פעולה במשחק עם

אחרים.

הילד מפתח תחושה של מחויבות לחוקים – החוקים נקבעו על ידי5בערך בגיל .2 סמכות עליונה )אלוהים או ההורים( ואין לשנותם, לא משנה למה. באותו שלב ילדים שופטים לפי תוצאות סופיות ולא לפי הכוונות מאחורי המעשים כשמספרים להם על כל מיני מקרים )מי ששבר יותר כלים הוא ילד רע יותר, לא משנה מה הייתה הכוונה

שלו, אפילו שלו לא הייתה כוונה רעה, ולמי ששבר פחות הייתה כוונה רעה(.

הילד לומד להעריך שיש חוקים שהם מוסכמות חברתיות שניתן לשנות אם כולם.3 מסכימים. הם שמים דגש יותר גדול על כוונות ולא רק על תוצאות של מעשים. עונש

הוא בחירה אנושית – ולא "גזירה משמיים".

בתחילת השלב האופרציות הפורמאליות ילדים מתעניינים בחקיקת חוקים למצבים.4 חדשים, יש חשיבה אידיאולוגית שעומדת מאחורי המוסר. נלקחים בחשבון גורמים

חברתיים רחבים יותר מעבר לגורמים אישיים ובין אישיים.

– שהכליל מעבר לשלבים של פיאז'ה גם את גיל ההתבגרות והבגרות – חקר בעזרתקולברג הצגה של דילמות מוסריות בצורת סיפורים )הגבר שפרץ לחנות כדי לגנוב תרופה עבור אשתו הגוססת(. התגובות מסווגות לפי ההנמקה ולא ההחלטה הסופית. על ידי ניתוח ממצאיו, הגיע

שלבים, מקובצים לשלוש רמות:6קולברג ל-

Level 1: Preconventional

הכוונת עונש – מצייתים כדי לא להיענששלב ראשון

הכוונת גמול – מצייתים כדי לזכות בגמול, לקבל טובות בחזרהשלב שני

Level 2: Conventional

"ילד טוב" – מצייתים כדי להימנע מחוסר הסכמה של הסביבהשלב שלישי

הכוונת סמכות – מקיימים חוקים כדי למנוע סנקציות מהחברה ולהרגיששלב רביעישממלאים את החובה )והימנעות מאשמה אם לא עושים זאת(

Level 3: Postconventional / High-stage principled reasoning

אוריינטציה חברתית – הכוונת הפעולות על פי עקרונות חיוניים לטובתשלב חמישיהחברה, כבוד לזולת.

אוריינטציה אתית – הכוונת הפעולות על ידי עקרונות אתיים אישיים, כדישלב שישילהימנע מאכזבה עצמית

. אח"כ ממשיכים הלאה ומתקדמים. 10לפי קולברג כל הילדים בשלב הראשון עד גיל

3רק מי שהגיע לרמה גבוהה מספיק של חשיבה פורמאלית לפי פיאז'ה יכול להגיע לרמה מהמבוגרים נמצאים בשלב הגבוה ביותר. לפני מותו –10%)הרמה הגבוהה ביותר(. פחות מ-קולברג ביטל את השלב האחרון.

קולברג הציג ראיות לשלבים אלה במגוון של תרבויות. יש הוכחות, עם זאת, שיש הבדלים בחוקים במצבים שונים, וכן שהשלבים לא בהכרח רציפים. בנוסף טענו שהגישה היא "גברית"

כי יש "ציון" מוסרי גבוה יותר לשיקולים של צדק וזכויות, ופחות על חמלה אנושית ורצוןלהמשכיות קשרים )תכונות נשיות(.

גם ההנחה של פיאז'ה שלילדים קטנים אין יכולת להבחין בין קונבנציות חברתיות לבין תפיסותמוסריות הופרכה: ילדים אמרו שיש בהחלט פעולות שראויות לעונש, גם אם הן לא אסורות.

התפתחות אישיותית וחברתית

החל מהשבועות הראשונים ניתן לראות שלכל תינוק יש הבדלים אינדיבידואלים ברמת הפעילות, תגובות ועצבנות. קוראים לזה – טמפרמנט - מזג. לא ברור איך מגדירים אותו בדיוק

ולא עד כמה יש לו השפעה על האופי של האדם הבוגר.

אם יש טמפרמנט מגיל כה מוקדם – נראה שאי אפשר לטעון שההתנהגות של התינוק היא נגזרת של הסביבה. במקום זאת ניתן לראות שיש מעגל משוב בין התנהגות התינוק המולדת

והסביבה. ככל שהתינוק מגיב יותר לגירוי של ההורה, כך יהיה קל יותר לייסד קשר טוב.

היו "קלים"40% עוללים סיווגו אותם לשלוש קבוצות עיקריות: 140במחקר מקיף של היו "קשים" )עצבניים, אי10%)משחקים, ישנים ואוכלים בצורה מסודרת, מסתגלים מהר(,

היו "איטיים" )לא אקטיביים,15%סדר באכילה ובשינה, וחוסר יכולת להתמודד עם שינויים(, במהלך חייהם. בחמש השנים הראשונות יש133 היו סתם באמצע. עקבו אחרי 35%נסוגים(.

מובהקות גבוהה למתאם, אך המתאם היה נמוך, ומבדיקת התכונות השונות המרכיבות אתהמזג, לא נמצא שהן בעלות המשכיות באמת לאורך ההתפתחות של הילד.

אולם, מחקרים אחרים הראו שאין מתאם בין המזג של ילדים עם היוולדם ובתקופות מאוחרותיותר, אולם יש מתאים מתקופת הילדות ומאוחר יותר.

כמו כן, נמצא כי מזג הוא דבר שמושפע מהתורשה, שכן נמצא שבין תאומים זהים )שלהם יש את אותו מטען גנטי( יש מזג דומה הרבה יותר מאשר בין תאומים לא זהים )שבהם המטען

הגנטי הוא רק דומה בחמישים אחוז, כמו אחים רגילים(.

מחקר על תאומים זהים מראה שיש השפעה על המזג גם מצד התורשה וגם מצד הסביבה. זאת, משום שמצאו מאפיינים דומים של מזג בין תאומים זהים שגודלו במקומות שונים, אולם

המזג שלהם היה פחות דומה זה לזה מאשר תאומים שגדלו באותו בית.

נמצא כי המזג מושפע גם מהתורשה וגם מהסביבה. ולכן, המפתח להתפתחות טובה לפי החוקרים – התאמה בין הטמפרמנט לתנאי הסביבה – ילד בעייתי זקוק לסביבה תומכת יותר

כדי שיתפתח טוב.

מתארים מקרה של ילד אחד ספציפי שהיה "קשה", אבל עקב תמיכה של ההורים הפך ל"קל"במהלך החיים, פרט למצבים קשים שבהם הייתה נסיגה קלה.

התנהגות חברתית מוקדמת

בגיל חודשיים – הילד מחייך למראה הוריו. החיוך הוא דרך הדדית לחיזוק הקשר בין ההורה לתינוק )מה שמשרת את האינטרס של התינוק כמובן(. גם תינוקות עיוורים מחייכים – מה

שמצביע על כך שזו תכונה טבעית.

חודשים תינוקות מראים העדפה לאנשים מסוימים ומוכרים. עדיין מוכנים לקבל3-4בגיל זרים.

חודשים רוב התינוקות נלחצים מקרבה של איש זר, ומוחים בתוקף אם משאירים7-8בגיל (. מספר התינוקות שמראים סימפטום זה עולה עדstranger anxietyאותם בסביבה לא מוכרת )

3 חודשים, ויש ירידה עד לגיל 14-18גיל שנה. מצוקה עקב ניתוק מההורים גבוהה ביותר בגיל שנים לערך, שאז ילדים מרגישים בטוחים מספיק לתקשר עם זרים כאשר ההורים שלהם

אינם.

נראה שיש השפעה מינימאלית בלבד לצורת הגידול של הילדים על עניין זה. יש מספר גורמים לכך שהדפוס הזה חזק וקיים בכל העולם – ישנה השפעה של התפתחות יכולת הזיכרון של

אירועים מן העבר והשוואתם להווה על התפתחות הפחד מדברים לא שגרתיים ולא צפויים. עם הזמן, ילדים לומדים שאירועים לא צפויים וזרים לא מסוכנים להם, וכך חרדת הזר פוחתת.

כמו כן, אם הזיכרון לא מפותח דיו אין אפשרות לחרדת נטישה – כי הילד לא זוכר את הוריו במובן המלא של זיכרון. עם התפתחות הזיכרון, הילד זוכר את הוריו ויכול להשוות את הזיכרון

שהם נוכחים למצב הנוכחי שבו הם לא נמצאים, וכך להיכנס לחרדת נטישה. ככל שהזיכרוןמשתפר – הילד זוכר גם שההורה חוזר, וקל לו יותר להתמודד.

בנוסף – בגיל שנתיים שלוש הילד כבר עצמאי יותר ותלוי פחות, ולכן מרגיש חזק יותר ופחות תלוי בהוריו, ובנוכחות שלהם. כך, שהאוטונומיה של הילד משפיעה על התלות שלו בהוריו ועל

.3כך שבקרב כל הילדים חרדת הנטישה פוחתת בערך בגיל

Attachment

נטייה של הילד לחפש קירבה לאנשים מסוימים ולהרגיש בטוח יותר בקרבתם. בתחילה חשבו שיש קשר לאימא כי היא מקור האוכל, אבל זה לא מתאים לגמרי – לדוגמא ברווזונים אוכלים

לבד ובכל זאת עוקבים אחרי אימא, קופים קטנים מעדיפים דמות אם שעירה מאשר זו שמספקת מזון, שכן הם חשים שהשעירה נותנת להם ביטחון. הקופים הללו, שגדלו בלי אימא

היו מאוד מוזרים בבגרותם. לא היו חברותיים, ההתנהגות המינית שלהם הייתה לא ראויה, ולא היו אמהות טובות מביניהם אם הצליחו כבר למצוא להן זוג )בילד הראשון היו להם הרבה בעיות. בילד השני היו להם פחות בעיות והן היו פחות מזניחות ומתעללות(. יש לשים לב

שנשלל מהקופים הללו כל קשר חברתי – לא רק מאימא שלהם, וניתן לראות תוצאות טובות יותר של התנהגות בבגרות אם הם גדלו עם אימא מלאכותית, אבל תוך מגע חברתי עם בני

גילם בששת החודשים הראשונים לחיים.

אצל אנשים מקושר לשמו של ג'ון בולבי, שחקר נושא זה בשנותattachmentרוב המחקר על . במחקרו טען שחוסר יכולת ליצור קשר כזה בילדות פוגע ביכולת ליצור קשרים60 וה-50ה-

משמעותיים בבגרות. מארי אינסוורת, קולגה של בולבי, ערכה המון ניסויים בנושא ופיתחה . צופיםthe strange situation של הילד, המוכנה attachmentמודל מעבדה להערכת מידת ה-

בילד כאשר המטפל העיקרי )נניח האימא( עוזבת וחוזרת לחדר. בודקים את רמת המשחק, התגובות, בכי, סימני מצוקה, קרבה לאם, ניסיון לזכות בתשומת לבה, נכונות לשחק עם זר

הקבוצות הבאות:3וכו'. לפי התצפיות ניתן לסווג תינוקות ל-

1.securely attachedגם אם הם כועסים וגם אם לא כאשר האימא עוזבת, הם יוצרים –

אתה קשר כשהיא חוזרת )יכול להיות רק ע"י הכרה בכך שחזרה מרחוק, או קשר פיזי של ממש(. יש מביניהם כאלה שממש מוטרדים מכל העניין, ועסוקים באימא לאורך

אחוזים מהתינוקות האמריקאים בקטגוריה זו. 60-65כל הניסוי.

2.insecurely attached.נמנעים מקשר עם האימא כשהיא חוזרת. מתעלמים, נסוגים –

רובם לא שמים כמעט לב לכך שהאימא לא בחדר, ואם כן – האדם הזר יכול לנחם אחוזים מהתינוקות האמריקאים בקטגוריה זו.20אותם בקלות.

3.insecurely attached-ambivalent,תינוקות אלה בו זמנית נרתעים ומתקרבים לאימא :

וכועסים עליה כשהיא חוזרת. יכולים לבכות ולהראות שהם רוצים מגע, אולם להתנגד אחוזים מהתינוקות האמריקאים בקטגוריה10כאשר הם מקבלים את המגע מהאם.

זו.

ישנה קטגוריה רביעית שנוספה מאוחר יותר:

4.disorganizedהתנהגות לא עקבית, וסותרת. יכולים לגשת אל האם תוך הימנעות –

מהסתכלות עליה, יכולים לגשת אל האם ואז להראות הימנעות מסוימת, או פתאום אחוזים מהתינוקות האמריקאים בקטגוריה זו. אחוז10-15לבכות אחרי שכבר נרגעו.

גבוה יותר בקרב תינוקות שלא מטפלים בהם כראוי או שהוריהם חולים בנפשם.

הגורם העיקרי להבדלים – התנהגות האימא ומידת הרגישות שלה לצרכים ולסימנים של התינוק. יש כאלה שלא מסכימים וטוענים שהרכיב המרכזי הוא הטמפרמנט של התינוק. נטען

שהטמפרמנט מאפשר או מקשה על היחסים בין המטפל לילד, דבר שגורם להיווצרות

היקשרות בטוחה או לא בטוחה. כך, שייתכן שהתקשרות נובעת גם מהמזג של הילד וגם מהתגובות של ההורים שלו. בסופו של דבר הוכחות הראו שהיחסים של האם חשובים יותר בקביעת ההתקשרות שנוצרת עם התינוק. הצעת פשרה – הטמפרמנט חשוב לחיזוי תגובת

הילד לעזיבת האם )שלא קובעת את ההתקשרות באמת(, אבל לא לתגובתו בחזרתה )שקובעת את סגנון ההתקשרות(. מה שכן, נמצא שילדים עם מזג טוב יותר לא יבכו כשהאם

עוזבת, אבל עלולים להיות או בעלי התקשרות בטוחה או נמנעת כשהיא חוזרת. לעומת, ילדים בעלי מזג לא טוב יבכו כשהם עוזבת, אבל יכולים להיות בעלי התקשרות בטוחה כשהיא חוזרת או בעלי התקשרות חרדה – מתנגדת )אמביוולנטית(. בשורה התחתונה, גם יחס האם וגם מזג

התינוק משפיעים על ההתקשרות.

מספר שנים מאוחר יותר – יש יציבות באבחנה, למעט מקרים שלattachmentכשבוחנים שינויים גדולים במשפחה, כמו לחצים שמשפיעים פתאום על ההורים, משפיעים על יחסיהם

לילדם וכך על סוג ההתקשרות שלו. נראה שיש קשר גם בין עניין זה לבין היכולת של הילד להתמודד עם מצבים חדשים מאוחר יותר. כך, ילדים עם התקשרות בטוחה יפנו אל בעיות

בצורה מתלהבת, לא יחושו בתסכול וכעס אם הם לא מצליחים וייעזרו במבוגרים במשימה. ילדים עם התקשרות לא בטוחה יעשו ההפך – לא ייעזרו במבוגרים ויחושו תסכול וכעס אם הם

לא מצליחים במשימה.

בגיל צעיר לבין היכולת לפתור בעיות בגילattachment קשה לדעת אם באמת יש קשר בין ה- מאוחר יותר, כי יכול להיות שההורים המשיכו הלאה לתמוך ולעודד את הילד וזה הגורם

ליכולת הטובה יותר. בנוסף, ייתכן שהמזג משפיע על ההתמודדות של הילדים בהמשך חייהםולא רק ההתקשרות.

ההשפעה של טיפול יום )מעון(

שליחת הילדים לטיפול יום היא תופעה רחבה למדיי, נוכח האימהות הרבות שיוצאות לעבוד בעוד שיש להן ילדים קטנים בבית. נמצא, שילדים שנשלחו לטיפול יום היו בעלי התנהגות של התקשרות לא בטוחה במצב הזר, פחות היו כשירים לציית להוראות של מבוגרים, והראו יותר

שעות בשבוע בטיפול יום,30תוקפנות כלפי בני גילם. מחקר רחב אחר הראה שילדים שהיו שעות בשבוע בטיפול יום, כאשר הנסיבות של אותם10לא נמצאו שונים מכאלה שהיו רק

ילדים דומות. אולם, מחקרים אחרים הראו שאיכות טיפול היום מאוד חשובה. אם האיכות של טיפול היום לא טובה, הילד יהיה בעל יכולות חברתיות וקוגניטיביות נמוכות יותר מאשר ילדים שהיו בטיפולי יום מוצלחים יותר. למעונות יום גרועים יש השפעה רצינית יותר כאשר הם באים

יחד עם בעיות במשפחת הילד, כמו עוני. נמצא שמעונות יום טובים שאליהם ילדים הולכים מגיל מוקדם משפיעים עליהם לטובה ביחס לילדים שהולכים למעונות כאלה מאוחר יותר. כמו

כן, מעונות יום טובים נמצאו כמפחיתים את ההשפעות הרעות של גדילה בבית ומשפחהבעייתיים.

מגדר וזהות מינית

תחושה שהם זכרים או נקבות. ברוב התרבויות ישgender identityרוב הילדים מגיעים ל-משמעות נרחבת יותר לשיוך מיני זה.

מתייחס לרכישה של התנהגות או מאפיינים שהחברה מגדירה כמתאימיםsex typingהמונח למין.

התורה הפסיכואנליטית

. זה תחילת השלב הפאלי.3לפי פרויד ילדים מתחילים להתמקד באברי המין שלהם סביב גיל הילדים מזהים שלבנים יש פין ולבנות לא, וכן מתחילים לפתח משיכה מינית להורה מהמין

השני )אדיפוס/אלקטרה(. שני המינים פותרים את הקונפליקט ומזדהים עם ההורה בן מינם. – התנהגות לפי ההורה מאותו המין, התנהגות גברית אוsex typingלפי פרויד – זה מוביל ל-

נשית.

יש הרבה ביקורת על התורה הזו, ואומרים שאים שום הוכחה מדעית לכך שעיסוק באברי המין. gender identity ולפיתוח sex typingוהזדהות הם ההורה מובילים ל-

למידה חברתית

מדגישה את החיזוקים והעונשים שהילדים מקבלים מהחברה על התנהגות "תואמת" או "לאתואמת" מין וכן את הדרך שבה ילדים לומדים ממבוגרים נושא זה באמצעות צפייה בהם.

הוא הפיךsex typingמטפלים פה בלמידה המינית כמו כל נושא למידה אחר. לפיכך – גם . sex typedוניתן לשינוי. אם החברה תהיה פחות מרוכזת בנושא – גם הילדים יהיו פחות

יש הרבה הוכחות בשטח לתורה זו – הורים תומכים בהתנהגות שמתאימה למין, ומענישים)בעיקר את הבנים( על כזו שאינה מתאימה.

יש הטוענים כי ההורים בסה"כ מגיבים להבדלים מולדים בין הבנים לבנות: בנים דורשים יותר תשומת לב ויותר אגרסיביים מלידה. זה יכול להיות הסבר לכך שבנים נענשים יותר. גם אם זה

נכון – ברור עדיין שהמבוגר ניגש לילד עם גישה סטריאוטיפית מובנית שתוביל להתנהגות שונה. לדוגמא – הורים שמסתכלים על תינוקות בחדר לידה דרך חלון – מזהים תינוק כחזק,

גדול וקשוח, ותינוקת כעדינה ורכה, כאשר מראים להם שני תינוקות זהים.

אבות רגישים יותר לכך שבניהם מתנהגים בצורה "נשית" ויגיבו באגרסיביות גדולה יותר על כך מאשר אם בנותיהם יהיו "גבריות". בכל מקרה – הם מגיבים בקיצוניות יותר גדולה מאשר

האמהות.

מעל לכל – ילדים בעצמם מפעילים "לחץ חברתי" על חבריהם ולועגים קשות למי שמתנהג לא לפי "תפקידו" המיני – שוב בעיקר ילדים על ילדים שמתנהגים כמו בנות, ולא ילדות על

ילדות שמתנהגות כמו בנים.

יש מספר תצפיות שגישה זו לא יכולה להסביר – מצד אחד, היא טוענת שהילד הוא פאסיבי וקולט מהסביבה את תפקידו המיני. מצד שני – ראיה זו לא יכולה להסביר מדוע הילד ממציא

ואוכף גרסה מוגזמת ומוקצנת משלו של תפקידי מין על חבריו.

דבר נוסף שגישת הלמידה החברתית לא יכולה להסביר – יש התפתחות מעניינת לנקודת מאמינים שלא צריכים להיות מגבלות על9 ובני 4המבט של הילד על חוקי מגדר – ילדים בני

מקצוע לפי מין. בגילאי הביניים ילדים מחזיקים בדעה קשוחה – יש מקצועות גבריים ויש נשיים. ילדים אלה נשמעים כמו הילדים הפרה-אופרציונלים של פיאז'ה. לכן פיתח קולברג

:sex typingגישה קוגניטיבית התפתחותית ל-

גישה קוגניטיבית-התפתחותית

ילדים בני שנתיים יכולים לזהות את מינם בתמונות, וכן מין של גבר או אישה לבושים בצורה סטריאוטיפית. אבל הם לא יכולים לסווג תמונות לבנים ובנות וגם לא לשייך סוג משחק למין.

בגיל שנתיים וחצי הם מתחילים להיות מודעים לכך ואז גישה זו מתחילה להיות רלבנטית. : אני ילדה, ולכן אניsex typingתיאוריה זו מדגישה את חשיבות הגדרת הזהות המינית ב-

אעשה דברים שילדות עושות. המוטיבציה היא להתנהג לפי הזהות המינית האישית, ולאלזכות לשבח מהסביבה.

)פרהאופרציונלי( ספציפית ההסתמכות על מידע2-7הזהות המינית מתפתחת בגילאים ויזואלי וחוסר היכולת לשמר כשהמראה משתנה משחקים כאן תפקיד: ילדים יכולים להגיד

בתמונה מי בן ומי בת – אבל לא יודעים שהם יהיו אימא או אבא. ההבנה שמין האדם נשאר , דבר שמתפתח יחד עם שאר השימורים )שימורgender constancyקבוע לאורך החיים נקראת

החומר, המספר ועוד(.

נראה שיש תימוכין לרצף הכללי שקולברג הציג להתפתחות זהות תפקיד המין. אולם, הרעיון שזהות תפקיד המין נהיית קבועה רק לאחר ששימור המין מושג, לא השיג תמיכה. נמצא שילדים מעדיפים בצורה ניכרת לשחק משחקים הדומים למין שלהם, הרבה לפני שהם

מפתחים שימור מין.

דבר נוסף שגישה זאת וגישת הלמידה החברתית לא יכולות לענות עליו, זאת השאלה – מדוע ילדים מארגנים את תפיסות העצמי שלהם סביב עניין המין, מדוע לעניין המין יש עדיפות על

נושאים אחרים בכל הנוגע להגדרה עצמית?

על זה באה לענות גישת סכמת המין.

Gender schema

לפי גישה זו התרבות מלמדת את הילד שסיווג לפי מין הוא חזק ביותר, יותר מכל קריטריון . כלומר,gender schema. (Bem)אחר. הילד מעודד להסתכל על העולם דרך עדשה של מין –

הילד מסתכל על העולם דרך סכמת מין, סט של אמונות על מין.

גם מבוגרים שמנסים להתנהג כאילו יש שיווין בין בנים לבנות לרוב נותנים לנושא זה חשיבות כה גדולה שגם היא מדגישה את ההבדל, וכך ילדים לומדים שלא משנה איזו פעילות הם

עושים, הם חייבים לתת תשומת לב להבדל בין המינים.

תורה זו מקיפה לא רק התנהגות לפי מין, אלא גם הגדרה מינית שכן הילד משתמש באותה סכמה גם לגבי ההגדרה המינית שלו עצמו ומעריך את עצמו במונחים של האם אני מתנהג

מספיק בגבריות / נשיו.

תורה זו דומה לגישה הקוגניטיבית בכך שהיא מעריכה שהילד הוא אקטיבי בתהליך, ודומה הוא לא בלתי נמנע או בלתי הפיך. אם חברה תהיהsex typingללמידה החברתית בכך ש-

הילד יבחר קריטריון מרכזי אחר לפיו יארגן את מחשבתו. כמו כן, משוםsex typedפחות שהחברה מייחסת כל כך הרבה משמעות למין, דבר זה מועבר לילד וגורם לכל תפיסתו את עצמו ובכלל להיות מושפעת ממין, דבר שמשפיע מדוע מין תופס מקום מרכזי בתפיסה של

הילד.

התפתחות המתבגר

)מעבר מילדות לבגרות(. בשלב זה הילד מתבגר פיזית וכן12-19גיל ההתבגרות – בערך מבסס את זהותו העצמאית.

שנים, מתחילה בגדילה פיזית גדולה – נקרא3-4 – הבשלה מינית לוקחת התפתחות מינית פריצה התפתחותית, המלווה בהתפתחות הדרגתית באברי המין, זקן לבנים וחזה לבנות. כ-

חודשים אחרי הפריצה ההתפתחותית בערך, בנות מקבלות וסת, שבהתחלה הוא לא סדיר18 ובלי ביציות בשלות. כשנתיים אחרי הפריצה ההתפתחותית אצל בנים יש להם את השפיכה

הראשונה שלהם, שבהתחלה היא בלי זרע ומאוחר יותר היא מלווה ביותר ויותר זרע. יש מרחב גדול של שנים לגבי תחילת השלב הזה. בכל מקרה לרוב בנים מתחילים שלב זה אחרי הבנות.

להתפתחות מינית יש השלכות פסיכולוגיות – יש סברה שגיל זה הוא סוער, מבלבל ומרדני– מחקרים מראים שזה לא בהכרח כך – רוב המתבגרים עוברים אותו בשקט יחסי. נמצא

שמתבגרים רבים מראים התנהגות מדאיגה בגיל זה, אך אין לזה השפעות ארוכות טווח. כמו כן, נמצא שהרבה בני נוער מורדים ושותים אלכוהול, אך רק מעטים מהם נהיים

אלכוהוליסטים או מושפעים מזה אח"כ. בגדול, אין בעיות התנהגות או בעיות רגשיות רציניותהאופייניות לגיל ההתבגרות. אם כן יש כאלו, בד"כ הן נובעות מההיסטוריה של האדם.

יש הבדלים שקשורים לשינויים הורמונאליים – אבל רוב ההבדלים החברתיים לא קשורים בזה – אלא בעיקר לתהליך עצמו של הגדילה הפיסית, ובאופן ספציפי לתזמון שלו )להיות ראשון או

אחרון בכיתה(. מרגישים הכי טוב ילדים שמתפתחים מוקדם יותר מאחרים. כמו כן, בנים שמתבגרים ראשונים יטו להיות בשליטה פחות טובה ולהסתבך יותר ב"פשעים" כמו עישון.

ילדים שמתבגרים מאוחר מרגישים רע לגבי עצמם בערך בכיתה ז', אבל בד"כ יתפתחו להיות הכי בריאים תוך מספר שנים. לגבי בנות – להתבגרות מוקדמת יש אפקט הפוך. מתבגרות

מוקדם מרגישות רע לגבי עצמן, יהיו להן יותר בעיות עם ההורים שלהן, וכן יהיו להן יותרבעיות רגשיות והתנהגותיות.

בגיל ההתבגרות נמצא שילדים יש יותר מריבות עם הוריהם. נמצא שילדים יותר מתרחקים מהוריהם בגיל זה, כדי לפתח לעצמם זהות עצמאית משלהם. כמו כן, בגיל ההתבגרות לרוב

מתפתחים יחסים חדשים בין ההורים למתבגרים שהופכים לפחות הפכפכים ויותר דוגלים בשוויון זכויות. הורים שנשארו סמכותיים, אוכפים חוקים ותומכים בגיל זה, נראה שילדיהם

המתבגרים סבלו פחות מבעיות. לעומת זאת, הורים שנקטו בגישות יתר נוקשות וללא תמיכה או בגישות יותר מתירניות ללא חוקים עמדו בפני יותר בעיות התנהגותיות ורגשיות מצד

ילדיהם.

– אריקסון האמין שהתפתחות זהות היא המשימה החשובה ביותר שלהתפתחות זהות המתבגר. הוא טבע את המונח משבר זהות, שבו הזהות מתגבשת. רוב הפסיכולוגים

ההתפתחותיים טוענים שתקופה זו היא תקופה בה המתבגר צריך "למדוד" זהויות ולמצוא אחת שמתאימה לו, במטרה לגבש זהות עצמית. בחברה מודרנית ומרכבת זו משימה קשה כי יש המון אלטרנטיבות. דבר זה גורם להתפתחות הזהות להשתנות מאדם לאדם. בנוסף – כל

אספקט של זהות עלול להיות בשלב אחר של התגבשות )זהות מינית, מקצועית, אידיאולוגית(.

המוקדמות, כך שנוצרת זהות20באופן אידיאלי – משבר הזהות צריך להיפתר בשנות ה- עקבית בתחומים שונים )מין, תעסוקה ועוד( וכן מתפתחים סטנדרטים פנימיים שמשמשים

identityאת האדם להערכת עצמו בתחומים חשובים בחיים. אם לא פתורים אותו – נוצר confusion .

התיאוריה של אריקסון נבדקה על ידי ג'יימס גרסיה, שהגיע למסקנה שיש ארבעה מצבים שלמתבגרים:

השגת זהות – מי שבמצב זה עבר את משבר הזהות, מחויבים לעמדות אידיאולוגיות,.1החליטו על מקצוע, אמונות ועוד.

2.Foreclosureיש להם החלטות מגובשות אבל לא עברו דרך משבר הזהות. קיבלו את –

ההגדרות של המשפחה ללא הרהור. נראה שאם יקרה משהו שיערער את האמונותשלהם הם לא ידעו איך להתמודד עם זה.

3.Moratoriumמי שבמצב זה נמצא בעיצומו של משבר זהות. אנשים שמחפשים –

פתרון לבעיית הזהות שלהם.

4.Identity diffusion-המונח המקביל ל – identity confusionמישהו שעבר או לא עבר .

משבר זהות, ומראה שהוא לא מגובש על עצמו, לא מתעניין מדיי בלחקור את זה. בעיקר אדם שמבולבל בזהות שלו ולא נמצא במשבר זהות – לא באמת מחפש פתרון

למשבר הזהות.

עם הגיל, יש יותר אנשים שהגיעו להשגת זהות ופחות כאלו שנמצאים בבלבול של זהות.

עם ההתפתחות, מתבגרים מגדירים את עצמם יותר ויותר במושגים מופשטים של אמונות ורעיונות ופחות במושגים של השוואות חברתיות. כמו כן, תפיסה עצמית של מתבגרים

משתנה בהתאם לחברה ולסיטואציה שבה הם נמצאים – הם מגדירים את עצמם אחרת כשהם עם חברים, הורים וכו'. פעמים רבות מתבגרים מתנהגים באופנים השונים מאיך שהם

רואים את עצמם, כמו למשל במצב שבו הם חברים מהכיתה.

כמו כן, ההערכה העצמית של המתבגר מאוד לא יציבה בתחילת גיל ההתבגרות, אך הופכת יותר ויותר יציבה עם גיל ההתבגרות. ההערכה העצמית משתנה בהתאם לתרבות ולמין )בנים מעריכים את עצמם יותר מאשר בנות(. ההערכה עצמית בכל מקום קשורה לאישור מההורים,

תמיכה מחברים, הסתגלות והצלחה בלימודים.

במהלך ההתבגרות ותחילת הבגרות, צעירים רבים המשתייכים למיעוט אתני נמצאים במאבק בנושא הזהות האתנית שלהם. חלקם פותרים את זה בהזדהות מוחלטת עם התרבות של

הרוב והזנחת תרבותם שלהם, אחרים עושים הפוך או משלבים את שתיהן.