296

נ

(18) ב 3נ"אבית העברי - 51.–בשיטת הספירה לפי האלף

ראו אבא ושרה (נאמן)—נאמן, אבא ושרה

ראו מיכאל מאיר (נאמן)—נאמן, מיכאל

ב 2 (26) נאסר, ג'ורג' (1977-1906)מפעילי ההסתדרות ומנהיג פועלים בעירו, יפו. בפרוץ המרדהערבי (1936) נאלץ לברוח מיפו כי נשקפה סכנה לחיי.

1947 ברח–עשה לקירוב לבבות בין יהודים וערבים. בללבנון, והוחזר משם למשגב עם ביזמת ההגנה*.

ב 2 (26) נבטיםמושב בנגב הצפוני, ממזרח לבאר שבע. תחילה היה כאןקיבוץ, שנותק במלחמת העצמאות אך החזיק מעמד בזכותאספקה שהוצנחה אליו. הקיבוץ התפרק, ובמקומו הוקם

1955 הובאו–1949 בידי חיילים משוחררים; ב–המושב בלמקום עולים מקוצ'ין (הודו).

(22) א 1נג'ארה, ישראל (1625-1555)ישראל. נולד–רב, מקובל ומשורר עברי שחי ופעל בארץ

בדמשק, שבה שימש אביו כרב. חיבר פיוטי קודש וחולבעברית ובארמית ויצא לנדודים. היה בצפת, עבר לעזה -שבה שימש כרב עד מותו. כתב ספרי שירה רבים, ואסופה

. אחדים מפיוטיו נכללוזמירות ישראלמפזמוניו נקראה ם ועלמיא".ַלָבסידור התפילה; הידוע שבהם הוא "יה ריבון ע

בבתי כנסת של עדות המזרח קוראים ב"כתובה לחגזה. השבועות" שחיבר לחג

(19) ד 2נגבה1939–קיבוץ בדרום מישור החוף, ממזרח לאשקלון. הוקם ב

במתכונת יישובי חומה ומגדל בידי חניכי השומר הצעירשעלו מפולין. שמו מבטא מגמה - אל הנגב - גם מפני

ניוִשהיה, בעת הקמתו, היישוב העברי הדרומי ביותר. מגעמדו בגבורה מול גלי התקפות של הצבא המצרי במלחמת

העצמאות, עד שסולק הפולש.

נ"א

297

ד 3 (19) נדבמלך ישראל, בנו של ירבעם בן נבט שקרע את שבטי ישראלמעל ממלכת יהודה. בשעה שצבאו צר על גבתון, קשר עליובעשא בן אחיה, הרגו ומלך תחתיו; בכך בא הקץ על ראשוני

המלכים הנפרדים בישראל.

(18) א 3נ"הבית העברי - 55.–בשיטת הספירה לפי האלף

(15) ג 2נהללישראל. הוקם בצפון עמק–מושב העובדים הראשון בארץ

1921 והיה ניסיון ראשון לממש את תפיסתו של–יזרעאל בֻןאליעזר יפה. שמו מהתנ"ך: "ויעל הגורל השלישי לבני זבּול

ן" (יהושע, יט), כלומר, מהעריםֹמרוִל וׁשֲָלַהת ונָ[...] וַקּטשבנחלת שבט זבולון.

(16) א 2נהרדעאעיר בבבל על הנהר פרת שהיתה בה ישיבה גדולה. היישובהיהודי התקיים בה מסוף ימי בית ראשון, ועוד לפני חורבן

1 לספירה היתה בירתה של ממלכה–בית שני במאה היהודית. בהמשך היתה העיר שבה ישבו ראש הגולה ובית

3 היתה בשיא–הדין של יהדות בבל. בתחילת המאה הגדולתה: האמורא רב שמואל עמד בראש הישיבה הגדולה

259 לספירה,–בעיר. משהחריב פפא בן נצר את העיר בעברה הישיבה לפומבדיתא*.

(5) ג 2נהרייםשמו של האתר במקום מפגש הירדן* והירמוך שבו הקים

–1932-1927 את תחנת הכוח ההידרו–פנחס רוטנברג באלקטרית לייצור חשמל. כוח משלוח של צבא עיראק,שחבר לצבא הלגיון של ממלכת ירדן, כבש את המקום ביוםהכרזת המדינה, 14 במאי 1948, הרס את התחנה ושכונותמגורים לידה ואנשיה נפלו בשבי. רק עם חתימת הסכם

1994 התאפשרה גישה למקום - אבל–השלום עם ירדן בהרג במטיילים מישראל שם קץ לטיולים. לא הרחק מתחנתהכוח היה גשר נהריים, שנתן את שמו לקיבוץ גשר שהוקם

1939.–ב

(22) א 2ֶדקֶה צֵוְנ–השכונה היהודית הראשונה שהוקמה בפאתי יפו. יוזמיה ב

1887 היו האחים רוקח*, שטיין* ואחרים, שהקימו חברה100 דונם שהיו–בשם "עזרת ישראל" ורכשו 10 דונמים מ

מזרח ליפו.–בק מויאל ואמזלג* מצפון–בבעלות שלוש*, יוסף1883, ביקש מחיר נמוך יחסית–שלוש, שבנה את ביתו מ

בעבור הקרקע כדי לקדם את המכירות ולזרז את הקמת

ֶדקֶה צְֵונ

298

השכונה. נבנו שלושה בתי כנסת: בבית שלוש, בבית אמזלגועל מגרש ריק. שם השכונה כאחד מכינוייה של ירושלים

צדק,–ָך ה' נוהְֶרכְָבבתנ"ך: "עוד יאמרו את הדבר הזה [...] 'יֶדׁש'" (ירמיהו, לא). בעקבותיה הוקמו שכונות יהודיותַֹּקר הַה

נוספות, כנוה שלום*, אחוה*, מחנה יהודה ועוד, וכולןנחשבו להרחבה של העיר יפו - עד להקמתה של אחוזתבית*. בין תושבי נוה צדק היו הסופרים בן ציון*, דבורהבארון וברנר*, וכן מורי הגימנסיה* ומורי בית הספר לבנות.

(22) א 2נוה צדק [סמטה]ראו לעיל.

(21) ג 2נוה שאנןאביב; היום–מזרח לתל–על שם שכונה שהוקמה מדרום

הֶָובשולי התחנה המרכזית הישנה. שמה נגזר מן התנ"ך: "ניו בלָָלבֲל חָנצח וכָדותיו לֵע יתִַּסן, בל יְָעִצל יַל ּבֶֹהן, אָנֲַאׁשקּו" (ישעיהו, לג). את השם הציע יעקב פרמן, המייסד.ֵָתִּני

האדריכל יצחק טישלר תיכנן את השכונה בצורת מנורההקנים.–שבסיסה רחוב לוינסקי* וממנו יוצאים הרחובות

20, כששכונות יהודיות–בשנות הקמתה, בתחילת שנות האביב, העדיפו תושביה של שכונה זו–רבות הצטרפו לתל

להישאר חלק מיפו והצטרפו לעיר העברית מאוחר יותר.

(22) א 2נוה שלוםשכונה יהודית בפאתי יפו, השנייה שהוקמה מחוץ לחומות

1890). היזם היה ברנט*, שביקש להקים בתים–העיר (בבשכירות למעוטי יכולת. הוא רכש 70 דונם, ומימן בעצמואת הקמת הבניין הארוך הראשון ובו 15 דירות. בעקבותיהודים מיפו שבאו לגור בשכונה - עברו אליה מוסדות דת,הוקמו בתי כנסת, בתי מלון, בתי מלאכה ועוד. שמה נגזרמהתנ"ך: "וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים"

(ישעיהו, לב).

ב 4 (22)נועם1955 בידי–מושב בחבל לכיש, דרומית לקרית גת. הוקם ב

עולים מצפון אפריקה. שמו נגזר מהתנ"ך: "אחת שאלתיעם ה' ולבקר בהיכלו" (תהלים, כז).ֹזות בנֲַחמאת ה'... ל

נופך, יצחק - ראו השופט נופך

נורדאו, מקס [שמחה מאיר זידפלד], ד"ר (1923-1849)ב 1 (16) [שדרות]

סופר ועיתונאי, רופא (פסיכיאטר) וממנהיגי הציונות. נולדבהונגריה, למד רפואה; התפרסם בכתיבה עיתונאית במקבילללימודיו, ועד מותו שילב כתיבה עם עבודה במקצועו.

נוה צדק [סמטה]

299

1914-1880 והתחתן עם נוצרייה דנית.–התגורר בפאריז בהצטרף להרצל* כבר בסוף 1895, ומאחר שהחל לפרסםרומנים שעוררו עניין רב, היתה לפעילותו הציונית השפעהלא מעטה. ניסח את "תכנית באזל", והחלפת המושג "מדינהיהודית" בתיבה "בית לאומי" היתה פרי רוחו; זו התגלגלהגם להצהרת בלפור*, ונעקרה רק בתכנית בילטמור*. היהנשיא הקונגרסים אחרי מות הרצל, אך סירב להיות נשיאהתנועה בגלל אשתו הנוצרייה. במלחמת העולם הראשונהנאלץ לעזוב את צרפת בשל נתינותו ולעבור לספרד. אחרי

ישראל 600,000 יהודים, לפני–המלחמה הציע להעלות לארץשתקום התנגדות ערבית, ולשכן אותם בבתי עראי - כאילוחזה את המעברות של ראשית ימי המדינה. בשנים 1920-

1926 הועלו עצמותיו ארצה, לפי–1923 גר בלונדון. באביב.–צוואתו, ונטמנו בבית העלמין ברחוב טרומפלדור בתל

(17) ג 1נורדאו [סמטה]ראו לעיל.

(20) א 3ֵלנוריאמרחובות שכונת התקווה שבהם החליטו חברי ועד השמות

לתת שם זמני במקום הציון הסתמי באותיות.

ד 2 (5) נוריתצמח בר הפורח בדרך כלל באדום ולעתים בכתום. ישהמתקשים להבדיל בין צמח זה ובין הכלנית* והפרגים*.ההבדלים הם, למשל, בעלי הגביע (לנורית יש, לכלנית אין,לפרג שניים גדולים), במספר עלי הכותרת (5 ויותר לנוריתולכלנית, 4 לפרג), בצורת העלים (מפורצים בנורית, גזורים

בכלנית, מפורצים בפרג) ובזמן הפריחה.

(19) ג 2נ"זבית העברי - 57.–בשיטת הספירה לפי האלף

ב 2 (18) נ"חבית העברי - 58.–בשיטת הספירה לפי האלף

(12) א 1נח, מרדכי עמנואל (1851-1785)מבעלי התכניות ל"מקלט לילה" ליהודים לפני שקמה

הברית כבן למשפחה מיוצאי–התנועה הציונית. נולד בארצותפורטוגל. גדל בצ'רלסטון, קרולינה הצפונית, למד משפטיםוהיה כתב ועורך. במהלך שנותיו היה קונסול בתוניסיה

1820 רכש אדמות–ופוליטיקאי, וכתב ספרים ומחזות. בבגרנד איילנד, לא הרחק ממפלי הניאגרה במדינת ניו יורק,

נח, מרדכי עמנואל

300

כדי להקים שם מקלט זמני ליהודים נרדפים; זאת, עדישראל, שכן האמין כי על היהודים לעשות–שישובו לארץ

זאת. הוא קרא למקום בשם אררט, שהרי שם נחתה התיבהשל נח שעל שמו נקרא, ומשם יצאו בניו ליישב את הארץ.

1825 הניח את אבן הפינה למדינה היהודית, ופירסם כרוז–בשבו קרא ליהודי העולם לבוא אליה. לקריאה זו, שהקדימה

את זמנה בעשרות שנים, לא היה הד של ממש.

(17) ג 1נחום הנביאמנביאי הכתב. כונה האלקושי*, מהיישוב אלקוש בגליל

עשר, שלושה פרקים ובהם–העליון. בספרו, השביעי בתריטֹש [...] קול שוַַחמים, כולה ּכָנבואה קשה על נינוה, "עיר ּד

ַבַהלְה וֲֶלעַָרש מָָדה, ּפֵַרּקְה מָָברּכֶר ּומֵֹהפן וסוס ּדֹׁש אוַוקול ַרעל..." (נחום, ג).ָלָנית וֹרב חֲרק חְחרב ּוב

ראו מל"ן—נחום, משה לוי

ב 2 (20) נחל איילוןנחל אכזב שאחד מסעיפיו עובר בעמק איילון*, וממנו נגזר

אביב, שבה היה–מערבה, מגיע לתחום תל–שמו. מוליך צפוןמועד שנים רבות לשטפונות, ונשפך לירקון.

(26) א 3נחל הבשורנחל אכזב הזורם בנגב הצפוני ונשפך לים התיכון מדרוםלעזה. תחילתו בהר הנגב ליד שדה בוקר, והוא זורם בכיוון

מערב וסופח אליו מים מנחלים אחרים היורדים מהר–צפוןיהודה ומהר הנגב. שמו תנ"כי: "וילך דוד, הוא ושש מאות

או עד נחל הבשור" (שמואל א, ל).ֹאיש אשר אתו, ויב

(26) א 3נחל עוז–קיבוץ בנגב המערבי בגבול המזרחי של רצועת עזה. הוקם ב

1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה. ההיאחזות הפכה ליישוב1953 וניתן לה שמה הסמלי: נדרש עוז נפש לעמוד–קבע ב

בהתנכלויות מצד הצבא המצרי וכן מחבלים - "פדאיון"("המחרפים נפשם") - ומסתננים שחדרו מרצועת עזה

לשטח היישוב בשנותיה הראשונות של המדינה.

(26) א 2נחל שורקמערב ונשפך לים–נחל אכזב החוצה את השפלה בכיוון צפון

התיכון לא הרחק מקיבוץ פלמחים. מוצאו בהרי יהודה,דרומית לירושלים. על שמשון מן התנ"ך נאמר: "ויאהב אשה

בנחל שורק ושמה דלילה" (שופטים, טז).

ד 4 (5) נחלאות1954, לא הרחק מקיבוץ–חווה בעמק יזרעאל שהוקמה ב

נחום הנביא

301

הזורע. כך נקראות שכונות בירושלים - נחלת אחים, נחלתצבי, נחלת צדוק, נחלת ציון, נחלת שבעה, נחלת שמעון.

(22) א 1נחליאלהשכונה הראשונה שהוקמה ליד חדרה*, וצורפה אליה

1912 בידי עולים–כשקיבלה חדרה מעמד של עיר. הוקמה במתימן ונקראה בשם המבטא את המעבר לארץ נחלי מים

(במדבר כא, 19).

ד 2 (21) נחלת בנימין1911 והתאחדה עם–אביב שהוקמה ב–על שם שכונה בתל

1912. יזמת הבנייה היתה של ש' לויצקי, מ'–אביב כבר ב–תלשולמן וח' רידניק. ראשי האגודה נחלת בנימין פנו בבקשתתמיכה הן לתנועה הציונית מיסודו של בנימין (זאב) הרצל*והן לברון (אדמונד) בנימין דה רוטשילד*, ומשום כך בחרובשמה; ה"פשרה" היתה שבט בנימין*. 25 בתים נבנו–באדמות שמכרו להם אגודות אחוזת בית* וגאולה* מצפון

מזרח לבניין הגימנסיה*. הרחוב הראשי והיחיד נקרא בשםהשכונה.

øÈÓ Ì˘ ÏÚ ÔÈÓÈ·בימים שבהם הוקמה שכונת נחלת בנימין קמה כבר היו

אביב רחובות על שם בנימין זאב הרצל ועל שם–בתלבנימין [אדמונד דה] רוטשילד, והשאלה היתה מיהו אותובנימין שעל שמו נקראה. האגדה מספרת כי מקימיהשכונה החדשה החליטו "לא להחליט": אם תעזור להםההסתדרות הציונית בכסף, ייאמר כי השכונה נקראה עלשם בנימין זאב הרצל; ואילו אם יתמוך הברון רוטשילדבהקמת השכונה - היא תיקרא על שמו. השם נשאר עד

פי שכסף לא התקבל לא מהברון ולא–על–היום, אףמההסתדרות הציונית...

(15) ג 3נחלת יצחק1925 בידי יוצאי ליטא,–אביב שנבנתה ב–שכונה ממזרח לתל

ובהם י' זימן*, שהקימו בה את ביתם. נקראה על שם יצחק*אלחנן ספקטור, רב העיר קובנה בשליש האחרון של המאה

–אביב רק ב–19. הרחוב נקרא בשם השכונה, שצורפה לתל–ה1958, ודבק גם בבית העלמין הסמוך אליו.

(22) א 4נחמהתקווה, מרפא לדאבת הנפש. בסמוך רחובות דיצה וסגולה.

א 1 (22)5 לפנה"ס)–[בן חכליה] (המאה הנחמיהבונה חומות ירושלים לאחר שיבת ציון מגלות בבל; ספרובתנ"ך צמוד לספר עזרא ונחשב בעבר לחלק ממנו. ראשוני

נחמיה [בן חכליה]

302

השבים נתקלו במי שאיכלסו בינתיים את הארץ, והתקשולגבש דפוסים חברתיים עצמאיים. על רקע זה נשלח נחמיה,מחביביו של מלך פרס ארתחשסתא, לשמש כפחה שלפחוות יהודה. בכוח אישיותו ויכולתו הארגונית גייס אתהשבים לתיקון החומות ההרוסות וסיכל את התנגדותם שלהעמים השכנים. בשיתוף עם עזרא, בעל הסמכות הדתית,נחתמה אמנה חדשה עם העם ברוח התורה, הוחזרו לענייםנכסים שהופקעו מהם בגלל הלוואות שלא הוחזרו, שוחררועבדים עבריים, סולקו נשים לא יהודיות, חודשה עבודת

המקדש ונשמרה השבת.

ב 3 (26) נחמן מברסלב (1810-1772)אבי חסידות הנקראת על שמו. נינו של הבעש"ט* ונחשבלקדוש ולבעל יכולת לחולל ניסים. נולד במדז'יבֹוז', השמיעבשנות חייו המעטות סיפורים ומשלים רבים באוזני חסידיו,וטען כי בעולם שולט הרוע - אך הוא יחלוף בזכות–האמונה. ישב בערים שונות באוקראינה ואף נסע לארץ

1798 אך חזר משהגיעו צבאות נפוליון לארץ בשנה–ישראל בשלאחר מכן. ישב זמן מה בברסלב, שממנה כינויו, אך סמוךלמותו הלך למקום נידח, לא הרחק מהעיר אומן; חסידיוסיפרו כי גילו שם עצמות וגולגלות של אלפי יהודים

1788, ולא זכו–שנרצחו במקום ההוא ביום אחד בפרעות בלהיקבר. הרב אמר כי הנרצחים קראו לו, ומשמת - נקברעמם. מאז מותו אין לחסידי ברסלב אדמו"ר. רבים באיםמכל רחבי תבל לפקוד את קברו, ומשום כך הוא נקראבשנים האחרונות נחמן מאומן. תלמידו, ר' נתן שטרנהרץ,העלה את כל דבריו על הכתב; היום קיימים ספרים רבים

שבהם נכללים סיפוריו, משליו ועיקרי תורתו.

ד 1 (21) נחמניכינויו של הרמב"ן, רבי משה בן נחמן (1270-1194), הנגזרמשמו של אביו. פרשן התנ"ך, מגדולי ההלכה בדורו ומחכמיישראל שעסקו בקבלה. נולד בחלק שכבשו הנוצרים מחדשבספרד, ועסק ברפואה. בשנותיו האחרונות, בעקבות ויכוח

ישראל, ישב–עם הנוצרים שבו אולץ להשתתף, עלה לארץבירושלים, עבר לעכו ובה מת. בערים אחדות הוחלט שלאלקרוא לרחובות הן בשם הרמב"ם* והן בשם הרמב"ן,

אביב רחובות הרמב"ם–שצלילם דומה; משום כך יש בתלונחמני - ואילו בירושלים נהגו להפך: יש בה רחובות רמב"ן

ובן מימון, הנקרא בשם אביו של רבי משה בן מימון.

ד 1 (17) נחשוןנשיא שבט יהודה ביציאת מצרים - שדוד המלך עתידלהיות מצאצאיו. לפי האגדה השליך נחשון את נפשו מנגדוירד ראשון לים שנקרע ביציאת מצרים: "קפץ נחשון בןעמינדב וירד לים תחילה" (מסכת סוטה, לו). מכאן שמו של

נחמן מברסלב

303

המבצע היזום הראשון במלחמת העצמאות, שבו רוכזוכוחות ניכרים ושנועד לפריצת הדרך לירושלים הנצורה.

15 באפריל 1948, כחודש ויותר לפני הפינוי–3–נערך בהבריטי. עד אז נפרצו הדרכים באמצעות שיירות; ואילובמסגרת המבצע נתפסו המשלטים* והכפרים שהיו נחוציםלשליטה בדרך מחולדה* לירושלים*. בשם זה נקרא קיבוץ

1950.–שהוקם סמוך לאזור הקרבות ב

(19) ג 2נ"טבית העברי - 59.–בשיטת הספירה לפי האלף

ב 3 (14) נטע [סמטה]1952 לא הרחק מגדרה.–חווה שהוקמה ב

ד 4 (19) עיםָטְנמערבית לראשון לציון בידי–1932 דרומית–מושב שהוקם ב

אביב, ועם הפסקת–אנשי העלייה השנייה שהתקבצו בתלעבודות הבנייה - עקב המשבר הכלכלי העולמי - נשארוחסרי פרנסה. השם מבטא שאיפה לעבוד את האדמה ונזכר

ֵדָרה עם המלךְי נטעים ּוגְֵבֹׁשבתנ"ך: "המה היוצרים וישבו שם" (דברי הימים א, ד).ָבמלאכתו י

ד 2 (21) יצחק (1882-1826)–נטר, קרלקסע ,תפרצב דלונ .ןושארה הלהנמו *לארשי הוקמ דסיימיללכה ריכזמל רחבנ 0681–בו ,תירוביצ הדובעבו רחסמב,לארשי–ץראל ונוגרא חילשכ אצי .*םירבח לארשי לכ לשלובנטסיאל עסנ .יאלקח רפס תיב םיקהל עיצה בששמולביקש חטשב רפסה תיב תמקהל ןטלוסה תאמ וצ גישהוונוהמ םרת ,תומורת ףוסיאב קסע .תותימצל הריכחבתודיעווב ףתתשה רפסה תיב לוהינל ףסונבו ,ישיאהללכב חרזמב םידוהיה בצמ לע הצרה ןהבש תונוש.טרפב וקורמבו

(25) ג 1ניל"ישקר, שפעליא לשראל יצח נראשי תיבות של הארגון

ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה ועסק–בארץבאיסוף מודיעין למען הצבא הבריטי. נוכח הגזרות שלהשלטון התורכי העדיפו חברי הקבוצה - בני מושבותבשומרון וביהודה - לסייע לבריטניה לכבוש את הארץ.בראש הארגון עמדו אהֹרן אהֹרנסון, שרה אהֹרנסון, אבשלוםפיינברג ויוסף לישנסקי. פיינברג נהרג בדרכו למצרים, שםחנו הבריטים, בהיתקלות עם בדווים באזור רפיח. התורכיםאסרו את שרה אהֹרנסון, עינו אותה, ומחשש לפגיעהבכבודה או שלא תעמוד בעינויים - היא התאבדה בירייהמאקדחו של קצין תורכי. נתפסו חברים נוספים, בהם

ניל"י

304

לישנסקי - שברח מהמעצר, ביקש מקלט בין חברי השומר*ואלה התלבטו אם להסגירו או להרגו, ולבסוף פצעו אותווהוא נמלט, נתפס והתורכים העלוהו לגרדום בדמשק עםנעמן בלקינד, אף הוא איש ניל"י. על שם הארגון נקרא

1953–המושב גבעת ניל"י, לא הרחק מזכרון יעקב, שהוקם בבידי עולים מעיראק, תוניסיה ותורכיה. (היישוב ניל"י ליד

1981 בידי גרעין מתיישבים שהקימו עדית–מודיעין נוסד בויחיעם פדן.)

(5) ג 3ן), ד"ר (1945-1883)ַהָניסן (ּכממנהיגי יהודי הונגריה. ייסד את המכביאה - אגודתסטודנטים ציונית שהגה הרצל* עצמו ושהיתה חלוצתהארגונים הציוניים בהונגריה. נולד בגליציה, היה נואם

בלזן, ומשם עלה–וסופר. נעצר בידי הנאצים במחנה ברגןישראל.–לארץ

(12) א 4ים, יצחק (1942-1868)ֹנּבוֶניסרּוס, למדֶָלרב וסופר, מראשי הציונות הדתית. נולד בּב

בישיבת וולוז'ין והתיידד עם ביאליק*. היה מחובבי ציון*1900 חי בווארשה. היה–והטיף לציונות בערי רוסיה. מ

1905–*, וכתב ספרי דרשות ברוח הציונות. בהצפירהמעורכי 1937–ישראל. היה פעיל בתנועת המזרחי, ומ–ביקר בארץ

היה נשיא תנועה זו בפולין. מת בגטו וארשה. על שמוהקיבוץ בארות יצחק, לא הרחק מנמל התעופה בן גוריון,שהוקם תחילה בנגב, סבל מאבדות כבדות במלחמתהעצמאות, הועבר לאדמות שהשתיכו בעבר למושבה

1952 - למקומו הנוכחי.–הגרמנית וילהלמה וב

(22) א 4ניצנהלובגל ךומס רתא - םויהו ,תיטנזיבה הפוקתהמ הברח ריעםג םוקמ ולו םודק ומשש ,םירצמל ךרדה לע ,יניסו בגנהלש ומויק תא ורשפיא םוקמב םימה .לארשי תנידמ תודלותבתמחלמ ברע הרייע ןאכ ונב םיכרותה .םדק ימיב בושייראבמ לזרב תליסמ וק הילא וריבעהו ,הנושארה םלועהתמחלמב .לובג תרייעכ השמיש טדנמה תפוקתב .*עבש;יברעה המשב ריפח לא ה'גוע וא ,הנצינ השבכנ תואמצעהודעונ ןאכו ,זרופמה רוזאב הללכנ קשנה תתיבש ימכסה יפלעצבמל דע םינוידל ם"ואהמו םירצממ ,לארשימ םיניצק.*שדק

(20) א 1ניריםמערבי, דרומית לכיסופים*. הוקם–קיבוץ בנגב הצפוני

1946 במקום דרומי יותר, והיה–במוצאי יום הכיפורים תש"ז11 הנקודות שקמו בנגב באותו לילה. פירוש שמו–אחד מ

שדות, והוא נגזר משם הגרעין, ניר, של מקימיו. במלחמת

ן), ד"רַָהניסן (ּכ

305

העצמאות צר עליו הצבא המצרי, התקיפו וגרם לו הרס רב.חברי הקיבוץ לא נטשו אותו, אבל אחרי המלחמה עברו

למקומם הנוכחי.

ב 4 (14) ניר עם1943–מערבי, סמוך לשדרות. הוקם ב–קיבוץ בנגב הצפוני

ויישבו אותו גרעיני הכשרה מבסרביה, ארגנטינה, צרפתודרום אפריקה.

ד 2 (15)נמיר, מרדכי (1975-1897) [דרך]חבר כנסת, שר העבודה בממשלת ישראל וראש העירייה

אביב. נולד באוקראינה, היה מאסירי ציון–החמישי של תל1924. לפני קום–ישראל ב–המועצות ועלה לארץ–בברית

המדינה היה פעיל בהסתדרות, ואחר כך - ציר ישראל1969-1951 היה חבר כנסת, ובמקביל -–המועצות. ב–בברית

1956-1951; שר העבודה–המזכיר הכללי של ההסתדרות ב1969-1959.–אביב ב–1959-1956; וראש עיריית תל–ב

1973. הדרך בתחומי–אזרחות כבוד של העיר הוענקה לו בהעיר הקרויה על שמו נקראה בעבר דרך חיפה.

(17) ד 2נמיר, מרדכי (1975-1897) [כיכר]ראו לעיל; בעבר כיכר אתרים.

נמירובר, יעקב יצחק, ד"ר (1950-1872) (5) ג 3רב ראשי לקהילת יאסי ובוקרשט, נשיא ההסתדרות הציונית

ברומניה, סופר והיסטוריון. נולד בלבוב, נפטר בבודפשט.

(27) ג 1נמל יפומהנמלים העתיקים בעולם. יפו* נזכרת בכתובות מצריותעתיקות, לפני כיבוש הארץ בידי יהושע בן נון*. הנמל שימשאת ממלכת החשמונאים בימי בית שני; כאן ספג הצי החזקשל ממלכת יהודה מפלה קשה, אלפי גופות נסחפו לחוף -ורומי הגאה על הניצחון החשוב פירסמה אותו במטבע"יהודה הימית"*. עולי רגל יהודים ונוצרים באו לנמל זה,ומכאן עשו את דרכם לירושלים. כאשר גבר המתח בין

אביב בימי "המרד הערבי"–הערבים תושבי יפו ובין יהודי תל1936 השביתו הערבים את הנמל, וכדי לאפשר פעילות–ב

אביב*. המשיך לפעול מקום–של ספינות נבנה נמל תלהמדינה עד 1965 - פתיחת נמל אשדוד. היום נותרו בנמל

רק הדייגים ובעלי ספינות פרטיות. (ראאו גם עמוד 217.)

ד 1 (17) אביב–נמל תלדרמה" ץורפ םע *ופי למנ תא ותיבשה םיברעהשכ 6391–ב םקוהןויערה .ט"צרת–ו"צרת תוערואמ םשב םג עודיה ,"יברעהתונשמ רקיעבו ,ביבא–לת לש תונושארה היתונשב הלע ותמקהל

אביב–נמל תל

306אביב–נמל תל

–נמל תל אביב הוא הנמל העברי הראשון שהוקם בארץישראל. הוא הוקם לאחר שפרצו מהומות דמים ביפו בשנת1936 והושבת נמלה. שלטונות המנדט נעתרו לבקשת–מוסדות היישוב ונתנו רישיון להקים נמל בתל אביב. כבר ב

19.5.1936 נפרקה אניית המלט היוגוסלבית ציטוורטי מולהמזח הזמני מעץ. הים סער, ומאות סקרנים שצפו מהחוףראו איך הספנים קפצו אל המים, טענו את שקי המלט עלגבם והלכו במים אל החוף. עובדים ומתנדבים נשאו בשירה

את שקי המלט על כתפיהם.להנמ ,ןייפוה רזעילא תושארב "הרובחתו למנל ביבא לת דעו"דיריל ךומסב למנה לש ומוקימ תא עבק ,הניתשלפ–ולגנא קנבלע הנוממה ץיבוריאמ אבכוכ–רב דעווה דיל רזע .חרזמה,למנה תמקה תא הנמימ תוינמ תרבח .תונכוסב םיה תקלחמןגעמ ,חזמה תיינב .למנה ןומימב ףתתשהל ארקנ רוביצהו,םיאקינולס תצובק .םייתנש הכשמנ םיפיצרהו תוריסהםיכינח םהילא ופרטצה ;הפיחמ העיגה ,םי תודובעל םיחמומףוגנזיד קיפסה וימי בורעב .ןולובזו לעופה לש םיה תוגולפ לש8391.2.32–ב !לודג למנ םוקי הפ :זירכהלו םוקמה לא עיגהל,פוקוו רותרא רס ןוילעה ביצנה דמעמב םיעסונה למנ זרכוהתוינאה וצלאנ ,ץרפמ רדעהב ."ןויצ רעש" םשה תא לביקו.ףוחל םיעסונהו ןעטמה תא וליבוה תוריסהו ,םי בלב ןוגעל

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נרתמו עובדי הנמל למאמץהמלחמתי. עובדי בתי המלאכה שלא גויסו בנו שתי שולותמוקשים במספנה, ואלה שולבו במערך המלחמתי של צי

בעלות הברית בים התיכון.בתקופת המאבק נגד הבריטים החל הנמל לשמש כמרכזמחתרתי לאימונים של ההגנה. חברי ההגנה עסקו בפריקתנשק בלתי ליגאלי, בהורדת מעפילים ועוד. ממש מתחתלאפם של הבריטים והערבים נפרקו בנמל תל אביב בחשאי

מוצרי אספקה, מזון ונשק.1965. אזור–עם קום המדינה המשיך הנמל לפעול, ונסגר ב

הנמל משמש כיום כמרכז בילוי.

1936—טעינה

307

למנל היה הנידמה םוק ינפלש םישדוחב .02–ה האמה לש 02–הלש תורכינ תויומכ ריעה לא ואבוה וכרדש חתפכ דחוימ דיקפתויה :םישדח םילוע יפלא וילא ועיגה ןכו ,ןוזמו םיכרצמ ,קשנקיספה 5691–ב .תחא הנועבו תעב וב ונגע תוינא 52–ש םימי.דודשאב למנה לש ותיינב םות םע ,לועפל למנה

(17) ג 2נ"ס [סמטה]על שם נחום סוקולוב*. הסמטה מחברת בין רחובות

סוקולוב וארבע ארצות.

(25) ג 1ִריםָס הֵנ1950 בידי–מושב בהרי יהודה, מזרחית לבית שמש. הוקם ב

עולים מכורדיסטאן, ושמו התנ"כי מרמז לנבואת גאולה:עּו" (ישעיהו, יח).ָמְִׁשר ּתָפֹ ׁשוַֹקעְִתכְְראּו וִס הרים ּתֵא נְֹׂשִנ"ּכ

(26) א 2נס לגוייםהשם העברי שנתן יהל"ל* לתרגום הראשון של הרומן

מאת בנימין ד'ישראלי, לורד ביקונספילד (1804-טנקרד1881), שכיהן פעמים אחדות כראש ממשלת בריטניה.

(1833) - סיפורו שלטנקרדכאדם צעיר כתב רומנים, ובהם ישראל. משנעשה אחד ממדינאיה–אביר במסע הצלב לארץ

הבולטים של בריטניה גילה ד'ישראלי גאווה רבה ביהדותו,ולפי המסופר אמר לחברי הפרלמנט הבריטי כדברים האלה:"כשאבותיכם עוד לא ידעו קרוא וכתוב, אבותי כתבו אתהתנ"ך; כשאבותיכם היו רועי חזירים, אבותי הקימו ממלכה

לתפארת." (ראו גם מסגרת בעמוד 162.)

(17) ג 4הָנֹּיוִס צֵנהבשומכ המקוה .ןויצל ןושארו תובוחר ןיב ,הלפשב ריע,)2381-7191( ררל ןבואר שכרש תומדא לע ,3881–בדיל ולש הזוחאה תא ףילחהש ,*ןויצ יבבוחמ היסור דיליהכייתשה ןאכ עקרקה :לארשי–ץראב הזוחאב הסדוא.הב בשייתהל וננכיתש ינמרג אצוממ םיסור םיאלקחלןבואר תלחנב ותחפשמ םע בשיו 3881–ב הצרא הלע ררלימ לכל חיטבהש "ארוק לוק" איצוהו - הל ארק ךכ -יכ ץראה בושייו הליפתו ןיינמ תווצמב תוכזל הצורשהגרדהב .שפנ לכל הוושה ריחמב בושייל ףרטצהל לכוי- *ןירפלה לאכימ םהבו ,ךומסב תומדא םירחא םג ושכרטהלה לע דיעמו ך"נתהמ רזגנה המש תא הבשומל ןתנשלא ,ּוזיָעה - הנויצ סנ ּואְׂש" :הידסיימ לש ינויצה*ןויצל ןושארב אלו - ןאכש ןכתיי .)ד ,והימרי( "ּודֹמֲַעּת;ןבל–לוחכ ,ינויצה לגדה תא ןירפלה ףינה - הכומסה,יכ"נת קוספ ותוא דמוע וז הבשחמ ירוחאמש ןכתייו

חטש םילעופ תצובק השכר 3091–ב .לגד אוה סנ ירהש

ָהנֹּיוִס צֵנ

308

םשב שדח בושיי תמקה לע הזירכהו ,הנויצ סנל םורדמ.הז םשב םויה דע ארקנ םוקמ ותואב בוחרה ;"ביבא–לת"

(17) ג 4נס ציונה [סמטה]ראו לעיל.

ד 3 (19) נעמןדמות מן התנ"ך: מצביא זר שאלישע הנביא סייע לו להבריאממחלת הצרעת; כן נקראים בשם זה נחל, ובעבר - מועצהאזורית בנפת עכו. מן הרחובות בפרברים ששמם ניתן להם

כשלב ביניים.

(16) ב 3נצח ישראלמכינויי האלוהות בתנ"ך שממנו נובעת הבטחה לחוסנו שלעם ישראל ולקיומו: "נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם"(שמואל א, טו) - ומראשי התיבות נטלו אנשי ניל"י* את

1981 בשומרון–שמם. שם היישוב הקהילתי ניל"י, שהוקם במצפון למודיעין*, נגזר מההקשר המקראי.

ד 2 (7) נקר, מאיר (1947-1926)מעולי הגרדום*, הרוגי מלכות* של העת החדשה. נולדבירושלים, התגייס לצבא הבריטי והשתתף במלחמת העולם

1946 חזר לארץ והצטרף לאצ"ל. השתתף–השנייה. בבפעולות קרב אחדות, ונפל בידי הבריטים בהתקפה על כלאעכו יחד עם אבשלום חביב* ויעקב וייס*. השלושה היוהאחרונים שעלו לגרדום: בעקבות הריגתם הוצאו להורג שני

סמלים בריטים, וההמתות פסקו.

(26) א 3נרדורשנתי זה, אך היום אין–במגדירי צמחים ישנים נזכר צמח חד

לשם משמעות כלשהי.

ד 1 (5) נרקיס, עוזי (1997-1925)אלוף בצה"ל וראש מחלקת העלייה בסוכנות*. נולדבירושלים, היה חבר ההגנה* מנעוריו. במלחמת העצמאותהיה מפקד גוש עציון, וכאלוף פיקוד המרכז במלחמת ששתהימים* ראה בשחרור ה"גוש" ונכנס לירושלים העתיקה עםשר הביטחון דיין* והרמטכ"ל רבין*. למד באוניברסיטה

העברית בירושלים.

נשיא, דון יוסף - ראו יוסף נשיא, דון

(19) ג 2נשרי, צבי אריה (1973-1878)ישראל. נולד ברוסיה–ממייסדי החינוך הספורטיבי בארץ

1905,–ישראל ב–ולמד באוניברסיטת ברן בשווייץ. עלה לארץ

נס ציונה [סמטה]

309

היה המורה הראשון לספורט במסגרת הגימנסיה* העבריתהלקסיקוןהרצליה, ומראשי ארגון הספורט מכבי. כתב את

וטבע רבים מערכיו. אחותו היאלמונחי החינוך הגופניהפסלת חנה אורלוף*.

נתיב המזלות - ראו המזלות, [נתיב]

(19) ד 4נתיבותבאר שבע*.–עיירת פיתוח בנגב הצפוני: על כביש עזה

1956 כמרכז אזורי לקליטת עלייה ונקראה תחילה–הוקמה בעזתה. קברו של רבי ישראל אבו חצירה, הבאבא סאלי,

הנמצא בה, הפך מוקד עלייה לרגל.

(15) ג 3נתיבי אילון דרום [כביש]דרך מהירה שנסללה לאורך נחל אילון. השלב הראשון

1991. שם הדרך כשם הנחל, הנזכר גם בתנ"ך:–הסתיים ב"שמש בגבעון דום, וירח בעמק אילון" (יהושע, י). היום היא

אביב וממשיכה–מתחילה מצפון להרצליה, חוצה את תלדרומה לחולון, לבת ים ולראשון לציון.

ג 3 (15)נתיבי אילון צפון [כביש]דרך מהירה שנסללה לאורך נחל איילון החל משנת 1996ושמה נגזר משם הנחל, הנזכר גם בתנ"ך: "שמש בגבעון דום,וירח בעמק אילון" (יהושע, י). היום היא מתחילה בראשון

לציון, ממשיכה צפונה אל הרצליה, ובעתיד תמשיך עוד.

(20) א 3נתן הנביא,רצח–איבנ הרואכל :*ךלמה המלשו *ךלמה דוד ימיב איבנתועפוה יתשל ףסונב .רסומה לוקו רעשב חיכומ השעמלושדקמה תיינב תא חינהל דוד לע תווצל ידכ תחאה - תומישרמתשבכ לשמ"( עבש תבו הירוא השעמ רבדב תרחאהו ונבלךאסכ" יכ דודל האובנה תא עימשהש ןושארה היה - )"שרההנומאל סיסבה איה וז האובנ ;)ז ,ב לאומש( "םלוע דע ןוכנ היהי.םחל תיבב רובק ,תרוסמה יפל .דוד תיב תלשוש תויחצנב

(17) ג 3נתן החכםמחזה מאת גוטהולד אפרים לסינג (1781-1729), בנו שלכומר פרוטסטנטי שהיה למשורר, סופר, הוגה דעות וממניחי

1779 ומהלל את–היסוד לתיאטרון הגרמני. המחזה נכתב בהסובלנות; גיבור המחזה יהודי, וכדגם לו שימש משהמנדלסון*; הוא הוצג בתיאטרון הבימה*, וכך גם מחזות

1749 כתב מחזה בשם–אחרים פרי עטו של לסינג. עוד ב שהוקיע את הדעות הקדומות נגדם. תחילה נקראהיהודים

הרחוב בשם המחזאי, אבל הבלבול בינו ובין ליסין* הביאלהחלטה להחליף את שם האיש בשם יצירתו.

נתן החכם

310 סאלד, הנרייטה

ס

סאלד, הנרייטה - ראו סולד, הנרייטה

(9) ג 1סאמט, שמעון (1998-1904)1923–ישראל ב–עיתונאי וסופר. נולד בפולין, עלה לארץ

ויו"ר ועד חבריהארץושנים רבות היה חבר מערכת עיתון אביב. כן היה–המערכת. ממייסדי אגודת העיתונאים בתל

חבר באיגוד הבין לאומי של העיתונאים. סייר בשליחות20 מדינות במערב ובמזרח ופירסם–עיתונאית ביותר מ

בבואי למחרתסדרות מאמרים ורשמים מסיוריו אלה. ספרו ישראל שביקר במזרח–מביא מרשמיו של עיתונאי מארץ

אביב-יפו.–אירופה מיד לאחר השואה. היה יקיר העיר תל ואףהארץבנו גדעון סאמט אף הוא חבר מערכת בעיתון

שימש כעורך משנה של העיתון.

(19) ג 3ס"בבשיטת הספירה המבוססת על הא"ב העברי - 62.

ד 2 (5) סביוןפרח בר נפוץ, הנראה בשדות ובצדי הדרכים מתחילת החורףועד הקיץ, לא פעם במשטחי פריחה צהובים ענקיים. בקיץהופך הפרח לכדורון זרעים לבן, "ראש סבא", שהרוח מפיצהלמרחקים. ברוב הארץ פורח מין הנקרא סביון אביבי; בנגבובערבה - המין סביון ערבות, הפורח באביב; ובחולות לידהים גדל המין סביון יפו. בסמוך רחובות פרחים נוספים.

(זהו גם שמו של יישוב ליד יהוד.)

(22) א 3סגולהתרגסמב 3591–ב םקוה .תג תירקל תינופצ ,שיכל לבחב בשומ:יכ"נתה יוטיבב םשה רוקמ ."רפכה לא ריעה ןמ" העונתה.)טי ,תומש( "ץראה לכ יל יכ ,םימעה לכמ להֻסג יל םתייהו"

(6) א 2סגל, שמוליק (1997-1924)ישראל, למד משחק–שחקן. נולד בפולין, עלה בנעוריו לארץ

והצטרף לתיאטרון הבימה*. גילם תפקידים רבים במחזותישראליים, יהודיים, קלאסיים ומודרניים, וכן תפקידים רביםברדיו ובסרטי קולנוע וטלוויזיה. הופיע עם שמואלרודנסקי* בקטעי הומור במסגרת הצמד "שני השמוליקים".הופיע ברחבי הארץ והעולם בתכניות ביידיש מיצירת שלום

אלד), הנרייטהֹסולד (ס311

עליכם עם אליהו גולדנברג, וכן עם שמואל רודנסקי ועםשמואל עצמון.

(26) א 2סג'רה–השם הקודם של חוה ומושבה בגליל התחתון שהפכה ב

1957 למושב אילניה, דרומית לצומת גולני. את אדמות1899, ובימי–החווה רכשה חברת יק"א של הברון הירש* ב

העלייה השנייה שימשה כמרכז הכשרה לפועלי הגליל. בההתארגן השומר*, ובין היתר עבד בה דוד בן גוריון*; לדבריו,"היום הכי מאושר שלי בארץ הוא היום בו חרשתי וזרעתי

בסג'רה."

(19) ג 2ס"הבשיטת הספירה המבוססת על הא"ב העברי - 65.

ב 4 (26) סהרוןצמח בר, שאחד ממיניו שכיח למדי בנגב ובמקומות נוספים

הו שיח שענפיו מעובים והוא שוכן בדרךז ישראל.–בארץכלל בסדקי צוקים או משתלשל מהם. פורח בחורף וכן

באביב. מקורו בסודן, כמטפס הגדל על עצים.

(16) א 2סוטין, חיים (1943-1894)–צייר אקספרסיוניסטי יהודי. נולד ברוסיה, למד בצרפת מ

1913 והיה מראשי "אסכולת פאריס". היה בן דורם שלצמה מבטאים ביןָשגאל, מודיליאני* וליפשיץ. ציוריו רבי הע

היתר את זיכרונות ילדותו הקשה, אך יש בהם גם ציורי נוףובייחוד מרשימים דיוקניו.

ד 2 (15)אלד), הנרייטה (1945-1860)ֹסולד (סממייסדות ארגון הדסה* והאחראית על עליית הנוער*

הברית והיתה מורה–מטעם ההנהלה הציונית. נולדה בארצותועיתונאית. למדה מדעי היהדות, והיתה מזכירת הפדרציה

1910. שנתיים לאחר מכן הקימה–הברית מ–הציונית בארצות–את ארגון הנשים הדסה, שסייע רבות ליישוב היהודי בארץ–ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה. עלתה לארץ ב

1920, ופעלה - במסגרת הדסה - בתחומי הבריאות–והרווחה. נבחרה להנהלת התנועה הציונית העולמית ב

1933 עמדה–1931. מ–1927, והיתה חברה בוועד הלאומי מבראש עליית הנוער, המפעל שחילץ מציפורני הנאצים אלפי

אביב–ילדים ובני נוער והביאם ארצה. אזרחות כבוד של תלאלד, קיבוץ בעמק1935ֹ. על שמה כפר ס–הוענקה לה ב

1942 בידי עולים מגרמניה, מהונגריה–החולה שהוקם ב1935,–ומרומניה ושעל הקמתו הוחלט עוד בקונגרס הציוני ב

מתוך הערכה לפעולתה.

312

ב 1 (10) סומו, יהודה (1592-1527)משורר הנחשב לראשון המחזאים העבריים. נולד ופעל

1557 עשוי לשמש–במנטובה, איטליה. שירו "מגן נשים" מגם היום בויכוח על הפמיניזם. הורשה להימנע מענידת אותהקלון שבו חויבו יהודי איטליה בזמנו, אך לא הצליח לקבלהיתר להקים תיאטרון יהודי. רוב יצירותיו אבדו בשריפה,

צחות בדיחותאואת אלה שנותרו כינס חיים שירמן בספר שבו גם מחזה בשם זה, הדרמה העברית הראשונה.דקידושין

המחזה נשען על מדרש תנחומא* מבחינת התוכן ועלהקומדיה דל ארטה מבחינת הצורה, והוצג בארץ.

(26) א 3סּומקןצמח בר בעל כותרת צינורית שצבעה לבן או צהוב - לעתיםהופך לארגמן, ומכאן שמו של הצמח. לאבקנים צורת חץ.

ישראל ובצפונה.–מינים שונים מופיעים בדרום ארץ

ד 2 (5)סוסליק, אריה (1957-1875)אביב. נולד באוקראינה,–פעיל ציבור בנמל יפו ומבוני תל

1923 הקים את אגודת יושבי–ישראל וב–עלה לארץאביב שמקומם היה ברחובות–האוהלים והצריפים בתל

מזא"ה, בלפור, שלוש, ברנר ומכבי. האגודה רכשה קרקעותבמקומות שונים בעיר, בעיקר בצפון, והקימה צריפים,

כנסת (צפון) ברחוב דיזנגוף.–מבנים ובית

(5) ג 1סוסקין, אברהם (1963-1884)ישראל. נולד–אביב ומחלוצי הצילום בארץ–מראשוני תל

1905 והתיישב ביפו. הנציח–ישראל ב–ברוסיה, עלה לארץבמצלמתו ארועים רבים בחיי היישוב, ובהם גם מפגש בעליהמגרשים של אחוזת בית* - "האסיפה המייסדת", בפיהצלם. היה גם מראשוני התיאטרון בארץ ושיחק עם "חובבי–הבמה העברית". פתח את הסטודיו הראשון לצילום בתל

אביב, ואת הצינקוגרפיה הראשונה בארץ - הטכנולוגיהשבאמצעותה הדפיסו תצלומים ואיורים בעיתונים ובספרים

, וארכיוןאביב–אלבום מראות תל20. ספרו, –ברוב המאה ההתצלומים שלו הם מקור חשוב על ראשית ימיה של

אביב. תרם את אוסף–ההתיישבות בארץ ובייחוד בתלאביב, ואוסף–תצלומיו על העיר למוזיאון ההיסטורי של תל

נוסף לארכיון העבודה.

ב 2 (16) סוקולוב, נחום (1936-1859)אביב שמה, מנשיאי ההסתדרות–האיש שבזכותו ניתן לתל

הציונית, סופר, עיתונאי ומתרגם. נולד בפולין, היה בעלישראל–השכלה יהודית וכללית רחבה. עיבד ספר על ארץ

(1885) וכלל בו מתוך ספריהם שלארץ חמדהבשם *,הצפירהאוליפנט*, לונץ* ואחרים, וערך את כתבי העת

*.האסיף (השבועון הרשמי של התנועה הציונית) והעולם

סומו, יהודה

313

אביב–תל בשם אלטנוילנדהושפע מהרצל*, תירגם את ספרו (1903) ומכאן הצעת השם לעיר החדשה. סייע לוייצמן*

1919 כתב ספר בשם–במאבק המדיני על הצהרת בלפור*. ב שבו תיאר את הכמיההתולדות הציונות, 1918-1600,

1921–ישראל בשנים אלה. היה יו"ר כל הקונגרסים (מ–לארץ1935-1931 ומעין–ועד מותו), נשיא ההסתדרות הציונית ב

אביב הוענקה לו–שר חוץ של התנועה. אזרחות כבוד של תל1934, במלאת לו 75. ארונו הובא לקבורה בהר הרצל–ב

בירושלים.

ב 4 (26) 399 לפנה"ס)–סוקרטס (469מגדולי הפילוסופים. נולד ופעל באתונה, יוון, וכל פעולתוכפילוסוף וכמורה לפילוסופיה נעשתה בדיבור ולא בכתב:כדי לברר שאלות פילוסופיות ומדעיות היה מנהל דיאלוג,מציג שאלות ומביא את הדובר עמו להסכמה. הגותוהשתמרה בדיאלוגים שרשם תלמידו, אפלטון. באחרית ימיוהכעיס כמה מחשובי העיר, והועמד לדין על השחתת הנוערמפני שלימד - לטענת התביעה - שאין לאלים קיום ממשי.הורשע בבית דין של 500 שופטים, והומת בשתיית רעל

אחרי שסירב להציל את חייו בבריחה מהעיר.

(8) א 3סטארה, אלברט (1980-1903)העונתה ישארמו םינושארה ןויצ יריסאמ יאנותיעםסריפו ,*יקסניטוב'ז םע דדוימ היה .תיטסינויזיוורהםירצמב ךרעש םיידוהיה תעה יבתכב וירמאממ םיברר"תיב ביצנ היה .)4391–מ( תפרצ ,סירפבו )1391-3391(.םירצמב

ב 1 (12) סטימצקי, אביגדור (1989-1908)1921 ולמד–ישראל ב–צייר יהודי. נולד ברוסיה, עלה לארץ

בבית הספר לאמנות בצלאל בירושלים. צייר תחילה נוף50–40 פנה לציור המופשט; בשנות ה–ודיוקנאות, ובשנות ה

נחשב לאחד המובילים בזרם שכונה "המופשט הלירי".ליצירותיו בצבעי מים איכות של שקיפות אוורירית. היהממייסדי קבוצת האמנים "אופקים חדשים", פעל כמורה

ומחנך.

ב 2 (20)סטרומהאניית מעפילים שהוטבעה בים השחור על נוסעיה. הפליגהמרומניה בדצמבר 1941 כשעל סיפונה 769 יהודים. בהגיעהלאיסטנבול התנו שלטונות תורכיה את הסכמתם לעגינתהבכך שמדינה כלשהי תודיע כי היא מסכימה לקלוט את

ישראל סירבה בעקשנות–נוסעיה. בריטניה ששלטה אז בארץלאפשר לפליטים להיקלט בארץ. כחודשיים לאחר מכן גררושלטונות הנמל את הספינה לים השחור, שם היא נפגעה על

סטרומה

314

ידי צוללת סובייטית, טבעה וכל נוסעיה נספו - למעט ניצולאחד. הטרגדיה תרמה לגיבוש ההכרה שחייבת לקום מדינה

יהודית.

ד 4 (19)סיווןהחודש השלישי בלוח העברי העתיק, והתשיעי בלוחהנוכחי. מוצא השם אשורי, כנראה, והחודש נזכר בתנ"ך

ו בו חל חג–במגילת אסתר. יש בו 30 יום. מזלו תאומים. בהשבועות, הנקרא כך מפני שזמנו שבעה שבועות אחריפסח; זהו חג מתן תורה, הנקרא גם חג הביכורים: מתאפייןבלימוד תורה, ובימי היישוב ובראשית ימי המדינה גם בטקס

הבאת ביכורים.

ב 2 (26) סייפןצמח נוי אדום, צהוב או לבן ממשפחת האירוסיים, הנקראבלועזית גלדיולה. שני השמות מרמזים לסיף או חרב בשלצורת הפרח. למעשה סוג הסייפן כולל 160 מינים, פחות אויותר, רובם מחלקה הדרומי של אפריקה ורק כשלישמחלקים אחרים באפריקה, וכן מאסיה. שני מיני ברבישראל, והנפוץ שבהם הוא סייפן התבואה הפורח באביב

בוורוד.

(20) א 3סימן טובשם הרחוב נועד להחליף ציון סתמי שקדם לו. חברי ועדת

1954 שלפיה "בשכונות [...]–השמות קיבלו החלטה בהרחובות צרים ולא סלולים והם עומדים להריסה לפי

זכרון קבועים מפני–ערים. אין לקבוע שם שמות–תכנית בניןהכבוד [...] הוחלט לקרוא לרחובות אלה שמות עבריים

סתמיים, רובם תנ"כיים..."

(17) ג 4סירקין, נחמן (1924-1868)מהוגי רעיון הציונות הסוציאליסטית. נולד ברוסיה, למדבמינסק בגימנסיה רוסית, היה מחובבי ציון* ונאסר בשל–קשריו עם חוגים מהפכניים. היגר ללונדון ועבר לברלין ב

1888 שבה למד פילוסופיה ופסיכולוגיה. פירסם מאמרים,1897.–ערך כתבי עת, והיה ציר לקונגרס הציוני הראשון ב

שנה לאחר מכן פירסם מאמר שעניינו מימוש הציונות1907–הברית ב–בהקמת התיישבות שיתופית. היגר לארצות

והיה מראשי הקונגרס היהודי האמריקאי. קבור בביתהעלמין לחוף הכנרת*. על שמו המושב כפר סירקין ממזרח

1936.–לפתח תקוה, שהוקם ב

(12) א 2סלואדור, יוסף, ד"ר (1873-1796)אצאצ באל תפרצב לעפו דלונ .ןוירוטסיהו תועד הגוהתלאשב קסעו ,האופר דמל .תילותק םאלו דרפס ישרוגממ–ץראב ידוהיה םעה תא זכרל עיצה אוה .לארשי םע לש ודיתע

סיוון

315

ךכמ לבא ,ינויצה ןויערה ירשבממ דחאל היה ךכבו ,לארשיאיבת םגש רתוי רחואמ קיסה תותדה רוקמ איה תודהיהש,ןורחאה ורפסב .יטסיפוטוא ימלוע רדסב שדחמ ןדוחיאלהחטבה תדל הרזחה םצעב האר ,םילשוריו אמור ,סיראפ'מ ;תידוהי הנידמ לש התמקה ןויערל רזח אלו םלועה ןוקיתל.םילשוריו אמור ורפסל ארק ,ותיא חכוותהש ,*סה

(21) ג 2סלומון, יואל משה (1912-1838)ממייסדי פתח תקוה. נולד בירושלים, ולמד בישיבותיה. למדבקניגסברג דפוס, ופתח עם שותפים בית דפוס בירושלים.

ישראל,–הוציא לאור את כתב העת העברי הראשון בארץ מהראשונים שפעלו "לצאת מהחומות"1863.–*, בהלבנון

1869 היה ממייסדי–ולהקים שכונות עבריות בירושלים: בשכונת נחלת שבעה, השתתף גם בהקמת מאה שערים ועוד.היה ממייסדי פתח תקוה*, ועל חלקו בהקמתה מספר יורםטהרלב בשירו "בלדה ליואל משה סלומון": "בבוקר לחבשנת תרל"ח/ עת בציר הענבים/ יצאו מיפו על סוסים/

ר בא, וגּוטמן בא/ וזרח ברנט*/ְֶפמּפַטְחמשת הרוכבים// ׁשָרקי/ָזָויואל משה סלומון/ עם חרב באבנט// איתם רכב מ

הדוקטור הכסוף / לאורך הירקון הרוח שר בקנה הסוף //הם חנו/ בלב ביצות וסבך/ ועל גבעה קטנהס ֶַּבליד אּומל

טיפסו/ לראות את הסביבה//..."

ג 4 סלונימסקי, חיים זליג (1904-1810) [שביל] (15) אסטרונום, מתימטיקאי, סופר ועיתונאי. נולד ופעל בפולין,

1834 חיבר ספר לימוד–קיבל חינוך דתי אך נמשך למדעים. ב, ושנה לאחר מכן נדפס ספרחכמת השיעורבמתמטיקה,

באסטרונומיה שכתב לרגל הופעתו של כוכב השביט הלי76 שנים. ייסד את–החוזר לקרבת כדור הארץ אחת ל

*, שהפיץ בין היתר ידע במדעי הטבע, והיההצפירההעיתון עורכו הראשון.

(26) ב 2הָילִלסַספרח בר (ונוי) היוצר מרבדי פריחה לבנים בסוף החורףובאביב. המין הנפוץ ביותר נקרא סלסילה מצויה, ומין קרובהגדל בחורשות הוא סלסילת הכרמל. בתנ"ך מדובר בענף רךשל גפן, זלזל; ולפי פירוש אחר - ענף גבוה של הגפן: "השב

לות" (ירמיהו, ו). בסמוך רחובות עלִידך כבוצר על סלסשמות צמחים; רחוב הגפן נמצא במקום אחר, עם שבעת

המינים.

(18) ב 3 סלע [בלובשטיין], יעקב, ד"ר (1935-1880) אביב, שהיה מרכז לתיאטרון ופעולות–מייסד בית העם בתל

תרבות, והרוח החיה בו. נולד ברוסיה, והיה אחיה הבכור שלהמשוררת רחל*. למד באוניברסיטאות גרמניה ואיטליה,

1920 והרצה ברחבי הארץ מטעם–ישראל ב–עלה לארץ

סלע [בלובשטיין], יעקב, ד"ר

316

1925 ייסד את בית העם ברחוב בן–ההסתדרות הכללית. ביהודה, והקדיש את רוב זמנו לארגון הרצאות ושיעורים

שניתנו בו. תירגם לאיטלקית, לגרמנית ולעברית.

סלע, לאה ואפרים - ראו משעול סלע

(12) א 4סמאטס, יאן (1950-1870) [שדרות]ראש ממשלת דרום אפריקה. למד בקיימברידג', שירת בצבאארצו והצטיין במלחמת הבורים נגד בריטניה (1902-1899).

1907, ובמלחמת העולם–היה שר בממשלת ארצו מהראשונה התגייס לצבא, הגיע לדרגת גנרל ולחם נגדהגרמנים באפריקה. לאחר המלחמה היה ממייסדי חבר

–1925-1919, ושוב ב–הלאומים. היה ראש הממשלה ב1948-1939; בהוראתו הצביע נציג ארצו באו"ם בעדהקמתה של ישראל (30 שנה ויותר לפני כן היה מתומכי

1928 הוצע לו–הציונות, וצידד במתן הצהרת בלפור*; בישראל). על שמו הקיבוץ רמת–להיות הנציב העליון בארץ

יוחנן (הצורה העברית של שמו הפרטי) בעמק זבולון,1931.–שהוקם ב

(8) ב 2סמבורסקי, דניאל (1977-1909)מלחין מחלוצי הזמר העברי ומורה למוסיקה. נולד בגרמניה,למד רפואה וכן מוסיקה בקונסרבטוריון בדנציג ואחר כך

1933 ולימד מוסיקה בסמינר–ישראל ב–בברלין. עלה לארץ—על שם שיין ובסמינר לוינסקי. כתב נעימות לשירי זמר

המפורסמת בהן היא לשירו של נתן אלתרמן, "באה מנוחהליגע/ ומרגוע לעמל/ לילה חיוור משתרע/ על שדות עמקיזרעאל" ("שיר העמק"), וידועות גם נעימותיו ל"זמרהפלוגות" ולשיר שכולו אהבת המולדת הפותח במילים

—"בהרים כבר השמש מלהטת/ ובעמק עוד נוצץ הטל" ומוסיקה לתאטרון "המטאטא". היה מראשוני המדריכים

לשירה בציבור.

(20) א 3סמדרפרי בתחילת התפתחותו. בתנ"ך נאמר: "נראה אם פרחה

ח הסמדר" (שיר השירים, ז): בכרם מתחיל אשכולִַּתהגפן, ּפהענבים, פרי הגפן, להתפתח עם תום הפריחה.

סמואל, הרברט לואיס, לורד (1963-1870) [רציף](22) ב 1הנציב העליון הראשון בשלטון המנדט הבריטי. יהודי שנולד

1902.–ופעל בבריטניה, למד באוקספורד ונבחר לפרלמנט ב–1916 ושוב ב–1909 ושר הפנים ב–היה חבר ממשלה ב

1932-1930. תמך בציונות וסייע בהשגת הצהרת בלפור*.ישראל מונה לנציב–משזכתה בריטניה במנדט על ארץ

סלע, לאה ואפרים

317

העליון, וכיהן בתפקידו עד 1925. כונה "הנציב הראשוןאביב זכתה למעמד של מועצה עירונית–ליהודה". תל

בתחילת כהונתו, והוא נעשה אזרח כבוד של העיר (1925).1933 עשה רבות לקליטת–לאחר עליית הנאציזם לשלטון ב

הפליטים היהודים המעטים שהורשו להיכנס לבריטניה. היה1936-–ישראל ב–יו"ר הדירקטוריון של חברת החשמל לארץ

1937 הוענק לו תואר וייקונט, ומאז כיהן בבית–1954. בהלורדים. כתב ספרים בפילוסופיה ובמדינאות. המושבה

מנחמיה נקראה על שם אביו.

(17) ג 3סמולנסקין, פרץ (1885-1840)רּוס, למדֶָל, ממבשרי הציונות. נולד בּבהשחרסופר ועורך

בישיבה ונדד כדרשן בערי רוסיה. היגר לוינה, ייסד את, היה עורכו ופירסם בו את יצירותיו.השחרהירחון הספרותי

היה מראשי תנועת ההשכלה* וממבשרי הציונות כתנועההמספר עלהתועה בדרכי החיים לאומית יהודית. מספריו:

המספר על רדיפת אחדקבורת חמור, בני דורו וגורלם; ה"משכילים" בידי קנאים עד שהוא הופך ל"מלשין" ורוצח

ישראל.–קבורה בארץ לעצמותיו הובאו. שכיר שם קץ לחייו

ד 1 (15)סמילנסקי, דוד (1875-1953)–ממייסדי אחוזת בית*, ועם שרה בלומה אשתו מראשוני תל

1891 וביקש–ישראל ב–אביב. נולד באוקראינה, עלה לארץללמוד במקווה ישראל*; מאחר שלא ידע צרפתית - לאהתקבל ללימודים ונעשה פועל בראשון לציון ובגדרה, היה

1906,–מראשוני חדרה, חלה וחזר לבית סבו. עלה שוב ברכש פרדס והיה פעיל במועדון ישורון* ביפו. נבחר כחברהוועד של אחוזת בית, היה מזכיר וגזבר הגימנסיה* הרצליה.

1927-1921 שימש מנהל מחלקת המים והמאור בעיריית–במספר גם על ראשוניעם בני ארצי ועירי אביב. ספרו –תלאביב.–תל

(6) א 2סנה, משה, ד"ר (1972-1909)מראשי הסוכנות* וההגנה*, וחבר כנסת בימי המדינה. נולדבפולין, למד רפואה ושירת בצבא פולין כרופא צבאי בפרוץמלחמת העולם השנייה. כן ערך עיתון יומי בפולנית והיה

1940, צורף–ישראל ב–מראשי היהדות בארץ זו. עלה לארץ–למפקדת ההגנה ושימש כראש המטה הארצי (רמ"א) ב

1945-1944,–1946-1941. כן היה חבר הוועד הלאומי מ1947-1946–וראש המחלקה המדינית לאירופה בסוכנות ב

–1948 החל לטפח נטייה פרו–הממונה על עלייה ב. מסובייטית והשקפת עולם אנטי ציונית: בעבר היה איש מרכזבורגני וחבר מפלגת שמאל מתונה; ועתה פנה למפ"ם, נטשאותה לטובת מפלגה סוציאליסטית ולבסוף הצטרף למפלגההקומוניסטית, מק"י - שאותה ייצג עד מותו; אך בעקבות

סנה, משה, ד"ר

318

מלחמת ששת הימים* חזר להשקפה כמעט ציונית. בנו1944) הוא ד"ר לרפואה, חבר כנסת–אפרים סנה (נולד ב

מאז 1992 ושר בממשלה.

סנהדראי-גולדרייך, טובה (1993-1906) (19) ג 3תונב" תולעופה ןוגרא תודסייממ התיה ,ןילופב הדלוניזכרמה דעוול הרחבנו הגהנה ידיקפתל העיגה ,"יחרזמהתודסייממ התיה ,4391–ב לארשי–ץראל התלע .יחרזמה לשהריכזמל הרחבנו יחרזמה לעופה לש תולעופה ןוגראהנורשכו תצרמנה התוליעפ תוכזב .העונתה לש תיללכהתוצולחה יתב ,הנח סדרפב םידליה רפככ תודסומ ומקוהתוחילשב הדנקבו תירבה תוצראב הלעפ 8491–ב .דועושארב הדמע יחרזמה לעופהו יחרזמה דוחיא םע .הנגהה9591–ב תסנכל הרחבנ ,תימואל–תיתדה השיאה תעונתתינגסכ הנהיכ 3691-3791 םינשב ;3791 דע הב הנהיכותעונת לש תימלועה האישנה תינגסכ ןכו תסנכה ר"ויל;יארדהנס לארשי ברל האושנ התיה 6391–מ ."הנומא"–לת ריעה תריקי .ךיירדלוג ןמלקל האשינ ותריטפ רחאלהתולע זאמ היתונש בור הילע ורבע הבש ,ופי-ביבא.הצרא

ד 3 (11) סנהדריןתיב ימיב לארשי–ץראב לעפש ידוהיה יטופישה דסומההלמה שוריפ .הריפסל 5–ה האמה דעו ימור ןוטלשו ינשהדדנ תיבה ןברוח ירחא .םינקז תצעומ אוה תינוויבירופיצ ,םירעש תיב ,םערפש ,*השואל םשמ ,*הנבילהיהודית הליהקה יגיהנמ ויה הלא םינשב הישאר ;*הירבטו

בארץ. בראש הסנהדרין עמד נשיא, ושני לו אב בית דין.בסנהדרין גדולה היו 71 חכמים; בסנהדרין קטנה - 23; היה

,ריעצה( "ןטק"ה לש ותעד תא הליחת עומשל לבוקמדע .ויתוברמ עפשוי אלש ידכ )םילודגה לש םדימלתתולאשב ןירדהנסה העירכה )הריפסל 07( ןברוחלןודל תוכמס הל התיהו ,םיירוביצ םיאשונבו תויתכלההעקפש - וז תוכמסב השענש שומישה לבא ,תושפנ ינידבהרזגש ןירדהנס יכ ורמא ;רידנ היה - הריפסל 03 תנשבאישנ ."העשר" התיה הנש 07–ב םעפ וליפא תוומןברוחה ירחא .ימור ןוטלש יפלכ םעה תא גציי ןירדהנסה,הנשה רוביע ,םימכח תכימסל ןירדהנסה תויוכמס ומצמוצ.תונוממו תוסנק

(18) ב 2סנפירשיח' בקצה חצי האי–אי בפתח מפרץ אילת, מול שארם א

סיני, שסייע לחסום את מעבר המים לספינות ישראליות.נכבש בידי צה"ל עם כל חצי האי סיני ועם האי טירן במבצעקדש* ושוב במלחמת ששת הימים*. בסמוך שדרות ששת

הימים.

סנהדראי-גולדרייך, טובה

319

(20) א 2סנש, חנה (1944-1921)יטירבה אבצל ובדנתהש ,בושייה יחילש םינחנצהמרפוסה היבאו ,הירגנוהב הדלונ .היינשה םלועה תמחלמבלארשי–ץראל התלע .הדלי התויהב תמ )יבי'צ( שנס הלב.םי תודש ץוביקל הפרטצהו ,ללהנב הדמל ,9391–בלאפר ,*קייר הביבח ,*ינרס וצנאכ יטירבה אבצל הסייגתהרובחל ידכ 4491–ב היבלסוגויב החנצוהו ,םירחאו *סיירןגראל תוסנל ידכו ,םיצאנב ומחלש םינזיטרפ תוצובקלהתנוע ,םיצאנה ידיב הלפנ .הירגנוהמ הלצה תולועפרחאל ונחלוהו וספדנ הבתכש םיריש .תוומל התרונוהמש לע ."הירסיקל הכילה" אוה םהבש עודיה .התומולעוה הבש הנשה ,0591–ב ןורשב םקוהש הנח די ץוביקה.ץראב הרובקל היתומצע

(21) ג 9421)–סעדיה גאון, רבי (882גדול חכמי התורה בתקופת הגאונים, חוקר הלשון העברית,–פילוסוף ופייטן. נולד במצרים, גורש ממנה ועלה לארץ

ישראל וממנה לבבל. לחם בקראים, ניהל ויכוח על הלוחהעברי, לימד תורה בפומבדיתא* והיה לגאון ישיבת סורא,שהפכה בימיו למרכז לימוד התורה החשוב בבבל. תירגם אתהתנ"ך לערבית. חיבר מילון עברי, קבע את סדר התפילות(הסידור) והוסיף לו פיוטים מפרי עטו. ספר ההגות הגדול

ועניינו העקרונות העיונייםאמונות ודעותשכתב היה שבבסיס היהדות.

(16) ב 4ספיר, אליהו (1911-1869)עסונל דכנ ,םילשוריב דלונ .לארשי–ץרא רקוחו רפוס ,הרומ,הוקת חתפב הרומ היה .*ריפס ןבא רבחמ ,ריפס בקעיותויחמומ תוכזב ;ופיב א"קי לש ישאר ריכזמ ךכ רחאו–מ ופיב ק"פא קנב להנמ ןגס היה .םימנוד תובבר ולאגנתזוחא ינכתשמל הצוחנ התיהש האוולהל עייסו 5091יניינעב םיבר םירמאמ בתכ .ביבא–לת לש התישאר ,*תיבץראה םשב םיבושיי ןוקיסקל רואל איצוהו ץראו עבטףסוי ,ונב .ןושל ישודיח לעבו ןושלה דעו רבח היה .)1191(רשו הוקת חתפ תייריע שאר היה ,)2091-2791( ריפס.לארשי תלשממב

ראו פנחס ספיר—ספיר, פנחס

(19) ג 3סרלין, יוסף (1974-1906)שר בממשלת ישראל וחבר כנסת. נולד בפולין, למד

–ישראל ב–1929. עלה לארץ–משפטים והוסמך כעורך דין ב1933. היה פעיל במפלגת הציונים הכלליים ונבחר לכנסתמטעמה. שימש כח"כ בשנים 1974-1949. היה שר הבריאות

1955-1952.–ב

סרלין, יוסף

320

(20) א 3סרני, אנצו חיים (1944-1905)מהצנחנים שליחי היישוב שהתנדבו לצבא הבריטי במלחמת–העולם השנייה. נולד באיטליה, היה חבר בארגונים ציוניים

1926. היה ממייסדי–ישראל ב–סוציאליסטיים ועלה לארץ–קיבוץ גבעת ברנר. נשלח לגרמניה להכשרת נוער לעלייה ב

1934-1931. במלחמת העולם השנייה נשלח לעיראק ואירגןמחתרת ציונית לעלייה; אחר כך יצא בשליחות בריטיתיהודית, וצנח מעבר לקווי האויב כדי לעזור ליהודים, כחנהסנש* וחביבה רייק*. צנח באיטליה, נתפס בידי הגרמנים

1944. על שמו קיבוץ נצר סרני סמוך לנס–ונרצח בדכאו ב1948 בידי ניצולי מחנות ריכוז נאציים–ציונה שהוקם ב

ונקרא תחילה בוכנוואלד.

סרני, אנצו חיים

1934—רחוב אלנבי

321

ע

(6) א 2ע' הלל [הלל עומר] (1990-1926)ץוביקב דלונ .םידליל ותריציב רקיעב עדונ ,רפוסו ררושמםע םחלו ח"מלפל בדנתה .לארשי–ץראב קמעה רמשמ,תפרצב ףונ תולכירדא דמל .םורדה תיזחב בגנה תביטחתייריעב םינגה תקלחמ להנמו ףונו םינג לכירדא שמישינג תומסרופמה ויתודובעבו )4591-0691( םילשורי,רדימע תרבחב ףונ לכירדא היה ןכ .תירבעה הטיסרבינואהתא ,םימודק תואנ יכ"נתה ןגה תא ןנכית יאמצע לכירדאכוםינושארה ויריש .דועו ופי-ביבא–לתב רולק סלר'צ ןג,רומוה וגזמנ םידליל ותביתכב .רענ ותויהב דוע וספדנםייח לעפמ לע באז סרפ ןתח .םילמ יקחשמו טויפ.8891-ח"משתל

(20) א 1עבאס, אברהם (1958-1911)בר כנסת. נולד בדמשק שבסוריה, היה ממייסדי החלוץ*ח

1929 הצטרף לקיבוץ כפר–ישראל ב–בארץ זו, ומשעלה לארץ1931-–גלעדי. נשלח לארגן את העלייה מסוריה ומלבנון ב

1941 נשלח לחדש–1934, חזר ארצה והיה לפועל בניין. באת ההעפלה מסוריה ומלבנון, ומאוחר יותר היה חבר הוועד

1949). כיהן–הלאומי וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות (מכחבר הכנסת השלישית (1959-1955) עד לפטירתו.

ב 1 (26) ג'אני (1992-1946)–עבד אלהנחוא תינליא הדליה לע ןגהל ותוסנב לבחמ ידיב חצרנדמחומ םירכ לא דבע אלמה ומש .ופיב ינחצר עוגיפבםייס ,ופיל ןופצמ הישנמ תנוכשב דלונ .ינא'ג–לא דבעםע יחו ךמסומ יאנוכמכ ןייפ סכמ רפסה תיב תאלבחמ ותוארב .ומש לע התע ארקנה בוחרב ותחפשמאצי ,דבע ובש ךסומה דיל םידימלת תצובק לע רעתסמםש .הנחוא תינליא םע דחי חצרנו ופוגב םהילע ןגהלרמאש ,טהל המלש ,זאד ריעה שאר דמעמב ןתינ בוחרה–וד לע הנגהב םיחצרמ דימ לפנ ]...[ םירכ לא דבע" יכתינליא תא הייריעה החיצנה ףסונב ."יברע ידוהי םויקםקוהש םיינשה ןגב ףתושמב ינא'ג–לא דבע תאו הנחוא.תפי בוחרב ,םשמ קחרה אל

ג'אני–עבד אל

322

ףואר לא דבע ,ראטיבלא ואר - ראטיבלא ףואר לא דבע

ב 2 (26) עבודת ישראלספרו של ר' ישראל בן שבתאי מקוז'ניץ (1814-1740), ובופשטי התורה ודרשות על המועדים וההגדה של פסח. ר'ישראל היה בעל מופת, ואלפים באו אליו לקבל ברכה -בהם גם אצילים פולנים קתולים. בנוסף לספרו הגדול כתב

עלאור ישראל על מסכת שבת, מגיד מישריםספרים ובהם תיקוני הזהר ועוד. (סידור נודע הכולל את כל התפילות

.)סדר עבודת ישראלבמהדורה מדעית נקרא

ד 3 (19) עבריראשון נקרא כך אברם, מפני שבא מעבר הנהר - וכן היה

אשת פוטיפר כינתה את יוסף ר נינו של שם.ֶבֵמצאצאי ע"איש עברי", ושמם הראשון של בני ישראל היה עברים.כשנשאל מיהו ומניין בא, אמר יונה הנביא*: "עברי אנכי"(יונה, א). כן היה שמו של אחד הלויים (דברי הימים א, כד).

(27) ג 2עגורלתופמ ראוצ לעב ,רתוי לודג אוהש אלא ,הדיסחל המודה ףוע.דחי םג חמוצה ןמו יחהמ ונוזמו תורובחב יח .רתוי רצק ורוקמוהריגדה .המורד תודיסחכ םידדונ - ןופצב םינכושה םהמ הלא.רועסיו ןושיד תובוחר ךומסב .תודיסחכ אלש ,עקרקה לע

ב 3 (12) עגנון, ש"י (שמואל יוסף) (1970-1888)לאומית ובפרס נובל–סופר ישראלי שזכה להכרה בין

לספרות. נולד בבוצ'אץ' (בוטשטש, בסיפוריו), גליציה. עלההמצפה1904 נדפס שירו הראשון בעיתון –המזרחית, וב

1908, גר בשכונת אחווה*. בתחילת דרכו–ישראל ב–לארץבארץ שימש כמזכיר בית משפט השלום העברי ביפו והיהבין היתר עוזרו של ש' בן ציון*. מסיפורו הראשון, "עגונות"

שראה אור בנוה צדק*,העומר(1909), שנדפס בכתב העת 1913 תורגם סיפורו "והיה העקוב–נטל את שמו העברי. ב

למישור" לגרמנית. שהה כעשר שנים בגרמניה, ולאחר1924 על כל כתבי היד שהיו בו - חזר–שביתו נשרף ב

אביב, אבל למגורי קבע בחר בירושלים.–ארצה. שהה גם בתלאביב בראשיתה, ובהם–אחדים מסיפוריו מתארים את תל

, "גבעת החול" ו"שבועת אמונים". זכהתמול שלשום1950, פעמיים בפרס–1934 וב–פעמיים בפרס ביאליק, ב

1966 היה–1958, וב–1954 ותשי"ח–ישראל לספרות, תשי"דלחתן פרס נובל לספרות, הסופר העברי היחיד עד היום.

(26) א 1עדולםעיר כנענית בשפלת יהודה, והיום חבל ארץ בישראל, בין

,7591–ב לבחה לש ובושיי תליחת .ןירבוגבית שמש ובית .)9491( ה"לה ביתנ םהבו ,ןכ ינפל ומקוה םיבושיי רפסמ לבא

עבד אל ראוף אלביטאר

323

(21) ג 3עובד [סמטה]סבו של דוד המלך*. היה בנם של בועז* ורות*, ואביו שלישי. עוד בסמוך מהשושלת הנזכרת במגילת רות בתנ"ך

עמינדב, שלמון ובועז; לא הרחק גם נחשון.

(17) ג 1עובדיה הנביאמנביאי הכתב. ספרו הוא הקצר בתנ"ך: פרק אחד ובו 21פסוקים בלבד. על זמנו ומוצאו לא נאמר דבר, אבל ייתכןשההחלטה לשבצו אחרי עמוס* נוגעת בזיקה בין הנבואותשל שניהם הנוגעות לאדום (עמוס, ט). יש דמיון גם לנבואתירמיהו* בעניין אדום (ירמיהו, מט). חז"ל זיהו את עובדיההנביא עם עובדיהו "אשר על הבית", משריו של אחאב,

שהסתיר מאה נביאים במערה ובכך הצילם (מלכים א, יח).

1 ב )61( )61–ה תליחתו 51–ה האמה( הרונטרבמ הידבועמחבר הפירוש הנפוץ ביותר למשנה ורב בירושלים. נולד

–ישראל ב–באיטליה בעיר ברטינירו, וממנה שמו. עלה לארץ1488 דרך מצרים. השתמרו איגרות שבהן תיאר את מסעוואת הקהילות שפגש. הנגיד במצרים מינה אותו לתפקידראש הקהילה בירושלים. גייס תרומות לקהילתו ופעללהגביר את לימוד התורה בה. אחת מפעולותיו החשובותהיתה לסייע למגורשי ספרד שהגיעו ארצה. קברו בעמק

יהושפט (נחל קדרון*), מול "קבר אבשלום".

(18) ב 1עודד–חטיבה שהוקמה בגליל אחרי פלישת צבאות ערב לארץ

ישראל. גרעינה היה גדוד חי"ש וגויסו אליה אנשי משקיםומגויסים חדשים. נקראה גם חטיבה 9 - שלישית לחטיבות

8 שאף הן הוקמו באותו מועד. מילאה את מקומה של–7 וחטיבת יפתח* שהועברה לחזית המרכז. בעודה בשלביהתארגנות נפלה משמר הירדן*, ובהמשך בלמה את הפלישה

של צבא סוריה.

(11) ד 4עוזיאל, בן ציון מאיר חי (1953-1880)ישראל. נולד–הראשון לציון, רב ראשי לעדה הספרדית בארץ

בירושלים, למד בישיבה והיה למנהלה, הקים בירושלים בית1911 התמנה–חינוך ליתומים, בית מדרש לרבנים וישיבה. ב

–לחכם באשי (רב ראשי) של יפו והשכונות סביבה - ותלאביב בכלל זה. היה מקורב לרב קוק*, הרב האשכנזי של

–1921 יצא לסלוניקי ושימש שם כרב ראשי, וב–העיר. ב1939 הוענקה לו אזרחות כבוד של–אביב. ב–1923 חזר לתל

אביב עם סיום תפקידו בה ומשנעשה לראשון לציון ורב–תלישראל.–ראשי לארץ

(20) א 3עוזרר לי" (תהלים, ל).ֵֹזה עֱֵימי שמגיש סיוע, ככתוב: "ה

עוזר

324

(5) ג 3עולי הגרדוםשם קיבוצי למי שהומתו על פועלם למען היישוב היהודיועצמאות המולדת לפני היות המדינה, ובהם מונים גם אתיוסף לישנסקי ונעמן בלקינד, אנשי ניל"י* שעלו לגרדוםבדמשק בידי התורכים באשמת ריגול לטובת האנגלים; השםהוסב מתחילה על שלמה בן יוסף*, דב גרונר*, אליהו ביתצורי* ואליהו חכים*, יחיאל דרזנר*, מרדכי אלקחי* ואליעזרקשאני*, אבשלום חביב*, מאיר נקר* ויעקב וייס*, לוחמיהאצ"ל* והלח"י* שהועלו לגרדום בידי הבריטים - וכן מאירפיינשטיין* מהאצ"ל ומשה בראזני* מהלח"י, שנידונו למוותופוצצו עצמם בתא הגרדום. כל אלה נקראים גם הרוגי

מלכות* בעת החדשה.

(22) ב 4עולי ציוןלזכר העולים שבאו באנייה לנמל יפו, הנמצא לא הרחק

מרחוב זה, ונרצחו במאי 1921.

(27) ג 2עולשצמח ששורשיו משמשים תחליף לקפה. נזכר במשנה(כלאיים, א). זהו גם שמו של מושב בצפון השרון, הנקרא

1949 בידי עולים מרומניה.–על שם הצמח, שהוקם ב

(20) א 3עזאיאביו של התנא רבי שמעון* בן עזאי. שם הרחוב בשכונתהתקווה ניתן עם קבוצת שמות גדולה במקום ציונים

סתמיים באותיות.

(26) א 1עזהךשמב ידוהי זכרמו ,לארשי–ץרא םורדב הקיתע ףוח ריעארקנה לבח תריב ,הלודג תיברע ריע - םויה .םיבר תורודהמודקה םירצמ לש תוכלמה תיב תומישרב תרכזנ .המשבשמחמ .םיה ךרד לע ,ץראה לש םיירקיעה הירעשמ התיהוםעו ,ותרובג יללעממ ןושמש עציב הבש םיתשלפה ירעיאנומשחה *ןתנוי .המלש תכלממ לובגב — םמלעיהוגהנ שדקמה תיב ןברוח ירחא .לארשי לובגל התוא ריזחהדרפס ישרוגממ םיברו הזעל לגרל תולעל םיבר םידוהיתסנכ יתב ינש הב ופשחנ םירשעה האמב .הב ובשייתהקיתעה תסנכה תיב — רחאהו הזע לתב דחאה ,םיקיתע.םיה ףוחל ךומס — לארשי–ץראב ףשחנש רתויב לודגהםיטירבה ופכ ,*ןורבחב חבטה תובקעב ,ט"פרת תוערפבתואמצעה תמחלממ .הנממ תונפתהל הזע תליהק לעיבשותב ועגפש םילבחמ הנממ וחלשנו ,םירצמ ידיב התיהתמחלמב בושו ,ל"הצ ידיב השבכנ *שדק עצבמב .לארשי

–ב תיאניתשלפה תושרל הרסמנ .)7691( *םימיה תשש4991.

עולי הגרדום

325

(22) א 51 לפנה"ס)–עזרא הסופר (המאה המהמנהיגים הבולטים של שיבת ציון מבבל בתחילת ימי ביתשני, לצד נחמיה*. נשא כנראה בתפקיד רשמי בחצר מלך

ישראל כדי לחזק את היישוב היהודי–פרס, ונשלח לארץהמתחדש ולתקן לו חוקה. פעולתו העיקרית היתה חתימתאמנה עם העם לחיות לפי חוקי התורה, ולשם כך - לגרשאת הנשים הזרות. חז"ל אמרו כי הניח את היסודות ליהדות:"כשנשתכחה תורה מישראל, עלה עזרא מבבל ויסדה"

(מסכת סוכה, כ).

ב 2 (16) דּומים (1578-1511)ֲזריה מן האֲעמלומד יהודי איטלקי. שמו, די רוסי*, פירושו בעברית "מןהאדומים". נולד, למד ומת במנטובה, אבל שנים רבות עשהמחוצה לה. למד רפואה ומצא בה פרנסה דחוקה. כתב,תירגם וחקר בתחומים שונים, בעיקר בהתפתחות המקרא,

– במאור עינייםהשירה והתרבות היהודית. הופעת ספרו 1574 עוררה סערה, ובערים שונות נאסר לקרוא בו ללארשות רבנית או מתחת לגיל 25. קברו נמצא בעמק יהושפט

(נחל קדרון*), �